הספרות והחיים: שלום על לחם, איש הפח, הנסיך הקטן ופארק היוּרה

לפני כמה שנים פרסמתי רשימה שנקראה 'הספרות והחיים: ספר לבן ומגש של כסף, קדמת עדן, זקן וים ותיקון כללי', והבאתי בה דוגמאות משעשעות לחלחול של דימויים ספרותיים לעולם העסקים, המוצרים והפרסומות.

הנה לקט נוסף לכבוד 'שבוע הספר העברי' שמתחיל היום.

א. שלום עָלֶחֶם

מתוך עמוד הפייסבוק של המאפייה

איזה שם נהדר ל'מאפייה למיטיבי לחם' שבקיבוץ חולתה!

דווקא רעיון לא רע.... (איור של Lola משנת 1914)

עפר גביש, ששם לב, גם ממליץ: 'מאפיה גלילית חביבה, איכותית, טבעית ואפילו טעימה'. 

כאן תוכלו לקרוא על המאפיה המגניבה, שפועלת כבר כשבע שנים.

ב. איש הפח

'איש הפח' (Tin Woodman) הוא כמובן אחד מגיבורי הסיפור האלמותי 'הקוסם מארץ עוץ' מאת ליימן פרנק באום, שנדפס לראשונה בשנת 1900.

לביסוס הקשר הוסיף איש הפח מאזור התעשייה בכרמיאל גם את הציור הנכון.

צילומים: שמוליק שדה

ג. הנסיך הקטן: מהדורה מיוחדת

ברחוב המלך ג'ורג' 19 בתל אביב יש בית קפה וחנות ספרים ושמה 'הנסיך הקטן', כמובן על שם ספרו האהוב של הסופר הצרפתי אנטואן דה-סנט אכזיפרי, שנכתב ב-1943 ותורגם לעברית לראשונה בשנת 1952 על ידי אריה לרנר.

בית הקפה הזה, על נדודיו השונים, אפילו זכה לערך מיוחד בוויקיפדיה!

לא הרחק משם, ברחוב רש"י, יש גם 'מהדורה מיוחדת'...

צילומים: מנחם רוזנברג

'הנסיך הקטן' הוא מותג כל כך מוצלח, עד שגם רשת צעצועים ומוצרי ילדים אימצה שם זה:

צילום מסך

ובתל אביב יש גם חנות פרחים (רחוב ועידת קטוביץ 33 פינת יהודה המכבי 50).

צילום: איתמר לויתן

וגם אכסניה באילת, שבה הנסיך הוא בצורת צפרדע...

ד. פארק היוּרָה

ברחוב כובשי קטמון 2, בשכונת קטמון הישנה שבירושלים, נמצאת החנות הוותיקה 'פארק היורה' שמוכרת מזון לבעלי חיים.

צילומים: דוד אסף

פארק היורה רומז כמובן לפארק הבדוי שעליו כתב סופר המתח האמריקני מייקל קרייטון, ובעקבותיו הופק סרט פופולרי על ידי סטיבן שפילברג. בפארק היורה משבטים דינוזאורים, ובשלב מסוים הם יוצאים משליטה ומשחרים לטרף...

הקשת שבענן ומעבר לה

חסכנו במים, רצינו גשמים והנה קיבלנו אותם השבוע בגדול...

כאן בניו-יורק, מקום גלותה הזמני של מערכת עונ"ש, דווקא לא ירדה טיפה השבוע, אבל בארץ הקודש, שעיני ה' תמיד בה מראשית השנה ועד אחריתה, ירדו גשמי עז שכמותם – כך אני מבין – לא ירדו מזה שנים ואפילו הכנרת האהובה התרוממה בחצי מטר.

הרשימה הפעם תוקדש לקשת. לא לחץ וקשת ולא לסילבי קשת וגם לא ל'קשת' שמתחרה ב'רשת', אלא לקשת בענן, זו שנגלתה לראשונה לנח, יקיר הבלוג, כאשר יצא סוף סוף מן התיבה.

חיים נחמן ביאליק, ספר הדברים, 'אופיר, ברלין וירושלים תרפ"ב (איור: תום זידמן-פרויד)

הן כך אומר המקרא (בראשית, ט, 15-12):

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר.

הקשת היא אפוא סמל לברית מחודשת בין בורא העולם לבין 'הארץ' ויושביה, ולהבטחת האל כי לא יהיה עוד מבול (או צונאמי).

גם בלי הבטחה זו, הקשת בענן, על שלל צבעיה המרהיבים, שבתה את דמיונם של ציירים ויוצרים והפכה מקור שופע של מיתוסים, שירים וסיפורים וסמל אוניברסלי של רעננות והתחלה מחודשת. רק עניי דעת וקטני אמונה יוכלו להסתפק בהגדרתה כ'תופעת טבע אופטית הנוצרת כתוצאה משבירה והחזרה של קרני אור השמש'.

איור מתוך ספר איטלקי של סיפורי תנ"ך לילדים
Il tuo primo libro delle streghe e della fate, Bergamo 1998

א. הקשת של דורותי

הקשת השפיעה על הרבה מאוד שירים, אבל בלי ספק הידוע מכולם, בכל רחבי העולם, הוא: Over the Rainbow, מעבר לקשת, מתוך הסרט 'הקוסם מארץ עוץ', The Wizard of Oz, שנעשה ב-1939 על פי ספרו של ליימן פרנק באום, שמהדורתו הראשונה ראתה אור בניו יורק בשנת 1900.

באנגלית נקראת הארץ אליה מגיעים דורותי וכלבה טוטו בשם Oz, אך מה פירושה של מילה זו?

המחבר, באום, שלא תיאר לעצמו את הצלחתה הפנומנלית של יצירתו, סיפר שהשם עלה בדעתו באקראי כאשר ראה מגירת כרטיסיות או קלסר תיוק שעל כריכתו רשומות האותיות O-Z. אף על פי כן, היו חוקרים שלא 'קנו' את גרסתו והציעו שזהו קיצור מידת המשקל Ounce (אונקיה). היו שהסבירו זאת כמקום רחוק ומדומין, שמסומל במרחק שבין האות O, שהיא פחות או יותר באמצע האלף-בית האנגלי, לבין האות Z שהיא האחרונה.

אלי אשד פרסם סדרת כתבות מרתקות על ספרי הקוסם מארץ עוץ ועל התקבלותם בישראל. אפשר לקרוא כאן וגם כאן. ממאמריו למדתי שהזכויות על ההברקה 'ארץ עוץ' שמורות כנראה לירושלים סגל, מתרגם הכתוביות הוותיק, שתרגם כך את כותרות הסרט כשהוצג לראשונה בארץ ישראל, בשנת 1940. זו גם היתה הכותרת של המהדורה הראשונה של הספר בתרגום עברי. מהדורה זו נדפסה בשנת 1946 (הוצאת 'יזרעאל') בתרגומה של ימימה אבידר-טשרנוביץ.

זיכרונותיו של ירושלים סגל (ערך יעקב גרוס, 1993)

הנה הקטע הבלתי נשכח שבו שרה דורותי (היא ג'ודי גארלנד), הילדה מקנזס, את השיר הזה. ההתחלה היא בשחור-לבן ואחר כך עובר הסרט לצבע. מעל שלושה מיליון אנשים כבר ראו את הסרטון הזה (את הסרט מעל המסכים ראו מן הסתם עשרות או מאות מיליונים).

את המילים של השיר המפורסם, שגם זכה בפרס האוסקר ונחשב עד היום לאחד השירים הטובים והייצוגיים של המאה העשרים, כתב ייפ הרבורג (Yip Harburg). הרבורג היה יהודי אמריקני שנולד בלואר-איסט סייד (שמו המקורי היה איזידור הוכברג) ולימים חיבר מאות פזמונים ובהם כמה מן המפורסמים ביותר במוסיקה האמריקנית הפופולרית (למשל, It's Only a Paper Moon, או Brother, Can You Spare a Dime).

ייפ הרבורג (1981-1896)

את השיר הלחין הרולד ארלן, שגם הוא בן למשפחה יהודית. הוא נולד בבאפלו ניו-יורק, שמו המקורי היה חיים ארלוק ואביו היה חזן...

הרולד ארלן (1986-1905)

עוד על גלגוליו המרתקים של השיר והשפעתו על התרבות המערבית אפשר לקרוא בערך בוויקיפדיה באנגלית.

וזו תרומתנו הצנועה לאין סוף הביצועים של השיר באנגלית. 'ילד הפלא' שָׁלֵו מנשה שר בבית הנשיא שמעון פרס (2011):

ב. 'שם מעבר לקשת'

משונה ככל שזה יישמע, שיר זה גם תורגם לעברית, לא פעם אלא פעמיים.

התרגום הראשון הוא מעשה ידיו של דוני ענבר. הנה אסתר עופרים וגידי גוב, לא פחות, בהקלטה מיום העצמאות 1998:

שם מעבר לקשת במרומים 
יש פינה מופלאה
מקום שאליו חולמים.

שם רקיע של תכלת, אין ענן
פה אני מבקשת
מה שרק שם ניתן

אשאל כוכב כוכב בוער
איך מגיעים לשם
ספר, ספר לי

בתוך החול הרחק מעל
שם כל כאב נמוג כטל
שם אשאר לי

אל מעבר לקשת בריחוף
גם אני מבקשת כמו הציפור לעוף


ציפור כחולה לקשת עפה
למה לא אוכל כמותה לעוף?

תודה לד"ר דוני ענבר, אשר בגלות סן פרנסיסקו, ששלח לי את הנוסח הנכון של המילים. לדבריו הוא תרגם את השיר כאשר  היה תלמיד תיכון, ואחר כך עיבד את המילים שוב להפקת 'פנטסיה בארץ הפלאות' (1980) שם בוצע השיר בידי נורית גלרון. 

התרגום השני הוא מעשה ידיו של המפיק ירון כפכפי. הוא הושמע לראשונה בשנת 2004 על ידי נינט טייב ומיה דגן באחד ממאות פרקי אופרת הסבון הישראלית 'השיר שלנו'.

אי שם מעבר לקשת
בענן
נמצאת ארץ גן עדן
כמו בסיפור ישן

אי שם מעבר לקשת
במרומים
שם כל חלומותייך
בן רגע מתגשמים

אם עוד מעט ייפול כוכב
הוא את שמיי יצבע זהב
הלילה
ואז בארץ הפלאות
שוב ייתגשמו המשאלות
הרחק למעלה

אי שם מעבר לקשת
שיר וגן
אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן

אל מעבר לקשת
לו רק לעוף ניתן

ציפור האושר שם בגן
מעבר לקשת
לו לעוף ניתן.

ג. 'אי שם יש קשת בענן'

והנה פזמון ישראלי מקורי העוסק בקשת בענן וגם הוא כמעט נגע בתהילת העולם. זהו השיר 'אי שם' שחיבר אהוד מנור לתחרות האירוויזיון בשנת 1973 ללחן של נורית הירש. זו היתה הפעם הראשונה שישראל השתתפה בתחרות זמר זו ונציגתנו, אילנית, שרה אותו עם כל הרגש, הכישרון והבלונד שהיו לה. אבל כל זה לא הספיק והשיר הגיע רק למקום הרביעי.

הנה הסרטון מהתחרות. על התזמורת מנצחת, בשמלת מקסי בסגנון שנות השבעים, המלחינה נורית הירש.

אלה המילים:

בא חצי הלילה ואני ערה,
חלומות באים לסף.
זה השקט שלפני הסערה,
בוא נלך עכשיו.


שם, שם ראיתי קשת בענן,
שם, שם עולה הבוקר בלבן.
אי שם, שם נמצא ביחד את הגן,
את גן האהבה.
שם, שם שמעתי שיר ישן נושן,
שם, שם ירח לילה לילה.
שם, שם נמצא ביחד את הגן.
את גן האהבה.


את ביתי הלילה הרוחות עוטפים,
אוחזים בו מכל צד.
אל מעבר לעבים אנו עפים,
יד אוחזת יד.


יום חדש הלילה בליבי נוקש
ואתה קרב עימו.
את גני התכלת יחד נבקש,
שערם נבוא.


שם, שם ראיתי קשת בענן...

קשת מושלמת באיי פלאוון (Palawan Islands), פיליפינים
תמונה זו זכתה במקום הראשון בתחרות צילומי מקומות של כתב העת 'נשיונל ג'יאוגרפיק', 2011