א. צעירה בת 110
איך הזמן רץ כשנהנים...
ב. כרית משלה
לחתולת (או שמא חתול) הרחוב הזו יש ספסל קבוע ברחוב דובנוב ועליו כרית אישית. היא גם יודעת לקרוא את המודעה שמאן דהוא רחום הדביק לכבודה.
ג. חסמבה בבית האסורים
ירון זהבי, משה ירחמיאל ואהוד השמן, מי יגלה עפר מעיניכם?
ערימות של אבנים, זה כל מה שנותר מ'משטרת לב העיר', הבניין ההיסטורי שברחוב דיזנגוף, שנבנה ב-1934 ותפקד במשך כשבעים שנה. המבנה נכנס גם להיכל התהילה של הספרות העברית בשני הכרכים הראשונים של סדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון (טברסקי, 1950-1949), כאשר נערי החבורה שנכלאו בו בידי שוטרים בריטיים נמלטו ממנו באומץ ובתושייה.
על הריסותיה של 'הבולשת' ייבנו מלון ודירות לעשירים...
ד. עשרת הדיברות, הדור הבא
ה. עוגה של יהודים?
ו. פרידה מעמנואל הצופה
מת הפסל ואיש הפלמ"ח עמנואל הצופה (2019-1928). הצופה (שמו המקורי היה קוקר) פיסל רק באבן, ואחת היצירות שלו, 'עוגן', מוכרת לעוברים ברציף של נמל יפו.
איך הזמן רץ כשנהנים...
 |
| בית העירייה הישן (צילום: איתמר לויתן) |
ב. כרית משלה
לחתולת (או שמא חתול) הרחוב הזו יש ספסל קבוע ברחוב דובנוב ועליו כרית אישית. היא גם יודעת לקרוא את המודעה שמאן דהוא רחום הדביק לכבודה.
 |
| צילום: טליה מורצקי |
ג. חסמבה בבית האסורים
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ירון זהבי, משה ירחמיאל ואהוד השמן, מי יגלה עפר מעיניכם?
ערימות של אבנים, זה כל מה שנותר מ'משטרת לב העיר', הבניין ההיסטורי שברחוב דיזנגוף, שנבנה ב-1934 ותפקד במשך כשבעים שנה. המבנה נכנס גם להיכל התהילה של הספרות העברית בשני הכרכים הראשונים של סדרת חסמבה מאת יגאל מוסינזון (טברסקי, 1950-1949), כאשר נערי החבורה שנכלאו בו בידי שוטרים בריטיים נמלטו ממנו באומץ ובתושייה.
על הריסותיה של 'הבולשת' ייבנו מלון ודירות לעשירים...
ד. עשרת הדיברות, הדור הבא
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ה. עוגה של יהודים?
 |
| צילום: איתמר וכסלר |
ו. פרידה מעמנואל הצופה
מת הפסל ואיש הפלמ"ח עמנואל הצופה (2019-1928). הצופה (שמו המקורי היה קוקר) פיסל רק באבן, ואחת היצירות שלו, 'עוגן', מוכרת לעוברים ברציף של נמל יפו.
 |
| סוכת האבל |
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
סוכת אבלים זה מנהג יהודי?
השבמחקמה מוזר לך פה? השימוש במילה "סוכה"? האירוח של המנחמים במקום גדול היכול להכיל את כולם? אתמהא!
מחקככל הידוע לי - לא. היא נהוגה אצל בני עדות המזרח משום ריבוי המנחמים, ולא מעט מהם גם נוהגים לשהות עם האבלים שעות רבות. בפשטות, יתרונות הסוכה הזאת הן: המנחמים אינם נכנסים לבית האבל וממילא נמנע לכלוך מיותר, וגם התהלכות חופשית בדירה, ועוד מעשים בלתי רצויים ואין זה המקום לכותבם.
מחקזובחי אדם חתולים ישקון....
השבמחקיוּדַן (אולי יוּדָן?) הוא שם של אמורא ארץ ישראלי. אז אולי כאן זה שם משפחה הלקוח מהשם הזה?
השבמחקומה זה "פאי" אם כן? 3.14? פועלי אגודת ישראל? אינני יודע. אם כן, הדרא קושיא לדוכתא.
ואמנם, אם יש "עוגיה של יהודים בהולנד", אז למה שלא תהיה לנו עוגה במדינת ישראל?
https://en.wikipedia.org/wiki/Jodenkoek
הנה מאמר על האמורא יודן:
השבמחקhttp://www.jewishencyclopedia.com/articles/15127-yudan
יש להעיר על המודעה של "ליים" שקשה לחסום כניסות מכיוון שהפעולה דורשת לפחות שני קורקינטים. לחסום כניסה, לעומת זאת, די קל.
השבמחקהבולשת של המשטר הבריטי ישבה בבנייו הCID שהיה במה שנקרא לאחר מכן רחוב אילת-דרך יפו תל-אביב. היחידה המיוחדת שלה ישבה בבניין ברחוב גרוזנברג שבשבת השחורה הגג שלו היה צר מלהחיל את העצורים הרבים שהיו שם. שניים מהם קלופמן ולבקוביץ שהיו חברים טובים ירדו במרזב במוצאי שבת ונעלמו מן העין. (אחד מהם היה אבי ז"ל)
השבמחקסליחה על התקף הנוקדנות ואנא תקנו לי אם אני טועה (בכ"ז עברה כחצי מאה מאז שנטלתי את כרכי חסמב"ה בידי) - אך כמדומני שיגאל מוסינזון כלא את החסמב"אים האמיצים בכלא יפו ולא בתחנת דיזנגוף.
השבמחקכך או כך, טל"ח.
למיטב ידיעתי בתחנת לב העיר לשעבר בדיזנגוף(ככתוב) ויתרה מכך,יגאל מוסינזון עצמו גר במרחק צעדים ספורים משם ברחוב סוקולוב המזדקן..
השבמחקהתגורר (ז"ל)
מחקאיזה כייף להיזכר בחסמב"ה. הנכד שלי מתענג על עלילותיהם. יגאל מוסינזון השארת ירושה ראויה. גם "אפורים כשק" ראוי לקריאה חוזרת. הדיון המעמיק על הבניין בת"א לא כ"כ מעסיק, יען כי אינני תל אביבי.
השבמחקזכרון ראוי ליגאל מוסינזון ז"ל, גם ללא הדיון כל המבנה.