יום שישי, 30 באוגוסט 2019

ביקור באוּמָן, קיץ תשע"ט

כל הצילומים (אלא אם צוין אחרת): דוד אסף
הקלקה על הצילומים תגדיל אותם

צריך להיות באוּמָן, הדיסנילֶנד של חסידי ברסלב באוקראינה, כדי להאמין למראה העיניים ולמשמע האוזניים. שטעטל ישראלי לכל דבר ועניין צמח שם; שילוב של ישן וחדש, קודש וחול, נשגב ונלעג.

פעמים רבות ביקרתי באומן ובכל פעם אני מוצא את עצמי נדהם מחדש מתהומות הוולגריות והגלותיות שאליהם מתדרדר מקום זה. המחזות שנגלים לעיני התייר הישראלי הסקרן, זה שאינו מגיע כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב, אלא רק כדי להבין את פשר המשיכה המוטרפת הזו וההערצה לקבר שעל אדמת ניכר, הם מכוערים ודוחים. אבל מי אני ומה אני מול עשרות אלפי החסידים ומבקשי הישועות שמגיעים לכאן כל הזמן, ובמיוחד בראש השנה. הרבי, אגב, הגיע לכאן בשנת 1810 כשהוא חולה שחפת ויודע שימיו ספורים; הוא חי באומן בסך הכל כחצי שנה. ספק אם יכול היה להעלות בדמיונו מה יתחולל בעיר זו לאחר מאתיים שנה.

בראשית המאה העשרים נראה הציוּן כך: עזוב, נטוש ובלי כוחות... בכניסה יושב חסיד בודד (זהו הסופר הברסלבי ר' אלתר טֶפְּליקֶר, מתפלל או מעיין בספר חסידי).


והיום?

ציוּן הקבר (צילום: הלל אסף)

קשה להעריך כמה יהודים או ישראלים גרים באומן כל ימות השנה, אולי עשרות אולי מאות, אך אין ספק שאלפי אנשים מתפרנסים ממנה ומכל מה שכרוך בה. כמו בעיירה המסורתית גם כאן, באומן המודרנית, מתפרנסים היהודים שלנו אלה מאלה ובתוך כך מביאים רווח, הצלה והצלחה גם לגויי המקום, שעד לפני כעשרים שנה לא יכלו לחלום על כל הטוב הזה שנפל בחלקם. והם, שכמו 'גויים של שבת' כבר לימדו לשונם קצת עברית וקצת יידיש, סופקים כפיהם, נהנים מעולמם בחייהם ושוחקים למו.

היכונו לשנה החדשה! לעיריית אומן יש דוכן לקבלת קהל ולתשלומי חשבונות

באוקראינה יש היום ראש ממשלה יהודי (וולודימיר גרויסמן) ונשיא יהודי (וולודימיר זלנסקי) – רק במדינת ישראל יש צירוף מקרים כזה! – ואפילו תקרית ביזוי החלה על ידי שרה נתניהו בשבוע שעבר לא תצליח לקלקל את האידיליה. אבל כפי שהזהירו אותנו סבתותינו הפולניות בחכמתם: חכו, חכו, לאסון הראשון... פוגרום יהיה פה!

בתי מלון ומסעדות, חומוסיות, בשרים על האש, פיצות, השקעות בנדל"ן, שירותי הסעה והחלפת כספים, צרכניות וצעצועים, שירותי בריאות וקוסמטיקה, חנויות ספרים ומזכרות, מכוני יופי וג'אקוזי, ומה לא? פשע, אלימות, זנות וסמים גם הם מצויים כאן, אך עליהם לא תמצאו שלטים או פרסומות.

'טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ', אמר קוהלת. הנה אפוא תמונות שצילמתי באומן בשבוע שעבר, ודי למבין.

'אומן סנטר' ו'הכנסת אורחים אומן' שוכנים ליד שדרות אחדות ישראל...
'אומן אקספרס', 'רביבו'ס'  העיקר להגיע רגוע אל קברי הצדיקים
לטייקונים, לאוליגרכים ולכל מי שרוצה לעשות רושם. יש אפילו לימוזינה...
אין כמו השקעה בנדל"ן; במלון שערי ציון עדיין לא עדכנו את שלט הברכה לחגים
ואם כבר נדל"ן, אז 'רק במצפה אומן'. דירות מפוארות שצופות על אחוזת הקבר
זהו 'מצפה אומן', השכונה היהודית החדשה. 'ברוך מציב גבול אלמנה'!
פרויקט 'בית האומן' באיכות ובעיצוב מיוחד
אין כסף לקנות דירה? לא נורא, יש מספיק דירות להשכרה
'הצ'יינג' היהודי'. מה יכול להיות יהודי בצ'יינג'?

יש כמובן גם הרבה רוחניות באומן.

עזרת הגברים בציון הקבר; תחת הכובע הלבן חוסה מחבר הרשימה (צילום: הלל אסף)
עזרת הנשים בציון הקבר (צילום: רחלי קרייסברג)
ה'תלמוד תורה' מיועד מן הסתם לילדיהם של הישראלים הגרים באומן כל ימות השנה
כהנים, שימו לב! אין להוציא יד ורגל
קופות צדקה ליד ציון הקבר
צדקה, נרות וסיגריות (צילום: רחלי קרייסברג)

חסידיו של אליעזר ברלנד, עבריין המין המורשע, בקטע סאדו-מאזו ביזארי במיוחד:
רבי, קשור אותי בשק שלך...

נשים צנועות וחסודות שגם חשוב להן ה'שיק', יש לנו חנות אופנה במיוחד בשבילכן!


הגיע הזמן לאכול. המגוון כאן הוא אין סופי...

ברור שעל כשרות לא נתפשר! הכשרות המהודרת היא של העד"ח (עדה חרדית).


הכי אהבתי את המסעדה Al Haboquer, שסיסמתה היא 'ארוחת בוקר מסביב לשעון' (כלומר אפשר לקבל ארוחת בוקר גם בצהריים וגם בערב), 24/6.

מאפייה וקייטרינג 'פה-שכינה', לא פחות (ומה אתם יודעים? טאבון גחלים!). 'הכי הכי טעים באומן'
'לב בשר' הוא שׂיכול אותות של 'ברסלב' וגם בשר ממש, על האש שתוקד תמיד
'מסעדת דה בסט' או 'בא לי בגט שווארמה'?
אולי שניצל?
אולי פיצה (או ברוח העיירה המזרח אירופית 'פיצ'לה')?
ומה בדבר טוסט נקניק (!)
ב'וי טאון אומן' יש סושי, נשנושים וגם נרגילות
'בבושקה' היא מסעדת בשרים ו'פָּאיֶכַלֶה' (באוקראינית: יאללה נהגוס, סע כבר) הוא שירות הסעות

פינוקים ברחוב פושקין....


רציתם קוסמטיקה וטיפולים רפואיים? יש!

קוסמוטולוגיה, גינקולוגיה, אורולוגיה וטרפיה

וכמו בארץ, גם כאן יש 'איחוד הצלה'. במקרה של פיגוע, חס ושלום, יהיה על מי לסמוך...


צילום: רחלי קרייסברג

ולפני שחוזרים ארצה אפשר לקנות צעצועים לילדים שנשארו בבית.



והכי שווה, בחנות 'מזכרות טראמפ'.



להתראות בראש השנה, ב'קיבוץ הקדוש'...


45 תגובות:

  1. אין תגובה, וכל מילה מיותרת.

    השבמחק
    תשובות
    1. כך הרגשתי גם אני באומן, כשביקרתי שם במאי השנה.

      מחק
  2. מנהג חסידים למצוא רמזים בשמות רחובותיהם כדוגמת בית הרבי מלובביץ׳ הוא מספר 770 בקראון הייטס. חסידי חב״ד דורשי רשומות רמזו ש770 הוא גימטריה ״בית משיח״.

    אף כאן - רחוב ״פושקינא״ בו שוכן הציון של רבי נחמן הוא על משקל- ״פה שכינה״

    השבמחק
    תשובות
    1. פה שכינה, נוגד את המוסכמה האקסיומטית ש "מלא כל הארץ כבודו"

      מחק
    2. כמובן שלא. כל תורת הקבלה והחסידות עוסקות בבחינות שונות של השראת השכינה, כגון מ"מלא כל הארץ כבודו", "לית אתר פנוי מיניה", "אין עוד מלבדו", "אין עוד", ועוד.

      מחק
    3. היא הנותנת. הרי אם "מלא כל הארץ כבודו", ו"לית אתר פנוי מיניה", -שאגב לשניהם אותה משמעות, אזי מניה וביה, האמירה "פה שכינה" לגמרי מיותרת. ואולי אפילו קצת "בעלנית".

      מחק
    4. רחוב פושקינה/ פושקינא (שמופיע בשלטים של הג'אקוזי ומכון היופי)- זו סתם טעות הנובעת מבורות: צריך להיות רחוב פושקין!!! (כן, כמו השם של המשורר הרוסי הידוע). הסיומת a של השם הנ"ל היא עניין תחבירי ששייך לתפקיד השם בצירוף "רחוב פושקין" (ולמביני עניין - יחסת הגניטיב/ השייכות)...

      מחק
  3. אני קצת מתביישת בקרתנות הזולה והעלובה של אחינו. יש לי טעם חמוץ כזה בפה למראה העיירה הקטנה שסובלת (בינתיים...) מעודף צדיקים והוללים.

    השבמחק
  4. ארוחות בוקר 24/7 ניתן גם לאכול בארץ . בהרצליה+אזור מחלף חבצלת השרון וכנראה בעוד מקומות בארץ . אז זה לא כזה "גליק "

    השבמחק
  5. הואיל ושבת היא כ25 שעות, שמע מיניה שבהגדרה "24/6" יש כשעה חילול שבת, ר"ל!

    השבמחק
  6. אכן. הייתי שם בסוף מאי, בדרך על הדרך לאודסה, והכינוי "שטעטל ישראלי" כ"כ הולם.

    השבמחק
  7. חוצפית המתורגמן30 באוגוסט 2019 בשעה 9:15

    לא זה ברסלב! ברסלב זה דביקות והתפשטות החושים הגשמיים, לא הוללות ופריקת עול...
    ראו כאן:
    http://onegshabbat.blogspot.com/2018/03/blog-post_44.html

    השבמחק
  8. אומרים שבראש השנה מגיעות לאומן המון בחורות מכל רחבי אוקראינה ועושות שם כסף טוב מהחסידים שעולים לקבר הקדוש.

    השבמחק
    תשובות
    1. אומרים שמי שפותח ב"אומרים" וחותם "אנונימי", הוא או שקרן או חרטטן או שניהם.
      אני נוסע לאומן כבר קרוב לעשרים שנה, וראיתי שם הכל. הסיפור של הזונות הוא כ"כ שולי, הרבה פחות מבכל מקום אחר.
      אבל שקרנים במזיד וחרטטנים בטיפשות תמיד ישמחו לבדל אמת זניחה של בודדים, כדי ללכלך על חמישים או שישים אלף איש שרובם ככולם באים לשֵם עבודה רוחנית כלשהי, כל אחד לפי מדרגתו.
      אולי הדבר תלוי באווירה של כותב המאמר, שפותח במילים "ישן וחדש, קודש וחול, נשגב ונלעג", אבל עסוק רובו ככולו בחדש, בחול, ובמיוחד בנלעג. צילמת והעלית המון תמונות - בוודאי הכל אמת. אבל מה היחס בין שתיים וחצי תמונות של קדש לשלושים תמונות של חול? תמונות נשגבות לא הבאת כלל, כנראה כי בנשגב לא פגשת. לפעמים חצי אמת היא קרובה לשקר, או לפחות לחרטטנות.
      בליבי המלה "אומן" קשורה בכל ה"חול" הזה שהראית, אבל הרבה יותר מכך היא צרובה במכוות-אש של אינסוף נשגב. המון רצונות נשגבים, המון תפילות נשגבות, המון שיחות, דמעות ודיבורי אמת שהם נדירים כל כך בחיי היומיום, ובעיקר המון אהבה וחיבור בין כל סוגי האוכלוסיה האפשריים של עמנו.
      ואם זה לא "נשגב" אז אינני יודע מה כן.

      מחק
    2. ישר כח. כולם בסוף יגיעו לרבנו ב"ה

      מחק
    3. חבל שהמגיב דוד גולדשמיד אינו יודע על "נשגב" מלבד טקס הפולחן באומן. מילא... אולי רצונו לא לדעת - כבודו. אני, לעומת זאת, איני מוצא בכך כבוד גדול. מה שמתרחש באומן כבר שנים רבות הוא לדעתי סימפטום של נגע הולך ומחמיר במה שעדיין נותר מן המורשת היהודית טובה והיפה לדורותיה ועם כל שלוחותיה, וגם במה שעדיין נותר, ובקושי, מהחזון העברי-ציוני (שממילא היה שברירי, ובדיעבד ניתן לחשוב: מי יודע... אולי לא היה אפשר להגשים אותו באמת). הפונדמנטליזם האורתודוקסי-העיירתי - מוזר? - מתמזג היטב עם שבטיות שתלטנית חסרת מעצורים, נדל"נית, אנטי-אינטלקטואלית, אנטי-אסתטית, כאילו תנועת ההשכלה, התחייה וכל הזרמים הנאורים בציונות בתחילת דרכה - לא היו ולא נבראו. לא ברור אם, וכיצד, אפשר לרפא את הנגע. האם נתעלם ממנו? האם נתנתק ממנו? הנוכל להכריז: זאת אינה המורשת היהודית שלנו, זאת אינה ההוויה המייצגת אותנו (כישראלים וכבני אדם)? ואז - מה? הנוכל לומר לכל הבונים את 'ניו אומן' באוקראינה: מה לנו ולכם? אם תימינו (והם הימינו, כמובן) - נשמאילה?

      מחק
    4. חבל שהמגיב עודד אסף לא קרא היטב את מה שכתבתי.
      ראשית כל, להגדיר את כל הסצנה הענקית של אומן כ"טקס הפולחן באומן", זה עצמו ביטוי של התנשאות וניתוק ובעיקר שיפוטיות עזה – וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר. כנ"ל לגבי הכינוי "פונדמנטליסט" – עוד מילה שהפכה אצל "הנאורים" לשם גנאי המשוגר אוטומטית כלפי מי שמסרב להתפשר על ערכי אמונתו.
      לא כתבתי שאין לי בעיה עם ענייני הנדל"ן והמסחר הפורה באומן. גם לא התעלמתי מכמה רעות חולות ונוראות שמופיעות שם לעיתים. גם אני איני מוצא בכך כבוד גדול. רק אמרתי שכל אלו הם בטלים בשישים (או ליתר דיוק: בשישים-אלף) אנשים, שבאים כדי לחוות שם בראש השנה חוויה רוחנית חזקה מאד.
      לקרוא ל"קיבוץ" באומן "שבטיות שתלתנית" זה פשוט קשקוש מוחלט – וכאמור, אני מקווה שנובע מחרטטנות, כי אם לא, אז זהו שקר גס והשמצה בעלמא. אין אף שבט בעם ישראל שלא מיוצג באומן בהמוניו. כל העדות, כל המנהגים, כל ארצות המוצא וכל הסגנונות – וגם, תופתע לשמוע, כל הדעות הפוליטיות האפשריות ורמות ההשכלה שעל פני הגלובוס.
      כמות החסד והעזרה ההדדית שם היא ללא אח ורע, מפעלי ענק (שאת חלקם, אגב, צילמת כ"ביזנס") הם מוסדות לחלוקת מזון ולסיפוק מקומות לינה חינם אין כסף או במחירי עלות, שמופעלים ומנוהלים בידי אלפי מנדבים ללא תמורה.
      על האינטלקט שבתורת החסידות אפשר להתווכח, אבל עשרות בתי מדרש פעילים ומאות שיעורים במגוון שפות ובכל מקצועות היהדות, מגמרא והלכה ועד חסידות, פועלים שם סביב לשעון וכמובן בחינם. בעיניך זה לא אינטלקט? או-קיי. זכותך. בעיני, לפני כל דבר אחר, זוהי "המורשת היהודית טובה והיפה לדורותיה".
      לגבי "החזון העברי-ציוני של תנועת ההשכלה, התחייה וכל הזרמים הנאורים בציונות בתחילת דרכה", אין לי איך לנחם אותך. האם נכון היה להכריז שלציונות אין דבר עם הדת? מסופקני. אם אתה מציב אותם זה מול זה, הרי שהדת ניצחה - ובגדול.
      אולי נכון יותר לסגל סובלנות – אבל אמיתית, לא סובלנות שמכירה רק בדומה לה. יש המוני יהודים שהם אכן דתיים מאד, וימניים מאד, ושונים מאד-מאד ממך ומבית המדרש ממנו באת – ובכל זאת הם חלק מהפסיפס המופלא של עם ישראל, לא פחות ממך.

      מחק
    5. שלמה צוקר, ירושלים1 בספטמבר 2019 בשעה 16:53

      כמדומה לי שהניסוח הקולע-ולא יחטיא של עודד אסף לגבי מה שקורה באומן כ"שבטיות שתלטנית, ‏נדל"נית, אנטי-אינטלקטואלית" יפה לא פחות לגבי המצב בישראל גופא, ובמיוחד לגבי נושאי הדת בישראל. ‏אומן היא רק השתקפות במראה, וכדומה לי שלכך כיוון עודד, ולא כפי שהבין דוד גולדשמיד. בראש ‏השתלטנות הנדל"נית צועד מפעל ההתנחלות, הנעשה ברובו על ידי דתיים ועטוף בטלית הדתית, וגם ‏הפורעים ב"מאחזים" שבשולי ההתנחלויות מנופפים ציציותיהם. ויש גם שיתוף אינטרסים מופלא לשבטיות ‏והנדל"ניות עם מגמות אנטי-אינטלקטואליות. ביחס לאומן ודומיה עולה תמיד בדעתי דרשת חכמינו, שקראו ‏‏"ויבן [משה] מזבח תחת ההר ושתים-עשרה מצבה..." (שמות כד, ד) וקראו "ולא תקים לך מצבה אשר שנא ‏ה' אלוהיך" (דברים טז, כב) ודרשו שהמצבה הייתה אהובה לאבות ונעשתה שנואה לבנים, מפני שעשאוה ‏עבודה זרה.‏

      מחק
    6. כמה מלל מיותר.
      בא מלח הארץ והעמידן על אחת: ימין ודתי זה רע. שמאל וחילוני זה טוב
      ואידך פירושיה זיל גמור

      מחק
  9. באומן יש דבר יפה אחד, והוא "גן סופיה". יתכן וגם רבי נחמן טיל בגן ונהנה ממנו. כל מה אתר אחר מכוער וכפי אתה כתבת,וולגארי. גם אני בקרתי באומן במסגרת סיכום לימודי יהודי רוסיה,ואתה היטבת לתאר, לצייר ולכתוב עליה. לטעמי אפילו במתינות רבה. אני העדפתי לשתוק.קשה לי, לפענח את קהל ה "חסידים" הגדול המבקר בעיר ומשתטח בחלקת הקבר, כפי שזה קורה.תופעה זרה, יהודים זרים.

    השבמחק
    תשובות
    1. מילים כדרבנות.חד (וחלק..

      מחק
  10. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
    תשובות
    1. פרוסקורוב אינה נקראת על שם פטלוירה אלא על שם חמיילניצקי... יחי ההבדל "הקטן".

      מחק
  11. מוטי פרידמן, ירושלים30 באוגוסט 2019 בשעה 13:43

    זכיתי להיות באומן בראש השנה בשנת 1989 ‏והחוויה הייתה עצומה. ביקרתי שוב באומן לאחרונה ‏(טיול בהדרכתו של פרופסור אסף, לא להחמיץ)‏, ולצערי מצאתי את עצמי באמצעיתו של יריד ירוד ומאוס.‏ בחוזרי לירושלים שאלתי חסיד ברסלב של פעם:״ מה קרה לאומן״?‏
    ענה לי בחכמה: ״אומן היא עיר מקלט. למי תצפה בעיר מקלט״?
    שבת שלום.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלמה רוזנר, ירושלים30 באוגוסט 2019 בשעה 17:24

      הייתי באומן ימים אחדים לפני דוד אסף ומוטי פרידמן. התיאור של מוטי 'יריד ירוד ומאוס' ‏מתון ביחס למראה הכללי שם, בחוץ ובתוך מערכת המבנים, המייצגת לכאורה את ציון מקום ‏קברו של ר' נחמן. דגש חזק על 'לכאורה', ואכמ"ל.‏
      אבל המדכא מכל הם הילדים הגדלים שם. כשילד כבן תשע, שכבר נמצא שם שנה רביעית, ‏יודע לומר בבטחון ששתיים כפול שתיים הן ארבע אבל בשתיים כפול שלוש הוא כבר מהסס ‏ותשע כפול תשע נשמע מתחום הספירות העליונות, אולי מקבלת האר"י, העתיד נראה עגום ‏ומעלה. לַנִּשְׁכָּחִים יִרְוַח, כתב אלתרמן, וְלַחַיִּים יִרְפָּא, אֲבָל לְאָן נוֹלִיךְ אֶת הַחֶרְפָּה.‏
      שבת שלום

      מחק
  12. איפה מנדלי מוכר ספרים ....

    השבמחק
  13. מאד מקווה שהאוקראינים יתעוררו ויחסלו את התועבה שצומחת בעירם. החסידים שם בטוחים שצה"ל והשם ‏יבואו לעזרתם כשיתחיל הפוגרום.‏ שבת שלום

    השבמחק
    תשובות

    1. במילים אחרות: את מייחלת לפוגרום שיערכו האוקראינים ביהודי אומן. לזה קוראים: "אוטואנטישמיות"



      מחק
  14. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  15. בהסבר לצילום הנושן של "הציון הקדוש" שבאומן, בראש הסקירה, נאמר כי "בכניסה יושב חסיד בודד; זהו הסופר הברסלבי ר' אלתר טֶפְּליקֶר, מתפלל או מעיין בספר חסידי". הקישורית מפנה את הקורא לערך הויקיפדיה "אלתר טפליקר". שם נאמר, בין היתר: "הרב אלתר טפליקר היה כינויו של רבי משה יהושע בזשיליאנסקי (נרצח בי"ב באדר תרע"ט, 1919)"; ובהמשך: "בהיותו בערך בן 70, נרצח בפוגרום בטפליק על ידי קבוצת מהפכנים בעיצומה של מלחמת האזרחים באוקראינה. על פי המסורת החסידית היה זה בעת שישב ולמד בביתו".

    תיאור רציחתו של אלתר טפליקר (שזכה לכינוי זה בשל מוצאו מהעיירה טפליק, כ-30 ק"מ מערבה לאומן), ניתן למצוא בספרו המונומנטלי של אליעזר דוד רוזנטל, "מגילת הטבח" (ה"יד ושם" של פוגרומי פטליורה):

    "בתשיעי לאדר שני 1919 (למניינם, 11.3.1919), ביום השלישי לשבוע, נכנס לטעפליק החלוץ של הפטלוריים, שנגפו במלחמה לפני חיל־המועצות ליד אומן. חבורות פטלוריים בלוית חוליגני־המקום פרצו אל החנויות ואל הבתים, שדדו, בזזו, רמסו, שברו, אנסו הרבה נשים, פצעו והרגו כמה אנשים. כך עשו גם למחר. את המלמד אלטר באזילובסקי (כך במקור) מצאו הרוצחים כשהוא יושב ומעיין בגמרא. כפי הנראה, הבינו הרוצחים, כי בכדי טרחו את עצמם לפרוץ לדירה הדלה של המלמד העני, ומחמת כעס על טעותם ירו בו תיכף והמיתוהו. למחר נמצא המלמד הזקן כשהוא נשען על השולחן, ראשו כפוף כלפי הגמרא, זקנו הלבן פרוש עליה וזרם הדם, שפרץ מפיו, קרוש על דפיה".

    ברשימת ההרוגים, בסוף הפרק (מגילת הטבח, כרך ג, עמ' 152), השם 'באזילובסקי' אינו מופיע. השם/כינוי "אלטער" (זקן) מופיע פעמיים: האחד, "שמורמאל אלטער", והשני, "בוז'יליאנסקי אלטער זעליקס, בן 65, מלמד". שם אביו של הטפליקר, אשר זעליג, מסביר את ה"זעליקס" שבמגילת הטבח. יש להניח שבוז'יליאנסקי הוחלף, בטעות, לבאזילובסקי, במהלך הכנת או העתקת הדו"ח על ארועי טפלין (טעפלין). רוזנטל קבל דו"ח זה מבן המקום החתום עליו, "חיים בהרב שמשון פולונסק׳, סטודנט למתמטיקה".

    מספר ההרוגים בטפלין הגיע, על פי מגילת הטבח, ל-600; מהם פורטו שמותיהם של 141. באומן עצמה, נרצחו במהלך פרעות פטליורה כ- 400 יהודים. מתוכם הצליח רוזנטל, חרף רדיפת השלטונות, תנאי החיים הקשים באודסה של שנות העשרים, ומחלתו (שחפת הריאות), להגיע לזיהוי פרטיהם של 323. שלשת הכרכים הראשונים של ספרו נדפסו בארץ ע"י 'חבורה' בראשות ביאליק בשנים 1931-1928; כמחצית מהחומר (המקומות ששמותיהם מתחילים באותיות י' עד ת') נותרה עד היום ללא פרסום.

    פטליורה נחשב באוקראינה לגיבור לאומי. קברו בפריס משמש מוקד עלייה לרגל. באוקראינה הוקמו כמה אתרים לזכרו, לרבות בקייב https://www.stalkerzone.org/a-monument-to-ataman-symon-petliura-was-unveiled-in-kiev/
    https://www.timesofisrael.com/statue-of-nationalist-blamed-for-pogroms-against-jews-unveiled-in-ukraine/

    העיירה היהודית שבה נערך אחד מהפוגרומים הגדולים, פרוסקורוב (1550 נרצחים) נקראת כיום על שמו של המתחרה על כתר אלוף הפוגרומצ'יקים, בוגדאן חמלניצקי (עיין פרק שחיטות ת"ח ות"ט). גם הוא, גבור לאומי באוקראינה.

    ולהחוגגים באומן, ינעם.

    השבמחק
  16. כנראה יש בה משהו, באומן, שמצליחה להזיז אנשים ולגעת בהם. אי אפשר להיות אדיש לאומן; או שהלב יזוע, או שיזדעזע.
    באמת כואב הלב על הפוסט הזה. פעמים רבות היית באומן וזה מה שהצלחת לראות?
    אני מפונק, אז אני נוהג להתאכסן באומן ב"מלונות" הכי "מפוארים" ויקרים (זה, לצערי, כבר בלי מרכאות), ומה שאני מקבל זה חדרים דחוסים בשש מיטות בקומותיים בלי טיפת אוויר ומקום לזוז. טלטולי הדרך לשם ובחזרה לא עושים לי את זה בשום מובן. כל פעם כשאני חוזר אנשים שואלים "איך היה" במנגינה של "איך הייתה החופשה", ואני צריך להסביר (למי שמסוגל לשמוע) שזה יותר כמו נסיעה לטיפול רפואי אינטנסיבי, ככה שאלמנט החופשה פה לא כל כך מורגש...
    אני מכיר את ההתנשאות הזו, את המבט הביקורתי על כל מה שלא יפה ומסודר ומאורגן ותרבותי כמו שאני חושב שדברים נשגבים אמורים להיות. אני מכיר אותה מתוכי. בפעם הראשונה שנסעתי לאומן הייתי מבוהל מהצפיפות הצפויה. טיפוס מתבודד כמוני - איך יחזיק מעמד בתוך ההמון הזה?
    אבל קרה שם משהו, בחסדי ה'. הסתכלתי לאנשים בעיניים, וראיתי שמחה, ושחרור, ואלפי גאולות אישיות. והיה לי קל לאהוב. אפילו כשהרחובות מלאים רפש וכל שנייה מישהו נתקל בך.
    אתה מסכים לדמיין חוויה כזו? לוותר רגע על המבט מבחוץ, ולהיות מבפנים? כי מה שראיתי פה זה רק שימוש באומן כדי לספר לנו כמה אתה מתורבת ומעודן. לא כמו האוסט יודן או הלבנטינים האלה. שממשיכים לאכול טוסט נקניק גם בחו"ל.
    אם קשה לך, לך לציון, שב שם כמה דקות, ותבקש על זה. תגיד פרק תהלים לטובת נשמתך. אל תעשה שום דבר שלא מתיישב עם הנחות היסוד הדתיות שלך, אבל למען השם תן ללב שלך קצת מרחב!

    השבמחק
    תשובות
    1. כשהייתי צעיר יותר ויטפש הרבה יותר , הייתי מדבר כמוך.

      Oh boy, I was so wrong!
      https://drall0.wordpress.com/2019/05/27/בראש-השנה-אל-תסעו-לאומן/

      מחק
    2. בפוסט שהפנית אליו דיברת על ראש השנה, ואמרת שבשאר השנה זה משהו אחר. אני מבין שמאז הפוסט שינית את דעתך ועכשיו אסור בכלל ללכת לאומן?
      בכל אופן נפלת על האדם הלא נכון. כי לי לא הבטיחו שום דבר שאקבל באומן, וקיבלתי מלוא חופניים ישועות. ואני יוצא מהארץ בכל פעם כמי שכפאו שד אבל בחזור מבין שהייתי מוכרח.

      מחק
  17. ועוד משהו. סיפור קצר.
    לפני כמה שנים ישבתי בציון של רבי נחמן בתחילת חודש אב. לידי ישב מורה וחבר, אחד מהיוצרים הפוריים והמלומדים בברסלב של היום, שכתב כמה מחקרים על תולדות החסידות.
    לפתע נכנסה פנימה קבוצה. חבורת ישראלים שמחוץ לציון כנראה אינם חובשים כיפה. המדריך שלהם עמד והחל להסביר על תולדות המקום. דיבר ודיבר. מהסגנון היה נראה שמדובר בסיור אקדמי כלשהו. תוך כדי שהוא מדבר התכופף אליי החבר ואמר לי על סיפור מסוים שהוא סיפר שהוא בכלל לא מדויק. אחרי שהמדריך סיים ניסה לגשת אליו החבר ולהעמיד אותו על טעותו, אבל האיש נפנף אותו. שמישהו בחזות חרדית ילמד אותו משהו בהיסטוריה?
    אבל מה שהמם אותי היה שהייתי בטוח שבסוף דבריו הוא יאמר: טוב חבר'ה, מי שרוצה להתפלל/לבקש/לכתוב פתק/לתת פרוטה לצדקה ולהגיד פרקי תהלים כמו שנהוג לעשות כאן - מוזמן. ניפגש בכניסה בעוד רבע שעה.
    אבל זה לא קרה. היה נראה על פני התלמידים שלפחות מהם מהססים אם לצאת, אבל הלחץ החברתי הכריע אותם. אף לא אחד רצה להיחשב בעיני חבריו פרימיטיבי ומשתטח קברים.
    וזה כל כך כאב לי. כמה התנשאות וניתוק צריך בשביל לסטות מהמסלול של הסיור שלך שלוש שעות לכל כיוון, ואז להיות רבע שעה בציון ולא לעשות שם שום דבר שיהודי עושה כשהוא מגיע לציון של אחד מגדולי הדורות?
    חשבתי שמדובר בעוד מופע של דת הפלורליזם, שאוסרת על מאמיניה להתקרב לדברים מסוימים. אבל נמלכתי בדעתי. אולי יש פה גם איזשהו פחד. הלב מזהה את העוצמה של המקום, והחשש להיסחף במדרון החלקלק של האמונה מכריח להציב סייגים ולא לעשות שום דבר שעלול לפתוח את הלב. אולי. מי יידע נפשו של יהודי

    השבמחק
  18. דרדור מוחלט. 20 שנה חלפו מאז הייתי באומן לראשונה לחזות בתופעה שרק החלה להתפתח. מאז כאמור חלפו ימים רבים הכיעור, ההזנחה, הוולגריות.. קשה להעלות על הדעת שנותר משהו לרוחני- בעיני נראים כולם כאחד כעדר שוטים, שמחפשים רוחניות במקום שהפך לירוד מכל בחינה שהיא - סוג של עבודת אלילים!!!... הרב נחמן מברסלב, לו היה רואה את מה שנעשה שם, היה נס על נפשו ומקונן על מה שנעשה במקום בו אמורות עצמותיו לנוח בשלום על משכבן... יש אנשים שבאים לנוח ויש כאלה שבאים על משכבן....

    השבמחק
  19. נסעתי לפני כשנה בקבוצה מאורגנת של חסידות גדולה להתפלל בכמה קברים מפורסמים במזרח אירופה. בקוצה היו גם 2 בחורים פרחחים שהצטרפו גם בשביל להתפלל, גם בשביל להינות, גם לעשות חיים וגם להבריח פאקטים של סיגריות למימון הכרטיסים.

    בסוף המסלול הם תכננו להבריז לאומן, ולחזור לארץ בטיסה חילופית, יומיים שלושה מאוחר יותר.
    בחסידות אליה הם משתייכים יש מסורת ארוכה והיסטורית של התנגדות לתנועת ברסלב, כך שהיה להם ברור שאם יידעו שהם היו בציון באומן הם יעופו מהישיבה.
    לכן, התכנון שלהם היה לבקר ולבלות באומן, אבל בשום פנים ואופן לא להיכנס למתחם הציון עצמו, כך שגם אם ייודע שהם הבריזו לאומן, הם יוכלו להישבע בהן צדקם שלא נכנסו לציון.
    החשיבה שלהם נתפסה בעיניי כהזויה: כשזוג בחורים בגיל הטיפש עשרה מסתובבים לבדם באומן בין כל התמהוניים והפושעים ששורצים שם, ללא חשבון לאף אחד, זאת לא עבירה, ואילו אמירת "תיקון הכללי" על הציון, זהו פשע כבד מנשוא.

    השבמחק
  20. חוצפית המתורגמן31 באוגוסט 2019 בשעה 23:19

    האם רק נדמה שהבית כנסת מעוצב כבית כנסת ספרדי, ולא כבית כנסת חסידי?

    השבמחק
  21. גם אני היתי שם, באומן. באתי במיוחד במסגרת סיור שורשים לרות את התופעה ששמה - אומן!. הרעש, הליכלוך, חוסר האסטטיקה, פשוט מגמד את האמונה שכנראה קיימת אצל הבאים לחלוק כבוד לאמונה הגדולה של הרב הדגול. בלי לזלזל באמונת האנשים ובצורך לעלות למקומו של הרב, כדאי להשקיע שם בסדר, נקיון, יופי וכבוד לאנשים ולמקום. חבל, חבל

    השבמחק
  22. אחרי הרבה שנים של ביקורים באומן, אני נוטה להאשים את החברה הישראלית בגועל נפש שמתרחש שם.
    מצד אחד הנחנו לחזרזיריה של מאה שערים לתפוח ולהשמין, מצד שני, הזנחת השכבות החלשות הולידה אוכלוסיית בעלי תשובה נחשלת, פראית ובהמית.
    הפוגרום ודאי יבוא, וכמו שאמר דוקטור צבי גרץ , כשהפוגרום יבוא הוא יקח איתו את החפים מפשע יחד עם האשמים.

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוגרומציקים מחפשים "אשמים" ?
      או שאתה מחפש סנגוריה לפוגרומאים ?

      מחק
  23. אחד הדברים הראשונים שראיתי הבוקר כשיצאתי לרחוב, גבר לובש חולצה שעליה מודפס: נ נח נחמ נחמן ביאליק

    השבמחק
  24. אורי יעקובוביץ7 בספטמבר 2019 בשעה 6:33

    ‎רחוב פושקינה/ פושקינא (שמופיע בשלטים של הג'אקוזי ומכון היופי)- זו סתם טעות הנובעת מבורות: צריך ‏להיות רחוב פושקין!!! (כן, כמו השם של המשורר הרוסי הידוע). הסיומת‎ a ‎של השם הנ‎"‎ל היא עניין תחבירי ‏ששייך לתפקיד השם בצירוף ‏‎"‎רחוב פושקין‎" (‎ולמביני עניין - יחסת הגניטיב/ השייכות‎)...

    השבמחק
  25. מחליא. יהדות במלוא כעורה. ועוד מתגאים בעגלה המלאה.
    דב סיטון

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.