ארץ הקודש: מלקות ופדיונות, לא להשתין בשבת, נ-נח בערבית, מלפפון פרווה, יודאיקה

א. תיקון לחובבי מלקות

חובבי מועדונים מסוג מסוים שימו לב!

סדר היום לאלה מכם החפצים בתיקון מאכלות אסורות כולל מלקות. 

המחיר 80 ש"ח, ו'טוב שיתן גם בעבור אשתו'...

צילום: דן לב-ארי

מה שיפה בכולל האר"י, שמשכנו כבוד בבית הכנסת 'בית רפאל' בבני ברק, זה שמדובר במעצמה של פדיונות. תעשיית פדיונות ותיקונים מכל המינים והסוגים. 

הנה למשל פדיון אחר מאותו בית יוצר: תיקון היסוד ופדיון פ"ד.

צילום: אבישי טייכר

'שאלה לי אליך', פנה אליי ד"ר אבישי טייכר, שצילם את המודעה ברחוב עוזיאל ברמת גן, וביקש שאפענח לו את סודותיה:

* מה זה תיקון היסוד ופדיון פ"ד ומה הם ימי השובבי"ם?

כל התיקונים הללו, שמטרתם לכפר על עוונות וחטאים שונים ומשונים, נעשים באמצעות תענית, או בפדיון כספי שניתן למי שלומד תורה עבורך או בשמך (שזה שקול לתענית). 

'פדיון פ"ד' פירושו פ"ד (84) תעניות. די הרבה תעניות, אם תשאלו אותי, ולפיכך המפונקים נוהגים לפדות את תמורתן בכסף (התעריף מובא להלן). גם כאן מדובר בעיקר על כפרה לחטא הוצאת זרע לבטלה (אוננות), שהוא חטא איום ונורא שאין לו כפרה.

ימי השובבי"ם הם כינוי לששת השבועות שבהם קוראים בשבת את הפרשות הראשונות של ספר שמות (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים) ואלה הם הימים שבהם נוהגים לצום או לקיים תענית דיבור.

* מה הם ראשי התיבות מו"ר, עט"ר, עוון שז"ל?

מורנו ורבנו, עטרת ראשנו, עוון שפיכת זרע לבטלה 

* ומה זה כמ"ש רז"ל, הרה"צ, הר"ר?

כמו שכתבו רבותינו זיכרונם לברכה (רז"ל מקביל לחז"ל), הרב הצדיק, הרב רבי

* ומה זה מל"ח סי' ע'?

ספר מועד לכל חי לרבי חיים פלאג'י, סימן ע.

ואלה דפי השער של הספרים הקדושים: 

חזק חזק ונתחזק!

חיטטתי קצת באינטרנט ומצאתי מודעה נוספת מטעמם של עורכי הפדיונות, ושם גם התברר לי מה התעריף לפדיון: 420 ש"ח (ולמי שדחוק: 280 ש"ח). ניתן להעביר את הכסף בביט!

טעמו וראו

ב. נא לא להשתין בשבת

'הנה זה מתחיל...', כתב לי טל סגל, שביקר במלון מצודת דוד (David Citadel) בירושלים ונזקק לנקביו בשבת. מי יודע, יכול להיות שהעין האלקטרונית לא מסתפקת בהדחה אוטומטית של האסלה, אלא גם מצלמת את העבריינים?

צילום: טל סגל

דוד שי הזכיר לי כי כבר לפני חמש שנים (30 באפריל 2018) נדרשנו לסוגיה ריחנית זו, בפוסט שהוקדש כולו לענייני משתנות, וכותרתו המלבבת הייתה העולם התחתון: מוֹצָאוֹת, שירותים מזמרים, לא כאן, השתנה כהלכה, כתב ברייל.

משתנה לימות חול בלבד

במלון 'לאונרדו פלאזה' בחיפה מקפידים על שמירת שבת כהלכתה גם במשתנה. שומרי מסורת מתבקשים להתאפק או להשתין מרחוק.

צילום: דוד שי

ג. נ-נח לערבים

למה להפלות דוברי ערבית? שגם הם ילמדו משהו חשוב על טעם החיים.

צולם ברחוב טרומפלדור בפתח תקווה.

צילום: גונן זיק

ד. מלפפון פרווה

צילום: חגית מאיר

'המוצר הזה עורר בי פליאה', כתבה לי חגית מאיר. 'אולי ילמדוני מורי הדור, מה עניין פרווה אצל מלפפונים? האם יש מלפפונים חלביים או בשריים? והרי מלפפוני ים, שאינם ירקות אלא יצורים חיים, הם ככל הידוע לי בחזקת שרץ ואינם כשרים, כך שגם לגביהם המונח פרווה אינו תופס (מה גם שאין להם פרווה)'...

ה. יודאיקה

חסידי חב"ד התקינו עמדה מעוצבת להנחת תפילין מחוץ למרכולית ברחוב שינקין 45 בגבעתיים.

צילום: גדעון פליישמן

האם פגש נפוליאון את רבי נחמן מברסלב ואת רבי חיים מוולוז'ין?

 הבוקר התפרסמה בעיתון הארץ רשימה פרי עטי שדנה באגדות על פגישותיו כביכול של נפוליאון בונפרטה עם צדיק חסידי מכאן ועם ראש ישיבה ליטאי מכאן. פגישות אלה לא היו ולא נבראו, אלא רק בדמיונם של סופרים וחסידים שוטים.

למען מורי ורבותי, אחי ורעי, קוראי הבלוג שאין להם גישה למאמר, הנה הוא ככתבו וכלשונו.

חזון העצמות של רבי נחמן מברסלב

!Let My Rabbi Go לארץ ישראל (פייסבוק)

ביום חמישי שעבר (18 בפברואר 2021) פרסם בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, את הכרעתו בסוגייה מקורית במיוחד. 

עורך הדין הבלתי נלאה איתמר בן-גביר, בקרוב נציג הימין הגזעני בכנסת ישראל, הגיש עתירה לבג"ץ, כדי שזה יכפה על רשויות המדינה והסוכנות היהודית להעלות ארצה את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב ולקברן בארץ הקודש. כידוע, עצמותיו של רבי נחמן טמונות באדמת העיר אומן שבאוקראינה כבר יותר ממאתיים שנה, מאז שנת 1810 היא שנת מותו. 

ציון קברו של רבי נחמן באומן, ראשית המאה העשרים

הרעיון להעלות את עצמותיו לכאן הזוי מתחילתו ועד סופו. לא רק שרובם המוחלט של חסידי ברסלב מתנגדים לכך – וכי ניתן בכלל לתאר את ה'ברסלביוּת' ללא חווית העלייה לרגל ל'קיבוץ הקדוש' באומן, שמתקיימת מאז מותו של הרבי ועד היום – אלא שהסיכוי שממשלת אוקראינה תוותר על 'תרנגולת' זו, שמטילה עבורה מיליוני ביצי זהב בכל שנה, הוא אפסי, אם לא מתחת לזה. 

אגב, היזמה עצמה היא ישנה. היא הועלתה לראשונה כבר בשנת 1992 על ידי הרב ישראל דב אודסר, נביא הנ-נח ובעל 'הפתק', שהעותר שרון שלצר (עליו בהמשך) הוא תלמידו. מאז היא עולה מחדש אחת לכמה שנים. 

ציון הקבר באומן, 2019 (צילום: דוד אסף)

אבל אם אפשר לעתור נגד המדינה ונגד הסוכנות היהודית גם בעניין מופרך שכזה, למה לא? 

העתירה, ששהוגשה כבר באוגוסט 2020, גרסה כי זו חובתם של המוסדות הממלכתיים של מדינת ישראל: 'מתוקף תפקידם, שהחל מקום המדינה ועד ימים אלו, להעלות עצמות יהודים בעלי השפעה לקבורה בארץ, מחמת החובה לקיום רצון המת – רבי נחמן רצה להיקבר בארץ ישראל, ובמקרים שמנהיגי העם היהודי בגולה ביקשו – הסוכנות או הממשלה פעלו להעלותם לקבורה שנית בארץ ... [ו]מכיוון שנכס של העם היהודי – קברו של רבי נחמן שישראלים רבים עולים אליו להתפלל – נמצא תחת שלטון זר המחזיק בו ללא רשות'.

התכנסו אפוא שלושה משופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז (שכתבה את פסק הדין) ודוד מינץ, ופסקו את דינם בסוגיית 'וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה' (שמות, יג 19). כפי שאפשר לראות בית המשפט נקט בפסיביזם שיפוטי: דחה את העתירה על הסף, בנימוק שעניין זה הוא חלק מיחסי החוץ של מדינת ישראל ואל לה, לרשות השופטת, להתערב בשיקולי הממשלה, אך הקל עם העותר ולא חייב אותו בהוצאות המשפט.

הנה אפוא פסק הדין הקצר לתועלת המתעניינים (ותודה לפרופסור אביעד הכהן שהפנה את תשומת לבי).

כשראיתי את שמו של העותר חזרו אליי הזיכרונות.

שרון שלמה שלצר (תל-צור) עומד כבר שנים ארוכות בראש קבוצה ברסלבית, ששמה לה למטרה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן לקבורה בארץ. שרון, יליד 1956, הוא בן קיבוץ הזורע, שחזר בתשובה והפך לתלמידו המעריץ ובן ביתו של בעל 'הפתק', הרב ישראל דב אודסר. לשמו הכל כך ישראלי 'שרון' הוא הוסיף את השם 'שלמה', ואת שם המשפחה 'תל-צור' הכניס לסוגריים וחזר לשם הגלותי של אבותיו. 

שרון שלמה שלצר (תל-צור), 2017 (צילום מסך)

לפני כעשרים שנה, לאחר שפרסמתי את ספרי ברסלב: ביבליוגרפיה מוערת (מרכז זלמן שזר, 2000), שבו ייחדתי מדור  ל'פולמוס העלאת עצמותיו של ר' נחמן' (עמ' 240-239), ביקרו אותי בביתי שרון ועוד שניים מחבריו. האחד, ככל שזכור לי, היה גם הוא חוזר בתשובה, בן קיבוץ בית קמה (או אולי משמר הנגב), והשני בן משפחה של השר לשעבר אלי ישי, שסיפר לי על חוויותיו הקשות בישיבת 'שובו בנים' של אליעזר ברלנד, שבה כפו עליו לשנות את שמו המזרחי לשם אשכנזי-ברסלבי. הם, מיזמתם, ביקשו להיפגש איתי ואני נעניתי ברצון. הפגישה עמם הייתה חביבה ומעניינת בצורה בלתי רגילה, מה גם שהתברר ששרון ואני ילידי אותה שנה.

בשיחה עמי הם הציגו חסידות ברסלבית ישראלית מאוד, תמימה מאוד ורכה מאוד, שאינה מוכנה להתנתק מהמדינה ומוסדותיה, ובוודאי לא לירוק בפניה. זה כנראה גם פשר התעקשותו לכפות על המדינה את שיגיון העלאת העצמות. אם המדינה, בכספה וביכולותיה, העלתה את עצמותיהם של הרצל ושל ז'בוטינסקי, של פינסקר ושל סמולנסקין, מדוע ייגרע חלקו של רבי נחמן?

השיחה הסתיימה בנעימים, ומאז לא שמעתי מהם.

באוספי הצילומים של 'ביתמונה', שמנהל נדב מן מקיבוץ מרחביה, שמור אלבום תמונות מקיבוץ הזורע, שצילם חבר הקיבוץ אשר בנארי. מצאתי שם את תמונתו של שרון תל-צור בן ה-14, שצולמה בפתח הדיר של הקיבוץ. 

נער פוסטר של הציונות וילד חלומות של ההתיישבות העובדת שחזר בתשובה ומקדיש את חייו להעלאת עצמות של רבי קדוש מאוקראינה. משל בלי נמשל...

שרון תל צור, קיבוץ הזורע, 1970 (אוסף ביתמונה; הספרייה הלאומית)

דן לב ארי הפנה את תשומת לבי לכך ששרון תל-צור כיכב בדוקו-דרמה 'הפיצוחייה', ששודרה בערוץ 8 בשנת 2004. הסדרה, שכבר הפכה ל'קאלט' (וזמינה לצפייה ביו-טיוב), עקבה אחרי פיצוצייה תל אביבית (פינסקר פינת בוגרשוב) ואחרי הלקוחות שפוקדים אותה ומנהלים שיחות נפש פילוסופיות עם המוכר.

הפיצוצייה, מערכה ו (צילום מסך)

ארץ הקודש: שופרות, אסור לדבר ברחוב, אריות, דגים ובשר

א. היכונו לראש השנה

במרכול 'אושר עד' בירושלים כבר מתכוננים במרץ לימים הנוראים.

פעם שופר נחשב למוצר נדיר ויקר, שאחד כמותו נשמר בבית הכנסת ונשלף מהנפתלין רק לקראת ראש השנה ויום כיפור. לא עוד. השופרות היום נמכרים בערימות ולפי מידה, כמו גרביים.

השלט מזהיר (בארבעה סימני קריאה!) כי 'על מנת לשמור על בריאותכם אין לתקוע בשופרות'. קחו את זה לאן שתרצו...

צילום: שקד חמדת נחלון

ב. אסור לדבר ברחוב בשעת התפילה

בימי הקורונה יוצאים בתי הכנסת לרחובה של עיר, ויחד אתם יוצאים גם הכרוזים שאוסרים לדבר בשעת התפילה.

בצילום: בית כנסת קורונה ברחוב בבני ברק.

צילום: צביקה גילדוני

ג. אריות לרפואה 

ועוד בענייני בריאות ורפואה.

'תרמנו למישהו שדפק בדלת', סיפר לי זאב קינן. 'קיבלנו "בתמורה" את הפתקה הזו'.

בימי קורונה לא בוחלים באף סגולה, מה גם שהיא קשורה ברבינו נחמן מברסלב. זאב עיין היטב בפתק והופתע לגלות שם חידוש שכמותו לא זכר מהתנ"ך.

היכן מצינו שדניאל איש חמודות ניצח 1,464 אריות, ואף רכב עליהם?

ד"ר גילה וכמן פתרה את התעלומה על סמך הנאמר במדרש תהלים, מזמור סד , א: 122 שרים ו-122 נשים ו-122 ילדים, ביחד 366 אנשי צוות. כל אחד מהם נענש בארבעה אריות, הרי לכם 1,464 אריות.

מדפיס הפתק אולי בקי במדרש, אבל לא כל כך מתמצא בתולדות החסידות שהוא נאמן לה. רבי נחמן מברסלב היה בנם של שמחה ופייגה. פייגה (נכדת הבעש"ט) הייתה אמו של רבי נחמן ולא סבתו.

ד. לא לערבב דגים ובשר!

על פי ההלכה, ועל פי המנהג המקובל בחברה המסורתית מדורי דורות, אין לערבב מאכלי דגים עם מאכלי בשר. למה? הרי אין לזה זכר בתורה? התלמוד הבבלי נימק זאת בשיקולים רפואיים – זה פשוט לא בריא.

ימים חלפו, שנים עברו וכבר ברור לכל שאין כאן שום בעייה בריאותית. אבל הלכה היא הלכה ומסורת היא מסורת, ושום רוח לא מצויה לא תעקור מנהג ממקומו, ובוודאי לא תזוז הלכה ממקומה.

בבית החייל בתל אביב צולמה מודעה זו (בראשית שנת 2020):

צילום: ישראל ברדה

במקום לכתוב שהלכות הכשרות אוסרות על ערבוב זה, בחר מנסח המודעה לחזור לנימוק המופרך של 'מטעמי בריאות'. העיקר שיש סמיילי, ושיהיה בתיאבון.

ביקור באוּמָן, קיץ תשע"ט

כל הצילומים (אלא אם צוין אחרת): דוד אסף
הקלקה על הצילומים תגדיל אותם

צריך להיות באוּמָן, הדיסנילֶנד של חסידי ברסלב באוקראינה, כדי להאמין למראה העיניים ולמשמע האוזניים. שטעטל ישראלי לכל דבר ועניין צמח שם; שילוב של ישן וחדש, קודש וחול, נשגב ונלעג.

פעמים רבות ביקרתי באומן ובכל פעם אני מוצא את עצמי נדהם מחדש מתהומות הוולגריות והגלותיות שאליהם מתדרדר מקום זה. המחזות שנגלים לעיני התייר הישראלי הסקרן, זה שאינו מגיע כדי להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב, אלא רק כדי להבין את פשר המשיכה המוטרפת הזו וההערצה לקבר שעל אדמת ניכר, הם מכוערים ודוחים. אבל מי אני ומה אני מול עשרות אלפי החסידים ומבקשי הישועות שמגיעים לכאן כל הזמן, ובמיוחד בראש השנה. הרבי, אגב, הגיע לכאן בשנת 1810 כשהוא חולה שחפת ויודע שימיו ספורים; הוא חי באומן בסך הכל כחצי שנה. ספק אם יכול היה להעלות בדמיונו מה יתחולל בעיר זו לאחר מאתיים שנה.

בראשית המאה העשרים נראה הציוּן כך: עזוב, נטוש ובלי כוחות... בכניסה יושב חסיד בודד (זהו הסופר הברסלבי ר' אלתר טֶפְּליקֶר, מתפלל או מעיין בספר חסידי).

והיום?

ציוּן הקבר (צילום: הלל אסף)

קשה להעריך כמה יהודים או ישראלים גרים באומן כל ימות השנה, אולי עשרות אולי מאות, אך אין ספק שאלפי אנשים מתפרנסים ממנה ומכל מה שכרוך בה. כמו בעיירה המסורתית גם כאן, באומן המודרנית, מתפרנסים היהודים שלנו אלה מאלה ובתוך כך מביאים רווח, הצלה והצלחה גם לגויי המקום, שעד לפני כעשרים שנה לא יכלו לחלום על כל הטוב הזה שנפל בחלקם. והם, שכמו 'גויים של שבת' כבר לימדו לשונם קצת עברית וקצת יידיש, סופקים כפיהם, נהנים מעולמם בחייהם ושוחקים למו.

היכונו לשנה החדשה! לעיריית אומן יש דוכן לקבלת קהל ולתשלומי חשבונות

באוקראינה יש היום ראש ממשלה יהודי (וולודימיר גרויסמן) ונשיא יהודי (וולודימיר זלנסקי) – רק במדינת ישראל יש צירוף מקרים כזה! – ואפילו תקרית ביזוי החלה על ידי שרה נתניהו בשבוע שעבר לא תצליח לקלקל את האידיליה. אבל כפי שהזהירו אותנו סבתותינו הפולניות בחכמתם: חכו, חכו, לאסון הראשון... פוגרום יהיה פה!

בתי מלון ומסעדות, חומוסיות, בשרים על האש, פיצות, השקעות בנדל"ן, שירותי הסעה והחלפת כספים, צרכניות וצעצועים, שירותי בריאות וקוסמטיקה, חנויות ספרים ומזכרות, מכוני יופי וג'אקוזי, ומה לא? פשע, אלימות, זנות וסמים גם הם מצויים כאן, אך עליהם לא תמצאו שלטים או פרסומות.

'טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ', אמר קוהלת. הנה אפוא תמונות שצילמתי באומן בשבוע שעבר, ודי למבין.

'אומן סנטר' ו'הכנסת אורחים אומן' שוכנים ליד שדרות אחדות ישראל...

'אומן אקספרס', 'רביבו'ס' – העיקר להגיע רגוע אל קברי הצדיקים

לטייקונים, לאוליגרכים ולכל מי שרוצה לעשות רושם. יש אפילו לימוזינה...

אין כמו השקעה בנדל"ן; במלון שערי ציון עדיין לא עדכנו את שלט הברכה לחגים

ואם כבר נדל"ן, אז 'רק במצפה אומן'. דירות מפוארות שצופות על אחוזת הקבר

זהו 'מצפה אומן', השכונה היהודית החדשה. 'ברוך מציב גבול אלמנה'!

פרויקט 'בית האומן' באיכות ובעיצוב מיוחד

אין כסף לקנות דירה? לא נורא, יש מספיק דירות להשכרה

'הצ'יינג' היהודי'. מה יכול להיות יהודי בצ'יינג'?

יש כמובן גם הרבה רוחניות באומן.

עזרת הגברים בציון הקבר; תחת הכובע הלבן חוסה מחבר הרשימה (צילום: הלל אסף)

עזרת הנשים בציון הקבר (צילום: רחלי קרייסברג)

ה'תלמוד תורה' מיועד מן הסתם לילדיהם של הישראלים הגרים באומן כל ימות השנה

כהנים, שימו לב! אין להוציא יד ורגל

קופות צדקה ליד ציון הקבר

צדקה, נרות וסיגריות (צילום: רחלי קרייסברג)

חסידיו של אליעזר ברלנד, עבריין המין המורשע, בקטע סאדו-מאזו ביזארי במיוחד:

רבי, קשור אותי בשק שלך...

נשים צנועות וחסודות שגם חשוב להן ה'שיק', יש לנו חנות אופנה במיוחד בשבילכן!

הגיע הזמן לאכול. המגוון כאן הוא אין סופי...

ברור שעל כשרות לא נתפשר! הכשרות המהודרת היא של העד"ח (עדה חרדית).

הכי אהבתי את המסעדה Al Haboquer, שסיסמתה היא 'ארוחת בוקר מסביב לשעון' (כלומר אפשר לקבל ארוחת בוקר גם בצהריים וגם בערב), 24/6.

מאפייה וקייטרינג 'פה-שכינה', לא פחות (ומה אתם יודעים? טאבון גחלים!). 'הכי הכי טעים באומן'

'לב בשר' הוא שׂיכול אותות של 'ברסלב' וגם בשר ממש, על האש שתוקד תמיד

'מסעדת דה בסט' או 'בא לי בגט שווארמה'?

אולי שניצל?

אולי פיצה (או ברוח העיירה המזרח אירופית 'פיצ'לה')?

ומה בדבר טוסט נקניק (!)

ב'וי טאון אומן' יש סושי, נשנושים וגם נרגילות

'בבושקה' היא מסעדת בשרים ו'פָּאיֶכַלֶה' (באוקראינית: יאללה נהגוס, סע כבר) הוא שירות הסעות

פינוקים ברחוב פושקין....

רציתם קוסמטיקה וטיפולים רפואיים? יש!

קוסמוטולוגיה, גינקולוגיה, אורולוגיה וטרפיה

וכמו בארץ, גם כאן יש 'איחוד הצלה'. במקרה של פיגוע, חס ושלום, יהיה על מי לסמוך...

צילום: רחלי קרייסברג

ולפני שחוזרים ארצה אפשר לקנות צעצועים לילדים שנשארו בבית.

והכי שווה, בחנות 'מזכרות טראמפ'.

להתראות בראש השנה, ב'קיבוץ הקדוש'...