רשימות קודמות בסדרה הקסומה והריחנית 'העולם התחתון':
א. 'והמון העם קורין לו תחת', 'ויחנו בתחת', התחת של אגי משעול, של רמי פורטיס ושל בטהובן
ב. חותם על עכוזך, התחת של הפריץ אוסרבסקי ושל הגנרל קֶניג, התוחעס של חנוך לוין ואצל מזרחי בתחת
א. מוצָאות ומבואות
משתנות? מחראות? מיושן ומסריח...
המילה החדשה (והמוצלחת מאוד) בעולם בתי השימוש הכימיים היא 'מוֹצָאוֹת'.
ב. בתי שימוש מזמרים
בחיפה בתי השימוש הציבוריים אומרים שירה.
בשוק תלפיות, למשל, הם שרים את 'שיר השוק' של נעמי שמר:
ברחוב יפו שבעיר התחתית שרה המשתנה שיר ללא מנגינה. על השיר חתום המשורר הלא כל כך מוכר אורן עילם (אבל הוא עצמו הכחיש את בעלותו על השיר; ראו בדף שיחה בוויקיפדיה).
ג. די להשתנה
בשכונת נחלאות בירושלים, ליד רחוב אילת, מבקשים מן העוברים ושבים 'לא להשתין ברחובותינו' וגם לא 'בקירות בתינו', 'כפי שאינך משתין בקיר חדרך'.
'להשתין בקיר' ולא 'להשתין על הקיר' – זו ממש עברית מקראית צחה: 'כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר' (שמואל א, כה 22).
בתל אביב, ברחוב רבי עקיבא שליד שוק הכרמל, כבר פונים ב'היי!' ידידותי, בבקשה ובתודה...
לעומת זאת, ב'שביל הסלט', במושב תלמי יוסף שבחבל הבשור, לא לוקחים שבויים ולא מדברים בשפה רפה.
מספריים אימתניים וזוג ביצים מספרים בציור על הגורל הנורא המצפה למי שיעז להטיל את מימיו מחוץ לשירותים.
ד. משתנה לימות חול בלבד
במלון 'לאונרדו פלאזה' בחיפה מקפידים על שמירת שבת כהלכתה גם במשתנה.
שומרי מסורת מתבקשים להתאפק או להשתין מרחוק.
ה. משתנה עם כתב ברייל
בניו זילנד הרחוקה – מדווח שבתאי קוונשטוק – בתי השימוש הציבוריים הם אלקטרוניים, והעיקר הם גם מונגשים לעיוורים. שימו לב להוראות בכתב ברייל. מתי אצלנו?
א. 'והמון העם קורין לו תחת', 'ויחנו בתחת', התחת של אגי משעול, של רמי פורטיס ושל בטהובן
ב. חותם על עכוזך, התחת של הפריץ אוסרבסקי ושל הגנרל קֶניג, התוחעס של חנוך לוין ואצל מזרחי בתחת
א. מוצָאות ומבואות
משתנות? מחראות? מיושן ומסריח...
המילה החדשה (והמוצלחת מאוד) בעולם בתי השימוש הכימיים היא 'מוֹצָאוֹת'.
צילום: טובה הרצל |
ב. בתי שימוש מזמרים
בחיפה בתי השימוש הציבוריים אומרים שירה.
בשוק תלפיות, למשל, הם שרים את 'שיר השוק' של נעמי שמר:
צילומים: איתמר לויתן |
ברחוב יפו שבעיר התחתית שרה המשתנה שיר ללא מנגינה. על השיר חתום המשורר הלא כל כך מוכר אורן עילם (אבל הוא עצמו הכחיש את בעלותו על השיר; ראו בדף שיחה בוויקיפדיה).
צילום: אלון ריבק |
ג. די להשתנה
בשכונת נחלאות בירושלים, ליד רחוב אילת, מבקשים מן העוברים ושבים 'לא להשתין ברחובותינו' וגם לא 'בקירות בתינו', 'כפי שאינך משתין בקיר חדרך'.
'להשתין בקיר' ולא 'להשתין על הקיר' – זו ממש עברית מקראית צחה: 'כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְאֹיְבֵי דָוִד וְכֹה יֹסִיף אִם אַשְׁאִיר מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ עַד הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר' (שמואל א, כה 22).
צילום: דוד אסף |
בתל אביב, ברחוב רבי עקיבא שליד שוק הכרמל, כבר פונים ב'היי!' ידידותי, בבקשה ובתודה...
צילום: טובה הרצל |
לעומת זאת, ב'שביל הסלט', במושב תלמי יוסף שבחבל הבשור, לא לוקחים שבויים ולא מדברים בשפה רפה.
מספריים אימתניים וזוג ביצים מספרים בציור על הגורל הנורא המצפה למי שיעז להטיל את מימיו מחוץ לשירותים.
צילום: מורן חג'בי |
ד. משתנה לימות חול בלבד
במלון 'לאונרדו פלאזה' בחיפה מקפידים על שמירת שבת כהלכתה גם במשתנה.
שומרי מסורת מתבקשים להתאפק או להשתין מרחוק.
צילום: דוד שי |
ה. משתנה עם כתב ברייל
בניו זילנד הרחוקה – מדווח שבתאי קוונשטוק – בתי השימוש הציבוריים הם אלקטרוניים, והעיקר הם גם מונגשים לעיוורים. שימו לב להוראות בכתב ברייל. מתי אצלנו?
צילום: שבתאי קוונשטוק |
לא מדוייק לרפרר לאורן עילם ולכתוב שהוא מכחיש. זה פשוט מישהו אחר עם שם דומה.
השבמחקאורן עילם מהויקיפדיה כותב את שמו eilam, וזה מהקיר כותב את שמו ailam.
לגבי מוצאות - א. זו אינה מילה חדשה לבית שימוש כימי אלא שם של חברה (אמנם, שם מוצלח). ב. השם והחברה אינם חדשים כלל וכלל - הם קיימים כבר 25 שנה...
השבמחקעל זה אמר אותו גוי, שנשאל למה הוא מרביץ ליהודי על צליבה של ישו שהייתה לפני אלפיים שנה? אני שמעתי על זה רק עכשיו...
מחקהמקור הוא כמובן בפסוק מספר מלכים ב':
מחקוַיִּתְּצוּ אֶת-בֵּית הַבַּעַל, וַיְשִׂמֻהוּ למחראות (קרי: לְמוֹצָאוֹת) עַד-הַיּוֹם.
http://kodesh.snunit.k12.il//i/t/t09b10.htm#27
נהדר!!!
מחקפוסט נהדר
השבמחקדפדפתי קצת בפוסטים קודמים ב"עולם התחתון"
השבמחקוהנה תרומה נוספת לביטויים בעינין ה"שק לי..."
הראשונה שבשני שבראשון שבקודש הקודשים.
כמובן "ישקני מנשיקות פיהו...", המילה הראשונה, בפסוק השני בפרק הראשון שבשיר השירים, אותו כינה רבי עקיבא "קדש קדשים". בכך תם הוכוח אם יכנס הספר לקנון התנ"כי או לא.
מחקשק-לי; קשקש לי; שקשק לי. והכל מסתיים ב"לי". לי=אני ובסופה של דרך אני ואפסי עוד.
השבמחקמשתנות צעבוריות רבות בדנמרק הן מתוצרת בית חרושת בשם URIDAN , שזה שילוב של שתי מילים - "אורי" שהן החלק הראשון מ"אורין"- "שתן" והמילה "דן" ראשית המילה "דנמרק". אורי דן שנפטר לפני שנות דור ביקר פעם בדנמרק וקצת נעלב מן ... השימוש בשמו. בינתים הוא כבר ז"ל אבל המשתנות ממשיכות להתקיים.
השבמחקהבחור הזעצער מעיר לי שהתוספת של האות "עין" במילה "ציבוריות" מיותרת וסליחת הקוראים מתבקשת
השבמחקבאשר למוצאות, שאינו חידוש: חברה מתחרה נקראת בשם בראשית, והמבין יבין
השבמחקכמובן,
מחקBrush-it
ושוב לעניין 'תחת'. חזרתי אצל הפרסום הקדום שהפנית אליו. ששתי כמוצא שלל רב על דברי פרופ' ח' כהן המייחס את השימוש לרבנו חננאל [מאה 11], ואם הוא בשו"ע גם זו לטובה. אוסיף כאן חוליית ביניים מפירושו של ר' משה קמחי [מאה 12/13]: "ומלת 'בעליו' מצאנוה ביוד סימן הרבים. ועתה אפרש טעם היוד ברמז. ידענו כי האדם מחובר מארבע יסודות וצורתו מחוברת מאבריו העומדים מפה ומפה המשרתים אותו וכל אחד יעזור את חברו. ובעבור היותם רבים דבר הכתוב בלשון רבים. על כן נאמר 'עדיו','בלעדיו', 'אליו', 'בעליו' [...] וכן 'אחריו', 'תחתיו', כי האדם צדדים שנים" [אפרים תלמג', פירושים לספר משלי לבית קמחי, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"א, עמ' 163]. שני פסוקים שאפשר להחיל עליהם ודאי את פירושו [איברים שניים] הם שמות י, כג; טז, כט. נמצא אפוא שהשימוש ב'תחת' יסודו בהררי קודש מקדמת דנה [לפי הכתיב בס' דניאל ועזרא].
השבמחקע"ש רבים מקרב הגברים (כ-30%) שעברו את גיל ה-50 סובלים מבעיית ערמונים מוגדלת ועל כך נאמר במקורותינו אמנם בכיוון אחר, "מַשְׁתִּין בְּקִיר עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"...
השבמחקבעניין במוצאות והמבואות, תהנו כאן מצחות הלשון והברקתה
השבמחקhttp://benyehuda.org/haromi/023.html
אפרופו כתב ברייל על השלט, נזכרתי בסיפור היהודי על העיוור שקיבל מצה בתחילת סדר ליל פסח. הבעת תמיהה משונה עלתה על פניו, ולשאלת המארח השיב: מי כתב את הג'יבריש הזה?
השבמחק:)
שבת שלום
אני הייתי קורא לביתן המבואות בשם "שיח ושיג" על פי דודי יהודה שרת שפרש את הפסוק:
מחקכז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱלֹהִים הוּא--כִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ,
"אולי משתין ומחרבן הוא" כי בערבית "שוּחְ" זה להשתין ושיג - מלשון שיגים.
חיים שרת
הר חלוץ
הפסוק - ממלכים א' פרק יח'.
מחקחיים שרת
אפרופו תחת... ישנה בדיחה מפורסמת על ידוען כל שהו (תרתי דסתרי...) שעבר ניתוח להשתלת תחת - והתחת דחתה אותו...
השבמחקוסיפור יפה ששמעתי, אמיתי לגמרי!, על דבר שהתארח אצל קרובי משפחתו, וכשנכנס לבית השימוש - הוא החטיא את המטרה לגמרי ומי רגליו היו מוטלים על הרצפה..
בעלת הבית ראתה אח"כ ואמרה לו "אנו מוכנים להתאבק בעפר רגליך אך לא במימי רגליך"!
סליחה שאין לי להוסיף לענייני התחת והמשתינים, רק בשם העברית באתי הלום:
השבמחקמספריים הם זכר (מעניין לעניין באותו עניין) ולכן מספריים אימתניים ולא אימתניות...
מה שנכון... תודה!
מחק