בשולי בית עלמין ירקון, סמוך לפתח תקווה, כבר מוכנה חלקת קבורה חדשה כדי לקלוט מאות נפטרים. בינתיים הקברים הריקים מלאים באדמת חמרה אדומה, ובמקום שוכני עפר מציצים מהם, פה ושם, צמחי בר: ינבוט, קיקיון או דַטוּרָה. החלקה ממתינה בסבלנות לחנוכתה על ידי בעליה – חברה קדישא של חסידי ויז'ניץ בבני ברק, והם מצידם מצפים ליום תענית כדי לקיים את הטקס שמחייב את המשתתפים בו לצום. והנה הגיע היום המתאים: י"ז בתמוז (13 ביולי 2025), יום פריצת חומות ירושלים על ידי הרומאים, שהוא אחד משלושת המועדים שיהודים שומרי מצוות צמים בהם זכר לחורבן העיר והמקדש.
'בית עלמין ירקון' משותף לכל גוש דן והמתים נחים בו את מנוחתם האחרונה על פני שטח גדול ויקר. כדי שאפשר יהיה לצופף את הקברים, ככל שההלכה היהודית מתירה, נבנו קירות בטון סביב כל קבר ומידותיו הן במינימום הנדרש. בין שורות הקברים מדרכה למעבר, גם היא צרה ככל שאפשר.
יש גם מעבר לא מבוטן (מסומן בצילום בחץ) שבו אפשר יהיה לטמון נפלים. 'נפל' הוא תינוק שנולד מת בכל שלב של ההיריון, וכן תינוק שמת עד שלושים יום מלידתו. נפל טומנים בבית הקברות, אבל ללא מצבה.
יום חם והשמש לוהטת. בשעות אחר הצהריים מגיעה לחלקת הקברים קבוצה לא גדולה של חרדים, רובם ככולם אנשי החברה קדישא של חסידות ויז'ניץ. הם עוטים את הקפוטות השחורות והארוכות, כאילו החמסין אינו קשור אליהם. כדי לקדש בית עלמין צריכים להשתתף לפחות מניין אנשים, היום הגיעו כעשרים חסידים שביקשו להשתתף בטקס המיוחד.
דבר ראשון, כולם נוטלים ידיים בברזייה.
בקרן הדרומית-מזרחית שוב קוראים בקול רם פרקי תהלים וקטעים אחרים, רובם מהמקרא. לסיום תוקעים בשופר, וכולם צועדים בטור ארוך אל הקרן הצפונית-מזרחית. לכל קרן קטעים המיוחדים לה שמסתיימים בתקיעת השופר.
בראש הטור צועד 'ראש הדגל' – כך מכונה העומד בראש חברה קדישא. ראש הדגל של חברה קדישא של חצר ויז'ניץ בבני ברק הוא הרב שמואל ברגר שליט"א. אחריו צועד התוקע בשופר, הרב ישראל איצקוביץ (שעזר לי בטובו להכין רשימה זו).
כך עורכים שבע הקפות. כשמסיימים את ההקפה השביעית, בקרן הדרומית-מזרחית שבה התחיל הטקס, ולאחר תקיעת השופר האחרונה, אוספים מהנוכחים כסף לצדקה.
הטקס, שארך כשעה, הסתיים ומכאן ואילך אפשר להתחיל לקבור בחלקה. עד מאה ועשרים!
______________________________________
דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il
