‏הצגת רשומות עם תוויות שופר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שופר. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 8 באוגוסט 2025

חסידי ויז'ניץ חונכים בית עלמין חדש

 
כתב וצילם דנצ'וּ ארנון

בשולי בית עלמין ירקון, סמוך לפתח תקווה, כבר מוכנה חלקת קבורה חדשה כדי לקלוט מאות נפטרים. בינתיים הקברים הריקים מלאים באדמת חמרה אדומה, ובמקום שוכני עפר מציצים מהם, פה ושם, צמחי בר: ינבוט, קיקיון או דַטוּרָה. החלקה ממתינה בסבלנות לחנוכתה על ידי בעליה – חברה קדישא של חסידי ויז'ניץ בבני ברק, והם מצידם מצפים ליום תענית כדי לקיים את הטקס שמחייב את המשתתפים בו לצום. והנה הגיע היום המתאים: י"ז בתמוז (13 ביולי 2025), יום פריצת חומות ירושלים על ידי הרומאים, שהוא אחד משלושת המועדים שיהודים שומרי מצוות צמים בהם זכר לחורבן העיר והמקדש.

'בית עלמין ירקון' משותף לכל גוש דן והמתים נחים בו את מנוחתם האחרונה על פני שטח גדול ויקר. כדי שאפשר יהיה לצופף את הקברים, ככל שההלכה היהודית מתירה, נבנו קירות בטון סביב כל קבר ומידותיו הן במינימום הנדרש. בין שורות הקברים מדרכה למעבר, גם היא צרה ככל שאפשר.

יש גם מעבר לא מבוטן (מסומן בצילום בחץ) שבו אפשר יהיה לטמון נפלים. 'נפל' הוא תינוק שנולד מת בכל שלב של ההיריון,  וכן תינוק שמת עד שלושים יום מלידתו. נפל טומנים בבית הקברות, אבל ללא מצבה.

יום חם והשמש לוהטת. בשעות אחר הצהריים מגיעה לחלקת הקברים קבוצה לא גדולה של חרדים, רובם ככולם אנשי החברה קדישא של חסידות ויז'ניץ. הם עוטים את הקפוטות השחורות והארוכות, כאילו החמסין אינו קשור אליהם. כדי לקדש בית עלמין צריכים להשתתף לפחות מניין אנשים, היום הגיעו כעשרים חסידים שביקשו להשתתף בטקס המיוחד. 

דבר ראשון, כולם נוטלים ידיים בברזייה.


כל משתתף קיבל חוברת ובה סדר 'קידוש וחינוך בית עלמין' ('חינוך', בהקשר זה, מכוון לחנוכת השטח). הטקסטים שבפנים הם מימים ימימה, אבל הכריכה נדפסה במיוחד לטקס זה. על פי המסורת החסידית, התפילות עצמן וסדרן נקבעו בידי הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.


בכניסה לחלקה הייעודית מתפללים בני החבורה תפילה ארוכה ואחריה ה'בעל תוקע' מריע בשופר.


 אחרי כן נכנסים לחלקה ונאספים בפינה ('קרן' בלשון החסידים) הדרומית-מזרחית שלה. כאן מתחילים. 


המטריות השחורות, שנשלפו ממחסן בגדי החורף והגשם, מקילות מעט מלהט השמש. הניגוד בין חום השמש לבין המטריות משווה לטקס מראה משונה, כאילו נלקחו מסצינה בסרט של פליני.

בקרן הדרומית-מזרחית שוב קוראים בקול רם פרקי תהלים וקטעים אחרים, רובם מהמקרא. לסיום תוקעים בשופר, וכולם צועדים בטור ארוך אל הקרן הצפונית-מזרחית. לכל קרן קטעים המיוחדים לה שמסתיימים בתקיעת השופר.

בראש הטור צועד 'ראש הדגל' – כך מכונה העומד בראש חברה קדישא. ראש הדגל של חברה קדישא של חצר ויז'ניץ בבני ברק הוא הרב שמואל ברגר שליט"א. אחריו צועד התוקע בשופר, הרב ישראל איצקוביץ (שעזר לי בטובו להכין רשימה זו).

כך עורכים שבע הקפות. כשמסיימים את ההקפה השביעית, בקרן הדרומית-מזרחית שבה התחיל הטקס, ולאחר תקיעת השופר האחרונה, אוספים מהנוכחים כסף לצדקה. 

הטקס, שארך כשעה, הסתיים ומכאן ואילך אפשר להתחיל לקבור בחלקה. עד מאה ועשרים!

______________________________________

דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il

יום שלישי, 1 באוקטובר 2024

ארץ הקודש: שופר בוטיק, אפטר סליחות, עמלקים וצלבנים, פנקס מסתורי

א. בוטיק השופרות

לכבוד הימים הנוראים הממשמשים ובאים, הנה לכם הזדמנות לרכוש שופר מובחר שבמובחרים ובייצור מיוחד. 'קלי תקיעה ורבי עוצמה', ו'בהתאמה אישית'.

צילום: טובה הרצל

ב. אפטר פארטי

כבר לימדונו חכמים כי לכל שבת יש מוצאי שבת ולכל פארטי (מסיבה) יש אפטר פארטי, והנה מתברר שיש גם 'אפטר סליחות'...

צילום: גונן זיק

ג. דרוש עמלקי 

כאילו אין מלחמה בארצנו וכאילו הם חיים ביקום מקביל, רחובות מאה שערים וגאולה מלאים בכרזות ענק נגד ונגד ונגד. ולא להתבלבל, 'המלחמה רק החלה', ואין הכתוב מדבר באויב החמאסי או החיזבאללי אלא בצה"ל.


את הכנס בבית הכנסת של היזדים כבר החמצנו, אבל מעניין לשים לב לחלוקת הכבוד בין המרצים שליט"א, 'משרידי דור דעה', כל מרצה מקבל תואר כבוד משלו:
מרן ראש הישיבה הרב 
מרן הגאון הגדול רבינו (2X)
האדמו"ר הגאון הרב 
הגאון הגדול הרב
הרב
הגאון הרב
המרצה המפורסם ומגיד המישרים הרב


המוטיב העיקרי: עמלקים...


בעצם אפשר גם נבוכדנצר וטיטוס, אבל זו כבר מלחמה אחרת: המלחמה על השליטה בטלפונים הכשרים. וכנאמר על מצבת קבורתו (להלן) 'לא נשכח ולא נסלח'...

כל צילומי הפשקווילים: טובה הרצל

ד. מיהו צלבני?

לפני כשנתיים סיפרנו כאן וכאן על מתקפת חרדל"י הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים על שיפוץ הקארדו ('חרפת הקארדו'), ובנוסף תקפו החרד"לים את 'מעלית הזמן' ואת מוזיאון מגדל דוד, שחולקים כביכול כבוד והערצה לגדולי צוררינו, ובראשם הצלבנים.

עתה נוסף להם הסבר רב משקל: היעלה על הדעת שנחלוק כבוד לאומנות חפירת המנהרות של החמאס?

צילום: רון מנדל

ה. הפנקס המסתורי

ובכן, אבד פנקס ובו נרשמו 350 מספרי טלפון של תחנות מוניות חרדיות ברחבי הארץ. המוצא הישר יזכה בפרס של 10,000 ש"ח, 'עד הבית'.

הסיפור הזה, שמודפס על גבי מודעות קיר ענקיות, נראה לי מומצא ומלכודת פרסומית, אבל מה אני יודע? בעצמי התחלתי לחפש בכל מקום...

צילום: טובה הרצל


יום שני, 8 באוגוסט 2022

פרנסות של יהודים: סלוניקי, מברשת שופר, סנדלריה, אבא ובן

א. המומחים מסלוניקי

יהודי סלוניקי נודעו מדורי דורות כחזקים ושריריים, ורבים מהם מצאו את פרנסתם כסוורים וסבלים. למעשה, ענף הסבלות בסלוניקי הוחזק כולו בידי יהודים (תרתי משמע).

שלושה סבלים יהודים בסלוניקי משחקים בקלפים, לפני 1912 (הספרייה הלאומית)

רבים מיהודי סלוניקי שעלו לארץ קודם לשואה המשיכו את ההתמחות הזו, וגם בארץ עבדו בסבלוּת, בסוורוּת ובהובלות.

כמה יפה לראות שעוד נמשכת השלשלת, ויש כאלה שגם מתגאים במסורת ('מומחיות') הסלוניקאית שלהם.

צילום: אהוד כהן

ב. היכונו לחגי תשרי: מברשת לניקוי שופר

החנות 'נמר מברשות', ברחוב נחלת בנימין 89 בתל אביב, נוסדה ב-1958 והיא גן עדן לחובבי המברשות והמטאטאים. הכל בעבודת יד, כמובן. מניקוי מקלדת מחשב ועד מכונת אספרסו, וכמובן המוצר האזוטרי המבוקש ביותר: מברשת לניקוי שופר (רק עשרה שקלים. לא תקנו?)...

צילום: אמיר ורש

ג. סנדלריה מנוקדת

צילום: שי גלבוע (תודה לגדעון פליישמן)

הסנדלריה הזו נמצאת ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקוה. הניקוד הוא כל כך מופרך עד שאני חושש שמפאת גילי אני מחמיץ כאן משהו משעשע.

ד. אבא ובן

אבא  ובן זו תמיד שותפות מרגשת, ובמיוחד אם זה מזכיר (למי שעוד זוכר) את שר החוץ המיתולוגי של מדינת ישראל, אבא אבן.

צילום: איתמר לויתן


יום רביעי, 26 באוגוסט 2020

ארץ הקודש: שופרות, אסור לדבר ברחוב, אריות, דגים ובשר

א. היכונו לראש השנה

במרכול 'אושר עד' בירושלים כבר מתכוננים במרץ לימים הנוראים.

פעם שופר נחשב למוצר נדיר ויקר, שאחד כמותו נשמר בבית הכנסת ונשלף מהנפתלין רק לקראת ראש השנה ויום כיפור. לא עוד. השופרות היום נמכרים בערימות ולפי מידה, כמו גרביים.

השלט מזהיר (בארבעה סימני קריאה!) כי 'על מנת לשמור על בריאותכם אין לתקוע בשופרות'. קחו את זה לאן שתרצו...

צילום: שקד חמדת נחלון

ב. אסור לדבר ברחוב בשעת התפילה

בימי הקורונה יוצאים בתי הכנסת לרחובה של עיר, ויחד אתם יוצאים גם הכרוזים שאוסרים לדבר בשעת התפילה.

בצילום: בית כנסת קורונה ברחוב בבני ברק.

צילום: צביקה גילדוני

ג. אריות לרפואה 

ועוד בענייני בריאות ורפואה.

'תרמנו למישהו שדפק בדלת', סיפר לי זאב קינן. 'קיבלנו "בתמורה" את הפתקה הזו'.


בימי קורונה לא בוחלים באף סגולה, מה גם שהיא קשורה ברבינו נחמן מברסלב. זאב עיין היטב בפתק והופתע לגלות שם חידוש שכמותו לא זכר מהתנ"ך.

היכן מצינו שדניאל איש חמודות ניצח 1,464 אריות, ואף רכב עליהם?

ד"ר גילה וכמן פתרה את התעלומה על סמך הנאמר במדרש תהלים, מזמור סד , א: 122 שרים ו-122 נשים ו-122 ילדים, ביחד 366 אנשי צוות. כל אחד מהם נענש בארבעה אריות, הרי לכם 1,464 אריות.


מדפיס הפתק אולי בקי במדרש, אבל לא כל כך מתמצא בתולדות החסידות שהוא נאמן לה. רבי נחמן מברסלב היה בנם של שמחה ופייגה. פייגה (נכדת הבעש"ט) הייתה אמו של רבי נחמן ולא סבתו.

ד. לא לערבב דגים ובשר!

על פי ההלכה, ועל פי המנהג המקובל בחברה המסורתית מדורי דורות, אין לערבב מאכלי דגים עם מאכלי בשר. למה? הרי אין לזה זכר בתורה? התלמוד הבבלי נימק זאת בשיקולים רפואיים – זה פשוט לא בריא.

ימים חלפו, שנים עברו וכבר ברור לכל שאין כאן שום בעייה בריאותית. אבל הלכה היא הלכה ומסורת היא מסורת, ושום רוח לא מצויה לא תעקור מנהג ממקומו, ובוודאי לא תזוז הלכה ממקומה.

בבית החייל בתל אביב צולמה מודעה זו (בראשית שנת 2020):

צילום: ישראל ברדה

במקום לכתוב שהלכות הכשרות אוסרות על ערבוב זה, בחר מנסח המודעה לחזור לנימוק המופרך של 'מטעמי בריאות'. העיקר שיש סמיילי, ושיהיה בתיאבון.