א. על קברו של הרב שטינמן
נוכח התאוותנות חסרת הרסן של נציגי המפלגות הדתיות והחרדיות במו"מ להרכבת הממשלה הבאה, לשליטה, להישגים מגזריים ולכיבודים חסרי תוכן, יש מקום להיזכר בדמותו הייחודית של אחד ממנהיגי הציבור הליטאי עד לא מכבר, שהלך לעולמו בדיוק לפני חמש שנים.
הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (2017-1914) היה תמיד בשורה הראשונה של ראשי עולם התורה הליטאי, ובשל זימון הנסיבות הפך גם להיות מנהיגו למן 2012 ועד מותו בגיל 103, בערב חנוכה תשע"ח. התוארים הללו היו אולי קצת גדולים על מידותיו של שטינמן (אִמְרוּ: שטיינמן), אבל לא בגלל מחסור בלמדנות תורנית או בכושר הנהגה, אלא בגלל העדרן של אגו ושל תאוות שליטה, שהלכו יד ביד עם אורח חיים של צניעות והסתפקות במועט עד כדי סיגוף.
 |
| הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן |
הוא לא היה מוקף בפמליות של מקורבים מלחכי פינכה או 'באי בית', שידעו להסביר לו מה עליו לומר או לחשוב. עמדותיו המתונות (יחסית, כמובן) לא סייעו לביצור מעמדו, ולא במקרה בימיו פרשו אנשי 'הפלג הירושלמי' הקנאים, שלא הסכימו לקבל את מרותו.
מי שירצה לכתוב את תולדות המנהיגים 'הליטאים' בדור האחרון כדאי לו שיסור לבית הקברות בבני ברק וישווה את המצבה המהודרת והמצועצעת של 'רבן של ישראל' אלעזר מנחם ש"ך, או את המצבה שעליה נרשמו כל ספריו של 'רבנו הגדול' חיים קנייבסקי, למצבותיהם של הרב שטינמן ורעייתו תמר (שנקברו זה ליד זו). המצבות של הזוג שטינמן, שנמצאות באחת מפינותיו של בית הקברות הבני-ברקי, אין תואר להן ואין הדר.
 |
| מצבת הרב ש"ך (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה) |
 |
| מצבת הרב קנייבסקי |
 |
| מצבת הרב אהרן שטינמן (צילום: יוחנן פלוטקין) |
 |
| מצבת הרבנית תמר שטינמן (צילום: יוחנן פלוטקין) |
בלווייתו של הרב שטינמן, שבה השתתפו כמובן מאות אלפי אנשים, לא נישאו הספדים. בצוואתו ביקש בפירוש להיקבר לצד אנשים רגילים ולא בחלקת המיוחסים, ושיניחו על קברו את המצבה הפשוטה והזולה ביותר.
זה אולי הרב היחיד בעולם שעל קברו לא כתוב אפילו התואר השחוק והמשומש 'הרב' אלא סתם ר' (אִמרו: רֶבּ), כינוי שבו מכנים כל אדם בישראל שהוא שומר מצוות. העדר הכיבודים כל כך בוטה וכל כך לא מתקבל על הדעת, עד שמחוקקי המצבה טרחו לכתוב בשולי המצבה 'הנוסח ע"פ צוואתו'.
הנה נוסח הצוואה:
ב. הקארדו מנקודת מבט לאומית
 |
| הקארדו בתקופה הביזנטית כפי שצויר במפת מידבא מן המאה השישית (ויקיפדיה) |
לא צריך להמתין לשרים החדשים שיעסקו ב'חיזוק' הזהות היהודית. בכניסה ל
קארדו הרומי, ברובע היהודי בירושלים, טרח מי שטרח להציב שלטי הסברה 'היסטוריים', שמספקים לעוברים ושבים מידע 'מהימן' על המפעל האדריכלי המרהיב שבנו 'אדריינוס הרשע' ו'יוסטיניאנוס הרשע'.
הסיכום ברור לגמרי: 'הלב הבריא מרגיש צורך למחוק כל זכר של השפלה של עם ישראל וסולד מהערצת התרבות של רוצחנו'. איך בדיוק תבוא מחיקה זו לידי ביטוי? סָתַם ולא פירש, והמבין יבין.
מי אחראי לדבר המזעזע והמביך הזה, שלמרבית הבושה תורגם גם לאנגלית?
 |
| צילום: טובה הרצל |
ג. פתוח לכל העדות, אבל לפי הנוסח שלנו
בית הכנסת 'חיי שלום' נמצא בין הרחובות בר אילן וביל"ו בתל אביב.
על הקירות החיצוניים של בית הכנסת פוזרו בנדיבות שלושה שלטים וכל אחד מהם נושא עמו מסר שונה לגבי טיבו של הבית: בית כנסת 'לכל העדות'; בית הכנסת הספרדי לכל העדות', כלומר כולם מוזמנים אבל בית הכנסת הוא ספרדי; בית הכנסת 'בנוסח ספרד', שזה
יכול להיות גם אשכנזי או חסידי.
אז מה באמת נוסח התפילה במקום?
 |
| צילום: יוחנן פלוטקין |
ד. עקידת יצחק והציונות
הידעתם שהציונים אוסרים על ילדיהם ללמוד על עקידת יצחק?
כך לפחות גורס פאשקוויל משונה זה, שמלווה גם באיורים ילדותיים של העקידה.
צולם בפתח תקווה בכניסה לבית המדרש 'חברון'.
 |
| צילום: גונן זיק |
ה. פילאטיס בהמלצת הרב עופר שליט"א
אם צריך המלצות לפילאטיס, המלצה מרב חשוב בוודאי תעזור. מה גם שהמדריכה בעצמה היא רבנית צדיקה.
 |
| צילום: טובה הרצל |
