ארץ הקודש: שופרות, אסור לדבר ברחוב, אריות, דגים ובשר

א. היכונו לראש השנה

במרכול 'אושר עד' בירושלים כבר מתכוננים במרץ לימים הנוראים.

פעם שופר נחשב למוצר נדיר ויקר, שאחד כמותו נשמר בבית הכנסת ונשלף מהנפתלין רק לקראת ראש השנה ויום כיפור. לא עוד. השופרות היום נמכרים בערימות ולפי מידה, כמו גרביים.

השלט מזהיר (בארבעה סימני קריאה!) כי 'על מנת לשמור על בריאותכם אין לתקוע בשופרות'. קחו את זה לאן שתרצו...

צילום: שקד חמדת נחלון

ב. אסור לדבר ברחוב בשעת התפילה

בימי הקורונה יוצאים בתי הכנסת לרחובה של עיר, ויחד אתם יוצאים גם הכרוזים שאוסרים לדבר בשעת התפילה.

בצילום: בית כנסת קורונה ברחוב בבני ברק.

צילום: צביקה גילדוני

ג. אריות לרפואה 

ועוד בענייני בריאות ורפואה.

'תרמנו למישהו שדפק בדלת', סיפר לי זאב קינן. 'קיבלנו "בתמורה" את הפתקה הזו'.

בימי קורונה לא בוחלים באף סגולה, מה גם שהיא קשורה ברבינו נחמן מברסלב. זאב עיין היטב בפתק והופתע לגלות שם חידוש שכמותו לא זכר מהתנ"ך.

היכן מצינו שדניאל איש חמודות ניצח 1,464 אריות, ואף רכב עליהם?

ד"ר גילה וכמן פתרה את התעלומה על סמך הנאמר במדרש תהלים, מזמור סד , א: 122 שרים ו-122 נשים ו-122 ילדים, ביחד 366 אנשי צוות. כל אחד מהם נענש בארבעה אריות, הרי לכם 1,464 אריות.

מדפיס הפתק אולי בקי במדרש, אבל לא כל כך מתמצא בתולדות החסידות שהוא נאמן לה. רבי נחמן מברסלב היה בנם של שמחה ופייגה. פייגה (נכדת הבעש"ט) הייתה אמו של רבי נחמן ולא סבתו.

ד. לא לערבב דגים ובשר!

על פי ההלכה, ועל פי המנהג המקובל בחברה המסורתית מדורי דורות, אין לערבב מאכלי דגים עם מאכלי בשר. למה? הרי אין לזה זכר בתורה? התלמוד הבבלי נימק זאת בשיקולים רפואיים – זה פשוט לא בריא.

ימים חלפו, שנים עברו וכבר ברור לכל שאין כאן שום בעייה בריאותית. אבל הלכה היא הלכה ומסורת היא מסורת, ושום רוח לא מצויה לא תעקור מנהג ממקומו, ובוודאי לא תזוז הלכה ממקומה.

בבית החייל בתל אביב צולמה מודעה זו (בראשית שנת 2020):

צילום: ישראל ברדה

במקום לכתוב שהלכות הכשרות אוסרות על ערבוב זה, בחר מנסח המודעה לחזור לנימוק המופרך של 'מטעמי בריאות'. העיקר שיש סמיילי, ושיהיה בתיאבון.