יום רביעי, 12 באוגוסט 2020

סיבוב בתל אביב: מתחם בזל, קמפ דיוויד, שוק תן-קח

הסתובב וצילם: איתמר לויתן

א. פרידה ממד"א



עוד בניין תל-אביבי אייקוני בדרך להריסה. הפעם מדובר במתחם היפה של מגן דוד אדום ברחוב בזל, שנבנה ב-1975 בסגנון 'ברוטליסטי' נקי על חורבות 'שוק בזל' ותחנת מכבי האש הישנה. האדריכלים היו כנראה אריה אלחנני וניסן כנען (תודה לד"ר צבי אלחייני על המידע). מגן דוד אדום עבר למבנה זה בשנת 1976.

המתחם נרכש על ידי קבוצה ששמה האירוני הוא 'בנייני העיר הלבנה', על מנת להרסו ולבנות במקומו בניין מגורים יוקרתי (אלא מה? לא יוקרתי?). אגב, חברה זו מתמחה בהריסת מבנים היסטוריים בסביבה, וכבר קנתה לעצמה שם בהכחדת 'מרפאת זמנהוף' המיתולוגית ובניית בית מגורים חדש במקומה.

הבניין עצמו היה שייך לעיריית תל אביב שהחכירה אותו עד כה למד"א, ועתה הגיעה העת להרוויח ממנו קצת ולעשות עוד טיפה מאמץ כדי שלעשירים יהיה היכן לגור.


ב. קמפ דיוויד

ברחוב אלנבי 70 נמצא שילוט היסטורי שמעיד על ימים אופטימיים. מה פלא שהחנות כבר סגורה...


אופס, בעצם היא פתוחה. ובכל זאת נדמה ש'אופנת קמפ דיוויד' כבר לא ממש באופנה...


מתברר כי לא הרחק משם, בכיכר דיזנגוף, יש גם מסעדה ושמה 'קמפ דייוויד'.

צילום: אנדרו טרייטל

ג. עסקה מעולה

הנה דוגמה למשא-ומתן שהסתיים בהצלחה, לפחות לצד אחד.

כמעט לפני חמישים שנה, ב-1971, תרם נחמיה הלפרן לקרן הקיימת לישראל בניין ענק במרכז תל אביב, ברחוב זמנהוף 3. 


קק"ל הרוויחה בניין שערכו עצום, ומה מר הלפרן קיבל בתמורה? 


שלט הוקרה דהוי שמקובע לפלטה של עץ סנדוויץ' רקוב...




6 תגובות:

  1. שלישיית כמו צועני שרו ב 1985 "תחזירו לי אותה את "ארץ הצבר" בשיר של עוזי חיטמן
    אז היתה והיום זו ארץ הנדל"ן. (השתדלתי להיות עדין)

    השבמחק
    תשובות
    1. 🙂😉העינין הזה נמצא קרוע בין שתי גישות האחת 'וישן מפני חדש תוציאו' והשניה 'חדש אסור מן התורה' -שתיהן לא כפשוטן.
      😉🙂

      מחק
  2. לא הבנתי את הנימה הביקורתית על הריסת בנין מד"א. אני מניח שכבר א אפשר להשתמש בו לייעודו - יש היום שיטות אחרות וצרכים אחרים בבניית בנין למתן שירותי רפואה, יש צורך בחניות שלא נצרכו להם בשנות השבעים, תשתיות שונות וכו'. האם כל בנין יש להשאיר רק בגלל שהוא "הסטורי"? בנינים כאלה הופכים להיות נטל תחזוקתי, לא שימושיים ובהמשך - מפגעים של ממש. בנינים לא שימושיים ונטושים יש במרכזי כל הערים, בארץ ובעולם. ההתרפקות הנוסטלגית יכולה למצוא מקום בשימור של חזית או גג מיוחדים (טליתא קומי בירושלים, קולנוע אורדע ברמת גן, וכדומה), או בתיעוד וזיכרון בבנין עצמו או במוזיאון עירוני. אבל להשאיר בנינים כאלה? מדוע ולמה?

    השבמחק
  3. הבית בזמנהןף 3 הוא הבנין שסניף הדואר בחזיתו ו"ספריית מירה" בצדו? העוקב לקולנוע אסתר?

    השבמחק
    תשובות
    1. כן.סניף הדאר נסגר ועבר לסנטר.
      לגבי אבי המגיב הנכבד לעיל, הפוך גוטה הפוך!

      מחק
  4. לסגור את קקל ויפה שעה אחת קודם

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.