‏הצגת רשומות עם תוויות סיפורי מכוניות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפורי מכוניות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 ביולי 2026

סיפורי מכוניות: תימנים, ביצים ורעים, הובלות רס"ר והחלקת הליקופטר

א. תימנים

צילום: נטע אסף

איזה חוש הומור! גם תימני שלא מסיע תימנים (כי הוא לא מהחות'ים, הבנתם), וגם טוען שהוא חירש אז לא לקלל או לצפור.

על זה אומרים הלא-תימנים: גיחי גיחי.

ב. יש לך ביצים?

צילום: טובה הרצל

אכן שאלה קצת בוטה, אבל יש להודות שהיא אפקטיבית ותואמת את המוצר.


ג. חשיבותו של ניקוד

צילום: טל סגל


טל סגל, שצילם, בדק ומצא שאין שום קשר לקיבוץ רֵעים שבצפון-מערב הנגב.


ד. עבודות רס"ר

צילום: טובה הרצל


שם נאה בחרה לה חברת הובלה זו. 

יש מאיתנו כאלה, שהשם רס"ר (או הצירוף עבודות רס"ר) יקפיץ אותם מייד לדום מתוח, כולל גילוח וצחצוח, ואחר כך יעורר בהם חרדות נושנות וטראומות חשוכות מרפא...


ה. החלקת הליקופטר

צילום: איתמר לויתן


ואם אנחנו בעניינים צבאיים, על החלקת הליקופטר שמעתם?

ברור שהמשאית הזו, שצולמה בחיפה, עוסקת בענייני בטון, כולל ליטוש ביהלומים ו'ציפוי טופינג' (זה לא אותו דבר?), אבל איך הם מחליקים הליקופטר? 

הבינה המלאכותית אמרה לי כך:
החלקת הליקופטר היא שיטה להחלקת משטחי בטון באמצעות מכונה ייעודית המכונה בענף 'הליקופטר', משום שהלהבים המסתובבים שלה מזכירים רוטור של מסוק. לאחר יציקת הבטון, וכשהוא מתחיל להתקשות אך עדיין אינו קשה לגמרי, מעבירים על פניו את המכונה. הלהבים המסתובבים: מחליקים את פני השטח, דוחסים את השכבה העליונה של הבטון, יוצרים משטח אחיד, ישר ועמיד יותר. בקיצור, החלקת הליקופטר אינה סוג של בטון, אלא שלב הגימור של רצפת הבטון, המתבצע באמצעות מכונת החלקה מיוחדת.

הנה, למדתי משהו חדש.

יום חמישי, 30 באפריל 2026

סיפורי מכוניות: ארץ בצל וחרדל, חד-פעמי, נעשה ונצליח, חארטות, הלוחש לסוסים

א. ארץ בצל וחרדל

צילום: איתמר לויתן

חברת הכעכים סניידר'ז מהנובר היא יצרנית הבייגלה הגדולה ביותר בארה"ב. 

לא להתבלבל, הנובר של הבייגלה היא עיר בפנסילבניה, ולא בגרמניה. והמאפייה של סניידר'ז פועלת בה משנת 1923 ועד היום (החברה עצמה נוסדה כבר ב-1909).

עניין של טעם (תרתי משמע), אבל הווריאציה על 'ארץ זבת חלב ודבש' באה לי בטעם של חרדל חמוץ ומריר.

מה גם שאפשר אחרת ובלי התחכמויות ילדותיות. הנה החזית האחורית של מרכול צנוע ברחוב כצנלסון 12 בבת ים:

צילום: איתמר לויתן


ב. החיים הם חד-פעמיים

צילום: רעות ברוש


'פעמית סטור' היא רשת חנויות ארצית שמתמחה בשיווק מוצרים חד-פעמיים. למשאית המשלוחים שלהם הם התאימו סיסמה יפה וצודקת שמשלימה היטב את המוצר.

סעו בזהירות!


ג. בשם ה' נעשה ונצליח

צילום: טובה הרצל


הצילום הזה, של משאית ההובלה של 'מובילי משה' המתהדרת בכתובת האמונית 'בשם ה' נעשה ונצליח', הוא הזדמנות טובה להזכיר שאין בכלל פסוק כזה בתנ"ך או במקורותינו הקדומים. זו ככל הנראה המצאה של הדורות האחרונים – עשו והצליחו. 

תיקון והוספה

כפי שלימדוני רבותיי שבתגובות – טעיתי, ואכן מדובר בנוסחה קדומה, ואפילו קדומה מאוד. כעת אני נזכר שראיתי בימי חלדי, ובעשרות מקומות, את ראשי התיבות בינ"ו עמ"י (או עמ"י בינ"ו), שמשמעותם: בשם ה' נעשה ונצליח, עזרי מעם ה'. ויש גם כמובן עמ"י עש"ו, שפירושם: עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ...

בהצלחה לכולנו.


ד. בלי חארטות

צילום: איתמר וכסלר


גם הביטוי 'חארטה' (וברבים 'חַארְטוֹת') הוא כנראה המצאה של הדורות האחרונים. אינני יודע מאיזו שפה הגיעה אלינו מילה זו – אולי מערבית – אבל 'חארטה' בסלנג הישראלי פירושו: לא רציני, קשקוש, שטויות, בלבול מוח. מה זה 'חפיף' לא צריך להסביר. 

נראה שבמקצוע האינסטלציה נפוצות שתי התופעות, והאינסטלטור שלנו, שהוא מסתבר רוסי במוצאו ובת-ימי במקום מגוריו (על כל פנים בבת ים צולמה התמונה), מתחייב שאצלו לא תמצאו דברים כאלה (אלא אם כן גם הפרסומת הניידת הזאת היא חארטה).


ה. אין כניסה לסוסים

את מדורנו נסיים הפעם לא במכונית אלא בתמרור שמוצב באזור מחלף גהה, בכניסה למנהרה של הרכבת התחתית:

צילום: טל סגל

מה התמרור אומר: שימו לב, כל בעלי הסוסים באזור בני ברק ופתח תקווה, בכביש הזה אסור לכם להיכנס! אומר שנית: בלי אופניים ובלי סוסים! בכביש הזה נוסעים רק אוטובוסים או כלי רכב אחרים.  

מה יעשו כל הבּוֹקְרִים ובעלי החוות באזור? מן הסתם ידהרו על סוסיהם בדרכים עוקפות...

יום חמישי, 19 בפברואר 2026

טיול בעיר: מיגונית וצפירה, חניה ואהבה – מי צָדַק?

א. מיגוניות לעת צרה

ברחוב הרצוג בבני ברק הופיעה לא מכבר המיגונית הראשונה. כנהוג וכמקובל נמצאו לה מייד שימושים מועילים ובראשם לוח מודעות.

צילומים: יוחנן פלוטקין

כמה חבל שמיגונית כזו, 'לעת צרה', לא הייתה זמינה בראשית השבוע באזור רחוב חגי בעיר, שם נסו על נפשן שתי חיילות אומללות, מפחד הקוזקים של הקב"ה שביקשו לפרוע בהן פרעות.

ב. רחוב הצפירע 

תושבים הגרים ברחוב הפלמ"ח בירושלים ובסביבתו תפסו יוזמה ומחו על מנהגם הסורר של נהגים עצבנים לצפור סתם ובלי סיבה טובה.

צילומים: טובה הרצל

ג. חניה במקביל למדרכה

ברחוב בן צבי בנתניה השלטים מקיימים 'נאה דורש ונאה מקיים'...

צילום: מנחם רוזנברג

ד. ספסל אהבה

בשדרות הנשיא בחיפה נמצא הספסל הזה ועליו הקדשה הנוגעת ללב.

צילומים: אבי בלדי


ה. כהנא או ליבוביץ: מי צָדַק?

על פח המִחזוּר שברחוב נפתלי, בשכונת בקעה שבירושלים, התנהלה לא מכבר מלחמת גרפיטי צנועה.

צילום: דוד אסף

אז מי קדם למי (בגרפיטי)? כהנא

ומי צָדַק בסוף (בחיים עצמם)? ליבוביץ...

יום חמישי, 2 בינואר 2025

ארץ הקודש: הכנסת אורחים, ראו הוזהרתם, אלוהים הבוס, יד ה'

א. הכנסת אורחים נוסח בני ברק

צילום: יהודה קפלן

בבני ברק, 'עיר התורה', לא אוהבים זרים. 

מדריכי סיורים שימו לב: לא רק שאינכם רצויים, לתושבים זה כואב יותר, ואם תתרחשנה תקריות אלימות (ובלשון מכובסת 'מקרים בלתי נעימים ותקריות מביכות') אל תגידו שלא הזהירו אתכם.

ב. הכנסת אורחים נוסח ירושלים

גם בשכונת החצר החרדית בתי ברוידא (שמה הרשמי, שאינו בשימוש, הוא 'אהלי יעקב'), הסמוכה לשוק מחנה יהודה, לא אוהבים אורחים, בעיקר לא אורחות.

הכניסה לשכונה הציורית היא מרחוב התבור.

צילומים: דוד אסף

ג. ראו הוזהרתם

יש עוד מקומות בירושלים שלא כדאי לכם לבקר בהם, למשל המוזיאון במגדל דוד, שם נערכות מסיבות והופעות לא צנועות, ובנוסף מוצגות שם גם 'תמונות מזעזעות של פולחני עבודה זרה'.

לא רק מגדל דוד, גם 'מעלית הזמן' ברחוב ממילא, המוזיאון במרכז דוידסון, 'הבית השרוף' ברובע היהודי, וכמובן הקארדו, שנוא נפשם של החרד"לים הקנאים.

אין די מילים לתאר את גודל השערורייה! רק נציין שכאשר הרב המנוח שמחה קוק עשה את הטעות וביקר באחד האתרים הללו הוא יצא משם ואמר 'בזיון'!

צילום: טל סגל


מודעה זו מקורה בחוגים חרד"ליים בירושלים שאסרו מלחמה על אזכורי ההלניזם, הנצרות או האסלאם בעיר הקודש שבין החומות, 'כי לנו לנו ארץ זו' ולא לאף אחד אחר, ולמי אכפת מהההיסטוריה כפי שהייתה?

ננצל את ההזדמנות ונודיע בשער בת רבים כי המוזיאון במגדל דוד הוא אתר נפלא ונהדר, מוזיאון ברמה בינלאומית שאפשר להתגאות בו ופתוח בשבתות וחגים. אם המלצה שלי שווה משהו: לכו לבקר ואל תחמיצו!


ד. מי רוצה להיות עבד?

צילום: נטע אסף


'אלוהים הבוס שלי' ואני העבד שלו, 'מאיר לוי עבד האלוהים' – אין גבולות לוולגריות הדתית.

עבד ה' עם וולוו...


ה. יד ה'

צילום: שמוליק שדה

ואם כבר מפתחים יחסים אינטימיים-וולגריים בין המכונית לבין הקב"ה, מה תגידו על רכב זה, המצויד בסל הרמה, שפועל ממש בעזרת השם.

צולם בשכונת פלורנטין בתל אביב.


יום חמישי, 26 בספטמבר 2024

סיפורי מכוניות: הנהגה והטלה, דרייווערס, לוחית רישוי, מובילים בהובלות

א. הנהגה חדשה

תכלס!

צילום: טובה הרצל


ב. מטילי שפע

צילום: מנחם

יש מי שמשפיעים שפע רב לכל העולמות, ויש מי שמטילים אותו... (צולם בירושלים)

ג. דרייווערס

תודה לצבי פיש

יידיש היא שפה גמישה, שקולטת מילים חדשות מכל שפות העולם. הנה למשל ה'דרייוערס', מילה מאונגלזת שמן הסתם הגיעה אל דוברי יידיש מגולת אמריקע. 

אבל יש דרייווערס ויש דרייווערס VIP, ולאחרונים מוצעים מחירים שווים במיוחד בנסיעות לריכוזי החרדים הגדולים בארצנו: ירושלים, בני ברק, בית"ר עילית, קרית ספר ונתב"ג.

האם הדרייווערס הללו גם דוברי יידיש? אני בספק.

בעלי התוספות

מתברר כי אני לא היחיד שחושד שה'דרייווערס' אינם דוברי יידיש בהכרח, ובדיוק כנגד ספקנים כמוני יצאה המודעה הבאה מטעם ארגון מתחרה (היימישע נסיעות), ובה נאמר בפירוש: 'מיר רעדן אידיש', וכמובן שהנהגים הם חסידים ויר"ש [ויראי שמים].

לכתוב בלשון הקודש הם יודעים עוד פחות (ראו 'בסעייתא דשמיא)...

תודה ליוחנן פלוטקין

ד. שאינו יודע לספור

'איך הנהיגה שלי?', שואלים אנשי חברת האוטובוסים 'גלים' ומציעים לנהגים שנוסעים מאחורי האוטובוס טלפון להתלונן.

צילום: יחיאל חרז

מעניין מתי אנשי החברה ישימו לב ללוחית הרישוי של האוטובוס שמותקנת הפוך.


ה. מובילים בהובלות

'הובלות שלמה' בראש המובילים.

צילום: דוד שי

יום חמישי, 18 בינואר 2024

סיפורי מכוניות: דוגטור, וולוו, עמלקית, משוגע שמח, את ראשי, כפליים

א. דוגטור דוליטל

צילום: אבי בלדי

שם מחודד לווטרינר שמגיע עד ביתו של הכלב החולה.  

ב. לא מתעסקים עם הוולוו

צילום: אבנר הולצמן

לפי האיור האלים שבפינה הימנית למעלה, נהגי וולוו אינם מגיבים יפה כשנוגעים להם ברכב...

ג. עמלקית

מאז החלו השיפוצים ברחוב אלנבי מפעילה עירית תל אביב קו חדש וזריז הקרוי 'אלנבית', שמפלס דרכו בין הרחובות החסומים ועוצר לכל מי שמרים את ידו.

אלנבית אחת הפכה את עצמה, ברוח הימים האלה, לפרסום נודד של מצוות מחיית זכר עמלק. מעניין אם זו יוזמה פרטית של הנהג או מדיניות עירונית. בין כך ובין כך, נקווה שהצילום הזה לא יוגש לבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג...

צילום: איתמר לויתן

ד. מה עדיף?

שאלה ברמה של פילוסופיה אקזיסטנציאלית: מה עדיף, להיות משוגע שמח או נורמלי עצוב?

ירון המטייל  שיש לי חשד שהוא נוטה לחסידות ברסלב  כבר בחר, והוא מצהיר על כך בפומבי.

צילום: טובה הרצל

ה. אַתְּ רֹאשִׁי

צילום: יהושע לביא

רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן       כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן

אַתְּ רֹאשִׁי שׁוּר חַלְשִׁי    וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי

 

פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים      רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים

עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ    אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ

 

אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי     וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי

בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא      לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה

מי שלא מכיר את הפיוט הספרדי-הירושלמי הזה (פרי עטו של רפאל ענתבי), יכול לקרוא עליו כאן.


ו. מאחל לך כפליים

צילום: יהושע לביא

פעם היינו אומרים למי שקילל אותנו, 'הכל חוזר אליך, החתול השתין עליך וקקי בידיך', והמהדרין היו מוסיפים 'שתמות, אמן' (אני יודע שיש חילופי גרסאות ונוסחאות של קללה זו).

בימינו כבר לא יפה לכתוב את המילים המפורשות 'קקי' ו'פיפי' בשלט, אז הניסוח הוא קצת יותר ספרותי... 

איור: יובל פארמן (בצלאל)

יום שני, 31 ביולי 2023

סיפורי מכוניות: כח קהלני, שום מקום, נופש לכלבים, מורה דרך, באר היטב, חוטבי עצים, אומן, אור פעמי

בסל המערכת הצטברו לא מעט סיפורי מכוניות משעשעים, הנה כמה מהם:

א. כח קהלני

יכול להיות שאביגדור קהלני מתארגן מחדש ויחבור ל'כח קפלן' כדי להציל את המדינה ?

כח קהלני כבש את שדרות חן (צילום: איתמר לויתן)
עֹז 77 (שוקן, 1975) הוא סיפור קרב הגבורה שהתנהל ב'עמק הבכא' במלחמת יום כיפור
על גדוד 77 פיקד אביגדור קהלני

ב. ישיר לשום מקום

וברוח הימים האלה: לאן נוסעת המדינה? ישיר לשום מקום...

צילום: מיכל אורבך (תודה לרעות ברוש)

ג. ואהבת את כלבך כמוך

חם בחוץ וכולם נוסעים לחו"ל. בדרך ל'בית הנופש לכלבים' (שם נפלא לסיפור קצר) יש מספיק זמן להשתעשע בווריאציה על 'ואהבת לרעך כמוך'.

(תודה ליהושע לביא)

ד. מורה דרך

שם נהדר לחיים בכלל ולבית ספר לנהיגה בפרט.

צילום: עפר גביש

ה. באר היטב

באר היטב הוא שם של כמה חיבורים הלכתיים שנכתבו על  ספר הפסיקה שלחן ערוך. אין לי מושג מה הקשר בין חיבור תורני זה לבין חברת ניקוי ופוליש? 

אולי עדיף 'נקה היטב'?

צילום: דוד אסף

ו. חוטבי העצים

צילום: רוחמה אלבג

לא עוד שואבי מים, רק חוטבי עצים ומנקי דקלים.

ואי אפשר שלא להיזכר בשיר חוטבי העצים של חבורת 'מונטי פיטון'.

ז. אופנוען מאומן

יכול להיות שהוא רומז למשהו שקשור בחסידות ברסלב?

צילום: איתמר לויתן

ח. אור פעמי

צילום: גדעון פליישמן

יש חד פעמי ויש רב פעמי, אבל זה כנראה רק לחלשים ('זה שגרה בשבילי').

עכשיו מתברר כי יש גם אור פעמי.


יום שני, 20 בפברואר 2023

סיפורי מכוניות: חדר נקי, זרע יוסף, מבחן בוזגלו, ויהי אור, מאיר המתוק

א. חדרים נקיים

כל יום לומדים דבר חדש. הנה למשל המושג 'חדרים נקיים'.

איתמר לויתן צילם בתל אביב את המשאית הזו, ועליה הכתובת המוזרה (לכאורה):

השכרת ביגוד לחדרים נקיים

צילום: איתמר לויתן

מה זה יכול להיות?

ובכן, גלישה קצרצרה הובילה אותו לערך 'חדר נקי' בוויקיפדיה, וממנו עולה כי מדובר באזור במפעל שבו נשמרת רמת ניקיון קיצונית (אפילו יותר מאשר בחדר ניתוח). רמה גבוהה כזו נדרשת בעיקר בייצור של שבבים אלקטרונים, שם אפילו גרגר אבק עלול לשבש את הייצור. 

העובדים בחדר הנקי לובשים חליפות מיוחדות העשויות מחומרים שאינם פולטים חלקיקים ומצוידות במערכת נשימה, המונעות את זיהומו של החדר בחלקיקים. הניקיון בחדרים מתבצע כחלק מהעבודה השוטפת בחדר ועם חומרי ניקוי מיוחדים.

הנה כך נראה בגד לחדר נקי:

ב. אנא מזרעא דיוסף

נהג המשאית הזו הצטייד בכתובת מיוחדת במינה: 'אנא מזרעא דיוסף, שלא שלטה ביה עינא בישא'. 

מה מקורה של כתובת זו ומה פירושה?

צילום: גדעון פליישמן

המקור הוא במסכת ברכות של התלמוד הבבלי (כ, ע"א), ושם כתוב לאמור:

רבי יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה. אמר: כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה, מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי. אמרי ליה רבנן: לא קא מסתפי מר מעינא בישא? אמר להו: אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב 'בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן [בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר]' (בראשית, מט 22), ואמר רבי אבהו: אל תקרי 'עֲלֵי עין' אלא 'עוֹלֵי עין'.

ופירושו: האמורא רבי יוחנן, שעליו מסופר כי היה יפה תואר, נהג ללכת לבית הטבילה (מקווה) ולשבת בכניסה. אמר: כאשר בנות ישראל יוצאות ובאות מהטבילה, הן מסתכלות בי ונהיה להן זרע יפה כמוני [בלי ספק הייתה לו דעה טובה על עצמו!]. אמרו לו חכמים, האם אינך חושש מעין הרע (כלומר, ממחשבות זרות על נשים)? אמר להם: אני בא מזרעו של יוסף, שלא שלטה בו עין הרע, כפי שכתוב 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין וכו'. 

האם היותו של הנהג מזרע יוסף שומרת עליו גם מדו"חות תנועה? אתמהה...


ג. מבחן בוזגלו

עוד סיפור משאית, שנהגה הפך את חזיתה לחלון ראווה של אמונתו.


לחיצה על הצילום תגדיל אותו לצפייה נוחה (צילום: יצחק לב)

זה מתחיל בדיוקנאות צדיקים ורבנים בני עדות המזרח. זיהיתי (מימין לשמאל) את עובדיה יוסף, יוסף חיים מבגדד (בן איש חי), הבבא סאלי, יורם אברג'ל, מאיר אבוחצירא, אלעזר אבוחצירא, כולם עליהם השלום.

זה ממשיך במבחר פתגמים, ממורשת ישראל ('שמור וזכור את יום השבת לקודשו'  אין פסוק כזה! אומנם 'שמור וזכור בדיבור אחד' נאמרו, אך בתורה הם מופיעים בשני פסוקים שונים), ומן הים הכללי ('לא קיים אדם שטוב לו בהכל, קיים אדם שרואה את הטוב בהכל'  מקורה של אמרה נפוצה זו אינו ידוע לי, ואני מנחש שאיננו במקורות ישראל).

העיקר שההובלה תצא בזמן ותגיע בזמן, וה' ישמור צאתה ובואה עד עולם.

ד. פרנסה מהתנ"ך

החשמלאי אמיר וטורי הוא כנראה חסיד ברסלב – כך על כל פנים עולה מאיור נורת החשמל שבתוכה נרשם הצירוף הברסלבי 'האש שלך' – אבל יש לו יומרות גדולות הרבה יותר. כמו היה עֵד למעשה בראשית הוא מכריז: 'ויהי אור'.


מילא היומרנות, מה ששבה את לבנו היא הצהרתו: הכבלים נחושת השירות זהב...

צילומים: איתמר וכסלר

ה. מאיר המתוק

הקפה-שחור שתקבלו אצל מאיר המתוק הוא כנראה בלי סוכר...

צילום: גדעון פליישמן