הספרות והחיים: ההולכים למות, בני אדם, בוקר טוב צוהל הרחוב

א. ההולכים למות מברכים אותך הקיסר

ז'אן-לאון ז'רום, ברכת הגלדיאטורים, 1859 (ויקימדיה)

ידוע ומפורסם הוא הפתגם הלטיני האכזרי שנטען כי נאמר לקיסר הרומי על ידי הגלדיאטורים לפני תחילת מאבקי הדמים שניהלו ביניהם או בינם לבין חיות טרף, שמהם רק מעטים שרדו חיים:

Ave Imperator, morituri te salutant 

שפירושו: הידד לקיסר, ההולכים למות מצדיעים לך.

היסטוריונים מפקפקים באמיתות האמרה הזו, ויש האומרים כי רק פעם אחת ויחידה היא נאמרה, ואף על פי כן הדימוי והאמרה קנו שביתה בזיכרון ההיסטורי ובתרבות הפופולרית. 

מכמיר לב ומחריד היה לראות את שלט המחאה שבחר נכה מלחמה ירושלמי לתלות על על כסא הגלגלים שלו בהפגנת ההזדהות עם החטופים במוצאי שבת, 21 בדצמבר 2024, בכיכר פריז. 

ההולכים למות מברכים אותך הקיסר 

!Ave caesar, morituri te salutant 

נכי מלחמה מבקשים על נפשות החטופים

צילום: טובה הרצל

כולנו מצפים בלב חרד ומורתח לתחילת שובם סוף סוף של פדויי השבי. בלעדיהם אין לנו לא מנוחת הנפש ולא מנוחת הגוף.

ב. צריך להיות בן אדם, זה הכל

צילום: איתמר לויתן

על שני ארונות סעף צמודים ברחוב קריניצי ברמת גן צוייר מחדש צילומו המפורסם של ב"ז הרצל על מרפסת המלון בבזל כשהוא משקיף על הנהר שמתחתיו. על השמיים התכולים שורטט ציטוט מרומם רוח שבשנים האחרונות התעלמנו ממנו כמוטו הראוי לחיינו בארץ:

אנו לא שואלים אדם לאיזה גזע או דת הוא שייך, הוא צריך להיות בן אדם. זה הכל.

המקור נמצא ברומן שחיבר הרצל בגרמנית Altneuland (אלטנוילנד), שראה אור בשנת 1902 ותורגם לעברית באותה שנה על ידי נחום סוקולוב בשם תל אביב.

וכך הוא הציטוט שם (מפי דוד ליטבק, שמזוהה עם דוד וולפסון, ידידו של הרצל וממלא מקומו בהנהגת ההסתדרות הציונית העולמית לאחר מותו):

ודוד ליטוואק השיב במנוחה:

– על פי אחת משאלותיך הקודמות כבר נודע לי שאין אתה יהודי. יוודע נא לך כי אני וחברי לא נשים פְּדוּת בין בני האדם. אין אנו שואלים לדת איש ולמולדתו. אך יהי נא איש בין אנשים, וזה מספיק.

– רבבות כדורי מות! וכל יושבי המדינה הזאת כן יחשבו?

– לא – הודה דוד בלי העלם – זאת לא הגדתי. יש גם רוחות אחרות.

(תל אביב, ספר שני, פרק II, על פי פרויקט בן יהודה)

ג. בוקר טוב, צוהל הרחוב

גרפיטי ברחוב נחמני בתל אביב:

צילומים: איתמר לויתן

במקור זהו ציטוט מ'בוקר טוב', שיר ילדים ידוע של ע. הלל, אלא שבמקור ה'לאן, לאן?' מוביל לגן...

השיר פורסם לראשונה ב-1961 ונכלל שוב במהדורה מחודשת של שירי הילדים של ע' הלל הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, עם איורים של מיכל אפרת:

הקיבוץ המאוחד, 1961

הקיבוץ המאוחד, 2011

ויש גם מהדורה של ספריית פיג'מה לקטנטנים (הקיבוץ המאוחד, תשפ"ב) עם איורים של איה גורדון נוי:

מי יתן שביום ראשון הקרוב תהיה לנו סיבה לבוקר טוב.

פה ושם בארץ ישראל: גטו, שוד הבנקים, כנס לכנס, ניכר לעין

א. מספרה בגטו

אני מודה שכאשר ראיתי לראשונה את הצילום הזה לבי החסיר פעימה. חשבתי שמדובר בבדיחה לא מוצלחת, אבל טעיתי. אכן ברחוב ביאליק (!), בעיר העתיקה של רמלה, יש מספרה ושמה 'מספרת הגטו'. יש להם אפילו דף בפייסבוק.

אני מבין שמדובר בערבים-ישראלים, ואולי הכוונה שלהם תמימה לגמרי וה'גטו' מנקודת מבטם הוא השכונה, אבל לדעתי יש כאן צרימה נוראה.

צילום: מיקי כהן

ואגב פרנסות של ערבים...

דנצ'ו ארנון יצא למשימת צילום מעבר לקו הירוק.

בעיר בית סאחוּר שבשטח A, לא הרחק מבית לחם, הוא הופתע לגלות את דוגמן הבית של 'סלון הארז'.

צילום: דנצ'ו ארנון

'נראה לי', כתב דנצ'ו, 'כי בעל מספרת הגברים הזו ביקש מצייר השלטים דוגמה של גבר יפה תואר ומזוקן. הצייר חיפש באינטרנט ומצא את ... הרצל.

ב. שוד הבנקים הגדול

מדי פעם אפשר לראות ברחבי הארץ מחאות ספונטניות או מאורגנות נגד הבנקים.

לפני כמה שבועות הציב מישהו שלט כזה, בחתימת 'רובין הוד', ליד תחנת אוטובוס שבדרך נמיר פינת קק"ל בתל אביב. 'לא הבנתי', כתב לי ישראל ברדה, 'הרי רובין הוד הוא שהיה הגנב, לא בעלי הממון...'.

צילום: ישראל ברדה

נזכרתי שכבר לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג מודעה מטעמו של אותו 'רובין הוד', וגם היא יצאה – כמה מפתיע – נגד אותו בנק. המודעה ההיא הייתה הזויה באופן מיוחד, ובסלט שהכין אותו 'רובין הוד' מטעם עצמו התערבבו 'שואה' ו'ספרדים', 'שמירת מצוות' ו'סקר ציבורי', והכל בס"ד... 

צילום: דוד אסף

אבל לא רק דיסקונט. בנקים אחרים גם הם אינם חסינים מביקורת:

צילום: איתמר לויתן

ג. כנס פרטי

לפני זמן מה פרסמתי כאן את המודעה העילגת הזו, שהודבקה בכניסה לבית הכנסת 'תפארת ישראל', בעיר העתיקה של ירושלים:

מעין וריאציה על הנושא נמצאה על דלת המלון בקיבוץ מעלה החמישה:

צילום: הלל אהרן נחלון

וברוח סחבקית משהו, 'יאללה כַנסוּ', גם ברמת אביב ג':

צילום: מנחם רוזנברג

ד. הריון הניכר לעין

ללונה פארק 'עיר השעשועים' שבתל אביב יש לוח תעריפים, ובו קטגוריה שספק אם יש עוד מקומות אחרים בארץ שעושים בה שימוש: נשים בהריון הניכר לעין.

'מעולם לא ראיתי דבר כזה', כתב לי פרופ' אבנר הולצמן. 'האם על הקופאי לאמוד את גודל הבטן? ומה לגבי סתם נשים כבדות משקל? מגוחך ומזעזע מכל בחינה'.