‏הצגת רשומות עם תוויות בנקים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנקים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 בפברואר 2026

ארץ הקודש: מרתון לבור שחת, איש התפילין, חבל על הזמן, הכול כלול

א. רצים לבית המדרש או לבור שחת?

צילום: איתמר לויתן


מחר, יום שישי (27 בפברואר) יתקיים בתל אביב המרתון הלאומי 2026. הוא לאומי, בגלל שבנק לאומי הוא נותן החסות העיקרי. במתחם ההזנקה והסיום בגני התערוכה בתל אביב הוצב שלט גדול המפנה את המעוניינים לבית כנסת.

תלמידי חכמים שתורתם אומנותם בוודאי ייזכרו בקטע ממסכת ברכות, כח ע"ב, שאותו נהוג לומר גם בסיום לימוד מסכת מהתלמוד:

ביציאתו [מבית המדרש] מהו אומר? מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים: אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים; אני עמל והם עמלים: אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר; אני רץ והם רצים: אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת.

אז, 'קוו ואדיס' (Quo vadis לאן אתם הולכים? או יותר נכון לאן אתם רצים?


ב. איש התפילין

שוק מחנה יהודה בירושלים (צילום: טובה הרצל)


אחת החוויות הזכורות לי מימי שירותי הסדיר בצה"ל (וזה היה מזמן), היא הלעג החילוני – תמיד באותה צורה, פחות או יותר – על הנחת תפילין כסוג של 'הקמת קשר' עם אלוהים: פתיחת אנטנות, ערוץ תקשורת, תחנת ממסר וכיוצא באלה. זה לא היה מצחיק כבר אז, גם כשזה נאמר בצורה מחויכת וטובת לב. זה העיד יותר מכול על חוסר הבנה.

והנה, בימינו המדכדכים התהפכה הבדיחה על ראשה והייתה לפארסה.

התפילין, שזכו בשנים האחרונות לפריחה מטורפת ('אחי/צדיק, הנחת תפילין היום?'), יחד עם הציציות שמחוץ לבגד, שבימי נעוריי נחשבו ליהירות דתית המנוגדת לציווי 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ' (מיכה, ו 8), הפכו אצל 'איש התפילין' לוויי-פיי (Wi-Fi) שמתהדרים בו... 


ג. ארונית חבל"ז

חבל על הזמן, אבל לא מה שחשבתם...

צילום: פיני גורליק


בבית הכנסת שבבסיס הצבאי הקטן שבו עושה פיני גורליק את שירות המילואים שלו יש 'ארונית חבל"ז'. 

אם מתייחסים ברצינות לכיתוב שהודבק לארונית, המילואימניק המזדמן יוכל למצוא שם 'ספרי קריאה קלילים ומרתקים', שינעימו לו את השמירה (כמובן, 'בין השמירות'!), תורנות שאותה הוא ממלא ב'פִּילבוקס' (או על פי הגרסה המשובשת ב'פילדבוקס').

אם חשבתם שבין ספרי הקריאה הקלילים והמרתקים תמצאו ספרי מתח או ספרות יפה – תחשבו שוב. הארונית מלאה וגדושה בעלוני פרשת השבוע ושאר חומרי 'יהדות'.

רוצים ספרות קלילה, תביאו מהבית...

והלב מתמלא געגועים לספרי הכיס של 'ספריית תרמיל', והמבין יבין והזוכר יזכור.


ד. פינת הפשקוויל: הכול כלול

פשקוויל זה, שהודבק בצומת הרחובות שמואל הנביא ובר-אילן בירושלים, מביא עימו את הטוב שבכל העולמות...

צילום: מויש גרייזמן

גם חנופה לליטאים (הגאון האדיר הרב טורצין) וגם לחסידים (עמוד העבודה הרב זילברברג), גם תרומה ליתומים ('המצווה כמובן חשובה ורבה'), גם טיסות מוזלות לליז'נסק שבפולין (לקברו של ר' אלימלך, כמובן). אגב, לא מצאתי במרשתת שום סימן לחברת תעופה בשם 'אייר אקספרס', אלא אם מדובר בשירותי משלוח דואר בינלאומיים (אולי הטסים מוכנסים למעטפה או לארגז מרופד), וכנראה מדובר באיזה סוכן נסיעות קהילתי.

עוד בפתשגן: התקפה על 'ממשלת החרדים'(!), ש'משטרת הפשע' שלהם אינה מניחה כביכול לעצורים חרדים להניח תפילין; האשמת החרדים שהצביעו ל'ממשלת הגיהנום', ואגב כך קריאה להקפדה על הנחת תפילין (רצועות שחורות וכו'); וגם, תתקשרו אלינו כשאתם באוטובוס, ואל תשכחו שאסור לנסוע באוטובוס עמוס, ובכל מקרה גברים מקדימה. ויש גם קצת ענייני גניזה וחורף וגשמים...

בקיצור, מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד.


יום רביעי, 2 בנובמבר 2022

סיבוב בתל אביב: שחור, אזהרה, מתכון, ג'וינט, איינשטיין, חכמת רחוב

א. שחור משחור

השחור שוב באופנה. אפילו הכביסה (סליחה הכבשה) כבר לא לבנה אלא שחורה...

צילום: יוחנן פלוטקין

ובשוק הכרמל מצאנו את השוק השחור החדש. למעשה מדובר בחנות נעלי ספורט.

צילום: יוחנן פלוטקין

ואיך הקפה השחור בקפה חירייה?

צילום: יוחנן פלוטקין

אולי הוא 'טוב' ואולי הוא אקולוגי, אבל עדיין יש כאן לפחות שני דורות, שאני חלק מהם, שהמילה 'חירייה' קשורה אצלם לחוש הריח...

ב. אזהרת חנק

אהבתי במיוחד את ה'בברכה'...

צילום: איתמר לויתן

ג. מתכון לעוגת שמרים

אגב אזהרת חנק, הנה מתכון פשוט וקל, שמבטיח חנק גם למבוגרים מעל גיל חמש. 

משולחנו של מומחה למחלות בדרכי האיכול...

אוסף איתמר לויתן

לא סתם מומחה. י' פרומצ'נקו הוא הרופא ד"ר יעקב פרומצ'נקו (2006-1914), בנו של תעשיין השוקולד אליהו פרומצ'נקו ואחיו של אבא פרומצ'נקו, מייסדי 'עלית'. יעקב לא עבד במפעל השוקולד המשגשג ובחר בקריירה רפואית. עם זאת, עד שנות השמונים החזיק בחלק ניכר ממניות 'עלית' ואז מכרן לקבוצת פדרמן שהשתלטה על החברה.

אגב, יעקב פרומצ'נקו נקלע גם לפרשיית שוחד. ביולי 1959 הוא נעצר על ידי שוטר תנועה באשמת נהיגה במהירות מופרזת. הוא ניסה לשחדו כדי שיוותר על הדו"ח, אך השוטר עמד בפיתוי. 

דבר, 28 בדצמבר 1960

לבסוף נגזרו עליו תשעה חודשי מאסר (לאחר ערעור הוקל עונשו לחודש מאסר) וקנס של 1500 לירות...

ד. פרנסות של יהודים

פעם ג'וינט היה משהו אחר לגמרי...

צילום: איתמר לויתן

ה. איינשטיין

בסניף של בנק לאומי ברחוב איינשטיין, ברמת אביב, לא בטוחים איך צריך לכתוב איינשטיין באנגלית. הלכו על כתיב חסר...

צילום: אבישי ליוביץ'

ו. חכמת רחוב

צילום: יוחנן פלוטקין
'אל תלכלכו!' ביקש המלכלך... 

יום רביעי, 19 באוגוסט 2020

אבן מקיר תזעק: בנק קלינגר ומלון 'ציון' בצפת


פרופ' אבידֹב ליפסקר ביקר בצפת וצילם שכיית חמדה עזובה ומוזנחת, שנמצאת ברחוב ירושלים כבר יותר ממאה שנה.



רחוב ירושלים הוא הרחוב המסחרי הראשי של צפת. הוא מקיף את גבעת המצודה הצלבנית, ויש בו מבנים היסטוריים לא מעטים מהתקופה העו'תמאנית והבריטית. 'אני מבקר הרבה ברחוב זה' סיפר לי אבידב, 'ותמיד נכנס לחנות הספרים "סוכנות נדב" (רחוב ירושלים 28), שהיא מהטובות בארץ לשוחרי הספרות העברית'.

את תשומת לבו לכד בניין סמוך, ברחוב ירושלים 36. זהו בניין בן שתי קומות, מרשים ביופיו, במיוחד כשמתבוננים בדקדקנות בפרטיו. 


ראשיתו של 'בנק קלינגר' היא בבנק פרטי, שנוסד בצפת בשנת 1904 תחת השם 'בנק ברשד, ברזל, קלינגר', על שם שלושת מייסדיו, אנשי היישוב הישן. לאחר גלגולים שונים נמכר הבנק בשנות השלושים לאליהו קלינגר, ולימים, בינואר 1961, נמכר 'בנק קלינגר', על ידי מרדכי קלינגר, בנו של המייסד, לבנק לאומי.

הצפה, 1 בינואר 1961

חוברת 158-157 של אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל (דצמבר 2002) הוקדשה לצפת ואתריה, ובמאמרו של חגי עמיצור מצאתי משהו על תולדות המבנה:

עמ' 160-159

מאז נעלמה גם סוכנות הביטוח, והבית סגור ומסוגר.

בקומה העליונה נמצא 'מלון ציון', ושלט ישן וכתובת מטושטשת שצויירה על הטיח עוד נותרו לפליטה.

ככל שמצאתי, המלון הוקם בראשית שנות הארבעים ונוהל בידי אליעזר ונחום פרל, בני משפחת פרל שהייתה מראשוני המתיישבים בצפת. מלונות בשם 'ציון' היו באותם ימים גם בירושלים, בחיפה ובטבריה.


לפי המודעות שמצאתי, פעם היה כאן שמח. אוכל משובח וטעים, שעשועים וריקודים, וגם פוליטיקה...

דבר, 12 ביוני 1942
בידספיריט

ועכשיו... הלב נחמץ.

צילומים: אבידב ליפסקר

בעלי התוספות

רחל ברלב שלחה לי צילום מתוך הספר ערך נקוב התפתחות הבנקאות בישראל בראי תעודות של ניירות ערך מאוסף ברלב, שהוציא בשנת 2013 אחיה יהודה ברלב יחד עם מיכה אבני, בעריכת איתמר לוין. ושם בעמ' 9 מסופר על בנק קלינגר, הבנק השני בארץ ישראל:


יום שני, 9 בדצמבר 2019

פה ושם בארץ ישראל: גטו, שוד הבנקים, כנס לכנס, ניכר לעין

א. מספרה בגטו

אני מודה שכאשר ראיתי לראשונה את הצילום הזה לבי החסיר פעימה. חשבתי שמדובר בבדיחה לא מוצלחת, אבל טעיתי. אכן ברחוב ביאליק (!), בעיר העתיקה של רמלה, יש מספרה ושמה 'מספרת הגטו'. יש להם אפילו דף בפייסבוק.

אני מבין שמדובר בערבים-ישראלים, ואולי הכוונה שלהם תמימה לגמרי וה'גטו' מנקודת מבטם הוא השכונה, אבל לדעתי יש כאן צרימה נוראה.

צילום: מיקי כהן

ואגב פרנסות של ערבים...

דנצ'ו ארנון יצא למשימת צילום מעבר לקו הירוק.

בעיר בית סאחוּר שבשטח A, לא הרחק מבית לחם, הוא הופתע לגלות את דוגמן הבית של 'סלון הארז'.

צילום: דנצ'ו ארנון

'נראה לי', כתב דנצ'ו, 'כי בעל מספרת הגברים הזו ביקש מצייר השלטים דוגמה של גבר יפה תואר ומזוקן. הצייר חיפש באינטרנט ומצא את ... הרצל.


ב. שוד הבנקים הגדול

מדי פעם אפשר לראות ברחבי הארץ מחאות ספונטניות או מאורגנות נגד הבנקים.


לפני כמה שבועות הציב מישהו שלט כזה, בחתימת 'רובין הוד', ליד תחנת אוטובוס שבדרך נמיר פינת קק"ל בתל אביב. 'לא הבנתי', כתב לי ישראל ברדה, 'הרי רובין הוד הוא שהיה הגנב, לא בעלי הממון...'.

צילום: ישראל ברדה

נזכרתי שכבר לפני ארבע שנים פרסמתי בבלוג מודעה מטעמו של אותו 'רובין הוד', וגם היא יצאה  כמה מפתיע  נגד אותו בנק. המודעה ההיא הייתה הזויה באופן מיוחד, ובסלט שהכין אותו 'רובין הוד' מטעם עצמו התערבבו 'שואה' ו'ספרדים', 'שמירת מצוות' ו'סקר ציבורי', והכל בס"ד... 

צילום: דוד אסף

אבל לא רק דיסקונט. בנקים אחרים גם הם אינם חסינים מביקורת:

צילום: איתמר לויתן

ג. כנס פרטי

לפני זמן מה פרסמתי כאן את המודעה העילגת הזו, שהודבקה בכניסה לבית הכנסת 'תפארת ישראל', בעיר העתיקה של ירושלים:



מעין וריאציה על הנושא נמצאה על דלת המלון בקיבוץ מעלה החמישה:

צילום: הלל אהרן נחלון

וברוח סחבקית משהו, 'יאללה כַנסוּ', גם ברמת אביב ג':

צילום: מנחם רוזנברג

ד. הריון הניכר לעין

ללונה פארק 'עיר השעשועים' שבתל אביב יש לוח תעריפים, ובו קטגוריה שספק אם יש עוד מקומות אחרים בארץ שעושים בה שימוש: נשים בהריון הניכר לעין.

'מעולם לא ראיתי דבר כזה', כתב לי פרופ' אבנר הולצמן. 'האם על הקופאי לאמוד את גודל הבטן? ומה לגבי סתם נשים כבדות משקל? מגוחך ומזעזע מכל בחינה'.



יום שני, 28 באוקטובר 2019

מעורב ירושלמי: סיפורי עצים, חלון להר ציון, כנסו כנסו, פרקט בינלאומי

א. שוק קח-תן

ברחוב בית הדפוס 20, בשכונת גבעת שאול, מציעים עסקה משתלמת לקראת ט"ו בשבט.

צילומים: בני עורי

ב. חלון להר ציון


חובבי ירושלים ישמחו להכיר את אתר האינטרנט 'חלון להר ציון' שמבקש לקדם את הר ציון כמקום משותף, סובלני ומכיל לשלוש הדתות. האתר הוא מעין 'מדריך תיירים חברתי' ומשולבים בו טקסטים וסרטונים מנקודת מבטם של האנשים שגרים בהר ופועלים בו. כך למשל, האב קוריון מספר על המנזר הארמני ובית הקברות שלידו, הרב יצחק גולדשטיין מספר על מרתף השואה ועבדאללה דג'אני מספר על בית הקברות של משפחתו הסמוך לאתר 'קבר דוד'. באתר יש גם מפה מאויירת, מפורטת ואינטראקטיבית שמציגה בצורה ידידותית את כל האתרים בהר ציון.

הנה הקישור: www.mountzion.org.il


ג. אסור לכנס אבל מותר לצת

העילגות המפורסמת הזו ('כנסו כנסו'), שמקורה כנראה ברשתות החברתיות, הגיעה גם לחזית בית הכנסת המשוקם והמשוחזר 'תפארת ישראל' שברובע היהודי בעיר העתיקה.

צילום: צבי פיש

ד. הוא לא רק בנק הוא גם פרקט

כבר שנים שסניפי בנקים הולכים ונסגרים. הכל באינטרנט ולא צריכים יותר כספרים ותורים. ומה עושים עם הנדל"ן? תסמכו על הבנקים שיידעו להפיק מהם תועלת.

הנה למשל ברחוב רבקה שבשכונת בקעה היה סניף של הבנק הבינלאומי, ועתה הושכר ברובו לחנות 'פרקט ועוד', ולא נותרו ממנו אלא אותיות ענקיות על הבניין, שכנראה נשכחו בלי כוונה ואינן תואמות עוד את המימדים הצנועים של מה שנותר מהסניף.

צילומים: טובה הרצל