פרנסות של יהודים: ת'ציצי פנימה, אספרגוס וטרקטורים, מספרה כהלכה, מדעי הלוח

א. ת'ציצי פנימה

צילום: יהושע רזק

ת'ציצי פנימה היא עסק משפחתי ותיק שמתמקד בהלבשה תחתונה לנשים, בחזיות, בפיג'מות ובגרביים, ומשכּנו בקניון חורב שבשכונת אחוזה בחיפה.

יש שיראו את השם כוולגרי, יש שיראוהו – ואני ביניהם – חמוד ושנון.

הדו-משמעות ברורה: הביטי פנימה וראי איזה מבחר מדליק של בגדים יש לנו עבורך, ואת הציצים – הכניסי פנימה, לחזייה האופנתית שנמכור לך.

ב. גם וגם

צילום: מליסה טסט

כל מי שביקר בארצות מזרח אירופה שאחרי קריסת ברית המועצות זוכר בוודאי את חנויות הכלבו שהיו בכל כפר או עיירה. מכרו שם אוכל יבש, שימורים ודגים מלוחים בחבית, ציוד חקלאי ומחברות לבית ספר, נעליים ושמן מכונות – הכל בכל מכל כל, מה שיש באותו שבוע או באותו יום.

במשק אלפרוביץ שבמושב ניר בנים מגדלים (ומוכרים) אספרגוס בכל עונות השנה, ומוכרים גם טרקטורים...

זה הסיפור שלהם:

אתר הבית

ג. סיפורי סַפָּרִים

ברחוב פרל בבני ברק צדה מצלמתו של יוחנן פלוטקין את הרכב הזה. לא ברור אם זו רק מודעת פרסום נוסעת או שהמספרה עצמה נמצאת בתוך הטנדר או בחלק הנגרר ואולי בדירה ליד.

מזיהוי הפוסטרים האחרים שמודבקים בקדמת הרכב אפשר לשער שהספר נמנה עם עדת חסידי ברסלב.

צילום: יוחנן פלוטקין

ב'מספרה כהלכה' כשלעצמה אין חידוש, וגם אנחנו פרסמנו כאן בעבר את המספרה ההלכתית 'עטרת פז' שפועלת בשכונת שערי חסד בירושלים (שימו לב להנחה המיוחדת בימי שלישי!):

צילום: גונן זיק

ואם אנחנו בענייני מספרות, הנה מספרה ברחוב סירקין בחיפה שבעליה לא עושים חשבון. הם מיישירים מבט לראש הלקוח ואומרים לו את האמת:

צילום: יעקב קירשנבוים

ד. מדעי הלוח

צילום: טובה הרצל

מספרי הנרשמים לפקולטות במדעי הרוח בירידה, אבל תמיד תהיה לנו את החנות הירושלמית ברחוב ההסתדרות עם השם השנון 'מדעי הלוח'...

סיפורי רחובות: כורש, הַצַּלָּם הארמני והאישה העברייה

א. כורש המלך

בלי קשר לסכסוך הדמים שלנו עם איראן, אין ספק שהמלך כורש, שחי במאה השישית לפני הספירה, היה אחד השליטים החשובים במזרח הקדום. חשוב לפחות כמו סנחריב, דריווש, אלכסנדר מוקדון או קיסרי רומא.

בירושלים ובתל אביב יש בצדק רחובות על שמו ולכבודו, וכך נראה השלט המחודש בירושלים:

צילום: רפי אוסטרוף

כתב לי הרב רפי אוסטרוף:

בעיר הבירה והקודש ירושלים יש רחוב על שם המלך הפרסי הגדול, כורש. בשלט הוא מתואר כ'מייסד האימפריה הפרסית וכובש ארצות המזרח'. אבל נדמה לי שקראו רחוב בירושלים על שמו, לא משום שהיה מלך פרסי דגול, אלא בגלל איזה 'עניין קטן' שנזכר כמה פעמים בתנ"ך: הכרזת כורש. 

למשל בספר עזרא (א 4-1):

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס ... הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ͏ִם. וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ͏ִם.

כורש היה היוזם, או לכל הפחות המאפשר, של בנייתו המחודשת של בית המקדש השני ובניין הארץ אחרי גלות בבל. הוא עודד את שיבתם של היהודים לירושלים וליהודה וגם הניח את התשתית הרעיונית ל'מגבית' (מי שלא עולה שיתרום מכספו). 

האם לא ראוי לציין גם את זה בשלט, במקום תיאור סתמי שהרבה מלכים בהיסטוריה יכולים להתהדר בו?

צודק!

בדקתי מה המצב בתל אביב. שלט הרחוב שם מרחיב את היריעה בהרבה (זה ישתנה בקרוב ויקוצר), ומציין את העיקר: בתקופתו החלה שיבת ציון.

צילום: איתמר לויתן

עוד דבר קטן.

השם 'כורש' הוא המצאה שלנו, מהתנ"ך. יש חוקרים שמצאו את הדמיון האטימולוגי למילה פרסית, אבל בכל הלשונות האירופיות ובתרגומי התנ"ך הוא נקרא 'סיירוס' (Cyrus), ולכן התעתיק הלטיני Koresh, שמיועד לאלה שאינם קוראי עברית, נראה מוזר.

ב. הַצַּלָּם הארמני

צילום: האב עמנואל אתג'ניאן (זמן ישראל, תודה לטובה הרצל)

במחווה יפה לעדה הארמנית בירושלים נקראה לאחרונה כיכר קטנה ליד שער שכם על שמו של הַצַּלָּם הארמני הוותיק אִלְיָה קהואג'יאן, שהגיע לירושלים ב-1924 כפליט, ואט אט החל להתמחות בסודות הצילום. משנת 1942 ועד היום פועל הסטודיו שלו, כבר שלושה דורות של בני המשפחה. 

ובאשר לשלט הכיכר, שנדמה לי שזו אחת הפעמים הראשונות שבה מופיע הצירוף 'השואה הארמנית' בפרסום רשמי בישראל (ולא 'רצח עם' או 'טבח' כנהוג).

אליה קהואג'יאן, 1999-1910 (ויקיפדיה)

אך מתי חי האיש? מתי מת? האם יימצא ולוּ ארמני אחד בירושלים או בעולם שיידע לפענח את שנות חייו של האיש על פי מסתרי התאריך העברי שנרשמו בשלט?

בעיריית ירושלים, שמחדשת עכשיו רבים משלטי הרחובות בכמה שכונות (טלביה, רחביה), התקבלה כנראה החלטה עקרונית להיצמד בכל מחיר ללוח השנה העברי. התוצאה לפעמים מגוחכת.

מידע על קהואג'יאן, חייו ופועלו יש בערך ויקיפדיה עליו ובסרטון תיעודי קצר מ-2014:

ג. שָׁדַיִם נָכֹנוּ

חובבי מדור זה לא במהרה ישכחו את סיפור 'החזה של נעמי שמר' בבאר יעקב, וכיצד תורגם הקיצור שד' ל-'breast.

ליוסף במברגר זה הזכיר את שדרות האישה העברייה בשכונת כרמי גת שבקריית גת.

'אין כאן שגיאת כתיב או טעות', כתב לי, 'סתם עיצוב טיפוגרפי לא חכם'...