בחירות בטעם של פעם: חמשירון לאזרח הנבון

עמל כפים או הבל פה? כרזת תעמולה של מפא"י, 1951 (הספרייה הלאומית)

לכבוד עונת הבחירות, שאנו כבר בעיצומה, שלף הָדי אור מאוספיו את החוברת החמודה חמשירון לאזרח הנבון, שהוציאה מחלקת ההסברה של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י).

כן, הייתה פעם מפלגה כזו, שמאלנית וסוציאליסטית, שבעשורים האחרונים הייתה ללעג ולקלס. חבריה הנאמנים היו אלה שבנו את המדינה והגנו עליה, הקימו את ההסתדרות ואת קופת חולים (שעכשיו פתאום כולם מתפעלים מיכולותיה), ייסדו עיתונים והוצאות ספרים, ועשו פה ושם עוד כמה דברים, שהיום צאצאיהם צריכים לבקש עליהם סליחה ולהתנצל.

החמשירים מעלים חיוך, אך גם געגועים לימים שבהם 'יועצים אסטרטגיים' ו'מנהלי מסע בחירות' לא היו נפוחים כל כך מחשיבות עצמית, לא גבו שכר של מיליונים ולא נתנו למעסיקיהם עצות אחיתופל (במובן הרווח של הביטוי ולא במובן התנ"כי, שכן אחיתופל נתן לאבשלום עצה מצוינת).

זהו זה!

מי כתב, מי צייר ומתי? 

בחוברת עצמה לא כתוב מאומה, אך אפשר לקבוע שהיא ראתה אור בשנת 1965 לקראת הבחירות לכנסת השישית שנערכו בסוף אותה שנה. זו הייתה הפעם האחרונה שבה התמודדה מפא"י, בראשות לוי אשכול (במסגרת 'המערך' יחד עם מפלגת אחדות העבודה), והתמודדה מול רשימת רפ"י (רשימת פועלי ישראל), של פורשי מפא"י, שהונהגו על ידי דוד בן-גוריון. העובדה ששמו של בן-גוריון – עד אז מקור הגאווה של מפא"י – אינו נזכר כלל בחוברת, אומרת כי הוא כבר לא זוהה עם המפלגה. 

שני רמזים נוספים עשויים להצביע על התאריך: החמשיר על הפועל חגי, שסילק אבני נגף, שכן 'זו מפא"י המושכת ירדן אל הנגב' – הפנייה ברורה למיזם 'המוביל הארצי', שבנייתו הושלמה בשנת 1964; בחמשיר על 'בוגר הריאלי שחלם שהפך ליברלי' מצוירת האות ל' על ראשו של אדם שהתעורר מחלום רע. אות זו מרמזת על ה-ל' של מפלגת גח"ל (גוש חרות-ליברלים), שהוקמה לקראת הבחירות הללו ורצה בראשותו של מנחם בגין.  

'המערך' אגב זכה אז ל-45 מושבים בכנסת, גח"ל ל-26 מושבים ורפ"י של בן-גוריון רק בעשרה.

גם זהות המחבר ידועה. הסופר, העיתונאי והפרסומאי אורי סלע (1993-1928) גילה זאת בספרו חמשירים, שראה אור בהוצאת אפרסמון בשנת 1967. סלע כתב שם (בעמ' 16), כי זה היה חברו המשורר, הפזמונאי והבדחן דידי מְנוּסי (2013-1928), וכי החוברת נדפסה ברבבות עותקים. כמה חוברות שרדו? מן הסתם מעטות מאוד. אפילו בקטלוג הספרייה הלאומית לא רשום פריט זה.

מנוסי, בן קיבוץ גבע (לכבודה כתב את השיר 'בת שישים פוקחת עין', המוכר בביצוע הגבעטרון), ואורי סלע, בן דגניה ב', הם אבות החמשיר ההומוריסטי בעברית. כבר בשנת 1958 הוציא מנוסי לאור את הקובץ 101 חמשירים (הוצאת ש' שפט, תל אביב), שלווה באיוריו המשעשעים של דוש.

בשבועון העולם הזה, שבו עבדו סלע ומנוסי, התפרסמו בקביעות חמשירים הומוריסטיים ופוליטיים ואף נערכה 'תחרות החמשיר' בין הקוראים (גיליון 932, 25 באוגוסט 1955, עמ' 20). 

העולם הזה, גיליון 1703, 22 באפריל 1970, עמ' 2

מי המציא את המונח העברי 'חמשיר' [חמש-שיר] ל'לימריק' (Limerick) האנגלי? 

מקובל לחשוב שהיה זה אורי סלע (כך כתוב בערך 'חמשיר' בוויקיפדיה), אבל לדברי אורי אבנרי, במאמר מערכת של העולם הזה (גיליון 1061, 29 בינואר 1958), זה היה דווקא ידידו שלום כהן, שותפו לעריכה ולימים חבר הכנסת השביעית.

ובאשר למאייר/ת, כאן הזיהוי אינו חד-משמעי אך כנראה מדובר בקריקטוריסטית פרידל שטרן (תודה לנעם נדב). הקורא רן לב הציע (בתגובות למטה) שמדובר בדן גלברט (200-1918) מקיבוץ אלונים, ואני חושב שהוא צודק.

און ושלטון (ג): שמשון בין כרמי תמנתה

דואר עזה, דצמבר 1956

רשימות קודמות על שמשון
און ושלטון (א): חברים מספרים על שמשון
און ושלטון (ב): שועליו של שמשון

א. ושערי העיר ביד השמשונים...

לאחר שירי שמשון של ימי מלחמת העצמאות, הגיעה העת להטות אוזן ולהעיף מבט בשירי שמשון של מדינת ישראל הקטנה והמתגבשת – שנות החמישים והשישים.

מלחמת השחרור הסתיימה ובחלוף שבע שנים הגיע תורו של 'מבצע קדש', שהחל ב-29 באוקטובר 1956. הכיבוש המהיר של רצועת עזה עורר שוב גל נוסטלגי לשמשון הגיבור. יחיאל מוהר כתב אז ללהקת הנח"ל את הלהיט הגדול 'מול הר סיני' ('לא אגדה רעי'), ובו השורה המפורסמת 'ושערי העיר ביד השמשונים'. העיר היא כמובן עזה.

הנה סרטון שהוקלט ב-1995 ובו מספרים המלחין משה וילנסקי והזמרת נחמה הנדל, שהייתה אז חברה בלהקת הנח"ל, איך נכתב השיר.


וכאן השיר במלואו:

ב. בין כרמי תמנתה

בשנת 1956 כתב דן אלמגור את השיר 'בין כרמי תמנתה', אך על פי עדותו – בלי שום קשר למבצע סיני, ורק מקרה הוא שהשיר נכתב כמה חודשים קודם לכן.

אני זוכר – סיפר לי דן – שפגשתי את המלחין מרדכי אולרי-נוז'יק בקפה 'נוגה', בו נהג לשבת מוקף אמנים מחפשי חלטורות, והוא ביקש ממני שירים עבור יפה ירקוני. נדמה לי שכתבתי את השיר עבורה. אולרי-נוז'יק זכור גם כמלחין 'שיר הבוקרים' של יעקב אורלנד ('ערבה, ערבה אין קץ').

אכן, יפה ירקוני היא ששרה שיר זה, והנה היא כאן מלווה במקהלה נמרצת של גברים:



בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה
השיר: דן אלמגור    הלחן: מרדכי אולרי-נוז'יק

שָׁר הַגֶּפֶן לָאֶשְׁכּוֹל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

בָּא שִׁמְשׁוֹן דֶּרֶךְ אֶשְׁתָּאוֹל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
בָּא הָעֶלֶם וְיוֹקֵד קְצִיר חִטִּים,

וַיֹאהַב נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים.

אַל תַּגִּידוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְגַת,

כִּי נִצֶּבֶת בַּחַלּוֹן הַבַּת.

בָּא שִׁמְשׁוֹן, גֶּבֶר כְּלָבִיא,

מָה אוֹתוֹ הֵבִיא,

כִּי יִשָּׂא לוֹ בַּת תִּמְנָתָה?

זוּג עֵינַיִם בּוֹהֵק הַתַּן – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

מַה נָּאווּ מִצְּעָדֵי חָתָן – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

שָׁם הָעַיִט, בָּא שִׁמְשׁוֹן לְצָרְעָה,

כְּפִיר שָׁאַג בַּמִּשְׁעוֹל, וּמִי לֹא יִירָא?

וַיְקַדְּמֵהוּ עֶלֶם יְחִידִי

וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי.

הֲתֵדְעוּ מִי אַמִּיץ מִכְּפִיר?

לֹא סִפֵּר לְאִישׁ,

רַק גִּלָּה לְבַת תִּמְנָתָה.

אֶל שְׂפָמוֹ מִצְטַחֵק שׁוּעָל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

כִּי שִׁמְשׁוֹן לַחֻפָּה הוּבַל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

מַה יַּגִּידוּ הפְּלִשְׁתִּים עֲרֵלִים?

וְשִׁמְשׁוֹן אָז שָׁאַל חִידוֹת וּמְשָׁלִים:

מַה מִּטֶּרֶף וּמֵעַז מָתוֹק?

וַיָשִׁיבוּ הפְּלִשְׁתִּים לִשְׂחֹק:

הֲתֵדַע מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ?

הוֹי לְךָ, שִׁמְשׁוֹן,

בּוֹגְדָנִית הִיא בַּת תִּמְנָתָה.

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים רָצִים – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

וּזְנָבוֹת מְשַׁלְּחִים גִּצִּים – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

וּבַלֶּחִי קוּם, שִׁמְשׁוֹן, צֵא לַקְּרָב –

וַיַכֶּה אָז יָרֵךְ וָשׁוֹק בְּאוֹיְבָיו!

הַיּוֹדֵעַ עַל סוֹדוֹ לִשְׁמֹר,

אַךְ אֵין לוֹ חֵפֶץ בִּלְּחִי חֲמוֹר.

בְּאִשָּׁה אַל תִּתֵּן אֵמוּן,

מַה גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן

מוּל אִשָּׁה בִּשְׂדוֹת תִּמְנָתָה?

בארכיון הזמר העברי של קול ישראל השתמרה הקלטה של זמרת הסופרן נתניה דוברת, בליווי מקהלת קצ"ל (קול ציון לגולה) בעיבודו ובניצוחו של מרק לברי. על התקליט נרשם כי ההקלטה נערכה ב-3 בדצמבר 1956, כחודש לאחר סיום המלחמה, ובשעה שכוחות צה"ל היו עדיין בחצי האי סיני.

שיר נוסף שמתאר את שמשון בין הכרמים, בדרך לתמנתה, נכתב על ידי אורי סלע ונקרא 'שמשון'. אינני יודע באיזו שנה בדיוק הוא נכתב, אך הוא בוצע לראשונה בשנת 1975 על ידי אריק לביא בתקליטו 'דיוקן'. הלחן הוא של דוד קריבושי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אריה שואג בסבך
וישסעו כגדי
ויעבור שמשון שנית בדרך לתמנתה
וירא נחיל דבורים בגֵב וירד הדבש לפיו.

ומה מתוק יותר מדבש,
מה עז יותר מליִש?
חידה היא ואין איש אשר יפתור את חידתי.
יופייך, דלילה, מתוק מדבש,
אהבתי עזה היא,
הפקדתי בחיקך את סוד חיי וגם מותי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אישה מבנות פלישתים
ובלבבו היקוד
ולילה לילה הוא הולך בדרך לתמנתה
חומק אל בית אישה פלישתית
ובלבבו הסוד.

ומה מתוק יותר מדבש...

אל ההיכל שמשון הובל עיוורות עיניו השתיים
המון צוחק סביבו אבל צימחו מחלפותיו
הביאני אל העמודים
חזקני רק הפעם
תמות נפשי עם מות פלישתים
עם מות אהבתי.

כי מה מתוק יותר מדבש...



(תודה לרפי בינדר)

בעלי התוספות

כפי שזכר דודו אלהרר (בתגובות למטה), לשירו של אלמגור קדם שיר אחר בשם 'בין כרמי תמנתה'. מצאתיו במקראה 'שחרית: ספר קריאה לשנת הלימודים הרביעית', שערכו מ"צ אפרתי וש' מונזון, תל אביב, חברת 'אמנות', 1940. על פי תוכן העניינים, השיר נכתב על ידי 'אפרת', והכוונה מן הסתם למשורר ישראל אפרת.

ג. רב"ט שמשון בן מנוח

שמשון מכה בלחי החמור – ציור שמן של גווידו רני, 1612

שיר שמשוני נוסף פרי עטו של דן אלמגור הוא 'בלחי חמור', שאותו הלחין אמיתי נאמן בשנת 1960 לתכנית 'הנשק הסודי' של להקת פיקוד צפון. השיר עוסק ברב"ט שמשון בן מנוח שלקח באפסנאות את הנשק הסודי – לחי חמור טרייה. השיר לא נכלל משום מה בתקליט של התכנית ולצערנו לא שרדה אף הקלטה שלו. ואולי עוד תימצא?

דן אלמגור, הצ'ופצ'יק של הקומקום, עמ' 109

התכנייה של 'הנשק הסודי' (הציורים הם של ג'קי ג'קסון)

חבל, אבל השיר 'בלחי החמור' לא נמצא כאן...