מסביב לסיבוב (ד): מ'סיבוב כפר סבא' ל'סיבוב הרצליה'

מאת דן אלמגור

דרישת השלום המלבבת שקיבלתי מ'לילי מסיבוב כפר ביל"ו' העלתה חיוך רחב על שפתיי וחיממה את לבי. אבל לאחר שלושת הסיבובים ש'עשה עלינו' יהודה זיו, נותרו עוד שני סיבובים בערים נחמדות בשרון – כפר סבא והרצליה – שזכו שייכתבו שיר, פזמון וסיפור על הסיבוב הנושא את שמן.

א. 'בסיבוב כפר סבא'

הכיכר המרכזית של כפר סבא בימי תפארתה, 1941 (מקור: פיקיוויקי)

בתום מלחמת השחרור, ואני נער רחובותי אוהב שירה וזמר בן ארבע-עשרה, סוחררתי על ידי שני ספרי שירה דקים, שיצאו זה אחר זה באותה הוצאת ספרים עצמה (ספרית פועלים): 'פרחי אש' של חיים גורי (1949), ושנה אחר כך 'ארץ הצהרים' של ע. הלל (1950). קראתי וחזרתי וקראתי, ואף שילבתי כמה משיריהם ב'טקסי יום שישי' המסורתיים בבית הספר ובתנועה, כמנהג אותם ימים. 

ב'פרחי אש' מצאתי את 'הנה מוטלות גופותינו', וב'ארץ הצהריים' את 'לנשמת רֵעַ' ('חיים, הנה שַׁבְתָּ אל אִמְּךָ, אל האדמה הזאת אשר אהבת'), לזכרו של חיים בן דור, הפלמח"ניק הירושלמי – בנו של כתב 'דבר' בעיר, יצחק בן דור – שנפל בפעולת ה'הגנה' שבאה אחרי הטבח בבתי הזיקוק (יש שכונה על שמו בנשר, ורחוב על שם אביו בירושלים, וכן פרס עיתונות על שמו). גורי גם הוא הזכיר את חברו חיים לא פעם באהבה רבה בכינויו ('חמדור'), הן ברומן 'הספר המשוגע' הן בפרקי 'רשימות מבית היין', כדמות כמעט סמלית (בדומה לג'ימי או לאליק שנולד מן הים).

שנה אחר כך, בשנתנו הראשונה בגימנסיה של רחובות, למדה אתי בכיתה עודדה, בתה של צפורה הוכברג-הררית מכפר ביל"ו (שליד סיבוב ביל"ו), המחנכת שלי בכתות ד'-ה'. עודדה (כיום טל), ששירתה אתי אחר כך שנתיים במערכת 'במחנה גדנ"ע', הצטיינה בקריאת שירה, וריגשה אותנו שוב ושוב כשקראה בטקסי יום הזכרון את 'לנשמת רֵעַ'. והיה עוד שיר שהיא הפליאה לקרוא: 'בסבוב כפר-סבא', שפותח במילים הבלתי נשכחות: 'ובחמישי לחודש אדר פרח עלי העולם בסערה'. שיר מדהים ויפהפה, שהושפע מסגנונו האפי המתפרץ של וולט ויטמן (שאותו תרגם מורי שמעון הלקין ב-1952). על השיר הזה, שמכל שורה שבו בוקעת שמחת החיים, אהבת הטבע ואהבת ארץ ישראל, נכתב כבר לא מעט, והיו גם כאלה ששמו לב, כי ה' באדר אינו תאריך סתמי, אלא יום הולדתו של אברהם שלונסקי, פטרונם הנלהב והמעודד של רבים ממשוררי תש"ח.

שירי 'ארץ הצהרים', שאת מהדורתם  החדשה והמורחבת (הקיבוץ המאוחד, 1956) הקדיש הלל לאחיו אסף עומר (עוגני), 'שנפל בדמי ימיו' (אוקטובר 1951), זכו לאהדה רבה. משנת 1956 ועד 1967 נדפס הספר בעוד ארבע מהדורות.

ארץ הצהרים: שירים, הקיבוץ המאוחד, 1956, עמ' 19-17

כידוע, ע. הלל הוא שמו הספרותי של הלל עומר, בנו של המוזיקאי בנימין קוטוביץ ('חתולי') מקיבוץ משמר העמק, שהיה מורה למוזיקה ומנצח מקהלות, וגם הלחין שירים, שהנודע בהם הוא 'שיר השומר' ('מעל המגדל סביב אשקיפה'. המילים של עמנואל לין, חברו למשק). תחילה החליף האב את שמו לעוֹגְנִי, אך כשהגיע הלל עוגני הצעיר לאברהם שלונסקי, הציע לו שלונסקי ללכת בדרכי ש. שלום וס. יזהר, וכך הפך לע. הלל. הלל לא אהב את השם עוגני ולימים שינה את שם משפחתו לעומר.

ע. הלל (1990-1926)

הלל, שהיה מוכר בעיקר כמחבר ספרים ('דּוֹדי שמחה', 'למה לובשת הזברה פיג'מה') ושירים לילדים (רבים מהם הולחנו על ידי סשה ארגוב), ירש לימים את תפקידו של אברהם קרוון (אביו של הפסל דני קרוון) כמהנדס הגנים של עיריית תל אביב (הוא למד הנדסת גנים בצרפת). אולי היה זה המשך ראוי לאהבת הטבע והנוף הארץ ישראלי, שקיבלה ביטוי כה מהמם בשירו 'בסבוב כפר-סבא'.

בנימין קוטוביץ ('חתולי') מנצח על מקהלת 'השומריה' (מקור: ארכיון משמר העמק)

בשנת 1989, שנה קודם מותו, אירחה רבקה מיכאלי את ע. הלל ואת אליהו הכהן בתכניתה 'סיבה למסיבה'. הלל מספר על שירתו, על אהבת הלשון העברית ואהבת ארץ ישראל של בני דורו ('היום חלו בה קצת שיבושים', הוא אומר), וגם מזכיר את 'ארץ הצהרים' ואת 'בסבוב כפר-סבא'.

'מה הקשר בין שירה לבין אדריכלות גנים?', נשאל ע. הלל לא פעם, ותשובתו הקבועה הייתה: 'אני הוא הקשר'.

אבל, עוד לפני שראה אור הספר 'ארץ הצהריים' עוצבה תדמיתה של כפר סבא הקטנה בזמר העברי ובתודעה בזכות שני פזמונים מוכרים של נתן אלתרמן.

הראשון שבהם הוא 'שיר געגועים (לכפר-סבא)' (1943), שהלחין שמואל פרשקו. זהו שיר געגועים של חייל עברי בצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה, והוא נפתח בשורות המופלאות:

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת / בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים, / וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת / רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים! 

ומסתיים בשורות: 

וְאֶצְלִי שִׁגָּעוֹן, אִמָּא אַבָּא! / אָנוֹכִי מְשֻׁגָּע לִכְפָר-סַבָּא!

הנה דודו זכאי שר את שיר האהבה לרפתנית דינה מכפר סבא:

לימים אומץ בחלקו הלחן של פרשקו על ידי חיים גורי וחיים חפר בשני שירי פלמ"ח מוכרים: 'רבותי, ההסטוריה חוזרת' ו'שיר הוותיקים'.

השיר השני של אלתרמן הוא 'טנגו כפר סבא' (1946), שהלחין משה וילנסקי והתפרסם בביצועה של רחל אטאס. לשיר זה הוקדשה בעונ"ש רשימה מיוחדת.

מי היה מאמין אז, שהכפר הקטן והחקלאי כפר סבא, על רפתותיו, על דינה ובֶּנִי, ליד הסיבוב שע. הלל רצה להיות בו רק חמור הנהנה מן הירק שסביב הסיבוב, ייהפך לכרך של היום?

קבוצת קוטפי פרי הדר בכפר סבא, 1940 (מקור: פיקיוויקי)

ולהשלמת התמונה: הסופר אבשלום קווה, יליד רעננה, חיבר בשנת 2002 סיפור קצר ויפה, שנקרא 'סיפור המסתיים בסיבוב כפר-סבא' (ותודה לקוראת גילה, שהפנתה את תשומת לבנו). הסיפור, שהתפרסם תחילה בעיתון 'הארץ' ואחר כך נכלל בקובץ סיפוריו של קווה 'בּוּשׁוֹת' (הקיבוץ המאוחד, 2002, עמ' 33-24), נפתח כך:

ב. 'סיבוב הרצליה'

בשנת 1963, בפסטיבל הארוויזיון, שר הזמר והפזמונאי הצרפתי אלן בארייר שיר יפה, שהוא גם חיבר את מילותיו, ושמו Elle était si jolie (היא הייתה כה יפה). אומנם השיר זכה רק במקום החמישי, אבל הוא נהנה מפופולריות רבה, גם בארץ.



המשורר והקולנוען דוד אבידן (1995-1934) כתב פרודיה אירונית ומבריקה על שיר זה, וקרא לה 'בסיבוב הרצליה'. שר אותה אריק לביא.

Elle etait si jolie 
כאשר הוא צפר 
הוא אמר לה אצלי-יֶה 
יהיה נהדר 
הוא הבטיח אשמיע 
לך שם תקליטים 
היא אמרה אדוני-יֶה
וואלק, תיסע, כאן עובדים

Elle etait si jolie 
היא היתה חמודה 
היא בקשה עשר ל"י-יֶה 
על הפרוטה 
בסיבוב הרצליה 
ליד הכיכר 
הוא אמר לה עלי-יֶה 
יהיה נהדר 

אחר כך לא השמיע  
לה שום תקליטים 
ואמר לה תעזבי-יֶה 
סתם טרמפים פשוטים 
לא שילם לה אף ל"י-יֶה 
וכלום לא סודר 
הוא אמר תעבדי-יֶה 
בשבילי ממחר 

Elle etait si jolie 
Elle etait מסכנה 
בסיבוב הרצליה 
היא שוב ממתינה 
אם תאמר לה עלי-יֶה 
אז תיקח בחשבון 
זה עולה מאה ל"י-יֶה 
וזה חוץ ממלון 

זה סיפור לא מפתיע 
וגם לא נדיר 
אז מדוע מגיע 
אותו כאן לשיר? 
כי היתה מלודיֶה 
ששמענו מזמן 
וזו רק פרודיֶה 
של אחד דוד אבידן 

אבידן ולביא נטלו את הלחן המקורי של בראייר, ואף אזכרו את שם השיר בצרפתית ובעברית. בגלל החרוז, הנוסטלגיה וההומור, נקב אבידן את המחיר לא בשקלים אלא בלירות – 'מאה ל"יה', כחרוז מפתיע ל'הרצליה'.

מאז 'הפרוצה החלוצה' של חיים חפר וסשה ארגוב, ששרה זהרירה חריפאי בשנת 1959 בתכניתה של להקת 'בצל ירוק', לא נכתב שיר משעשע כזה שהוקדש ל'מלכת הכביש'. והפעם, לא זו הממתינה בצד הדרך בואכה ים המלח, אלא כמעט מתחת לדמותו של חוזה המדינה, שעל שמו נקראת הרצליה.

הרצל משקיף על סיבוב הרצליה, סמוך למחלף 'הסירה' (מקור: ויקיפדיה)

'אוי ארצי מולדתי, את הולכת פייפן', כתב אריק איינשטיין בשירו 'יושב מול הנייר' (1986), ונדמה שאין המחשה קולעת יותר לזה מאשר המרחק שעשינו מ'סיבוב כפר-סבא' של ע. הלל ל'סיבוב הרצליה' של דוד אבידן.

און ושלטון (ג): שמשון בין כרמי תמנתה

דואר עזה, דצמבר 1956

רשימות קודמות על שמשון
און ושלטון (א): חברים מספרים על שמשון
און ושלטון (ב): שועליו של שמשון

א. ושערי העיר ביד השמשונים...

לאחר שירי שמשון של ימי מלחמת העצמאות, הגיעה העת להטות אוזן ולהעיף מבט בשירי שמשון של מדינת ישראל הקטנה והמתגבשת – שנות החמישים והשישים.

מלחמת השחרור הסתיימה ובחלוף שבע שנים הגיע תורו של 'מבצע קדש', שהחל ב-29 באוקטובר 1956. הכיבוש המהיר של רצועת עזה עורר שוב גל נוסטלגי לשמשון הגיבור. יחיאל מוהר כתב אז ללהקת הנח"ל את הלהיט הגדול 'מול הר סיני' ('לא אגדה רעי'), ובו השורה המפורסמת 'ושערי העיר ביד השמשונים'. העיר היא כמובן עזה.

הנה סרטון שהוקלט ב-1995 ובו מספרים המלחין משה וילנסקי והזמרת נחמה הנדל, שהייתה אז חברה בלהקת הנח"ל, איך נכתב השיר.


וכאן השיר במלואו:

ב. בין כרמי תמנתה

בשנת 1956 כתב דן אלמגור את השיר 'בין כרמי תמנתה', אך על פי עדותו – בלי שום קשר למבצע סיני, ורק מקרה הוא שהשיר נכתב כמה חודשים קודם לכן.

אני זוכר – סיפר לי דן – שפגשתי את המלחין מרדכי אולרי-נוז'יק בקפה 'נוגה', בו נהג לשבת מוקף אמנים מחפשי חלטורות, והוא ביקש ממני שירים עבור יפה ירקוני. נדמה לי שכתבתי את השיר עבורה. אולרי-נוז'יק זכור גם כמלחין 'שיר הבוקרים' של יעקב אורלנד ('ערבה, ערבה אין קץ').

אכן, יפה ירקוני היא ששרה שיר זה, והנה היא כאן מלווה במקהלה נמרצת של גברים:



בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה
השיר: דן אלמגור    הלחן: מרדכי אולרי-נוז'יק

שָׁר הַגֶּפֶן לָאֶשְׁכּוֹל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

בָּא שִׁמְשׁוֹן דֶּרֶךְ אֶשְׁתָּאוֹל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.
בָּא הָעֶלֶם וְיוֹקֵד קְצִיר חִטִּים,

וַיֹאהַב נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַפְּלִשְׁתִּים.

אַל תַּגִּידוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְגַת,

כִּי נִצֶּבֶת בַּחַלּוֹן הַבַּת.

בָּא שִׁמְשׁוֹן, גֶּבֶר כְּלָבִיא,

מָה אוֹתוֹ הֵבִיא,

כִּי יִשָּׂא לוֹ בַּת תִּמְנָתָה?

זוּג עֵינַיִם בּוֹהֵק הַתַּן – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

מַה נָּאווּ מִצְּעָדֵי חָתָן – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

שָׁם הָעַיִט, בָּא שִׁמְשׁוֹן לְצָרְעָה,

כְּפִיר שָׁאַג בַּמִּשְׁעוֹל, וּמִי לֹא יִירָא?

וַיְקַדְּמֵהוּ עֶלֶם יְחִידִי

וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי.

הֲתֵדְעוּ מִי אַמִּיץ מִכְּפִיר?

לֹא סִפֵּר לְאִישׁ,

רַק גִּלָּה לְבַת תִּמְנָתָה.

אֶל שְׂפָמוֹ מִצְטַחֵק שׁוּעָל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

כִּי שִׁמְשׁוֹן לַחֻפָּה הוּבַל – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

מַה יַּגִּידוּ הפְּלִשְׁתִּים עֲרֵלִים?

וְשִׁמְשׁוֹן אָז שָׁאַל חִידוֹת וּמְשָׁלִים:

מַה מִּטֶּרֶף וּמֵעַז מָתוֹק?

וַיָשִׁיבוּ הפְּלִשְׁתִּים לִשְׂחֹק:

הֲתֵדַע מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ?

הוֹי לְךָ, שִׁמְשׁוֹן,

בּוֹגְדָנִית הִיא בַּת תִּמְנָתָה.

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים רָצִים – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה,

וּזְנָבוֹת מְשַׁלְּחִים גִּצִּים – בֵּין כַּרְמֵי תִּמְנָתָה.

וּבַלֶּחִי קוּם, שִׁמְשׁוֹן, צֵא לַקְּרָב –

וַיַכֶּה אָז יָרֵךְ וָשׁוֹק בְּאוֹיְבָיו!

הַיּוֹדֵעַ עַל סוֹדוֹ לִשְׁמֹר,

אַךְ אֵין לוֹ חֵפֶץ בִּלְּחִי חֲמוֹר.

בְּאִשָּׁה אַל תִּתֵּן אֵמוּן,

מַה גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן

מוּל אִשָּׁה בִּשְׂדוֹת תִּמְנָתָה?

בארכיון הזמר העברי של קול ישראל השתמרה הקלטה של זמרת הסופרן נתניה דוברת, בליווי מקהלת קצ"ל (קול ציון לגולה) בעיבודו ובניצוחו של מרק לברי. על התקליט נרשם כי ההקלטה נערכה ב-3 בדצמבר 1956, כחודש לאחר סיום המלחמה, ובשעה שכוחות צה"ל היו עדיין בחצי האי סיני.

שיר נוסף שמתאר את שמשון בין הכרמים, בדרך לתמנתה, נכתב על ידי אורי סלע ונקרא 'שמשון'. אינני יודע באיזו שנה בדיוק הוא נכתב, אך הוא בוצע לראשונה בשנת 1975 על ידי אריק לביא בתקליטו 'דיוקן'. הלחן הוא של דוד קריבושי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אריה שואג בסבך
וישסעו כגדי
ויעבור שמשון שנית בדרך לתמנתה
וירא נחיל דבורים בגֵב וירד הדבש לפיו.

ומה מתוק יותר מדבש,
מה עז יותר מליִש?
חידה היא ואין איש אשר יפתור את חידתי.
יופייך, דלילה, מתוק מדבש,
אהבתי עזה היא,
הפקדתי בחיקך את סוד חיי וגם מותי.

בין הכרמים שמשון הלך בדרך לתמנתה
וירא אישה מבנות פלישתים
ובלבבו היקוד
ולילה לילה הוא הולך בדרך לתמנתה
חומק אל בית אישה פלישתית
ובלבבו הסוד.

ומה מתוק יותר מדבש...

אל ההיכל שמשון הובל עיוורות עיניו השתיים
המון צוחק סביבו אבל צימחו מחלפותיו
הביאני אל העמודים
חזקני רק הפעם
תמות נפשי עם מות פלישתים
עם מות אהבתי.

כי מה מתוק יותר מדבש...



(תודה לרפי בינדר)

בעלי התוספות

כפי שזכר דודו אלהרר (בתגובות למטה), לשירו של אלמגור קדם שיר אחר בשם 'בין כרמי תמנתה'. מצאתיו במקראה 'שחרית: ספר קריאה לשנת הלימודים הרביעית', שערכו מ"צ אפרתי וש' מונזון, תל אביב, חברת 'אמנות', 1940. על פי תוכן העניינים, השיר נכתב על ידי 'אפרת', והכוונה מן הסתם למשורר ישראל אפרת.

ג. רב"ט שמשון בן מנוח

שמשון מכה בלחי החמור – ציור שמן של גווידו רני, 1612

שיר שמשוני נוסף פרי עטו של דן אלמגור הוא 'בלחי חמור', שאותו הלחין אמיתי נאמן בשנת 1960 לתכנית 'הנשק הסודי' של להקת פיקוד צפון. השיר עוסק ברב"ט שמשון בן מנוח שלקח באפסנאות את הנשק הסודי – לחי חמור טרייה. השיר לא נכלל משום מה בתקליט של התכנית ולצערנו לא שרדה אף הקלטה שלו. ואולי עוד תימצא?

דן אלמגור, הצ'ופצ'יק של הקומקום, עמ' 109

התכנייה של 'הנשק הסודי' (הציורים הם של ג'קי ג'קסון)

חבל, אבל השיר 'בלחי החמור' לא נמצא כאן...

גלגולו של ניגון: אריק לביא שר ביידיש

אריק לביא (2004-1927)

אריק לביא, שנפטר לפני תשע שנים, ב-29 ביוני 2004, היה זמר ושחקן תיאטרון וקולנוע מוכר ואהוב. שיריו הידועים, שלא נס ליחם, כמו 'הסלע האדום', 'שיר הקטר', 'שיר ההד', 'נועה', 'ראי רחל', ועוד עשרות רבות של שירים, ביטאו איזו ישראליות מאוד שורשית (כאן אפשר לקרוא מאמר מצוין שכתב עליו בן שלו ב'הארץ', 9 במארס 2012).

אז מה לאריק לביא וליידיש? על זה עוד לא קראתם ואת זה עוד לא שמעתם.

אריק לביא, ששמו המקורי הוא בכלל ליאו אלכסנדר אינזלסבכר, נולד בשנת 1927 בארפורט שבגרמניה (ולא בלייפציג, כפי שכתוב בטעות בוויקיפדיה ובמקומות אחרים). בשנת 1936, כשהוא בן תשע, עלה לארץ עם דודיו, מינה ומשה שכטר, ובשנת 1945, בהיותו בן 18, החל לשרת כנוטר ('גפיר' עם 'קולפאק') במשטרת היישובים העבריים שבסיסה היה בקרית חיים (תודה לגרימי על התיקון) ושם התגלה כשרונו המוסיקלי והבימתי. בשלהי 1947 הוא הצטרף לאחת הלהקות הצבאיות הפחות מוכרות – 'להקת הכרמל' – ומאז לא פסק לשיר ולשחק מעל כל במה.

דליה למדני, חברתו של אריק לביא ל'להקת הכרמל', מצאה לאחרונה במגירותיה הקלטה נדירה ולא ידועה ובה שר אריק לכבודה 'שיר חתונה' ביידיש. היא העבירה את ההקלטה לדן אלמגור וביקשה את עזרתו בזיהוי השירים. דן העביר לי את ההקלטה וכתב:

צלצלה אלי זה עתה ידידתנו דליה למדני, עתונאית, מתרגמת ובעלת טורי בישול ב'לאשה' מזה עשרות שנים. בתש"ח הייתה דליה ב'להקת הכרמל' שקמה בחיפה, ובה שירתו גם אריק לביא, בומבה צור, שולמית לבנת (אמא של...), אמיתי נאמן, רותי רפפורט (אלמנתו של עזריה), אברהם רונאי ועוד. 

לפני זמן לא רב מצאה דליה במגירותיה שפע קלטות, ובאחת מהן 'שיר חתונה' ביידיש, שאריק לביא היה שר לחברי הלהקה בנסיעותיהם ובמסיבותיהם, כשכולם מצטרפים אליו בתפקידים השונים. השיר לא הוקלט מעולם, ולא ידוע לדליה מי כתב אותו. הוא נשמע כאחד משירי הבדחנים בחתונות, ומושר במהירות שלא היתה מביישת את דני קיי.

כמה שנים לפני פטירתו של אריק הפצירה בו דליה להקליט את השיר במסיבה כלשהי. והוא עשה זאת, בלי פסנתר או ליווי מוסיקלי, כשהוא שר את הטקסט הארוך והמורכב הזה ללא מעידה... רק לאחרונה מצאה דליה דרך להעלות את הביצוע מהקלטת למחשב. לפני כחצי שעה שלחה אותה אלי, ושאלה אם אוכל לגלות מהו השיר, מי כתבו ומי שר אותו...

הביצוע הוא אכן פנומנלי. הנה הקשיבו, זה פנטסטי!



מניין נטל אריק לביא את השיר?

פניתי עם שאלה זו לכמה מומחים ואת התעלומה פתר ידידי המלומד מ', שגילה כי מדובר בפרודיה ששמה 'די חתונה'  (החתונה). אך אין זה שיר בדחנים – הדגיש מ' – אלא עיבוד תיאטרלי שמבוסס על מוטיבים בדחניים. בדחנים 'אמתיים' מעולם לא שרו מילים כאלה ולא מנגינות כאלה, ובוודאי לא שילוב של מנגינות כאלה עם מילים כאלה. ה'תפרים' והחריגות מהדפוסים המסורתיים מסגירים את העובדה שמדובר ביצירת תיאטרון מבוימת היטב שיש לה כמובן זיקה למסורת אך אין זו יצירה מסורתית. היצירה עצמה – הוסיף מ' ולימדני – משלבת מוסיקת כליזמר, ניגון חסידי, נעימות לימוד, בדחנות, וכן מבטאים וניבים שונים של יידיש.

העלילה הטרגית-קומית מופרכת לחלוטין כמיטב מסורת ה'שונד'. היא מספרת על בתו של חסיד שמתאהבת בחייט פשוט ולא רוצה לשמוע בקולו של אבא שסבור כי אין זה שידוך הגון עבורה. החסיד פונה לרבנים שממציאים 'פתרון' – מלשינים למשטרה שהחתן הוא סוציאליסט והוא נשלח לסיביר. בינתיים נמצא שידוך 'כשר' לכלה, אך היא מתאבדת ביום החופה, לא לפני שהיא כותבת מכתב פרידה לאהובה.

אריק לביא, בוירטואוזיות רבה, שינה פה ושם את הגרסה המקורית אבל ברור שאין זה אלתור, אלא מלאכת מחשבת של שחקן גדול!

'די חתונה' המקורית הוקלטה לראשונה בניו-יורק, ב-17 בנובמבר 1928, בביצועו של סמואל גולדנבּוּרג (Samuel Goldenburg), בחור ישיבה לשעבר, יליד ליטא, שהיגר לאמריקה ב-1917 והיה לאחד מכוכבי תיאטרון יידיש באותה תקופה.

שמואל גולדנבורג (1945-1886)

מי כתב את 'די חתונה'? לפי שעה זו תעלומה ואת שם המחבר לא מצאנו בשום מקום. אבל המלחין ידוע גם ידוע. זהו אלכסנדר אוֹלְשָׁנֶצקי (Alexander Olshanetsky), יליד אודסה שהגיע לניו יורק בשנת 1922 והיה דמות ידועה בעולם תיאטרון היידיש שפרח בשדרה השנייה של ניו יורק בשנות העשרים והשלושים. אולשנצקי, אגב, התפרסם בעיקר בזכות הלחן שחיבר לשיר 'מײַן שטעטעלע בעלז'.

אלכסנדר אולשנצקי (1946-1892)

זו העטיפה של התקליט המקורי. על הדבקית מצוין רק שמו של אולשנצקי, אבל אין זה סביר שהוא גם זה שכתב את המילים. מדובר ביצירה מלוטשת, וספק אם ניתן לייחס אותן לאולשנצקי, שלא ידוע על אף שיר אחר שהוא חיבר את מילותיו.

כך או כך, הנה הביצוע המקורי בשלמותו והרוצים יוכלו להשוות מי שר ומבצע טוב יותר (לדעתי אריק לביא לוקח בהליכה).



מניין ידע אריק לביא היֶקֶה יידיש (ועוד במבטא כל כך עסיסי ומדויק)?

הייתה לו מן הסתם שמיעה אבסולוטית וכנראה פעם שמע את השיר ומאז לא שכח. שאלתי את דליה למדני אם אריק לביא דיבר יידיש ומניין הכיר את השיר הזה. דליה העבירה את שאלתי לשחקנית שושיק שני, רעייתו של אריק, וזו תשובתה:

את השיר הוא למד בביתם של מינה ומשה שכטר, הדודים שאיתם הוא עלה ארצה בהיותו בן 9. היו שם תקליטים של כל מיני חזנים וביניהם גם התקליט ועליו שיר החתונה. אריק דיבר גרמנית, אבל היידיש לא היתה זרה לו. מאחר שכזמר היתה לו שמיעה אבסולוטית יכול היה בקלות לבצע שיר ביידיש. כישרונו ונחישותו, לאורך כל שנות הקריירה שלו ,אפשרו לו להתגבר בקלות על כל חומר מכל סוג שהוא ולהישמע אותנטי ללא צורך בחיקוי. הוא תמיד הביא את עצמו ומעצמו לכל ביצוע.

שושיק שני הוציאה השנה את ספרה: שושיק שני ואריק לביא - אני אשיר לך (הקיבוץ המאוחד 2012 + תקליטור משיריו של אריק לביא). 

בארכיוני יש הקלטה נדירה אחרת, של צוות בידור מאולתר ובו חבְרוּ אריק לביא, גדי יגיל ושלמה ניצן, בהופעה לפני טייסים בימי מלחמת יום כיפור (1973). הנה הם שרים, שורקים ומזייפים שני שירים מוכרים ביידיש: 'אַז דער רבי זינגט' (כשהרבי שר) ושירו של איציק מאנגר, 'אויפֿן וועג שטייט אַ בוים' (על הדרך עץ עומד). את המילים של השיר השני הם לא ממש זכרו ומהר עברו למילים העממיות: לה-לה-לה...

אריק לביא מופיע בפני חיילים

ואם אנחנו כבר באזור החיוג של אריק לביא, הנה כמה קלאסיקות שיזכירו את דמותו ומורשתו המוסיקלית.

כאן הוא שר את 'אַת חכי לי ואחזור' של קונסטנטין סימונוב, בתרגומו של אברהם שלונסקי ובלחנו של שלמה דרורי (דייטשר):



וכאן את 'נועה' של נעמי שמר (שגם מלווה בפסנתר):



וכאן את 'היה או לא היה', של אלכסנדר פן ומרדכי זעירא:



ולסיום, 'שיר השיכור' המקסים של אלכסנדר פן (המנחה הוא דן בן אמוץ):

כבר סידרנו הרכבת? מחווה לרכבת הקלה

תחנת הרכבת ליפו בירושלים, סביב שנת 1901 (גלוית דואר אוסטרית; מתוך: חדשות בן עזר, מס' 679)

אחרי מאה שנות רכבת ואין סוף תקלות שהיו (ועוד יהיו) החלה הרכבת הקלה לפעול בירושלים עירי, ומהשבוע גם לגבות כסף. לכבוד האירוע המרגש החלטתי להקדיש רשימה לשירי רכבות, בארץ ובעולם. לא תאמינו כמה שירים על רכבות יש בעולם הגדול ובוויקיפדיה באנגלית אפילו ערכו רשימה ענקית שלהם. כמובן שכאן אביא רק דוגמיות.

אבל לפני כן בדיחה: מספרים שכאשר מנחם סבידור (לימים יושב ראש הכנסת) היה מנכ"ל רכבת ישראל (בין השנים 1964-1954) הוא השתתף בכנס של מנהלי רכבות מכל העולם. כל אחד מהמנהלים התפאר באורך מסילות הברזל בארצו. המנהל האמריקני אמר: לנו יש מסילות באורך של 220,000 ק"מ; המנהל הרוסי אמר: ולנו באורך של 120,000 ק"מ. אצלנו – אמר סבידור – האורך זה לא משהו מיוחד, אבל הרוחב הוא בדיוק כמו אצל כולם...

אגב, לפי נתוני ויקיפדיה, אורך המסילות בישראל נכון לשנת 2010 הוא בסך הכל 1,001 ק"מ.

בשנת 1992 הוציא דואר ישראל סדרה של ארבעה בולים לכבוד מאה שנות רכבת בישראל (עיצוב: אד ואן אוין)

א. קצת היסטוריה

ולחשוב שהרכבת הראשונה בירושלים 'נמסרה לתשמיש הקהל' כבר לפני מאה שנה... הנה כך דיווחו בעיתון 'חבצלת' בתאריך ח' בתשרי תרנ"ג (29 בספטמבר 1893):

איור: יוסי שטרן (גליה ירדני [עורכת], דיליז'אנס לשנים ראשונות, המכון להוצאה לאור בישראל, ירושלים 1965)

ב. כבר סידרנו כאן רכבת

את שיר הילדים הזה כל אחד שר בגן:

כְּבָר סִדַּרְנוּ כָּאן רַכֶּבֶת

בּוֹאוּ יְלָדִים לָשֶׁבֶת
הַקַּטָּר כְּבָר מְצַפְצֵף
לֹא יִסַּע מִי לֹא יֵשֵׁב
טוּ----

כבר סידרנו כאן רכבת
בואו ילדים לשבת
הקטר כבר מצפצף
לא ייסע מי לא ישב
טו----

מי כתב? מי הלחין? אף אחד לא יודע. על פי זמרשת זהו 'שיר עממי'. הנה השיר. נכון שזה לא הביצוע המקורי הזכור לטוב מהקַלֶטֶת של 'מאה שירים ראשונים', אבל זה מה שיש.



יש עוד שירי רכבות לילדים, והמוכר בהם הוא 'בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת', שמבוסס על שיר אהבה למבוגרים ביידיש, אבל את הסיפור הזה נשמור לרשימה אחרת.

ג. ותיק-תיק-תק הגלגל דפק

הרכבת המפורסמת ביותר בתולדות הזמר הישראלי היא כמובן זו שמספרה 70414, או 'שבעים ארבע-מאות ארבע-עשר'. זהו שירם של חיים חפר ויוחנן זראי, שנקרא גם 'שיר הקטר', בביצועו הבלתי נשכח של אריק לביא.



מסתבר שהשיר לא נכתב ככה סתם אלא הוזמן מחיים חפר על ידי רכבת ישראל. השיר מסתיים במילים 'המלך מת יחי המלך החדש' שכן רכבת ישראל נפרדה אז מרכבות הקיטור הישנות. חפר התבקש להכין סרט לטקס ההחלפה וכתב את השיר הזה כפס הקול המלווה. הצילומים הותאמו כמובן למילות השיר (או ההפך).

הסרטון הנדיר הזה (אורכו כ-12 דקות) צולם בחורף 1958/1957. הוא שרד דרך פלא והצפייה בו היא חוויה נוסטלגית מרגשת (תודה לרמי נוידרפר).



הנה המילים המלאות של 'שיר הקטר', כפי שהן מושרות בסרטון (תודה לנחומי הרציון). בגרסאות מאוחרות יותר קוצר השיר:



בשנת 1975 חידש צביקה פיק את הביצוע הקלאסי של אריק לביא. למרבית הצער ההקלטה היא קולית בלבד, אבל מי שראה את הביצוע יזכור בוודאי את הקונוטציות המיניות הברורות שצביקה פיק הכניס לשיר.

ביבליוגרפיה: ויקיפדיה, היסטוריה של רכבת ישראל; דיון בפורום 'תפוז'

ד. האחים מרקס נוסעים מערבה

וכאן קצת נחת, בלי שירים אבל עם המון רכבת.

זהו קטע קצר מהסצנה הנהדרת והמצחיקה מתוך 'הולכים מערבה' (Go west), סרטם העשירי של האחים מרקס שהופק ב-1940. גיבורי הסרט נוסעים לחפש את מזלם בקליפורניה ובדרכם המופרעת – תוך שהם נלחמים בצמד נבלים ומסייעים לזוג אוהבים – הם משתלטים על רכבת ומפרקים אותה לאט אבל בטוח. 



ה. רכבת הברית

ואם הרחקנו עד ארה"ב, הנה עוד שיר משם: 'רכבת הברית'. שיר זה, שתורגם לעברית על ידי נעמי שמר בשנת 1958, התפרסם בביצועו של בני ברמן ושלישיית נעורים (אך שרו אותו גם 'האחים שלם').

הו מה זה בא קרב לו הנה,
הו מה זה בא קרב לו הנה?
הי עלו הי עלו.

רכבת הברית הנה היא באה,
רכבת הברית הנה היא באה
הי עלו הי עלו.

הצילה היא רבים ואלף,
הצילה היא רבים ואלף
הי עלו הי עלו.

אותנו היא תוביל לחופש,
אותנו היא תוביל לחופש
הי עלו, הי עלו.

בברית הזאת נבואה יחד,
בברית הזאת נבואה יחד
הי עלו, הי עלו.



ביצוע מיוחד במינו הועלה לרשת לזכרו של יוסי (ג'וג'ו) פרחי שנספה באסון הצוללת 'דקר' (1968). בשנת 1965, לפני גיוסו לצבא, הקליט את עצמו ג'וג'ו בקלטת שירים כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה. זה היה אחד השירים:



המקור האמריקני ממנו תרגמה נעמי שמר הוא השיר Union Train. זהו שיר ששרו עבדים שחורים ואלה הן מילותיו:

What's that I see yonder coming / What's that I see yonder coming
What's that I see yonder coming / Get on board get on board

It's that union train a coming / It's that union train a coming

It's that union train a coming / Get on board get on board

It has saved many a thousand / It has saved many a thousand

It has saved many a thousand / Get on board get on board

It'll carry us to freedom / It'll carry us to freedom

It'll carry us to freedom / Get on board get on board

What's that I see yonder coming / What's that I see yonder coming

What's that I see yonder coming / Get on board get on board

השיר הוקלט בראשונה בשנת 1941 על ידי להקת הפולק The Almanac Singers, שבה היו חברים וודי גת'ארי, פיט סיגר, לי הייס ואחרים.

כאן אפשר לשמוע את ההקלטה המקורית של 'זמרי האלמנך' עם הסולן ג'וש ווייט (תודה לגרימי גלעד).



והנה הוא כאן בביצוע מאוחר יותר של The Jukebox Band



ו. גילה, איפה היית?

ולקינוח ניסע לכיכר תחריר ב'רכבת לילה לקהיר'. זה היה הלהיט הגדול של להקת 'משינה' משנת 1985 (מילים: יובל בנאי, לחן: שלומי ברכה). גילה נזכרת בשיר (הסבר בהמשך), אבל כל קשר לגילה קצב ולבעלה משה, שנכנס אתמול לכלא, מקרי בהחלט.



אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר
ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר
בין כל הצלילים מחפש סימן
יושב בצד הדרך
יושב ליד הזמן

בחדר הסגור בדידות מקיר לקיר
ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר
אז אני שומע צליל מאוד מוכר
מגיע מלמטה רחוק מהכיכר

או... או

בתוך תוכי קודח
אני יוצא לעיר
עולה על הרכבת
רכבת לילה לקהיר

איה היא אנוואה
או או..
גילה גילה קוג'ה בודי
או או..
גילה גילה צ'יקר קארדה

השיר הוא כמובן נלקח בהשאלה משיר ידוע של להקת Madness משנת 1979 שנקרא Night Boat to Cairo:



וכאן, פרודיה מוצלחת על 'רכבת לילה לקהיר' (ובמיוחד על השורה האחרונה 'גילה גילה צ'יקר קארדה'). חברי ל'הקת הקצב' הם שמואל רודנסקי, שמוליק סגל, רפאל קלצ'קין ואלכסנדר יהלומי (אללי, כולם כבר נפטרו). אגב, המילים המוזרות הללו הן בפרסית. ליובל בנאי, שהוא בנו של יוסי בנאי, יש כידוע שורשים פרסיים, ואת המילים הללו, לדבריו, זכר מן הבית. המשפט הראשון (גילה, גילה  קוג'ה בודי), פירושו: 'גילה, איפה היית?' והמשפט השני (גילה, גילה צ'יקר קארדה'), פירושו: 'גילה, מה עשית?'