כבר סידרנו הרכבת? מחווה לרכבת הקלה

תחנת הרכבת ליפו בירושלים, סביב שנת 1901 (גלוית דואר אוסטרית; מתוך: חדשות בן עזר, מס' 679)

אחרי מאה שנות רכבת ואין סוף תקלות שהיו (ועוד יהיו) החלה הרכבת הקלה לפעול בירושלים עירי, ומהשבוע גם לגבות כסף. לכבוד האירוע המרגש החלטתי להקדיש רשימה לשירי רכבות, בארץ ובעולם. לא תאמינו כמה שירים על רכבות יש בעולם הגדול ובוויקיפדיה באנגלית אפילו ערכו רשימה ענקית שלהם. כמובן שכאן אביא רק דוגמיות.

אבל לפני כן בדיחה: מספרים שכאשר מנחם סבידור (לימים יושב ראש הכנסת) היה מנכ"ל רכבת ישראל (בין השנים 1964-1954) הוא השתתף בכנס של מנהלי רכבות מכל העולם. כל אחד מהמנהלים התפאר באורך מסילות הברזל בארצו. המנהל האמריקני אמר: לנו יש מסילות באורך של 220,000 ק"מ; המנהל הרוסי אמר: ולנו באורך של 120,000 ק"מ. אצלנו – אמר סבידור – האורך זה לא משהו מיוחד, אבל הרוחב הוא בדיוק כמו אצל כולם...

אגב, לפי נתוני ויקיפדיה, אורך המסילות בישראל נכון לשנת 2010 הוא בסך הכל 1,001 ק"מ.

בשנת 1992 הוציא דואר ישראל סדרה של ארבעה בולים לכבוד מאה שנות רכבת בישראל (עיצוב: אד ואן אוין)

א. קצת היסטוריה

ולחשוב שהרכבת הראשונה בירושלים 'נמסרה לתשמיש הקהל' כבר לפני מאה שנה... הנה כך דיווחו בעיתון 'חבצלת' בתאריך ח' בתשרי תרנ"ג (29 בספטמבר 1893):

איור: יוסי שטרן (גליה ירדני [עורכת], דיליז'אנס לשנים ראשונות, המכון להוצאה לאור בישראל, ירושלים 1965)

ב. כבר סידרנו כאן רכבת

את שיר הילדים הזה כל אחד שר בגן:

כְּבָר סִדַּרְנוּ כָּאן רַכֶּבֶת

בּוֹאוּ יְלָדִים לָשֶׁבֶת
הַקַּטָּר כְּבָר מְצַפְצֵף
לֹא יִסַּע מִי לֹא יֵשֵׁב
טוּ----

כבר סידרנו כאן רכבת
בואו ילדים לשבת
הקטר כבר מצפצף
לא ייסע מי לא ישב
טו----

מי כתב? מי הלחין? אף אחד לא יודע. על פי זמרשת זהו 'שיר עממי'. הנה השיר. נכון שזה לא הביצוע המקורי הזכור לטוב מהקַלֶטֶת של 'מאה שירים ראשונים', אבל זה מה שיש.



יש עוד שירי רכבות לילדים, והמוכר בהם הוא 'בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת', שמבוסס על שיר אהבה למבוגרים ביידיש, אבל את הסיפור הזה נשמור לרשימה אחרת.

ג. ותיק-תיק-תק הגלגל דפק

הרכבת המפורסמת ביותר בתולדות הזמר הישראלי היא כמובן זו שמספרה 70414, או 'שבעים ארבע-מאות ארבע-עשר'. זהו שירם של חיים חפר ויוחנן זראי, שנקרא גם 'שיר הקטר', בביצועו הבלתי נשכח של אריק לביא.



מסתבר שהשיר לא נכתב ככה סתם אלא הוזמן מחיים חפר על ידי רכבת ישראל. השיר מסתיים במילים 'המלך מת יחי המלך החדש' שכן רכבת ישראל נפרדה אז מרכבות הקיטור הישנות. חפר התבקש להכין סרט לטקס ההחלפה וכתב את השיר הזה כפס הקול המלווה. הצילומים הותאמו כמובן למילות השיר (או ההפך).

הסרטון הנדיר הזה (אורכו כ-12 דקות) צולם בחורף 1958/1957. הוא שרד דרך פלא והצפייה בו היא חוויה נוסטלגית מרגשת (תודה לרמי נוידרפר).



הנה המילים המלאות של 'שיר הקטר', כפי שהן מושרות בסרטון (תודה לנחומי הרציון). בגרסאות מאוחרות יותר קוצר השיר:



בשנת 1975 חידש צביקה פיק את הביצוע הקלאסי של אריק לביא. למרבית הצער ההקלטה היא קולית בלבד, אבל מי שראה את הביצוע יזכור בוודאי את הקונוטציות המיניות הברורות שצביקה פיק הכניס לשיר.

ביבליוגרפיה: ויקיפדיה, היסטוריה של רכבת ישראל; דיון בפורום 'תפוז'

ד. האחים מרקס נוסעים מערבה

וכאן קצת נחת, בלי שירים אבל עם המון רכבת.

זהו קטע קצר מהסצנה הנהדרת והמצחיקה מתוך 'הולכים מערבה' (Go west), סרטם העשירי של האחים מרקס שהופק ב-1940. גיבורי הסרט נוסעים לחפש את מזלם בקליפורניה ובדרכם המופרעת – תוך שהם נלחמים בצמד נבלים ומסייעים לזוג אוהבים – הם משתלטים על רכבת ומפרקים אותה לאט אבל בטוח. 



ה. רכבת הברית

ואם הרחקנו עד ארה"ב, הנה עוד שיר משם: 'רכבת הברית'. שיר זה, שתורגם לעברית על ידי נעמי שמר בשנת 1958, התפרסם בביצועו של בני ברמן ושלישיית נעורים (אך שרו אותו גם 'האחים שלם').

הו מה זה בא קרב לו הנה,
הו מה זה בא קרב לו הנה?
הי עלו הי עלו.

רכבת הברית הנה היא באה,
רכבת הברית הנה היא באה
הי עלו הי עלו.

הצילה היא רבים ואלף,
הצילה היא רבים ואלף
הי עלו הי עלו.

אותנו היא תוביל לחופש,
אותנו היא תוביל לחופש
הי עלו, הי עלו.

בברית הזאת נבואה יחד,
בברית הזאת נבואה יחד
הי עלו, הי עלו.



ביצוע מיוחד במינו הועלה לרשת לזכרו של יוסי (ג'וג'ו) פרחי שנספה באסון הצוללת 'דקר' (1968). בשנת 1965, לפני גיוסו לצבא, הקליט את עצמו ג'וג'ו בקלטת שירים כשהוא מלווה את עצמו בגיטרה. זה היה אחד השירים:



המקור האמריקני ממנו תרגמה נעמי שמר הוא השיר Union Train. זהו שיר ששרו עבדים שחורים ואלה הן מילותיו:

What's that I see yonder coming / What's that I see yonder coming
What's that I see yonder coming / Get on board get on board

It's that union train a coming / It's that union train a coming

It's that union train a coming / Get on board get on board

It has saved many a thousand / It has saved many a thousand

It has saved many a thousand / Get on board get on board

It'll carry us to freedom / It'll carry us to freedom

It'll carry us to freedom / Get on board get on board

What's that I see yonder coming / What's that I see yonder coming

What's that I see yonder coming / Get on board get on board

השיר הוקלט בראשונה בשנת 1941 על ידי להקת הפולק The Almanac Singers, שבה היו חברים וודי גת'ארי, פיט סיגר, לי הייס ואחרים.

כאן אפשר לשמוע את ההקלטה המקורית של 'זמרי האלמנך' עם הסולן ג'וש ווייט (תודה לגרימי גלעד).



והנה הוא כאן בביצוע מאוחר יותר של The Jukebox Band



ו. גילה, איפה היית?

ולקינוח ניסע לכיכר תחריר ב'רכבת לילה לקהיר'. זה היה הלהיט הגדול של להקת 'משינה' משנת 1985 (מילים: יובל בנאי, לחן: שלומי ברכה). גילה נזכרת בשיר (הסבר בהמשך), אבל כל קשר לגילה קצב ולבעלה משה, שנכנס אתמול לכלא, מקרי בהחלט.



אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר
ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר
בין כל הצלילים מחפש סימן
יושב בצד הדרך
יושב ליד הזמן

בחדר הסגור בדידות מקיר לקיר
ואם אצא החוצה המצב רק יחמיר
אז אני שומע צליל מאוד מוכר
מגיע מלמטה רחוק מהכיכר

או... או

בתוך תוכי קודח
אני יוצא לעיר
עולה על הרכבת
רכבת לילה לקהיר

איה היא אנוואה
או או..
גילה גילה קוג'ה בודי
או או..
גילה גילה צ'יקר קארדה

השיר הוא כמובן נלקח בהשאלה משיר ידוע של להקת Madness משנת 1979 שנקרא Night Boat to Cairo:



וכאן, פרודיה מוצלחת על 'רכבת לילה לקהיר' (ובמיוחד על השורה האחרונה 'גילה גילה צ'יקר קארדה'). חברי ל'הקת הקצב' הם שמואל רודנסקי, שמוליק סגל, רפאל קלצ'קין ואלכסנדר יהלומי (אללי, כולם כבר נפטרו). אגב, המילים המוזרות הללו הן בפרסית. ליובל בנאי, שהוא בנו של יוסי בנאי, יש כידוע שורשים פרסיים, ואת המילים הללו, לדבריו, זכר מן הבית. המשפט הראשון (גילה, גילה  קוג'ה בודי), פירושו: 'גילה, איפה היית?' והמשפט השני (גילה, גילה צ'יקר קארדה'), פירושו: 'גילה, מה עשית?'