צילם וכתב איתמר וכסלר
בדיחה עתיקה מספרת על מוהל שהציב שעון גדול בחלון הראווה שלו.
אבל מה שתפש יותר מכל שם אחר היה השם 'העולמי': 'עולם האפייה', 'עולם הבנייה', 'עולם הגבינות' או 'עולם הדלתות'. שמות שמשדרים – בנוסף לאמינות, לאחריות ולמקצועיות – גם תחושה של אוניברסליות ושל אינסופיות. וכך, כמעט בלי שנרגיש, נבראו סביבנו אין ספור עולמות חדשים ומופלאים המכסים כל תחום צרכני אפשרי. אך טבעי הוא שיש גם 'עולם המים', שאינו סתם עוד עולם, אלא עולם שיש לו אלוהים משלו ושמו אהרונוב, והוא שיגאל אותנו מכל הצרות, החל מברז דולף ועד לביוב סתום.
אהרונוב תקף את לב הבעיה בכך שהסיט את כל תשומת הלב מאוסף הגומיות, הצינורות, הברזים ומכלי ההדחה המגובבים בתחתית החלון אל חלקו העליון, שם מִיצב את עצמו בבדידות מזהירה כראוי למעמדו השמימי. את כל זה יצר על ידי חיבור מבריק בין תוכן לצורה, תוך שימוש וירטואוזי בגופן 'אינסטלטור', שאותו הרכיב במו ידיו מחלקי צנרת כסופים בקוטר חצי צול.
הזכויות לרעיון שייכות בכלל לתנועות הנוער. מי מאתנו אינו זוכר בגעגועים את כתובות האש שהיינו מדליקים בלילות הקיץ החמים של נעורינו? את האותיות היינו בונים מסֶנָדוֹת עטופות סמרטוטים טבולים בנפט, ולמרות אופיו המגושם של הגופן, האפקט הדרמטי שנוצר בהִדלק האותיות היה בלתי נשכח. כך, כמעט בלי משים, נוצרה לה סוגה עיצובית שבה הכיתוב עצמו הפך לנושא.
כתובת הצינורות מרחיבה את הסוגה הזאת ופותחת אותה לכיוונים נוספים, דרמטיים פחות, אך תואמים את צרכיו של כל קמעונאי באשר הוא. כמה יפה היה לוּ סנדלרים היו יוצרים את שלטיהם מנעליים, תופרות מסלילי חוטים ורוקחים מכדורי אקמול. בהרף עין היו רחובות שלמים משנים את צביונם המרוט ומתעוררים לחיים, כשתזרימי מזומנים רעננים פועמים בעורקיהם.
אני כבר רואה את הצרכן הסקפטי מרים גבה ומבטל את הדברים בהנף יד. אבל אני אופטימיסט מושבע, ולכן כדוגמה אישית הצעתי לקצב שלי לפרסם את עצמו בשלט עשוי מעצמות למרק. הקצב, שהוא אדם מעשי, לא שלל את הרעיון באופן מוחלט. הוא אפילו אמר שיהיה מוכן לשקול אותו מתי שהוא, אם כי לדעתו, כך הוסיף, נקניק סלמי הוא חומר גלם הרבה יותר מתאים.
 |
כתובת המים של אהרונוב. רח' אחד במאי 6, חולון. צולם באפריל 2011.
|
בדיחה עתיקה מספרת על מוהל שהציב שעון גדול בחלון הראווה שלו.
'שעון?', אמרו לו, 'מה פתאום שעון?'
'
מה בדיוק רציתם שאשים?' השיב המוהל בשאלה.
'
מה בדיוק רציתם שאשים?' השיב המוהל בשאלה.
זוהי דוגמה לבעיה העומדת בפני כל מי שרוצה למשוך את עיני העוברים ושבים, אבל אין לו עם מה. העדרם של טובין מושכים אינו משאיר לעוסק הזעיר הרבה ברירות, ולכן, בניסיון להפוך את החיסרון ליתרון, הוא מאמץ לעצמו שם מרשים, שאותו הוא שואף לחרות לעד בזיכרונו של העו"ש הממוצע.
בעשורים האחרונים הפכה מגמה זו לתופעה של ממש. וכך היינו עדים למגיפה של דוקטורים – דוקטור לשקשוקה, לסמבוסק או לג'וקים, שהחליפו בהדרגה את המלכים הוותיקים של הפלאפל, החומוס והשטיחים. יזמים אחרים הפכו לבעלי בתים: 'בית האנונה', 'בית הבורגול', 'בית הג'חנון' או סתם 'בית הדג'; היותר ממלכתיים יסדו מרכזי מומחים: 'מרכז האוֹם', 'מרכז הבורג', 'מרכז הגלגל' או 'מרכז הדיסק'.
בעשורים האחרונים הפכה מגמה זו לתופעה של ממש. וכך היינו עדים למגיפה של דוקטורים – דוקטור לשקשוקה, לסמבוסק או לג'וקים, שהחליפו בהדרגה את המלכים הוותיקים של הפלאפל, החומוס והשטיחים. יזמים אחרים הפכו לבעלי בתים: 'בית האנונה', 'בית הבורגול', 'בית הג'חנון' או סתם 'בית הדג'; היותר ממלכתיים יסדו מרכזי מומחים: 'מרכז האוֹם', 'מרכז הבורג', 'מרכז הגלגל' או 'מרכז הדיסק'.
אבל מה שתפש יותר מכל שם אחר היה השם 'העולמי': 'עולם האפייה', 'עולם הבנייה', 'עולם הגבינות' או 'עולם הדלתות'. שמות שמשדרים – בנוסף לאמינות, לאחריות ולמקצועיות – גם תחושה של אוניברסליות ושל אינסופיות. וכך, כמעט בלי שנרגיש, נבראו סביבנו אין ספור עולמות חדשים ומופלאים המכסים כל תחום צרכני אפשרי. אך טבעי הוא שיש גם 'עולם המים', שאינו סתם עוד עולם, אלא עולם שיש לו אלוהים משלו ושמו אהרונוב, והוא שיגאל אותנו מכל הצרות, החל מברז דולף ועד לביוב סתום.
אהרונוב תקף את לב הבעיה בכך שהסיט את כל תשומת הלב מאוסף הגומיות, הצינורות, הברזים ומכלי ההדחה המגובבים בתחתית החלון אל חלקו העליון, שם מִיצב את עצמו בבדידות מזהירה כראוי למעמדו השמימי. את כל זה יצר על ידי חיבור מבריק בין תוכן לצורה, תוך שימוש וירטואוזי בגופן 'אינסטלטור', שאותו הרכיב במו ידיו מחלקי צנרת כסופים בקוטר חצי צול.
הזכויות לרעיון שייכות בכלל לתנועות הנוער. מי מאתנו אינו זוכר בגעגועים את כתובות האש שהיינו מדליקים בלילות הקיץ החמים של נעורינו? את האותיות היינו בונים מסֶנָדוֹת עטופות סמרטוטים טבולים בנפט, ולמרות אופיו המגושם של הגופן, האפקט הדרמטי שנוצר בהִדלק האותיות היה בלתי נשכח. כך, כמעט בלי משים, נוצרה לה סוגה עיצובית שבה הכיתוב עצמו הפך לנושא.
כתובת הצינורות מרחיבה את הסוגה הזאת ופותחת אותה לכיוונים נוספים, דרמטיים פחות, אך תואמים את צרכיו של כל קמעונאי באשר הוא. כמה יפה היה לוּ סנדלרים היו יוצרים את שלטיהם מנעליים, תופרות מסלילי חוטים ורוקחים מכדורי אקמול. בהרף עין היו רחובות שלמים משנים את צביונם המרוט ומתעוררים לחיים, כשתזרימי מזומנים רעננים פועמים בעורקיהם.
אני כבר רואה את הצרכן הסקפטי מרים גבה ומבטל את הדברים בהנף יד. אבל אני אופטימיסט מושבע, ולכן כדוגמה אישית הצעתי לקצב שלי לפרסם את עצמו בשלט עשוי מעצמות למרק. הקצב, שהוא אדם מעשי, לא שלל את הרעיון באופן מוחלט. הוא אפילו אמר שיהיה מוכן לשקול אותו מתי שהוא, אם כי לדעתו, כך הוסיף, נקניק סלמי הוא חומר גלם הרבה יותר מתאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.