'מכונת הכתיבה' - שבת בבוקר, יומן השבוע...

את הרשימה האחרונה של 2011 אקדיש ליומן השבוע שמשודר בשבת בבוקר, ליתר דיוק לא ליומן אלא לאות הפתיחה המוכר והאהוב שלו – 'מכונת הכתיבה'.

מכונת הכתיבה היא מוצר שלכאורה כבר עבר מן העולם מזמן, אך האמת היא שעד לפני עשרים שנה איש לא העלה על דעתו להיפרד ממנה. היא היתה חלק מכל בית ומכל משרד.

אם שכחתם איך משתמשים במכונת כתיבה, סרטון קצר זה, משנת 1943, יסביר לכם (ובעיקר לכן, המזכירות):



אפילו יצירות מוסיקליות נכתבו למכונת הכתיבה (מה שלא יקרה כנראה למקלדת המחשב...), והידועה שבהן היא The Typewriter (מכונת הכתיבה), של המלחין האמריקני לירוי אנדרסון (Leroy Anderson). אנדרסון חיבר את היצירה בשנת 1950 והיא בוצעה לראשונה ב-1953. הנה הביצוע המקורי:

 

משנות השישים ואילך, כלומר עד עצם היום הזה ממש, נפתח ונחתם 'יומן השבוע', ששודר בקול ישראל בשבת בבוקר (10:10), בצלילים אלה, והם הפכו חלק בלתי נפרד מעולמם המוזיקלי של ישראלים רבים, על אף שלא ידעו את מקורם. לפני כמה שנים ניסו אנשי רשת ב' להחליף את הפתיחה, אבל קמה מחאה ציבורית עזה והאות משודר עד עצם היום הזה. אגב, מי שהצמיד את המנגינה ליומן החדשות בקול ישראל היה כנראה השדרן המנוח יורם רונן.

'מכונת הכתיבה' פופולרית בכל העולם ותכניות חדשות רבות נפתחות בצליליה. מידע נוסף על היצירה ועל מבצעיה הרבים אפשר לקרוא כאן.

לירוי אנדרסון (1975-1908) בביתו בוודברי, קונטיקט, בשנות החמישים (מתוך האתר הרשמי של לירוי אנדרסון)

הנה תזכורת נוסטלגית ליצירה מופלאה זו, לתזמורת ולמכונת כתיבה. זוהי תזמורת פסטיבל שטראוס ו'המדפיס' הוא מרטין  בריינשמידט (2008):



כמובן שעל בסיסה של היצירה הקלאסית צצו פרודיות רבות, ובמיוחד זכור הקומיקאי האמריקני ג'רי לואיס, שעשה ממנה מטעמים בקומדיה משנת 1963 Who's Minding the Store.



וכאן גרסת אנימציה נהדרת:

שלום לך 2011, ברוכה הבאה 2012.

בעלי התוספות

עפר גביש שלח לי את הגרסה העברית של 'מכונת הכתיבה' בביצוע שמיניית ווקאל (הסולנית היא ורדה זליג). הנה הקלטה מתוכניתו של גבי גזית בטלוויזיה הישראלית בסוף שנות השמונים:

והנה המילים שכתב רון גנג:

כל היום אני יושבת מתקתקת טקטם

זוהי עבודה קשה ומתישה

טלפונים מקפיצים אותי, הבוסים בפינה

הם חושבים אותי רובוט או מכונה

מפגיזים אותי בכל מיני דרישות ובקשות

וטענות הם משמיעים עד התיקרה

הם לא מרגיזים אותי

בכלל לא מרגיזים אותי

בכלל לא מרגיזים אותי

בכלל נורא

למה לא הדפסת מיד את המכתב

פעמים עם לימון ובלי חלב

כבר שעה אני יושב ומחכה לטלפון

אי אפשר עוד לחכות

למה לא הדפסת מיד את המכתב

פעמים עם לימון ובלי חלב

כבר שעה אני...

טלפון... טלפון... טלפון...

מהדקת בסיכות את ערימת הנירות

את השאר זורקת צ'יק למגירות

פקסמיליה והטלקס נוהרים בשיטפון

מכל אלה מקבלת דיכאון

מכניסה את הלימון שמחכה לטלפון

ובלי חלב את המכתב אני מוחה

הם לא מרגיזים אותי

בכלל לא מרגיזים אותי

בכלל לא מרגיזים אותי

בכלל נורא

כל היום אני יושבת מתקתקת טקטם

זוהי עבודה קשה ומתישה

טלפונים מקפיצים אותי, הבוסים בפינה

הם חושבים אותי רובוט או מכונה

מפגיזים אותי בכל מיני דרישות ובקשות

וטענות הם משמיעים עד התיקרה

זהו זה אני יותר לא מוכנה

זהו זה אני יותר לא מוכנה

אי אפשר יותר

לא

אי אפשר

לא

אי אפשר

כל היום אני יושבת מתקתקת טקטם

זוהי עבודה מאד קשה ומתישה

מאד קשה ומתישה

אוף, שה

מספר עפר:

לא היה פשוט להגיע להקלטה שבקישור. אהבתי את הקטע ורציתי להשתמש בו בעבודתי אבל זה היה בשנת תשעים ומשהו, לא היה אינטרנט ולא מאגרי יו-טיוב, והשיר לא עלה על תקליטור. התקשרתי לדבוריק בורשטיין, מורתי מן העבר וחברת שמיניית ווקאל דאז (שלישית מימין בהופעה), וחיפשתי קצה חוט. היא כיוונה אותי לרון גנג שעיבד את היצירה לשמינייה וכתב את המילים בעברית. ואכן לרון היתה הקלטה מתוכנית הטלוויזיה, אבל בפורמט שכבר אז היה ישן וכמעט לא בשימוש. מצאתי מעבדה עם נגן וידאו ישן, שהמירה את הסרט למדיה דיגיטלית, הוצאתי משמיעה את המילים, הלכתי לידיד בעל אולפן וידאו והוספנו את כתוביות המילים להנאת כל עם ישראל.  

כשקראתי את הסיפור בעונ"ש האחרון ורציתי לשתף את הקוראים בעלילות הכתבנית, ביקשתי להעלותו יו-טיובה והנה גיליתי שמישהו הקדימני והעלה ממש את הקטע הזה, כבר לפני שנתיים...  

מי הוא זה? כיצד הגיע אליו עותק של מה שערכתי לפני כ-15 שנים? אם יקרא, שיתגלה.