בעשור האחרון גרימי היה שקוע כל-כולו במיזם ייחודי שהגה, 'כך זה נשמע במקור', ובמסגרתו תורגמו מחדש ובשיטתיות עשרות שירים רוסיים שנכנסו לאוצר הזמר העברי בשלל גרסאות שונות ומשונות, רחוקות עד מאוד מן המקור.
גרימי וחבריו ל'מַאְפְיָה הרוסית', שנוסדה ב-2011 וכינסה תחתיה את שוחרי הזמר הרוסי בעברית (וראש וראשון להם הוא אורי יעקובוביץ, שאותו כינה גרימי 'מורי ורבי בנושא שירים רוסיים'), ביקשו להביא בתרגום עברי מדויק את המילים המקוריות של השירים הללו, כפי שנכתבו על ידי יוצריהם הידועים או 'העממיים'. התרגומים הללו – מעל 130 – הושרו (בדרך כלל בפי דורי גלבוע, איזי הוד, רעיה פירסט, נעמן דג), לוו באקורדיונו של דרור סנדלון, חבר עין גדי גם הוא, והוקלטו על ידי מאיר רז. הם זמינים במרשתת באתר של 'זמרשת' ובאתר הבית של איזי הוד.
התעניינותו של גרימי בזמר העברי לא הצטמצמה רק לשירים ברוסית (אגב, שפה שאף פעם לא למד בשיטתיות). 'על הדרך' הוא העלה וחידש דברים מרתקים בכל הקשור לגלגולי שירים עבריים בשפות אחרות: אנגלית (ראו ציטוטים נרחבים שלו ברשימה 'גלגולו של ניגון: ממלחמת האזרחים האמריקנית לקרב הראל', בלוג עונג שבת, 8 במאי 2011), פולנית, אוקראינית ('גלגולו של ניגון: המקור האוקראיני של "כי בשמחה תצאו" ו"ניצנים נראו בארץ"', 4 באוקטובר 2012) ויידיש.
ההתכתבויות עמו היו לא רק מקור מידע שופע אלא גם ביטוי לידענותו, לעקשנותו וגם לחוש ההומור שלו.
הנה דוגמה, אחת מני רבות, למה שענה לי כששאלתיו אם ידוע לו מי חיבר את הלחן לשירו של אלכסנדר פֶּן, 'סוּרוּ מֶנִּי'. בתמימותי כתבתי, כי ברור שהלחן הוא רוסי...
וכך כתב לי ב-17 במאי 2011:
דוד שלום,
מניין ברור לך שזה מקור רוסי? האם רק משום שאת המילים כתב
פן? הוא כתב מילים גם למנגינות ממקור אחר, ולפעמים, רחמנא ליצלן, כתב מילים ללא מנגינה ברקע.
מול 'סורו מני' בעברית, יש ברשימותיי חלל במקום המיועד לשיר
המקור הרוסי.
ישנם שירים לא מעטים שמקובל שמקורם רוסי, אך אין לכך שום סיוע.
סיוע יכולה להיות עדות של מישהו ששר את השיר ברוסית, או הזכרה של השיר
הרוסי באיזשהו טקסט (מחקרי, ספרותי או פובליציסטי), וכמובן, הימצאות השיר בספר
שירים או בשירון.
אין לנו מאומה מכל אלה.
כך, שכנראה יעבור גם שיר זה בקרוב ממקומו ברשימה הכללית לרשימת השירים
ש'מקובל שהם ממקור רוסי אך אין לכך שום עדות מסייעת'. אלא אם כן, יש לך אסמכתא לביסוס טענת ה'רוסיות', ואז
תשרה השמחה במעוננו (אנשי 'הפורום הרוסי').
בברכה, גרימי
עניתי לו שבאתר 'שירונט' כתוב (עד היום), שמקור הלחן הוא 'עממי רוסי', ושבספר משפחת הפלמ"ח, שערכו חיים גורי וחים חפר ובו הובאו מילות השיר, אפילו לא צוין שהכותב הוא אלכסנדר פן.
וזו הייתה תשובתו (באותו יום):
'הרוצה לשקר ירחיק עדותו'. שאלו חכמים: 'עד היכן עליו להרחיק עדותו?', עד 'שירונט'... הם חבורה של עצלנים לא אמינים. הפעם היחידה שהסכימו לקבל תיקון היה בעניין יוצרי 'קרב הראל'. מאז, בכל פניותיי, הם השיבו: 'אנחנו מסתמכים על אקו"ם'. כל מי שיודע משהו, יודע שאקו"ם זה 'עקום', בכל מה שנוגע ליוצרים מחו"ל. במכתב (האחרון בהחלט) שכתבתי ל'שירונט', כתבתי ש'אם כך, מחשב אחד, לא חזק במיוחד, יכול להחליף את כולכם'... ובאשר ל'משפחת הפלמ"ח' – זהו ספר פולקלוריסטי ולא מחקרי. עורכיו לא התייחסו כלל לנושאי מקורות ודיוק. הם הביאו סיפורים.
ואם כבר ב'משפחת הפלמ"ח' עסקינן, קרה לי מקרה מעניין. מצאתי מנגינה קובנית ונזכרתי שלמנגינה זו היה שיר: 'בואו תראו, בואו תראו, איך הפלמ"ח על כל מכשול הוא מתגבר'. חיפשתי את המילים המלאות. נתיבה [בן יהודה] לא זכרה כלום; גיל אלדמע זכר כמה מילים; שאול ביבר לא זכר כלום; חיים חפר לא זכר כלום. עד שאמר לי בן-אחי (משפחה של בורות סוּדים): השיר הזה? הוא מצוי ב'משפחת הפלמ"ח'! חיים חפר ערך את 'משפחת הפלמ"ח' יחד עם חיים גורי. השיר וסיפורו מצויים בספר, וחפר, אפילו את זה לא זכר... שנזכה למצוות, גרימילפני חודשיים, ביום 12 במאי 2019, מת גרימי ולמחרת הובא למנוחת עולמים בקיבוצו עין גדי, בו חי כשישים שנה. הוא הותיר אחריו את רעייתו אילה, גם היא בקהל קוראי הבלוג, ילדים ונכדים, ומפעל חיים מרשים של אדם יחיד.
במהלך שנות היכרותנו תרם גרימי כמה מאמרים יפים לבלוג וגם ייעץ וסייע לי בהתכתבויות אלקטרוניות רבות שהחלפנו בינינו. פירות קשר זה היו כמה רשימות שכתבנו במשותף.
אלה הן רשימותיו החתומות של גרימי שהתפרסמו בבלוג עונג שבת:
- דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'הָיֹה היו שני חברים', 13 בדצמבר 2012
- דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, איך התגלגל שיר 'הנעוּרים' מגדות הוולגה אל פרחי ניו יורק?, 10 בינואר 2013
- צבי (גרימי) גלעד, איך מחפפים? שינויי הנוסח של 'תכול המטפחת', 30 בינואר 2013
- צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'בוקי בקבוקים' וחג המַסְלֶנִיצָה הרוסי, 29 במרץ 2013
- דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, מהרי טירול ועד הקומסומול: מסע מן הכורסא בעקבות המנון 'בני עקיבא', 11 באפריל 2014
- דוד אסף וצבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'פּאַפּיראָסן' (א), 8 ביולי 2016; (ב), 22 ביולי 2016
- צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'מרכבה ירוקה', 21 באפריל 2017
- צבי (גרימי) גלעד, גלגולו של ניגון: 'בין פרחי הגן המלבלבים', 5 באפריל 2018
יהי זכרו ברוך.
*
בשנת 1958 העלתה להקת פיקוד צפון את תכניתה השישית 'נעלה צפונה'. אחד השירים המוכרים בתכנית זו היה 'בגלל מסמר' (שנקרא לעתים גם 'שיר המסמר' או 'הכל בגלל מסמר קטן'). נעמי שמר חתומה על המילים ועל הלחן.
 |
| דף השיר של 'בגלל מסמר', הוצאת 'אילן', תל אביב 1958 (המחלקה למוזיקה, הספרייה הלאומית) |
השיר זכה להצלחה בלתי רגילה 'זינק במהירות לראש מצעד הפזמונים ברדיו והפך לאחד השירים הידועים ביותר בסוף שנות החמישים' (שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן-צבי, 2007, עמ' 156).
הנה המילים ואחריהן הביצוע המקורי:
 |
| (שירים במדים, עמ' 168) |
כמה עשרות שנים אחר כך הקליטו חברי להקת פיקוד צפון שוב את השיר וצירפו אליהם את הסולן דאז, לוליק (אברהם לוי). איזה ביצוע קצבי ומגניב!
השיר עוסק בתופעת הסיבתיוּת המקרית, שיש המכנים אותה 'משק כנפי הפרפר' (או אפקט הפרפר), ויש הקוראים לה אפקט הדומינו, כלומר אירוע פעוט וחסר ערך עשוי להשפיע על אירוע גורלי וחשוב. בשיר שלנו: המסמר הקטן, שנפל מהפרסה של אחד מסוסי המלחמה, הביא בסופו של דבר לנפילת העיר.
נעמי שמר לא המציאה את השיר יש מאין. היא תרגמה שיר ילדים עתיק, ידוע ומוכר, שעיקרו מתועד לראשונה בגרמנית בראשית המאה ה-13. באנגלית הופיעה גרסה של השיר בשלהי המאה ה-14 ומאז התגלגלו נוסחיו לשפות נוספות. ככל הידוע לי, שמר לא ציינה בשום מקום שמדובר בתרגום, אך הקשר בין המילים העבריות לבין המקור האנגלי גלוי וברור. שמר אמנם תרגמה את השיר מאנגלית, אך הלחן הוא מקורי ופרי רוחה. עוד פרט מעניין: משום מה נעמי שמר לא כללה את השיר באף לא אחד מספריה הנדפסים.
השיר באנגלית, שנקרא, שלא במפתיע, 'For Want of a Nail', התפרסם גם באמריקה לאחר שבנג'מין פרנקלין, בן המאה ה-18, כלל אותו באחד מכרכי האלמנך המפורסם שלו (Poor Richard's Almanack ,1752) ובכרך אחר (1758) גרסה שונה שלו. סקירות על השיר, מופעיו, גלגוליו והשפעותיו בשפה, בספרות (היפה והפופולרית), בקולנוע ובטלוויזיה, יש בוויקיפדיה בעברית ובאנגלית.
ואלה מילות השיר באנגלית:
היו שייחסו את הולדתו של השיר לאירוע היסטורי קונקרטי: הפסדו של המלך הבריטי ריצ'רד השלישי להנרי השביעי בקרב בוזוורת' (1485), שבו מצא ריצ'רד את מותו באופן משפיל. קרב זה זכור בזכות מחזהו של שייקספיר (ריצ'רד השלישי) וקריאתו הנואשת של ריצ'רד, לאחר שהופל מסוסו: 'סוס! סוס! סוס בעד ממלכתי!'. עם זאת, כיוון שנוסחים של השיר קדמו לקרב המפורסם, קשה להאמין שזהו מקורו, ומן הסתם הודבק לו רק מאוחר יותר.
 |
| ריצ'רד השלישי מחפש סוס (James Baldwin, Fifty Famous People, New York 1912) |
השיר באנגלית הולחן גם הוא בלחנים שונים, שכוונו בעיקר לילדים. הנה כמה גרסאות אנימציה:
אך גם מבוגרים זכו לגרסת רוק שבוצעה על ידי הזמר האמריקני טוד ראנדגרן ולהקתו.
מכל השפות שאליהן התגלגל השיר נציין את הגרסה הרוסית, Не было гвоздя (לא היה מסמר), שכן זו הייתה מוכרת לקורא העברי. גרסה זו נכתבה על ידי סמואיל מרשק (1964-1887), סופר ומשורר ילדים יהודי סובייטי אהוב (אחד מסיפוריו היה המקור ממנו עיבדה לאה גולדברג את ספרה המפוזר מכפר אז"ר).
 |
| סמואיל מרשק, 1934 |
גרסתו של מרשק, ככל שהצלחתי לגלות, נדפסה לראשונה בשנת 1929 בכתב העת Ежи תחת הכותרת: 'Гвоздь и подкова: Из английских народных песен' (מסמר ופרסה: משירי העם באנגלית), ואחר כך נדפסה גם בספרו Дом, который построил Джек (הבית שבנה ג'ק), שראה אור בשנת 1936.
 |
| הבית שבנה ג'ק: שירי עם באנגלית לילדים, מוסקבה-לנינגרד 1936 |
גרסה זו דומה מאוד למקור האנגלי: האויב לכד את העיר משום שלנפח לא היה מסמר בסדנתו ולכן לא התקין כראוי את פרסתו של אחד הסוסים שבשל כך נפל במהלך הקרב.
Не было гвоздя –
Подкова пропала,
Не было подковы
Лошадь захромала,
Лошадь захромала
Командир убит,
Конница разбита,
Армия бежит!
Враг вступает в город,
Пленных не щадя,
Оттого, что в кузнице
Не было гвоздя!
השיר נדפס במהדורות רבות. הנה למשל בספרו של מרשק Храбрецы (אנשים אמיצים) עם ציוריו של יבגני מונין (מוסקבה 1967).
השיר גם הולחן על ידי דמיטרי קבלבסקי והוקלט במוסקבה בשנת 1947 מפי הזמר גיאורגי אברמוב. אפשר להאזין לו באתר Russian Records.
שיריו של מרשק תורגמו מרוסית לעברית על ידי חנניה ריכמן בספר הנדיר משירי ש' מרשק, 'ספרית פז', הוצאת ד"ר חוה מרגולין, 1948. בתוכם נמצא גם התרגום של 'המסמר והפרסה (שיר עם אנגלי)' (עמ' 79).
וכך כתב ריכמן בהקדמה:
וזהו התרגום:
האם הכירה נעמי שמר גם את תרגומו של ריכמן, או שמא תרגמה הישר מן המקור האנגלי? כך או כך, הפרסה שנשמטה מרגלו של הסוס של נעמי שמר הייתה ימנית, ופרט שולי זה אינו נזכר לא במקור האנגלי ולא בגרסה הרוסית.
שיריו של מרשק תורגמו מרוסית לעברית על ידי חנניה ריכמן בספר הנדיר משירי ש' מרשק, 'ספרית פז', הוצאת ד"ר חוה מרגולין, 1948. בתוכם נמצא גם התרגום של 'המסמר והפרסה (שיר עם אנגלי)' (עמ' 79).
וכך כתב ריכמן בהקדמה:
וזהו התרגום:
האם הכירה נעמי שמר גם את תרגומו של ריכמן, או שמא תרגמה הישר מן המקור האנגלי? כך או כך, הפרסה שנשמטה מרגלו של הסוס של נעמי שמר הייתה ימנית, ופרט שולי זה אינו נזכר לא במקור האנגלי ולא בגרסה הרוסית.
ולסיום, הנה עוד ביצוע נהדר של השיר, מפיו של אריק לביא (הקלטה משנת 1961; התקליטור נדפס ב-1993):
בעלי התוספות
חגית מאיר שלחה לי צילום של 'בגלל מסמר' בגרסתו של רפאל ספורטה (שאותה הזכיר יוסי גולדנברג בתגובתו), מתוך ספרו היה היתה לי גפן: זמר ילדי עמים, מסדה, 1962 (הציורים של הנריק הכטקופף), עמ' 21:
בעלי התוספות
חגית מאיר שלחה לי צילום של 'בגלל מסמר' בגרסתו של רפאל ספורטה (שאותה הזכיר יוסי גולדנברג בתגובתו), מתוך ספרו היה היתה לי גפן: זמר ילדי עמים, מסדה, 1962 (הציורים של הנריק הכטקופף), עמ' 21:
