בורא מיני מזונות: מאפיית פינסק, גת מכוּר, שוק על ירך

א. מפינסק לארץ ישראל

בזמנו הבאתי בעונ"ש תמונה של 'חומוס ברדיצ'ב' במרכז חורב בחיפה ('אוקראינה בארץ ישראל'), ושיערתי שאפילו הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מוכן לנגב שם חומוס בפיתה (מה גם שהחומוס כשר למהדרין).

צילום: יונתן לרנר

אז אחרי ברדיצ'ב, הגיע גם תורה של פינסק...

צילום: דוד אסף

עוגיות ממולאות מ'מאפיית פינסק'. איזה שם ואיזה איור מלבב! ריחות השטעטל עלו באפי כשראיתי את האריזה הריקה זרוקה ברחוב. אגב, ה'ב. מזונות', שמתחת לחותמת הכשרות, כוונתו להזכיר לנו – שקוצים שכמותנו – שיש לברך על העוגיות: 'בורא מיני מזונות'.

באתר האינטרנט של קונדיטוריה אנטקוביץ' מסופר, כי עסק האפייה המשפחתי התחיל כבר בשנות השלושים בפינסק. כמה חבל שפינסק זו מתוארת, בבוּרוּת, כ'עיירה קטנה ... הנמצאת בגבולות פולין'.

לשם הדיוק, פינסק הייתה עיר ואם בישראל וגם בפולין. בשנות השלושים של המאה ה-20 גרו בה כ-35,000 איש, מתוכם כ-21,000 יהודים. היום נמצאת פינסק בתחומי בלארוס וגרים בה כ-136,000 איש. לא בדיוק עיירה קטנה...

ב. אל תגידו בגת

השלט האניגמטי הזה – 'הגת מכור' – צולם בשכונת שעריה (בדרום פתח תקוה), שרבים מתושביה יוצאי תימן. מה בעצם הוא אומר? אולי סוג של קמצנות. אל תגנבו לי את עלי הגת, מכרתי הכול...

צילום: חיים כהן (המקורי)

אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית.

מ'ויקיפדיה' למדתי כמה עובדות מעניינות על הגת:

בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי, בבריטניה ובחלק ממדינות ערב. בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הגת עד שבפיצוציות החלו להמכר גלולות סינתטיות בשם 'חגיגת'. ה'חגיגת' הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות‏.  

לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות לפיהן הסחר בגת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הגת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל קאעידה. קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגלם זה‏.

ג. שׁוֹק על ירך

לתחרות השם העברי המוצלח לבית עסק – אם תהיה כזו – אני מציע את אטליז 'שוק על ירך', ברחוב לוינסקי שבתל אביב. בדקתי באינטרנט והתברר לי שיש אטליז בשם זה גם ברחוב ליכטנשטיין, בשכונת הר חומה בירושלים.

אז כיפאק לשניהם.

המגנט על המקרר של דלית שחר, ותודה לרמי נוידרפר שצילם.