א. מפינסק לארץ ישראל
בזמנו הבאתי בעונ"ש תמונה של 'חומוס ברדיצ'ב' במרכז חורב בחיפה ('אוקראינה בארץ ישראל'), ושיערתי שאפילו הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מוכן לנגב שם חומוס בפיתה (מה גם שהחומוס כשר למהדרין).
אז אחרי ברדיצ'ב, הגיע גם תורה של פינסק...
עוגיות ממולאות מ'מאפיית פינסק'. איזה שם ואיזה איור מלבב! ריחות השטעטל עלו באפי כשראיתי את האריזה הריקה זרוקה ברחוב. אגב, ה'ב. מזונות', שמתחת לחותמת הכשרות, כוונתו להזכיר לנו – שקוצים שכמותנו – שיש לברך על העוגיות: 'בורא מיני מזונות'.
באתר האינטרנט של קונדיטוריה אנטקוביץ' מסופר, כי עסק האפייה המשפחתי התחיל כבר בשנות השלושים בפינסק. כמה חבל שפינסק זו מתוארת, בבוּרוּת, כ'עיירה קטנה ... הנמצאת בגבולות פולין'.
לשם הדיוק, פינסק הייתה עיר ואם בישראל וגם בפולין. בשנות השלושים של המאה ה-20 גרו בה כ-35,000 איש, מתוכם כ-21,000 יהודים. היום נמצאת פינסק בתחומי בלארוס וגרים בה כ-136,000 איש. לא בדיוק עיירה קטנה...
ב. אל תגידו בגת
השלט האניגמטי הזה – 'הגת מכור' – צולם בשכונת שעריה (בדרום פתח תקוה), שרבים מתושביה יוצאי תימן. מה בעצם הוא אומר? אולי סוג של קמצנות. אל תגנבו לי את עלי הגת, מכרתי הכול...
אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית.
מ'ויקיפדיה' למדתי כמה עובדות מעניינות על הגת:
לתחרות השם העברי המוצלח לבית עסק – אם תהיה כזו – אני מציע את אטליז 'שוק על ירך', ברחוב לוינסקי שבתל אביב. בדקתי באינטרנט והתברר לי שיש אטליז בשם זה גם ברחוב ליכטנשטיין, בשכונת הר חומה בירושלים.
אז כיפאק לשניהם.
בזמנו הבאתי בעונ"ש תמונה של 'חומוס ברדיצ'ב' במרכז חורב בחיפה ('אוקראינה בארץ ישראל'), ושיערתי שאפילו הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה מוכן לנגב שם חומוס בפיתה (מה גם שהחומוס כשר למהדרין).
צילום: יונתן לרנר |
אז אחרי ברדיצ'ב, הגיע גם תורה של פינסק...
צילום: דוד אסף |
עוגיות ממולאות מ'מאפיית פינסק'. איזה שם ואיזה איור מלבב! ריחות השטעטל עלו באפי כשראיתי את האריזה הריקה זרוקה ברחוב. אגב, ה'ב. מזונות', שמתחת לחותמת הכשרות, כוונתו להזכיר לנו – שקוצים שכמותנו – שיש לברך על העוגיות: 'בורא מיני מזונות'.
באתר האינטרנט של קונדיטוריה אנטקוביץ' מסופר, כי עסק האפייה המשפחתי התחיל כבר בשנות השלושים בפינסק. כמה חבל שפינסק זו מתוארת, בבוּרוּת, כ'עיירה קטנה ... הנמצאת בגבולות פולין'.
לשם הדיוק, פינסק הייתה עיר ואם בישראל וגם בפולין. בשנות השלושים של המאה ה-20 גרו בה כ-35,000 איש, מתוכם כ-21,000 יהודים. היום נמצאת פינסק בתחומי בלארוס וגרים בה כ-136,000 איש. לא בדיוק עיירה קטנה...
השלט האניגמטי הזה – 'הגת מכור' – צולם בשכונת שעריה (בדרום פתח תקוה), שרבים מתושביה יוצאי תימן. מה בעצם הוא אומר? אולי סוג של קמצנות. אל תגנבו לי את עלי הגת, מכרתי הכול...
צילום: חיים כהן (המקורי) |
אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית.
מ'ויקיפדיה' למדתי כמה עובדות מעניינות על הגת:
בשל נוכחות הקאתינון בצמח הקאת, הוא אסור למסחר בארצות הברית, בגרמניה, בחלק ממדינות אירופה ובמצרים. הוא מותר לשימוש ברוב מדינות האיחוד האירופי, בבריטניה ובחלק ממדינות ערב. בישראל לא הייתה שום הגבלה על צמח הגת עד שבפיצוציות החלו להמכר גלולות סינתטיות בשם 'חגיגת'. ה'חגיגת' הכיל גם כמויות גדולות של קאתינון שפגע במשתמשיו. בעקבות כך התקיים דיון בכנסת ולפי המלצת משרד הבריאות, הותר הצמח לשימוש ולמסחר בצורתו הטבעית בלבד. נכון ל-2011, מגודל צמח הקאת בישראל, לשימוש מסחרי, בשטח בהיקף כולל של כ-1,000 דונם, המשווקים לירקנים ולפיצוציות.
לאור העובדה כי הצמח מותר לשימוש ברוב מדינות העולם, מחירו נמוך יחסית, ופחות גורמים עבריינים מעורבים בסחר. שמועות לפיהן הסחר בגת תומך בטרור הופרכו. נמצא שהדבר נכון לשתי מדינות בלבד: אפגניסטן וקולומביה. יש המניחים כי גם בתימן הגת משמש למימון ארגוני טרור כמו אל קאעידה. קיימת הערכה שמחצית מאוכלוסיית תימן נוהגת לשבת בצוותא, בדרך כלל בשעות אחר הצהרים, ללעיסת קאת. בעבר נעשו ניסיונות מטעם גורמים בממשל להניא את האזרחים מהמשך קיומו של הרגלם זה.ג. שׁוֹק על ירך
לתחרות השם העברי המוצלח לבית עסק – אם תהיה כזו – אני מציע את אטליז 'שוק על ירך', ברחוב לוינסקי שבתל אביב. בדקתי באינטרנט והתברר לי שיש אטליז בשם זה גם ברחוב ליכטנשטיין, בשכונת הר חומה בירושלים.
אז כיפאק לשניהם.
המגנט על המקרר של דלית שחר, ותודה לרמי נוידרפר שצילם.
עוד שמות לתחרות:
השבמחקחנות פיצות בשכונת ביצרון בת"א: פיצרון.
בית קפה בשדרות ההשכלה, ממש ליד: חור בהשכלה.
וגם "צעצועי צאצאינו" בב"ב.
מחקהכיתוב "ב. מזונות" על תוית העוגיות, אינו בעינין "-שקוצים שכמותינו-" ואף לא לעינין עמרצים.[עם-הארץ ברבים]. אלא עינין שיווקי, וקידום מכירות. כדי להסיר ספק ממי שעשוי לחשוב שהמוצר מצריך ברכת המוצא, וממילא גם נטילת ידיים לסעודה, ואז המוצר לא כלכך מתאים לשימוש ככיבוד קל, ומחוץ לבית, בטיול וכדומה.
השבמחקאפילו אנחנו תלמידי בית הספר היסודי ידענו שפינסק הייתה מקום ממש לא קטן ובטח לא עיירה. הייתה שם "גמנסיה תרבות" וכל שנה ביום השואה הייתה פינסק ברקע כי אימצנו אותה. רחל אלפר, מנהלת בית הספר היסודי דוגמא ע"ש הנרייטה סאלד בתל אביב' נולדה שם כמו גם אחיותיה. ככה גם הכרנו את משה קול שר התיירות שנהג להגיע לאותן מצגות בשנות השישים ואילך.
מחקנראה לי שהכיתוב "מזונות" נעשה ע"י הכשרות ואינו ענין שיווקי אלא הלכתי בלבד. לפעמים אנשים עלולים לטעות בברכה הצריכה להיאמר מפני ספק במרכיבים או מפני חוסר ידע. ניתן לראות גם מוצרים עם הכיתוב "ברכתו שהכל" כאשר עלולים לטעות שיש בו קמח למשל מוצר העשוי מקמח שאינו דגן.
מחקבמוצרים שאנשים שאינם בקיאים יכולים להסתפק בברכתם, נוהגות כשרויות שונות לציין את הברכה סמוך לחותמת הכשרות
מחקרחל אלפר, כמו יתר אחיותיה, נולדה לא בפינסק אלא בעיירה דרצ'ין. שם נולד גם אחיהן, דוד - המנהל-המייסד של גימנסיה "תרבות" בדרצ'ין, מ-1922 מורה בגימנסיה "תרבות" בפינסק ומנהלה מ-1931 ועד 1939 (ב-1941 התמנה ליו"ר הראשון של היודנראט, התפטר כעבור יומיים משהבין שתפקידו הוא לבצע את הוראות הגרמנים, ושבוע וחצי אח"כ הוצא להורג יחד עם עוד 20 מחברי היודנראט באקציה הראשונה).
מחקעל רחל אלפר ראו בספרו של משה קול "מורים וחברים", כרך ב, עמ' 193-195.
הגת מכור; אולי זה קוד לעינין שמיטה.
השבמחקהגת מכור, מראש, כל היבול כבר נעול בהסכם עם מישהו.
מחקהעוברים ושבים מתבקשים לא לנדנד.
סבי בבולגריה נהג לקנות יבולי פרי על העץ בחורף, לאסוף את הפרי בעונת הקטיף ולהובילו מהכפרים לסופיה.
הארה לגבי המשפט שכתבת בנושא הגאת "אגב, 'גת' הוא בכלל שם עממי, שנגזר מהשם האמיתי של השיח 'קאת', שמקורו בערבית". אין מדובר בשם עממי, אלא רוב יהודי תימן מבטאים את האות ק' כ-ג' ולכן אומרים גאת במקום קאת, חלק מיהודי תימן ממחוז שרעב בעיקר מבטאים את האות ק' כאות גרונית, כפי שמבטאים העיראקים את האות ק'.
השבמחקנכון. אני תימניה בת למשפחת קורח, שנקראה גאראח (ב-ג') בתימן, ואימי ממשפחת קשת שנקראה גאשגת (ב-ג'). אז הגת התימני-יהודי, הוא ה-קאת התימני.
מחקדוד שלום. צודק יוסי (מעליי) בעניין הגיית הק' הגרונית שהפכה אצלנו ל"גת". במקרה הייתי השבוע בניחום אבלים (ל"ע) של משפחה תימנית שמקורהּ מאזור אל גדס, ובמקרה הוזכרה הקאת, בהגייה הגרונית הזו בדיוק.
השבמחקב. נדמה לי ש"ב. מזונות" הוא קיצור בשפת יודעי ח"ן ל"ברכתו מזונות" (ולא "המוציא", המחייב נטילת ידיים).
ג. לתחרות השם העברי המוצלח לבית העסק אני מעלה את עודד צונץ השרברב שלי, ששם העסק שלו הוא "עשה לך שרברב". גאוני.
הכיתוב "ב. מזונות" מתחת להכשר הבד"צ על מוצרי מאפיית פינסק, אינו כדי "להזכיר לשקצים" לברך, אלא כדי להשביח מקחם. חשוב להם שתדע, שאינך צריך להתאמץ ולחפש ברז ונטלה ל"נטילת ידיים" ולהשקיע זמן ב"ברכת המזון". סידרו בשבילך "מזונות"...
השבמחקאם כבר ניקוד.
השבמחקמתוארת, בבּוּרוּת, - בּבוּרוּת.
אולי מספרה לילדים בשם קט-צוץ
השבמחקהשאלה אינה האם הגת מכור, אלא מי הוא המכור שקנה את הגת...
השבמחקאולי הכוונה היא למי שקנה את הגת, שהוא זה שמכור....
מחקהמשך גלגולי הגת המכור:לאחר שהתחליף הסינטטי והמסוכן "חגיגת" הוצא מהפיצוציות
השבמחקהבינו כמה אנשים טובים את כוח המשיכה שלו והתחילו לייצר מיץ גת. בניגוד לחומר הכימי, הפעם החומרים היו טבעיים בלבד והמיץ גת נכנס בסערה לשוק חיי הלילה בתל אביב וירושלים. האפקט של מיץ הגת היה אפקט מעורר ומפקס. מעין שילוב בין ריטלין לרד בול. עובדת היותו טבעי והעובדה שהיה נגיש ונטול תופעות לוואי למעט ערות והמרצת הדם, כמו גם היכולת לשתות את המיץ ולא ללעוס אתעלי הגת המרים ("לחזן" בעגה), הפכו את הגת לפופולרי ביותר בקרב סטודנטים ובליינים. אני ורבים מחבריי חבים את התואר שלנו ואת ציוני בחינות הגמר לאותו משקה מופלא טבעי חוקי ונטול חסרונות. עובדת היותו מאיר וממריץ, כמו גם ההשתלבות המוצלחת שלו עם טעמי האלכוהול הפכה אותו בשנה או בשנתיים מסויימות ליריב רציני לכל שוק משקאות האנרגיה (רד בול וחיקוייו). הגרסא העממית הלא-בלתי-סבירה טוענת שחברות המשקאות הקלים ספגו כאלו ירידות במכירות אותם משקאות רעילים המכונים משקאות אנרגיה, עד שהכריזו מלחמה על מיץ הגת ושלחו את הלוביסטים שלהם להאיץ חקיקה בנידון. לעולם לא נסלח להם על כך. כאב צעיר לזוג תאומות, חסרונו של מיץ הגת מורגש באופן יומיומי. שכחתי לציין שלא רק שהמיצגת שומר על ערנותו של השותה, אלא שגם ההתעוררות לאחר 3-4 שעות שינה היא קלה ונעימה באופן יחסי. כיום ניתן לטעום מיץ גת או שילוב בין מיץ אתרוג וגת אצלכהן המיצים משוק מחנה יהודה: עוזי-אלי, המוכר אותו בצדק תחת הכותרת : "הויאגרה של הטבע". כמובן שאפשר גם לגדל בבית ולשים בבלנדר, אולם הבעיה היא שהתוצרת המקומית של גת נחותה בהרבה מהגת החבשי שהיה מיובא מאתיופיה. (וצבעו היה אדמדם יותר). אנקדוטה אחרונה: כשהגיעה המשטרה למפעל ייצור המיצים "גת עדן" ביקש הבעלים שישלחו את מיץ הגת שלו לבדיקה כדי להוכיח שהכל טבעי. המשטרה סירבה. בתגובה פרסם הבעלים את מתכון מיץ הגת שלו באינטרנט. וכך שוב מוצאים עצמם בלייני וסטודנטי החלד , כשהם נאלצים לפרנס את קוקה קולה ודומיה בעודם צורכים משקאות מבחילים ולא בריאים בעליל המשווקים כ"משקאות אנרגיה" (עם המון כפיות סוכר וכמה כפיות קפאין לכמות של כוס, מסתבר שאפשר לקבל קצת אנרגיה)
לגבי מכירת הגאת - כנראה נמכר ב"היתר מכירה" לצרכי שמיטה. הפרסום בכדי שלא יחשבו שמדובר בתוצרת שמיטה רגילה שהיא הפקר...
השבמחק