א. כיכר השוק ריקה
הגיע הזמן לדבר על הדבר המוזר הזה שבירושלים קוראים לו 'כיכר'.
בהגדרתה המילונית (אבן-שושן למשל), כיכר היא 'עמק רחב המוקף הרים' (כמו כיכר הירדן), או 'רחבה, שטח צבורי, על פי רוב מעוגל, בפרשת רחובות בעיר'.
אבל בירושלים הנהיגו חידוש עולמי: בשל מצוקת רחובות שנשארו זמינים על מנת להקדישם לזכר אישים נכבדים פנו עסקני העירייה בלית ברירה לצמתי כבישים והפכו אותם לכיכרות על שם פלוני או אלמוני.
כיכרות וירטואליות אלה אינן מוסיפותם כבוד לא למונצח ולא לעיר ירושלים המנציחה.
הנה כמה דוגמאות.
זו, למשל, כיכר אפרים כהן, 'מבוני ירושלים', שאינה אלא הסתעפות של רחובות קרן היסוד ושלום עליכם:
 |
| צילום: דוד אסף |
וכאן כהן נוסף. זו הכיכר של יעקב כהן (מראשוני בית"ר, ממגיני ירושלים), בצומת הרחובות אגריפס וכי"ח.
 |
| צילום: דוד אסף |
בשכונת תלפיות, ברחבה ממול בית הכנסת על שמו של ש"י עגנון, בלב-לבו של רחוב לייב יפה, נוצרה בשנת 2018 כיכר פיקטיבית על שמו של המחנך אליקים בן מנחם, שהיה תושב השכונה.
 |
| צילומים: זאב קינן |
והנה עוד מבחר כיכרות שיכולים להתכנס בהן בערך מניין אנשים ושני מנייני חתולים (הצילומים של מנחם רוזנברג).
 |
| כיכר שמעיה חפץ בצומת הרחובות בן יהודה ולונץ |
 |
| כיכר היידן בצומת הרחובות הנביאים וישעיהו |
 |
| כיכר אקצין בצומת הרחובות ארלוזורוב וברטנורא |
 |
| כיכר עלואן אבידני בצומת הרחובות ארנון ושמואל ברוך (לשעבר אגריפס) |
 |
| כיכר מורנו מיוחס בצומת הרחובות קק"ל ואבן גבירול |
 |
| כיכר שושנה הלוי בצומת הרחובות עזה וארלוזורוב |
ב. טעינה ופריקה
 |
| צילום: קלמן ניומן |
צולם ברחוב רבקה בשכונת בקעה (ליד 'אינגליש קייק').
 |
| צילום: אלון ריבק |
ברחוב יפו 57, ליד הרכבת הקלה, מוצעת הזדמנות מסחרית בלתי חוזרת: שותפות במחצית חנות נעליים. וכל הטוב הזה בחמישים ש"ח בלבד...
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
ה. שמן טוב ירושלים
 |
| צילום: אלון ריבק |
ו. פשקוויל החודש
ברחוב מאה שערים הודבק פשקוויל ארוך בגנות הסמים הקלים.
מצד אחד, ברור שהסמים כבר נמצאים ברחוב החרדי והסכנה הפכה להיות מוחשית; מצד שני, תראו לי סטלן אחד שמסוגל לקרוא בעמידה כל כך הרבה שורות ומילים...
הקלקה על התמונה תגדיל אותה לקריאה נוחה.
 |
| צילום: טובה הרצל |
מה שמעניין, שלפחות לפי התאריך העברי, מר אפרים כהן הנכבד נפטר הרבה לפני שנולד...
השבמחקשים לב לתרגום השמות בערבית שלפעמים לא מתאים כלל לשם בעברית
השבמחקכמו במקרה של שמעיה ברוך חפץ
שלום,
השבמחקאליקים בן מנחם ככל הנראה אינו הביבליוגרף [=נפתלי בן מנחם?]
הוא היה איש חינוך וחוקר מקרא [כתב בסדרת 'דעת מקרא']
ואביו של פרופ' חנינא בן מנחם
תושב תלפיות
אני מתאר לעצמי שמישהו טעה בתוכנת התרגום ובמקום פריקה כתב פרייה
השבמחקפְרֵייַה (בנורדית עתיקה: Freyja) היא אלה מקבוצת הוואניר במיתולוגיה הנורדית שקשורה לפריון, אהבה, יופי ומיניות. היסוד ונדיום נקרא על שם ונדיס, שם נוסף של פריה. בשפות רבות, כגון אנגלית וגרמנית, שמו של היום השישי בשבוע נקרא על שמה של פריה או פריג.
או! סוף סוף אוכל להדגיש את המיוחד שבי.
מחקבתור נורדי עתיק (זה סיפור ישן) בכל פעם שאגיע לתמרור הזה בירושלים בחברת הנורדית העתיקה שלי, אוכל לעצור ולהרביץ מספר.
ובא לציון ...
פריחה, נערתו של הערס. ברור לגמרי מדוע אינה רצויה בשולי הכביש
מחקגם המלה פרייאֶר בעברית קשורה לאותו עניין.
מחקבתור לא ירושלמי, תמיד שעשעה אותי כיכר מלמד בפינה של רמבם וארלוזורוב. לפי הכתוב העברי כיכר חשבתי שהיא עגולה, לפי הכתוב האנגלי של השלט - מרובעת, אבל בדיקה גיאומטרית הוכחה שזאת בעצם משולשת.
השבמחקראול ולנברג זה רחוב שזה זמן מה סתום עקב עבודות בניה
השבמחקואף הערה על הח' הסגולה בשם 'חפץ'?
השבמחקוה"כיכר" הגדולה מכולם: כיכר רחה פרייאר בקטמון, ליד בית מגוריה, שבפי ילדי השכונה הייתה ל"כיכר הפְרֵחָה"....
השבמחקלשם שינוי, דווקא ככר זו אינה פינת רחובות אלא ככר גדולה ועגולה.
מחקכיכר כזו היא עוד אפשרות לאיזכור אנשים
השבמחקהאותיות J ו K סמוכות במקלדת. אולי רצו לכתוב פריקה באותיות לטיניות FREYKA וטעו באות?
השבמחקאם בטרנסליטרציה ללטינית מדובר, היה צריך להיות prika.
מחקבגללך (בזכותך?) בדקתי במרשתת את המונח שלא הכרתי. תעתיק ידעתי. איזה כיף לי.
מחקלעניין כיכר: מה יש להלין - הרי יש גם כיכר לחם, וכיכר כזאת היא קטנה, די בגודל של עמוד תאורה כדי להצדיק את קריאת השם... פריצת הדרך של רעיונאי עיריית ירושלים מעוגנת בחשיבת עומק לשונית :)
השבמחקודרך אגב, גם במפגש הרחובות רד"ק, עובדיה מברטנורא ושלמה מולכו יש "כיכר הרב שמחה אסף" שכל כולה עמוד תאורה במרכזה, אך בזכות העובדה שדיירי הרחובות הסמוכים מחנים ליד העמוד את מכוניותיהם בכל זאת יש בה סימנים של כיכר "אמיתית".
בתור מי שגר שנתיים על כיכר שמחה אסף הנ"ל, אני יכול להעיד ש(א) תמיד יש עיגול מכוניות סביב עמוד התאורה (הפסוודו-מנדטורי החמוד), בצומת מולכו-רד"ק-ברטנורא. (ב) כיכר זו היתה בחזקת "כיכר" כבר לפני לפחות 35 שנה, עוד בטרם גילו "פרנסי" העיר את הפטנט של זריעת כיכרות בכל צומת ותחת כל עמוד רענן.
מחקבדיחה קשורה (וידועה) שנאמרת אך לא נכתבת: "שאלה: מה המשותף לרבין, לחם וסוודר"?? [מה באמת??!] תשובה "כיכר"! [אההה, מילא רבין ולחם, אבל למה "סוודר"??! כי-קר!!! חה, חה,חה,
השבמחקרבים מה"ככרות" בירושלים שהם ע"ש אנשים שזכו להיות "מבוני ירושלים". כנראה הכוונה לקבלנים ויזמי נדל"ן שתרמו כסף לראשי עיר מסויימים.
השבמחקבצומת הרחובות עמק רפאים ורחל אימנו במושבה הגרמנית-יוונית מצויה "ככר חכמי יוון".
השבמחקבאשר לאיסוף השמן - אכן אוספים שמן משומש המשמש בעיקרו והכנת מזון לבעלי חיים (כלבים וחתולים) בנוסף לכך, בעבר, בני, איל ביגר, אסף שמן משומש מחנויות לממכר פלאפל והפך אותו לסולר להנעת מנועי מכונית ונסע בה עם פרסומת למודעות חברתית לנושא המיחזור של דברים.
מקסים. מדהים. ענק. יפיפה. תודה על הפוסט החמוד הזה
השבמחקככר פרופ' יעקב כ"ץ היא מפגש בין רחוב דובנוב וגרץ.
השבמחקלפחות זה מפגש היסטורי
שלום פרופסור אסף הנכבד, אני נפעמת מעושר הדברים. אני מרחיבה את ידע העולם שלי, וכמובן "מטיילת" בארץ ובעיקר-בירושלים באמצעות הבלוג. נתקלתי בשם: "עונג שבת" בכתב העת לענייני-שואה"מזכר": "בגטו ורשה הקים ההיסטוריון ואיש הציבור ד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיה מראשי המחתרת בגטו ורשה, ארכיון מחתרתי ושמו "עונג שבת". ארכיון זה הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי-תיעוד נוספים." (גיליון 55) תודה לאל, שהארכיון שלך פתוח לכולם. עם קריאתו מתכוננים גם לעונג השבת הריאלית. תבורך!
השבמחק