צילום: דוד אסף |
'חלות ויז'ניץ' הן מוסד בני-ברקי ידוע ואין אישיות מפורסמת שמבקרת בעיר ולא מוזמנת לבקר גם במאפייה. בשנת 1953, בעיצומם של ימי הצנע, הוקמה המאפייה על ידי עולה חדש מחסידי ויז'ניץ. מאז נוספו למאפייה מכונות אוטומטיות העושות את רוב העבודה, אבל קליעת החלות (ויש כמה מיני חלות), נעשית עד היום בעבודת יד. פרט לחלות אופים במקום גם כמה סוגים של לחמניות, שהן מרכיב חשוב בשולחן האוכל של חתונות, אירועים ושמחות בחברה החרדית.
עיקר תהליך אפיית הלחמניות נעשה במכונות האוטומטיות, אבל ציפוי הסומסום נעשה ידנית. הפועל קודם מתיז על הלחמניות שמן מאכל מצינור, ואחר כך זורה עליהן בידו את גרגרי הסומסום.
לב המפעל הוא שולחן הקליעה. ביום רגיל עובדים לידו כשישה פועלים ערבים מיומנים. המכונה פולטת נקניקי בצק, והפועלים, במהירות מופלאה, קולעים לחמניות קלועות (שלושה מינים) וחלות.
באסם קולע לחמניות כבר כעשרים שנה. בלי להסתכל, הוא קולע במהירות כזאת שלא ניתן לעקוב אחריה. בימי שישי, כשהמאפייה עובדת בשיאה, באים קולעי חלות נוספים.
יש הבדל בין חלה רגילה לבין מה שנקרא 'לחמניית עוגה'. כל האוכל לחם חייב בנטילת ידיים ובבִּרְכַּת 'המוציא לחם מן הארץ'. כידוע, אם יש אקדח במערכה הראשונה הוא יירה במערכה השלישית, וגם כאן אם בירכת 'המוציא' בראשית הסעודה, אתה מחוייב בברכת המזון בסיומה. זו ברכה ארוכה יחסית, שאותה יש לומר ביישוב הדעת ובלי להסתכל בשעון. לעומת זאת, על עוגה מספיק לומר ברכה קצרה 'בורא מיני מזונות', ובסיום הארוחה אפשר להסתפק בברכת מזון קצרצרה הקרויה 'ברכה אחת מעין שלוש'. 'סידור' זה מתאים לשומרי מצוות הבאים לביקור קצר בחתונה (בדרך כלל אין הם מהקרובים והמקורבים, ולכן אינם משתתפים בסעודה וגם אין מצפים מהם להביא מתנה). עבורם מכינים לחמניות קלועות, שבצקן נילוש במי פירות (כאן במיץ ענבים) ולכן הן בגדר עוגה. ללחמניות-עוגה אלו מצמידים מדבקות מיוחדות ('מזונות' או 'נילוש במי פירות') כדי לזהותן.
ויש עוד מוצר ייחודי שאפשר לכנותו 'מגה-חלה'. אלה הן חלות ענקיות הנאפות לאירועים מיוחדים. כך למשל בחתונות, בהן נהוג לשבור חלה גדולה מעל ראשיהם של בני הזוג אחרי החופה, טרם כניסתם ל'חדר הייחוד', וכן בטקסי פדיון הבן או בחגים. בימי שישי נאפות חלות ענק אלה עבור ה'טישים' שעורכים אדמו"רי החסידים.
הנה החלה הענקית של הרבי (במקרה זה: טיש פורים בחסידות נדבורנה בבני ברק, 2015):
וכאן טקס הנפת החלה מעל ראשיהם של בני הזוג הנישאים ובציעתה:
ולסיום, מידע מועיל: כמה זה עולה לנו...
האין ה'מגה-חלה' מה שקורין ביידיש "קוילעטש"?
השבמחקהמגה חלה בצילום העליון היא בצורת דג.
מחקבצילום התחתון, זו אכן החלה המכונה קויליטש, או קייליטש בפי הליטאים.
למיטב זכרוני- קויליץ' ,זה שם לחלה קלועה לאו דוקא ענקית ..
מחקקוילאטש זו חלה באידיש
מחקבין אם קויליטש ובין אם קייליטש, מקור השם הוא באוקראינית KOLACH או KALACH . זהו המאפה המתוק דמוי מקלעת עגולה מן המטבח האוקראיני שמוגש - אויה! - בסעודת ליל חג המולד. מקור השם במילה KOLO שפירושה באוקראינית (ובפולנית ובביילורוסית)- "גלגל".
מחקהגלגל התגלגל וגוייר לחומרא בחצרות חסידי אוקראינה, פולין וליטא.
מזכיר מאוד את מאפיית אביחיל בירושלים
מחקCyril Chilson נושא מעבר השמות מעניין מאד, האם תוכל להרחיב עליו? מה המקור למה שכתבת? תודה רבה
מחקהונגרית : Kalach, kalácsה, kolach, kolač, colac (ביילארוסית : калачא רוסית: колач, אוקראונות: kalács, : колач סרבית/קרואטית : колач : בולגרית , רומנית: colac), הוא המקור לחלה האשכנזית המזרח אירופית. ברוסיה היו אופים שהתמחו באפיית ה"קאלאץ'". הם נקראו "קלאצ'ניקי" ולצאצאיהם קראו בשם המשפחה המוכר לנו היטב: "קאלאצ'ניקוב"...
מחקהנה מאמר קצר על תולדות החלה בכללותה.
https://atasteofchallah.com/wp-content/uploads/2015/07/FF-437-The-History-of-Challah-by-Libi-Astaire.pdf
ובמסכת שבת, ב,ו שנינו: "(ו) על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן - על שאינן זהירות בנידה, ובחלה, ובהדלקת הנר."
לא קשה להסיק שמנהגים שקשורים בלחם (לא רק ביהדות) נקשרו בבריאות, פיריון ומזל.במיוחד כשהדברים אמורים בלחמים "חגיגיים". בתרבות הסלבית הקאלאץ'נאפה כאמור לכבוד ה"סבייטי וצ'ר" (="הערב הקדוש", הוא "נייטאל נאכט" - ערב חג המולד).בהונגריה למשל, הקאלאץ' נאפה בחג הפסחא.
שלוש המקלעות מיצגות את השילוש הקדוש וצורתו העגולה של מאפה חגיגי זה מסמלת את הנצח שכידוע, אין לו התחלה וסוף כמו הגלגל.
ועיקר שכחתי: למעונינים בהשפעת הנצרות על החסידות מומלץ מחקרו המקיף של פרופ' שאול מגיד:
מחקHasidism Incarnate: Hasidism, Christianity and the Construction of Modern Judaism
בהוצאת STANFORD UNIVERSITY PRESS
החלה הכי טעימה שיש by far!!
השבמחקאורח בחתונה -לא היה בטוח איזה סוג של לחמניה הוגשה לו, שואל את המלצר: האם הלחמניה הזאת היא מזונות❓עונה לו המלצר "לא היא מויז'ניץ".
השבמחק😉🙂
every trip to israel we stop in . if you ask nicely , the mashgiach might let you make the bracha on 'taking challa' ....
השבמחקישנו מנהג חסידי לאפות לשבת שמיד אחרי פסח חלה בצורת מפתח. זה מכונה "מפתח הפרנסה" וסגולתו לפתוח את שערי הפרנסה.
השבמחקחסיד אחד דחק באשתו לאפות חלת מפתח כזו,כדי לשפר את סיכויי הפרנסה, אך אבוי, מרוב לחץ וטירדה שכחה הרעיה להוציא את החלה מן התנור בזמן, החלה יצאה מפוחמת ושחורה.
החסיד נכנס לדאגה עמוקה, הנה כאן סימן מן השמים כי פרנסתו 'גמורה'. בדאגה עמוקה נסע אל הרבי כדי להתברך ולשנות את רוע הגזרה.
כששמע הרבי את הסיפור צהלו פניו, להפך, אמר הרבי, הרי זה סימן שבשנה הבאה תרוויח הרבה ובשחור ! ...
אריה, ברלין, בשם י. מייברג.ירושלים
הפועל מתיז על החלות מים ולא שמן.... הדבר גורם לחלה להיות קריספית מבחוץ... תודה ארנון
השבמחקתודה. למדתי עוד משהו
מחקלדעתי אין קשר היום בין המאפיה לחסידות ויז'ניץ, המאפיה עברה הרבה גלגולים והחליפה הרבה ידיים בשנים האחרונות
השבמחקמה שחשוב זה השם. ראינו כי הקולעים אינם ממש חסידי ויז'ניץ אבל השם הוא השם. טעים ביותר, אבל לאכול מהר, למחרת???
השבמחקבתיאבון
ההיגיינה שם לא משהו, לפי הידיים החשופות של העובדים. העיקר ש"מקפידים" שם על חבישת מסכה, אלעק...
השבמחקידיים רחוצות היטב עדיפות על כפפות
מחק