א. מי היה הנשיא של שבט שמעון?
צילום: איתמר לויתן |
הביטו בשלט רחוב זה ושאלו את עצמכם: מי היה נשיא מטה שמעון?
לכאורה התשובה פשוטה: צורישדי.
אבל לא! הוא בסך הכל היה אביו של נשיא השבט, ששמו היה, ובכן... שלומיאל.
שלומיאל היה כנראה אדם של ממש ואפילו אדם חשוב. כך כתוב בספר במדבר (א, 6-5): 'אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם ... לְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי'.
ובכן, האיש שמו שלומיאל ושם אביו צורישדי.
מי רוצה לגור ברחוב שלומיאל? מן הסתם אף אחד. שלומיאל הפך לכינוי של חסר מזל ולא יוצלח. השלומיאל שופך את המרק הרותח על השלימזל, כך אומרת הבדיחה.
בשכונת התקווה בתל אביב – שם גיבבו שמות רחובות מן הגורן ומן היקב – מצאו מקום לצורישדי, אבא של שלומיאל. אבל האיש החשוב היה הבן ולא האבא.
בנוסף לכל, גם הניקוד לא נכון (צריך להיות שַׁדָי), וגם חלוקת השם באיות הלועזי מוזרה, ואף מילה על השימוש התמוה בנקודה אחרי הסוגריים של ציטוט המקור.
על התופעה הזו, שקוראים לרחובות בשם האב (הפחות חשוב), כבר עמדנו בפוסט 'הבן של האבא שלו והאבא של הבן שלו', בלוג עונג שבת, 10 באוקטובר 2016.
ב. ברוך רפפורט, עד 122!
ברחובות שכונת בית ישראל בירושלים, שכונה חרדית מצפון למאה שערים, כבר עסקנו כאשר תיארנו את הבלבול הלא-ייאמן ברחוב אפרים אורבוך, שהתחלף עם פרופ' אפרים אלימלך אורבך, שבתורו הפך להיות 'ממייסדי שכונת בית ישראל', אף שלא גר בה מעולם ('סיפורי רחובות: מי אתה אפרים אלימלך אורבך', בלוג עונג שבת, 25 בדצמבר 2013).
והפעם ניטפל לרחוב ברוך רפפורט.
על פי שלט הרחוב מדובר בפלא על פלא:
צילום: יעקב שגיב |
ראשית, האיש חי 122 שנה – מתרכ"ח / 1868 ועד תש"ן / 1990 – שנתיים יותר ממשה רבנו!
ושנית, האומנם ייסד רפפורט את השכונה (לא 'בין מייסדי', אלא 'מייסד') ובנוסף גם היה 'מעסקניה של ירושלים'? לא מצאתי את שמו בספרות הדנה בכך או בים המרשתת, ולפיכך פניתי לד"ר דותן גורן, שעסק בתולדות השכונה, ושאלתי לעצתו. וזו תשובתו:
לא מצאתי מקור להיותו של ברוך רפפורט ממייסדי בית ישראל, מלבד דברים שסיפר נכדו עירא רפפורט (שהיה בשעתו חבר 'המחתרת היהודית'). על פי מצבתו שבהר הזיתים הוא נפטר בשנת תרע"ו / 1916 ונכדו עירא אישר לי שאכן מדובר בסבו.
מצבת ברוך רפפורט בהר הזיתים (עיר דוד)
לפי פרסומי העירייה במאגר המידע של שמות הרחובות, שנות חייו היו תרכ"ח-תש"ו. ואם כך שנת הפטירה על השלט היא מוטעית, וכנראה שכתבו ן סופית במקום האות ו'. עוד זאת, ייתכן שגם שנת הולדתו תרכ"ח (1868) אינה נכונה, כי השכונה נוסדה בשנת תרמ"ו (1886), ואין זה סביר שנער בן 18 יהיה המייסד או אף להימנות בין המייסדים. בכל אופן, שם הרחוב קיים בשכונה לכל הפחות משנת 1940 כי מצאתי אזכור שלו בעיתונות באותה שנה. מניסיון העבר, לא מן הנמנע כי העירייה אימצה את פרטי שנות חייו מאדם אחר.
נשמח אם מי מן הקוראים הבקיאים בנושא יאיר את עינינו.
ג. על שם השכונה
אימרה ידועה גורסת שכאשר רואים פיל, כל אחד יודע מה הוא רואה ואין צורך בשלט הסבר. הדבר נכון גם בשלטי רחובות: לא כל דבר צריך להסביר.
למשל, להסביר שרחוב הנקרא על שם השכונה אכן נקרא על שם השכונה. יש לכם את זה ביותר טיפשי?
בירושלים זה די נפוץ...
צילום: ברוך גיאן |
צילום: יחזקאל חובב |
צילום: טובה הרצל |
צילום: רפי מן |
צילום: הראל תודר |
מאחר והשם שלומיאל זוכה לקונוטציה שלילית, אולי זו הדרך להזכירו בכל זאת (באמצעות אביו), בבחינת ספרה של יעל דיין 'אביה, בתו', ותודה לצלמים,,, בירושלים השכונות מורגשות ומהוות נדבך חשוב בהתפתחות העיר, איזכור שם רחובות של שם השכונות נראה לי סביר, בשלט התל אביבי הוסיפו אמנם גם ביאור לשם השכונה, בירושלים אפשר - רחוב אוהל משה על שם השכונה שנקראת בעצמה על שם משה מונטיפיורי ושכונת מזכרת משה שנקראת על שם משה מונטיפיורי, מממן השכונות, וכמו שאמר עגנון בתמול שלשום - בירושלים אתה הולך ממשה למשה ולא קם אל משה
השבמחקאבי גולדברג
מחקhttps://www.yatushbaozen.com/שלומיאל-ושלימזל
מחקמשה מונטיפיורי לא מימן את הקמת השכונות. השכונות הוקמו על ידי קרן מזכרתמשה מונטיפיורי שהקימו דורשי טובתו ליום ההולדת 90 . הקרן הלוותה את הכסף לבונים והם החזירו אותו במשך 25 שנים ואז בנתה הקרן את זכרון משה באותה הדרך ואחרי 15 שנים את קרית משה.
מחקיש את מזכרת משה שנחשבת אשכנזית ואת אוהל משה הסמוכה אליה, שהיא 'ספרדית', יותר.. מניח שהקרן עזרה לבני כל העדות בירושלים, כדבריך,, ככל הזכור לי שתיהן משנות ה80 של המאה ה19, ימין משה לדעתי היא כבר מתחילת שנות ה90, סמוכה למשכנות שאננים ותחנת הרוח של מונטיפיורי, לכן יש המבלבלים ביניהן,, זכרון משה תהפוך להיות לשכונת הדגל של ירושלים, בראשית המאה ה20, עד לצמיחתן של שכונות הגנים בתקופת המנדט, ביניהן קרית משה..
מחקקרן מזכרת משה מונטיפיורי סייעה, בהלוואה, רק לשכונות שנשאו את השם משה - אהל משה, מזכרת משה, ימין משה, זכרון משה וקרית משה.
מחקאכן ציוני דרך בהתפתחות הדבר המוזר הזה, שנקרא י"ם
מחקמעניין ומשעשע. תודה
השבמחקותיקי ירושלים קראו לשכונת קרית משה, מונטיפיורי. ולימין משה, מונטיפיורי הישנה.
השבמחקבשכונת התקווה הייתי מצפה דוקא לאיזכור של בני יהודה (ולא בני שמעון
השבמחקא. וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר
השבמחקב. מִי יוֹדֵעַ עִיר לִישְׁטִינָא? –
עִיר לִישְׁטִין אֲנִי יוֹדֵעַ!
אם בעמ"ח ספר בראשית וביאליק הסתדרו בלי ה"א, אז כנראה שאפשר
האם מישהו/י יודעים מה מקור "השלומיאל" כטיפוס לא יוצלח?
השבמחק
השבמחקהמשורר הגרמני-צרפתי אדלברט פון שאמיסו כתב לפני כ200 שנה את "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל"
Peter Schlemihls wundersame Geschichte
המחבר הסביר את שם המשפחה כך: "בדיאלקט היהודי, אנחנו קוראים בשם הזה לאנשים חסרי מזל ומגושמים שלא מצליחים בדבר".
יפה. אבל זה לא ממש מסביר את המקור למילה הספציפית שלומיאל.
מחקאז שני דברים, שלומיאל או שלמיאל מופיע גם בשיר של היינריך היינה, הוא מאזכר אגדה תנכית כלשהי העוסקת בנשיאי השבטים והריגתם בידי פנחס, יכול להיות שחוסר מזל בפרשייה ההיא התקשר לשמו של נשיא השבט ההוא, מכל מקום רוב החוקרים סבורים ששלומיאל העברי התמזג עם ה'שלימזל' היידי, ושניהם משמשים במקביל.. לגבי משפחת רפפורט, משפחה ידועה ועניפה, בירושלים פעל אפילו איזה משרד שחקר את המשפחה הזו, ברחוב שמואל הנגיד בירושלים, אפשר לנסות לברר איתם
מחקchanrapaport@gmail.com
מחקד"ר חנן רפפורט ז"ל עסק רבות בחקר גניאלוגיה, כולל משפחתו-הוא, ובין השאר פירסם מדור קבוע בנושא שמות משפחות בעיתון "עת-מול" במשך שנים רבות. איש מקסים וחוקר סקרן וידען, ואגב - ממייסדי "שורת המתנדבים". התגורר ברח' שמואל הנגיד בירושלים (מכאן כתובת המכון) ונפטר לפני כשנתיים.
מחקחנן רפפורט גם היה בין קוראי בלוג עונג שבת, אבל כל זה לא מקדם אותנו לפתרון חידת ברוך רפפורט...
מחקהבנתי, תודה, (אולי בית התפוצות? בברכה
מחקגם סוגיית הכתיב בערבית לשם רפפורט "בעייתית":
השבמחקהאות פ"א (דגושה) בעייתית בערבית, שהרי אות זו איננה קיימת בשפה זו! – איך לתעתק אותה אפוא? בדרך כלל מקובל, אם לא לדמות אותה לאות בי"ת (דגושה) – ب, כי אז נהוג להשתמש באות הזו – پ (כלומר האות בי"ת עם שלוש נקודות מתחתיה, במקום נקודה אחת). לעומת זאת, כאשר רוצים לתעתק את האות ו"ו (כעיצור; לא כאם קריאה) אפשר לעשות זאת באמצעות و שהיא מקבילה ל־w האנגלית. אפשרות מקובלת אחרת היא להשתמש באות ف (פ"א רפויה) עם שלוש נקודות מעליה – ﭪ.
בנוסף, בעברית היה רצוי לשים דגש גם בפ"א השנייה. מדוע רק בראשונה?!
שלומיאל ושלימזל אינם זהים. ניתן להבדיל בין המלים בעזרת המימרה הבאה: "השלימזל הוא זה שהשלומיאל שופך עליו את צלחת המרק".
השבמחקלא חייבים להיות זהים, במקור נראה שהיידיש מצאה גרסה עברית ל'שלימזל', שלומיאל, בהמשך אולי נוצר בידול, תזה אפשרית (?)
השבמחקהפוסט הנ״ל הופיע היום בעיתון הארץ במדור חידות
השבמחקיפה מאד שעלה להארץ, אכן דברים מעניינים ומהותיים מידיעת הארץ הישנה והטובה שלנו עולים בבלוג, ובניגוד מוחלט לחדשות הכלליות, אם תהיה תשובה מעניינת אנא שתפו, בברכה..
השבמחקעוד שלומיאל: מאמר של אבי גולדברג בבלוג הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל
השבמחקhttps://www.ruvik.co.il/%D7%91%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97/2024/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C.aspx
ולא הוזכר פה המונח 'ביש גדא', שגם הוא מתרגם את המושג הזה ומשלים מעגל של עברית - ארמית - ויידיש
השבמחק