יום שני, 10 באוקטובר 2016

סיפורי רחובות: הבן של האבא שלו והאבא של הבן שלו

שכונת התקווה שבדרום-מזרח תל אביב היא כנראה מקום מדליק, וזאת למרות שגרים בה אלפי עובדים זרים, מיואשים וחסרי תקווה. בלי שום קשר, יש בה, בשכונה, כמה רחובות עם שמות משונים במיוחד. שלטי הרחוב, שאמורים להסביר את הסיבה לקריאת השם, גם הם משונים (בלשון המעטה). הבה נצא לסיור קצר.

א. פוקד עוון אבות על בנים

על הבנקאי המומר אברהם מנדלסון-ברתולדי, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון ואביו של המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי, מסופר כי היה נוהג לומר: עד גיל חמישים הייתי 'הבן של מנדלסון', מגיל חמישים אני 'אביו של מנדלסון'...

אני עצמי גר בירושלים ברחוב שנקרא על שם אבא של מישהו  רחוב בן עזאי בשכונת בקעה נקרא על שמו של התנא שמעון בן עזאי. מוזר לא? היה לו שם משל עצמו (שמעון), ובכל זאת כינוהו על שם אביו, שעליו, למיטב ידיעתי, לא ידוע שום דבר.

רחוב בן עזאי בשכונת בקעה בירושלים (צילום: דוד אסף)

מה שמחתי אפוא לגלות שבשכונת התקווה בתל אביב יש רחוב הנקרא עזאי, על שם האבא של הבן שלו.

חשתי אפוא לשכונת התקווה וקיוויתי למצוא מידע חדש על אותו עזאי, שכאמור פרט לכך שהיה אביו של בן עזאי לא ידוע עליו כלום.

פֶייר? מה זה התאכזבתי... כל מה שסיפרו השלטים היה שעזאי הוא האבא של שמעון (לניקוד ולתעתיק הלועזי עדיף לא להתייחס).

רחוב עזאי בשכונת התקווה בתל אביב (צילום: דוד אסף; ותודה גם ליעקב וימן)

אך למה להתעכב בתקופת המשנה אם אפשר להרחיק עד תקופת המקרא?

קחו למשל את רחוב נדב בשכונת התקווה.

נדב בן ירבעם היה מלך בישראל במאה ה-10 לפני הספירה. הוא מלך שנתיים בסך הכל עד שנרצח בידי בַּעשָׁא, שגם החליפו. בתנ"ך נזכר נדב בקיצור נמרץ ואין מידע של ממש על מורשתו המלכותית. בעצם יש  הוא עשה את הרע בעיני ה'...
וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל (מלכים א, טו 26-25)
הוא עשה כנראה עוד כמה דברים, אבל כותבי התנ"ך העלימו אותם מאיתנו והסתפקו באזכור הסתמי כי 'יֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל' (שם, 31).

מדוע פרנסי תל אביב החליטו לקרוא רחוב על שם דמות תנ"כית שלילית  זו שאלה בפני עצמה  אבל שימו לב להסבר.

צילום: ניתאי שנאן

ברור שאין לצפות כי בשלט ייכתב שהמלך נדב עשה את הרע בעיני ה'  את זה יציינו רק בסדום סיטי  ובכן, במה נשבחנו? בזה שהיה הבן של אבא שלו (ירבעם, כידוע, גם הוא היה דמות די מפוקפקת ורק בעיר אשדוד מצאו לנכון לקרוא רחוב על שמו).

שאלה מעניינת אחרת  ותשובה אין לי  מדוע לא נקראו בערים הגדולות בארץ רחובות על שם דמויות תנ"כיות חיוביות שאינן שנויות במחלוקת כלל. האם אתם מכירים בארץ רחובות על שם אברהם, יצחק ויעקב, שרה רבקה ולאה, או משה רבינו?

חיפשתי יישובים שבהם יש רחובות על שם אברהם אבינו, יצחק אבינו ויעקב אבינו ומצאתי כמותם רק בבאר שבע, 'עיר האבות', ובאילת. רחובות על שם האמהות יש בבאר שבע ובמודיעין; באשדוד זכו האמהות שרה ורחל לרחובות, ובירושלים רק רחל אמנו ורבקה מונצחות בשם רחוב. רחוב משה רבינו מצאתי רק ברמלה, בשדרות, באילת ובבית שמש.

ב. בִּמְהֵרָה, בִּמְהֵרָה, בְּיָמֵינוּ בְּקָרוֹב

ואגב רחוב נדב.

בכניסה לאותו רחוב נדב בשכונת התקווה, במספר 2, עומד מזה שנים מבנה פינתי, לא ממש מצוחצח, שיוצע או-טו-טו, ממש בקרוב, למכירה. המעוניינים לקנות מתבקשים להתאזר בסבלנות עד שמספר הטלפון ייחשף ברבים.

צילום: פיני גורליק

ג. קלמן מי?

ועוד אגב שבאגב: שם מוזר ביותר בין רחובות שכונת התקווה הוא 'רחוב קלמן', ועוד יותר מוזר הוא ההסבר שנלווה לו.

צילום: ניתאי שנאן

לאחר שאמצתי את מחשבתי הבנתי מה קרה כאן, ויבואו חוקרי תל אביב ויתקנו או ישלימו.

בראשית נקראו רחובות השכונות הפרבריות, כמו שכונת התקווה, על פי אותיות האלף-בית. לימים הבינו חברי ועדת השמות  או כל גוף אחר שהיה אחראי לנושא – כי טוב יותר לתת לרחובות שמות של ממש. אבל כמו במשחק 'ארץ עיר', שכאשר מגיעים לאות ז' תמיד חושבים רק על 'זנזיבר', דמיונם של אותם אחראים לא הצליח להמריא והם התקשו למלא את כל האותיות בשמות מוצלחים ומשמעותיים. מה עושים באות ק'? שיהיה קלמן...

בעלי התוספות: רחוב גָּלְיָת

ד"ר יוסי במברגר, אשר בגלות אשכנז יושב, כתב:
שמות תנ"כיים יוצאי דופן של דמויות מרושעות יש לא רק בשכונת התקווה.  
בעיר רגנסבורג בגרמניה יש רחוב על שמו של לא אחר מאשר גָּלְיָת (Goliathstraße). זה לא סתם איזה רחוב נידח, זה הרחוב הראשי שבעיר העתיקה, המוליך מן ה'דום' לבית העיריה העתיק והמפורסם של העיר.  
בדקתי באמצעות גוגל: מחד גיסא, בשום עיר אחרת בגרמניה אין רחוב, כיכר, סמטה או משעול על שם גָּלְיָת. רק ברגנסבורג! מאידך גיסא, בעוד שבכמה ערים בגרמניה יש רחובות, כיכרות סמטאות או משעולים הנושאים את השם דוד (לאו דוקא דוד המלך. כל מיני דוידים), אין ברגנסבורג אף מקום (רחוב, כיכר וכו') הנושא את השם דוד. ברור אפוא לצדו של מי הם בסיפור הזה... 
הנה תמונה של שלט הנושא את שם הרחוב. על אחד הבתים ברחוב יש גם ציור קיר גדול...



26 תגובות:

  1. שמעון היה שם נפוץ, נפוץ מדיי, בתקופת סוף בית שני ולאחר מכן בזמן התנאים. בן עזאי, בר כוכבא, בן זומא, בן שטח, בר יוחאי בר גיורא ועוד רבים אחרים נקראו על שם אבותיהם כדי להבדיל ביניהם.דוק ותשכח שכל אלה שמם הפרטי היה שמעון.
    כמובן שמי שנקרא אביי או טרפון לא היה זקוק לשם אביו...
    שושנה

    השבמחק
    תשובות
    1. פיספסת אחד. יש רחוב לאה בחיפה. רחוב שרה בחיפה קרוי על שם גבר בכלל.

      מחק
    2. גם בתל אביב יש רחוב לאה.

      מחק
  2. הציץ ונפגע (אני יודע שזה לא היה בן עזאי)יום שלישי, 11 אוקטובר, 2016

    מר דוד אסף,
    בשכונת מגוריך יש רחוב רבקה. על שם מי הוא?

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה צודק כמובן. מעניין למה שכחו את שרה ולאה (שלא לדבר על בלהה וזלפה)?

      מחק
  3. ואמכבר רבקה אמנו, הרי בשכונת מגוריך סמוך לרבקה ובמקביל, נמצאת אם המוהלות - ציפורה! (והאם רק במקרה על הפינה שלה נמצאת המכללה הדתית-לאומית "אמונה"?)

    השבמחק
  4. ושכונת גאולה מאוכלסת בצפיפות בשמות נביאי ישראל

    השבמחק
  5. באופן מוזר, בחיפה, רחל, לאה, ורבקה נמצאות סמוכות זו לזו, בשכונת כרמליה.
    רק את שרה נידו לעיר התחתית משום מה...

    השבמחק
  6. בעיר רחובות יש רחוב יעקב ובמקביל לו רחוב בנימין בלי שום הסבר. וכן רחוב עזרא [!], שהוא בכלל ע"ש חברה יהודית שהיתה בגרמניה, כמדומני. אולי ההסברים נמצאים בספר על רחובות, שיצא לאור לפני שנים לא מעטות, אבל רק מעטים יש להם הספר. לעומת זאת יש כמה רחובות ע"ש מזרחי, בווריאציות שונות. כמובן כמעט כולם נמצאים באזור ההתיישבות של התימנים ובגבולו.

    השבמחק
    תשובות
    1. לעיריית תל-אביב, לא חשוב שתדעו ע"ש מי נקבע הרחוב. בעברו המזרחי של בית-הקברות בנחלת-יצחק, מעבר לגדר, הוצב שלט ובו מילה אחת - גלוסקא. אפילו שם פרטי לא מצוין בו. במקום האמור, אין בתים, איש אינו גר שם, מאידך, את המתים מעבר לגדר, זה גם לא מעניין. גלוסקא וזהו. זכריה גלוסקא היה ממנהיגי עדת התימנים, ממקימי ההסתדרות הכללית, ונציג יחיד של העדה באסיפה המכוננת, אז למה לכתוב גם שם פרטי ?. גם שכנו לרחוב ידוע ברבים, אז למה כתבו משה דיין ? דיין לבד , לא מספיק ?

      מחק
    2. "עזרה" (הילפספראיין) ולא "עזרא". שמה של האגודה נכתב לא פעם בשיבוש - "א" במקום "ה".

      ישראל ברטל

      מחק
    3. רחוב יעקב ברחובות על שם יעקב ברוידא יו"ר מנוחה ונחלה החברה שיסדה את רחובות
      ורחוב בנימין על שם בנימין רוטשילד

      מחק
  7. רחוב קלמן ע"ש שם הרחוב ז' (ככתוב) יכול להיות מוחלף עוד היום ל: זלמן! (שלמה, סולומון, סלמן וכו') שהרי בתל אביב של פעם הסתובבו 2 אחים קבצנים ומעט רפי שכל: קלמן וזלמן... אגב: "זלמן יש לו מכנסיים..."

    השבמחק
    תשובות
    1. בתל אביב, בשטח הקריה לשעבר יש רחוב קלמן מגן.

      מחק
  8. זה שכתב שקלמן זה שם עברי,אינו מבין דבר בשמות שהיהודים השתמשו בהם באירופה מאז ימי הביניים. קלמן הוא שם כינוי שמוצאו מהשם היוני קלונימוס שפירושו ביונית הוא ״שם יפה״ (או בפירוש אחר, איש שומר חוק ). לפי המסורת היהודית מקור השם אצל היהודים הוא בעיר לוקה באיטליה. משפחה מהעיר הזאת בשם קלונימוס הגרה במאה העשירית לאיזור נהר הריין בגרמניה,לערים מיינץ,וורמס ושפייר וממנה יצאו מנהיגים וחכמים גדולים שהיו מנהיגי יהדות גרמניה בזמנם . השם קלונימוס הוא אחד מהשמות הבודדים ביונית שנהפך לשם קודש . מהשם הזה שהיה שם פרטי (בזמן ימי הביניים לא היו שמות משפחה ליהודים) יצא שם הכנוי קלמן. הדרך לכינוי היתה בצורה הבאה : קלונימוס - קלומן- קלומן- קלמן. באם היו טורחים בעירית תל אביב לפני כתיבת השלט היו חוסכים מעצמם את הבושה הזאת .

    השבמחק
    תשובות
    1. הייתה פעם ועדת שמות, בעיריית תל-אביב, חבריה בקיאים היו בתחומים שונים. הם גם קבעו, מי ומה ראוי להנצחה בתל-אביב. את הטיוטות לשלטים, היו שולחים לביקורת מומחה באוניברסיטה. טעות לעולם חוזרת, אבל היה נוהל הגיוני ואחראי. בקדנציה הנוכחית , אין ועדת שמות, ראש העירייה לא רוצה, מי יכול להתווכח אתו ?

      מחק
    2. טעות לעולם חוזר. מושג מעולם המסחר (ההלכתי) שנשאב ללשון הדיבור ולמסחר העברי כטעות. זה לא שהטעות חוזרת לעולם, אלא שאחד הצדדים (בתנאים המצויינים) יכול לחזור בו מהעסקה

      מחק
  9. כל כך נכון הצער הנובע מתשובת יוסי רנרט . הרי ראש העיר או ראשי ערים אינם בקיאים בכל הקשור לאיכות ההיסטורית של הקורה בתחומי אחריותם . הראו לי ראש או סגן שניתן לכנותו איטלקטואל . צא ולצד כי אלמלא הוציא דוד אסף את התקציר הכל כך טרגי-קומי לא היה מתעורר שום גל תגובות. ומצטרף לזהבה על מילותיה הנכונות. מועדי שמות לזיכרון .

    השבמחק
  10. בהוד השרון יש רחוב שנקרא: דרך האבות.

    השבמחק
  11. עוד משהו מוזר: בתמונה הראשונה - רחוב בן עזאי בשכונת בקעה בירושלים. שימו לב, כי המלה "רחוב" בערבית ("שארע" = "شارع") כתובה על השלט פעמיים!

    השבמחק
  12. אורי הייטנר, קיבוץ אורטליום ראשון, 16 אוקטובר, 2016

    כרגיל, מקסים. רק הערה אחת - צדקו פרנסי העיר שקראו לרחוב בן עזאי ולא שמעון, כיוון שכך הוא מכונה במקורותינו. כך בוויכוח בינו לבין ר' עקיבא מהו כלל גדול בתורה (עקיבא: ואהבת לרעך כמוך. בן עזאי: זה ספר תולדות אדם), כך בסיפור מותו כאחד מארבעה שנכנסו לפרדס, כך בציטוטים בפרקי אבות ועוד. רחוב שמעון מתאים לציין את שמו של שמעון בנו של יעקב אבינו או שבט שמעון. ויש גם שמעונים לרוב כמו בר כוכבא, שמעון מבני מתתיהו החשמונאי ושמעון פרס, המוכר יותר כשימון.

    השבמחק
  13. סבורני, שלא את שם נדב בן ירבעם ביקשו להנציח בקריאת רחוב על שמו בשכונת התקוה, אלא את שם נדב בן אהרון הכהן, שביחד עם אחיו אביהוא הקריב לפני ה' "אש זרה, אשר לא ציווה אותם" (ויקרא י, א-ב), שעליהם דרשו בתורת כהנים על ויקרא י, ג (והביאו רש"י) "ונקדש בכבודי - אל תקרי בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן: אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך..." וודאי הוא נגלה בחלום לראש-העיר תל-אביב ותיפעם רוחו, ובבוקר כינס ראש העיר את ועדת השמות ויספר להם את חלומו, ונמנו וגמרו לקרוא את הרחוב על שמו. ולא קראו אותו על שם "בנו של אביו" בן-אהרון, שמא יחליפוהו ביצחק בן-אהרון, איש מפלגת אחדות-העבודה ז"ל ("עוז לתמורה בטרם פורענות", אבל הפורענות באה, והעודף עודנו שמור, ומי ישורנו)...

    השבמחק
    תשובות
    1. כתוב בפירוש על השלט שהכוונה לבנו של ירבעם בן נבט, ולא בנו של אהרן הכהן ...

      מחק
  14. ברחובות יש 2 רחובות על שם הנשיא ויצמן. האחד ברור רחוב ויצמן רחוב שנקרא כך לפחות משנת 1947 כאשר הורי ואני הקטן עברנו לגור שם. הרחוב השני נקרא רחוב הנשיא הראשון (היה זה ויצמן כמובן) וזה הרחוב המוליך מרחוב הרצל מלפני הכניסה חמכון ויצמן למה שקראנו כילדים ארמון הנשיא, ביתו של הנשיא ויצמן. ברחוב הזה שכן היקב של רחובות ולפני מותו של ויצמן נקרא רחוב היקב ואחרי מות חיים ויצמן ונקרא שמו בישראל רחוב הנשיא הראשון.

    השבמחק
  15. במדריך הרחובות של תל אביב שכתב וערך יחיעם פדן כתוב בעמוד 16 הסבר מעניין לפחות לגבי חלק מהשילוט בשכונת התקווה ואני אצטט "למה דווקא אביאסף?" אחת התעלומות המעסיקות כל מי שיתבונן בשלטי הרחובות של תל אביב למשל באזור שכונת התקווה - הוא מדוע נבחרו דווקא השלישי בבני קורח(אביאסף), הראשון בתאומים שנולדו לתמר ויהודה(זרח)...מסתבר שב-1954 נדרשו חברי ועדת השמות לתת פתרונות למאות רחובות-חלקם, כפי שנאמר בפרוטוקול של הוועדה,"עומדים להריסה לפי תוכנית בניין-ערים". משום כך גזרה הוועדה כי "אין לקבוע שמות -זיכרון קבועים, מפני הכבוד, ויש לקבוע שמות ארעיים, לשם נוחות התושבים בלבד, שמות שיוחלפו במשך הזמן." חלק מהשמות הוחלפו בשמות חדשים: וחלק יוחלפו בעתיד-שהרי הזמן נמשך..." סוף ציטוט

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.