כבר שנים רבות וארוכות מופצות ברשתות החברתיות תמונות משעשעות (כביכול) של שלטי רחובות בישראל, שהם משובשים ונלעגים. כל כך משובשים וכל כך נלעגים שברור לכל מתבונן שמדובר בזיופים, תעלולי פוטושופ. ואף על פי כן הם חוזרים ומופצים כאילו רק אתמול התגלו.
הנה כמה מן המפורסמים שבהם.
א. שבי ציון או שווה זיון?
התעתיק הנכון של היישוב שָׁבֵי צִיּוֹן שבגליל המערבי (בין עכו לנהריה) הוא Shave Ziyyon. היה רצוי כמובן לכתוב Shavey, אבל לא יצא...
זה השלט המקורי:
נוכח הכיתוב הלועזי, ובתוספת האיור של מיטה, מזרון וחץ, התגובה הזיונית ההולמת לא איחרה לבוא, ותמונת השלט הופצה לאחר 'תיקון' קל – החלפת האות O באות U, ואידך זיל גמור...
|
זיוף! |
הצילום הזה כבר מופץ למעלה מעשור, ואף על פי כן חדשים לבקרים אני מקבל אותו לתיבת הדואר שלי משל רק לאחרונה הוא התגלה בעולם.
ב. שפת האספרנטו או ספת האספרנטו?
נמשיך לשלט הרחוב כביכול על שם
לודוויג זמנהוף בתל אביב. גם שלט זה זכה לתפוצה ענקית וכולו פברוק אחד גדול:
<לא, לא, לא. זה לא פברוק! ראו את העדכון בהמשך>
|
צילום: גיא שרת |
וזה השלט המקורי:
|
צילום: איתמר לויתן |
זה גם הנוסח שמופיע במדריך רחובות תל אביב, ממנו נלקח ההסבר:
|
יחיעם פדן, תל אביב-יפו: מדריך הרחובות, תשס"ה, עמ' 191 |
גם ההסבר הרשמי אינו נקי מטעויות, שכן שמו העברי המקובל של זמנהוף הוא אליעזר ולא אלעזר. אבל אלו פכים קטנים.
איש הפוטושופ פשוט החליף את השׂ השמאלית באות ס. איזה צחוק...
עדכון
אף פעם לא מאוחר לתקן טעויות של עצמי. ובכן, מתברר שלא מדובר בפברוק אלא בשלט אמיתי לכל דבר.
מי שתיעד אותו היה גיא שרת
בעמוד הפייסבוק שלו. גיא כתב לי ב-25 בספטמבר 2023: '
אני צילמתי את השלט של רחוב זמנהוף, אין מדובר בפברוק. כמה שעות אחרי שפרסמתי את התמונה בפייסבוק, העירייה יצרה
עימי קשר ושלחה מישהו להחליפו.'
ג. אלכסנדרוני ואח"י נדקר
גם את השלטים הטיפשיים האלה מפיצים כבר לפחות 15 שנה, ועדיין לא פג טעמם. אנשים שולחים אותם איש לרעהו כאילו רק עכשיו נחשפו.
נביא גם אותם לשלמות האוסף:
הפיברוק הזה נבנה על בסיסו של שלט מזויף אחר, שעליו נטען כי
הוא מוצב בנתניה: אח"י נדקר (כמובן שחוק מטופש על
אח"י דקר, הצוללת שטבעה בשנת 1968).
שימו לב, זה בדיוק אותו השלט של 'אלכסנדרוני'. אותו רקע צבעוני (כולל הכיתוב דיזינגוף מימין) ואפילו אותו תעתיק לא קשור בערבית (רחוב פינסקר).
ד. רקפת או נרקיס?
גם שלט זה הוא מן המפורסמים בז'אנר:
אלא שלמרבית הפלא, דווקא כאן מדובר כנראה בצילום אמיתי ולא בפוטושופ!
מדובר בסמטה קטנה היוצאת מרחוב הפרחים בצפת, ולפי
מפת גוגל, בשנת 2011 (לפני עשר שנים) עדיין עמד השלט על מכונו.
אפשר רק לקוות שמאז מישהו מהשכנים או מעיריית צפת דאג לתקן את השלט המביש.
ה. יפתח – שופט או מי שפותח?
השיא הגיע השבוע, וכיוון שכל כך הרבה חברים וקוראים שלחו לי את זה, חשבתי שכדאי ונכון לפוצץ את הבועה הזו מוקדם ככל שאפשר.
ובכן, במה שמכונה 'רשתות חברתיות' (פייסבוק, טוויטר, קבוצות ווטסאפ וכיוצא בהם) נפוץ בימים האחרונים צילום של שלט רחוב בעכו עם הסבר גרוטסקי במיוחד.
|
זיוף! |
נתחיל בזה, שבעכו אין בכלל רחוב יפתח; נמשיך בכך שיש לי קשר אישי חזק לצילום זה.
ובכן, מאיפה השלט? משכונת בקעה בירושלים, סמוך למקום מגוריי. וכשקיבלתי את הצילום זיהיתי מיד מי צילם אותו: אני עצמי!
מה שמשך בשעתו את תשומת לבי היה הניקוד המופרך של השם יפתח עם דגש באות פ. צילמתי את השלט ופרסמתי אותו תחת הכותרת 'על קצה הלשון: חשיבותו של דגש וקוצו של יוּד', בלוג עונג שבת, 17 ביולי 2017.
|
צילום: דוד אסף |
ימים עברו שנים חלפו, ונקרתה בפני הזדמנות נוספת להשתמש בצילום זה, מה גם שבינתיים נולד נכדי הראשון ונקרא בשם היפה יפתח. הצילום התפרסם שוב ברשימתו של דוד שי, '
למה בכלל מנקדים שלטים?',
בלוג עונג שבת, 25 בפברואר 2020.
לא צריך עין חדה במיוחד כדי לראות שמישהו – לא אני!!! – לקח את התמונה שלי ו'שיפץ' אותה כאילו כתוב שם באנגלית Will Open St.
מה הלקח? כשאתם רואים שלטים כל כך מופרכים וכל כך 'מצחיקים', תמיד הֱיוּ חשדנים.
נכון שכבר שנים רבות אנו מצביעים במדור זה על אין ספור שגיאות וטעויות, אבל אלה הן בדרך כלל טעויות תמימות ולא מופרכות ואוויליות ברמה כל כך קיצונית.
עכשיו, מִצאו לי את הזייפן שטיפל בתמונה שלי בלי רשות, ואכה בו 'מכה גדולה מאוד', כפי שעשה יפתח הגלעדי לבני עמון...
את הזיופים האחרונים כולנו רואים ברשתות, והבנתי מיד שמדובר בזיופים.
השבמחקאבל בקשר לשלט של שבי-ציון, כשכתבת בסיפא, 'ואידך זיל גמור' עושה רושם שהתעלמת מהמיטה שבשלט. 😉
אל נא תערב את "גמר" הארמי באחיו העברי, אם כי בענין דומה כבר הודה רב כהנא: תורה היא וללמוד אני צריך.
מחקבעניין זה, אני זוכר ראיון בטלביזיה מלפני שנים עם אחד מעורכי שבועון של מכוניות שאמר "וכל זה זילזול גמור".
מחקתודה לדוד אסף, הצחקתנו!
מחק(למרות שיש האומרים: סיפור טוב, למה לקלקל??)
חסרה לי ההתיחסות למיתוס "small maktesh katan"
היה או לא היה?
במו עיני ראיתי. לצערי זה היה לפני עידן הסללוריים ומצלמה בכל כיס. אלא שלמיטב זכרוני נכתב בשלט Little ולא small.
מחקהמיטה מי'יצגת את אחד המלונות הותיקים בגליל המערבי "בית חוה "שנוסד בשנותיה הראשונות של שבי ציון.כיום שמו "ניאה" ואין בקרבתו שום איזכור הסטורי של בית חוה כיאה למקום עם הסטוריה של שמונים שנה.חבל על חוסר התי'יחסות לעבר- כדאי להזכירו.
השבמחקאנשים נשבעו בנקיטת חפץ שהשלט אמיתי למרות שהפוטושופ כל כך ברור (לא כולל הדגש שהוא הבעייה המקורית). כמובן שאתה שואל אותם האם הם צילמו בעצמם והתשובה לא, ואז האם מי ששלח להם צילם בעצמו וגם אז התשובה לא ועדיין הם חושבים שזה אמיתי. אכן אין גבול לסכלות
השבמחקאמרת זאת מתוך עדינות 😉😊
מחקכמה משלטים אלה הופצו לפני מספר ימים בקבוצת המנין שלי, ועל כך הגבתי:
השבמחקחברים, אנא הקפידו על ההמלצות:
"מדבר פוטושופ תרחק"
"הבל שקבלת בוואטסאפ, אל תחוש להעביר לחבריך".
בלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף עוסק מידי פעם בשגיאות שונות בשלטים. השלט של רחוב יפתח מופיע ברשומה מלפני שנה וחצי, ושם התעתיק האנגלי כשר למהדרין. השגיאה היחידה היא הדגש המיותר באות פ של יפתח.
התעתיק לערבית של רחוב אלכסנדרוני הוא בכלל... פינסקר
השבמחקאכן!
מחקזה בגלל שמדובר על פוטושופ על פוטושופ, במקור הבדיחה היתה על "רחוב אחי נדקר"
מחקhttps://web.archive.org/web/20160419023306/http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=595385
הנה: http://www.hifimusic.co.il/%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D.-t268.html
מחקהגופן אומר הכל
השבמחקבדיוק
מחקבעיריית צפת רצו לחסוך בשלט והעמידו אחד ברחוב הרקפת פינת רחוב הנרקיס
השבמחקאני תוהה אם הדברים מגיעים לידיעת הגורם האחראי על הרשויות המקומיות במשרד הפנים.
השבמחקמדובר בחרפה מתמשכת וכנראה גם כלל ארצית.
זה כעשר שנים ויותר, מאז קבעה האקדמיה את כללי התעתיק החדשים, התעתיק הנכון של שבי ציון הוא Shave Tsiyyon. כך בתעתיק הנקרא "פשוט" והמיועד לשימוש בשלטים, מודעות וכיו"ב.
השבמחקזכורני שבדיוני הוועדה שעסקה בזה, שנמניתי עם חבריה, צוין במיוחד החוכא ואטלולא שבתעתיק של שבי ציון.
מטבע הדברים, מאז נקבעו הכללים החדשים והתפרסמו ברשומות כחוק, לא מיהרו הממונים על הדבר להחליף את כל השלטים בשלטים חדשים הנענים לכללים האלה, מן הסתם מחמת חסרון כיס, ולגבי שבי ציון אולי גם כדי שלא להשבית את שמחת העוברים בדרך...
כללי התעתיק החדשים כאן:
https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/taatik-ivrit-latinit-1-1.pdf
Lincoln. לינקולן? לא. מבטאים שמו של נשיא ארה"ב: לינקון.
השבמחקלעניין תעתיק שבי ציון.
השבמחק1. בתעתיק הקודם של האקדמיה ללשון נקבעה Z כתעתיק של צ בהשפעת הגרמנית שהייתה רווחת אז (ZION בגרמנית ובאנגלית, S בראש הברה = ז, מוזיקה מוזיאון וכו'. לימים שונה התעתיק של צ לST.
2.במילים שבי, בני, ביצה, זיתים וכד' רק חלק מן האשכנזים מבטאים את י כדיפטונג בעוד שזו היא י נחה. יש גם המבטאים צירה כדיפטונג EYMEQ וכדומה. ולא היא.
והכי מעניין, שרחוב "אלכס & רוני" בערבית נקרא בכלל רחוב פינסקר...
השבמחקבשלט שמוקדש לד"ר אליעזר לודביק (כך יש לכתוב את שמו) נפלו בנוסף על מה שכבר נזכר לעיל שתי שגיאות גסות למדי: ראשית, כפי שכבר נרמז בהתחלה, השם עצמו כתוב כנוח בשבע שגיאות. כבר ציינו כאן ששמו העברי היה "אליעזר" ולא אלעזר ובוודאי שלא אלעזר עם עי"ן בחולם חסר אליבא דבעל השלט. אם לא די בכך הרי שאת שמו הלועזי יש לכתוב לודביק (LUDWIK) כנתינתו בפולנית ולא ככתוב שהוא הנוסח הגרמני. כל כך למה? כי ד"ר אליעזר לוי זמנהוף ,כשמו העברי (1859-1917), נולד חי ופעל בפולין הקונגרסאית (כלומר אותו חלק של פולין שהיה תחת שלטון רוסיה הצארית). בנוסף לכך שהגה את שפת האספרנטו הבינלאומית, הוא גם פירסם מסות ודברי הגות בפולנית ונחשב לפובליציסט בולט בפולין של סוף המאה ה-19 וזאת בנוסף על כתיבתו ביידיש וברוסית. על אף שאהד את תנועת "חיבת ציון" ופעל למענה בראשיתה, ראה עצמו כחלק בלתי נפרד מפולין ומתרבותה והאמין בצורך לקרב יהודים ונוצרים בפולין ואף טבע את המונח "הלליזם" (ע"ש הלל הזקן) כזרם מחשבה יהודי שנועד להתנגד להסתגרות היהודית בפני הסביבה הלא יהודית ולהפיג את הזרות ההדדית שהגביהה חומות בין יהודים ולא יהודים- מה שעדין רלבנטי בימים טרופים אלו כאשר השיקוץ המשומם של הלאומנות הקנאית עושה שמות בתרבות היהודית. מכאן שכדאי להקפיד על תעתיק שמו הלועזי של זמנהוף על פי הנוסח הפולני כפי שהוא עצמו כתב את שמו.
השבמחקאלא שעדין נותרה לנו שגיאה גסה אולי עוד יותר: זמנהוף בשום פנים ואופן לא היה ממציאה של השפה הבינלאומית ה"ראשונה". קדם לו (ואפילו סיפק לו השראה) הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שפרסם ב-1880 (שבע שנים לפני שזמנהוף פירסם את ספרו הראשון שעליו חתם כ"דוקטורו אספרנטו" שפירושו באספרנטו "הדוקטור המקווה", שם שדבק מאז בשפה והיה לשמה הרשמי) את המצאתו שנועדה להיות שפה בינלאומית ששמה "וולאפיק" (Volapük). פירוש השם בוולאפיקית "שפה בינלאומית". נכון ששפה זו התגלתה כקשה מדי ללימוד בעוד שגאונותו של זמנהוף, רופא העיניים היהודי מוורשה, היתה ביצירת שפה מלאכותית שדקדוקה פשוט וקל ככל האפשר - וגם בשאיפתו ל"קולא" הוכיח עצמו רופא עיניים זה (שפולין כיבדה את זיכרו בקריאת רחוב במרכז וורשה על שמו) - שהוא היה מתלמידי בית הלל. הוא שאף להפיל את מחיצות השפה שגרמו וגורמות לכל כך הרבה אי הבנה בין בני האדם וחזונו היה כלשונו: למוטט לתמיד את מגדל בבל.
מעניין
השבמחקלצערי השלט של רחוב זמנהוף לא היה פברוק. התמונה הזאת הגיעה אליי ב-2013, כאשר עבדתי באקדמיה ללשון העברית. לבקשתי מזכירות האקדמיה פנתה אל היועץ לענייני שילוט רחובות של עיריית תל אביב, ובדיקה שלו עם גורמים בעירייה העלתה שהטעות הייתה ידועה להם והשלטים תוקנו.
השבמחק