הספרות והחיים: משוך בגזר, שמוליקיפוד, סטודיו משלך, סיפור מסגרת, בדרך אפרתה

א. משוך בגזר

דוכן המיצים הטבעיים ברחוב אחוזה 106 ברעננה בחר לעצמו שם נהדר, שמרמז כמובן לקלאסיקה של 'סבא אליעזר והגזר' (לוין קיפניס), שעליה כתבנו כאן ממש לא מזמן.

צילום: איתמר לויתן

ב. גן שמוליקיפוד 

בהמשך לאותה כתבה על גן הפסלים של אליעזר והגזר הזכיר לי שמוליק אבנרי את קיומו של גן ספרותי אחר המוקדש לספר הילדים שמוליקיפוד. 

בפארק זה – השוכן מול פינת הרחובות אהרונוביץ ויהודה הנשיא בקרית רבין בחולון – עיצבה האמנית נגה יודקוביק־עציוני בשנת 2007 פסלי בטון צבוע בדמות קיפודים ותותים, בהשראת סיפורם הקלאסי והאהוב של המשורר כרמי צ'רני (ט. כרמי) ורעייתו דאז הציירת שושנה היימן. הם חתמו על הספר בשם העט 'כּוּשׁ' (כרמי ושושנה).

שמוליקיפוד מספר על ילד ושמו גדי (כשמו של בנם האמיתי של המחברים) שחלה, נשאר לבדו בבית והתיידד עם קיפוד שבא לבקרו. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1955 בספרית פועלים, זכה להצלחה רבה ולימים עובד לתקליט ילדים ולהצגת תיאטרון.

צילומים: שמואל אבנרי

בשנת 2010 הוציא דואר ישראל בול לכבוד גן זה (עיצוב דויד בן-הדור):

בולים

ג. סטודיו משלךְ

צילום: שקד נחלון

השלט שבתמונה ממוקם בירושלים, ברחוב כובשי קטמון פינת כ"ט בנובמבר, והרפרור לחדר משלך, ספרה המפורסם, מבשר הפמיניזם, של וירג׳יניה וולף (1929) ברור.

המהדורה הראשונה של הספר, 1929 (ויקיפדיה)

בתחילה תופס את העין ההבדל בין השם העברי לאנגלי (קוראי הערבית, אנא השכילו אותנו מה כתוב שם). אך השם המקורי של הספר באנגלית הוא A Room of One's Own, ואם כך הרי שהכיתוב באנגלית משקף היטב את מקור ההשראה.

 

התרגום הראשון לעברית נעשה בידי אהרן אמיר, שוקן, 1981 (סימניה)

באתר האינטרנט של סטודיו משלךְ כתוב לאמור:

סטודיו משלךְ הוא מרכז ראשון מסוגו לקידום נשים יוצרות ושיח רב תרבותי ופועל בבית הצייר פנחס ליטבינובסקי. יש במקום גלריה לאמנות עכשווית, תערוכות וסדנאות, חנות ובית קפה. ובימים אלה אנו מקימות במקום ארכיון מחקרי על נשים אמניות באמנות הישראלית בשיתוף הספרייה הלאומית ומשרד מורשת.

מברוק!

ד. סיפור מסגרת

חנות המִסְגְּרוֹת הזו, ברחוב אילת 39 בתל אביב, בחרה לעצמה שם שהוא גם מתאים וגם מקורי.

צילום: טובה הרצל

ה. בדרך אפרתה

צילום: טובה הרצל

שם קצת מקאברי לחברת הסעות. מצד אחד, אפשר להניח שרוב הנוסעים יודעים שההקשר המקראי של הדרך לאפרתה מוביל למוות ולקבורה...

וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִיא בֵּית לָחֶם (בראשית, לה 19)

מצד שני, זה גם שם לא רע בכלל. מי שבוחר לנסוע בשירות זה יוכל לזמזם את שירו של קונסטנטין אבא שפירא שהולחן בידי חנינא קרצ'בסקי, 'בשדמות בית לחם, בדרך אפרתה'...