גלגולו של ניגון: אמא הביאה לי בחור מפולין (אבל בעצם הוא מרומניה)

יום שוק בקוזמיר שעל נהר הוויסלה (צילום: אלתר קציזנה)

א. 'בחור מהשוק': המקור ביידיש

אחד משירי העם האהובים ביידיש, שאיש אינו יודע מי כתבם או הלחינם, נקרא 'אַ ייִנגעלע פֿון פּוילן' (בחור מפולין). שם אחר לאותו שיר הוא 'די מאַמע איז געגאַנגען' (אמא הלכה), על פי שורתו הראשונה.

ככל שמצאתי, השיר נרשם לראשונה בידי מנחם קיפניס (פֿאָלקס-לידער, ורשה [1918], עמ' 28-27):

וזה התרגום המילולי, פחות או יותר:

אמא הלכה לשוק לקנות פחמים / הביאה לי משם בחור צעיר מפולין / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם עיניים שחורות / חתלתולי – אתה שלי. 

אמא הלכה לשוק לקנות כרוב / הביאה לי בחור צעיר מהכרכרה / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם שיניים לבנות / חתלתולי – אתה שלי. 

אכלתי שקדים / שתיתי יין / התאהבתי בבחור צעיר / אני לא יכולה בלעדיו / אוי, איזה בחור / כה יפה ונחמד / עם שיער שחור / חתלתולי – אתה שלי.

שיר זה שייך למחלקת שירי הצורך הנואש של בנות ישראל להתאהב ולהתחתן (וזכור לטוב, בהקשר זה, שירם של משה סחר ושאול ברזובסקי 'הוא יהיה לי בעל', מתוך הסרט 'קוני למל'). האֵם – כך כתב המשורר העממי בשני הבתים הראשונים – יוצאת אל השוק לקנות פחמים או כרוב (השוו לשירו של ח"נ ביאליק 'לכבוד שבת': 'אמי יצאה אל השוק / לקנות צרכי שבת'), אבל במקום הקניות השגרתיות, הפעם היא גם תביא הביתה בחור יפה ונחמד לבִּתה. בבית השלישי – הנערה כבר מאוהבת...

יש לשיר הזה גרסאות שונות ביידיש, אך לא נדון בהן. כזו היא למשל גרסה מקוצרת, שנרשמה בגליציה ונדפסה ב-1912 בספרו של הפולקלוריסט י"ל כהן, יודישע פֿאָלקסליעדער, 2, ניו-יורק 1912, עמ' 119:

ובתרגום מילולי: האמא הלכה לשחוט תרנגולת / והביאה לי את בנו של השוחט. / אוי, איזה בחור הגון ונחמד, / הבא לי את פיך, חתלתולי שלי.

הגלגול של השיר מוכח לא רק מהשורות האחרונות, אלא גם מהשימוש הכפול במילה 'קוילען', שהיא גם שם עצם (פחמים) וגם פועל (לשחוט, להרוג).

אך הבה נחזור לשיר הבחור מפולין, שגם הולחן ובידינו ביצועים רבים שלו.

הנה למשל תיאודור ביקל בהקלטה משנת 1958:

כאן הכלייזמרים של בודפשט (רק הלחן):

וכאן שרה שרון בראונר:

באוצר הזמר העממי ביידיש יש גם גרסה מגדרית הפוכה, ובה האמא מביאה מהשוק לא בחור יפה אלא בחורה יפה, ומי שממתין בבית הוא הבחור. אבל, ככל הנראה, אין זו הגרסה המקורית.

הנה ביצוע סוחף של השיר בגרסת ה'מיידעלע' שאמא מביאה מפולין. להקת כליזמרים בשם 'הופ סטופ בנדה', בפסטיבל בקלן 2012:



וכאן גרסת אנימציה חביבה מאוד, שלוקחת את השיר לאמריקה (דרך הפוגרומים ברוסיה). היסטוריה מקוצרת של תולדות עמנו בשיר אחד:

ב. שלושה תרגומים לעברית

יום שוק בקולומיי (צילום: אלתר קציזנה)

השיר העממי ביידיש זכה לכמה תרגומים לעברית, בכולם, אגב, מדובר באמא שמביאה בחור ולא בחורה. אף אחד מן המתרגמים לא ניסה להיות מילולי לגמרי. ככלות הכל, איך אפשר לתרגם משפט כמו 'קעצעלע דו מײַנס'?

דאָס קעצעלע - ספר ילדים של ליב קוויטקוֹ, 1935

1. אמי לשוק הָלָכָה

התרגום הראשון הידוע לי הוא של קדיש יהודה סילמן, שכלל את 'אמי לשוק הלכה' בחוברת שיריו 'לכו נרננה: קובץ שירי-עם', שנדפסה בתל אביב בשנת 1928.

סילמן נתן לשיר פרשנות מרחיבה, תוך שימוש במשחקי לשון משעשעים. כך למשל, האם הלכה לשוק לקנות, אבל במקום פחמים, כמו במקור, היא קנתה פולין (קטניות), שמתחרז כמובן היטב עם פולין הארץ. ה'פִּתָּא' מתחרזת היטב עם 'ליטא', אבל 'אוּקְרַאיְנָה' וה'עַיְנָה' – קצת צולע... סילמן לא הסתפק בבתים המקוריים של השיר. הוא כתב עוד שלושה בתים חדשים והרחיב את המאגר הגאוגרפי של החתנים גם לגרמניה, אנגליה ואמריקה...

לכו נרננה, עמ' נד

קדיש יהודה סילמן (1937-1880)

2. בחור מפולין

וזה התרגום של ח"ב [חיים בנציון] אילון-ברניק (היֹה היה מעשה, תש"ו, עמ' 146):

3. אִמִּי הָלְכָה השּׁוּקָה

תרגום זה הובא ב'זמרשת'. זהותו של המתרגם אינה ידועה, אבל בינואר 1952 הוקלט השיר בדואט של אפרים די-זהב (החזן המפורסם) ושרה יערי:

אמי הלכה השוקה
לקנות לה פחמים,
והביאה לי
בחור חמד מפולין.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
ועיניו שחורות כה
הוי, מותק שלי.

אמי הלכה השוקה
לקנות לה ירקות.
והביאה לי
בחור חמד מרחוק.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
ושיניו צחורות כה
הוי, מותק שלי.

שקדים אכול אכלתי,
שתיתי יין טוב.
אהבתי בחור חמד,
אוהב אותו עד כה.
מה מתוק הנער
כולו מחמדים,
בלוריתו שחורה כה
הוי, מותק שלי.

ג. האם המקור הוא בכלל רומני?

הקורא המסור 'אברבנאל' הפנה את תשומת לבי לשיר עם רומני, שנקרא 'Foaie verde mărăraş', וככל שהצלחתי להבין הפירוש הוא 'עלי שמיר (צמח התבלין) קטנים וירוקים'. 

המבצעת היא זמרת מקישינב (מולדובה) ושמה Veta Ghimpu Munteanu.

הסכיתו ושמעו: זה לגמרי אותו שיר. אז מי העתיק ממי?



בעלי התוספות

המוסיקולוג (והשכן שלי) מיכאל לוקין מצא גרסה מוקדמת בשנתיים מזו שהביא מנחם קיפניס (אבל בלי המילים). היא נמצאת בספר International Hebrew Wedding Music שחיבר וולף קוסטקובסקי (Wolff Nat Kostakowsky) ונדפס בניו-יורק 1916. הצביון הבלקני של הלחן בא לידי ביטוי גם בכותר Bulgar.

ומוסיף מיכאל:

גרסת פריץ קאופמן Fritz Mordechai Kaufmann, Die schönsten Lieder der Ostjuden: sieben und vierzig ausgewählte Volkslieder, Berlin: Jüdischer Verlag, 1920, p. 68, שנראית לי יותר מלאה, מתאימה לאב-טיפוס 'בחירת הבעל'. במנגינה כמעט זהה לשיר של קוסטקובסקי-קיפניס, שם שרים: 'די מאַמע האָט מיך אַוועקגעשיקט' (אמא שלחה אותי).

בית ראשון: לקנות ארגז, ואז התאהב בי בנו של פקיד

בית שני: לשחוט תרנגולת, ואז התאהב בי בנו של השוחט

בית שלישי: לשאול שאלת רב, ואז התאהב בי בנו של הרב

רוברט רוטשטיין (Robert Allen Rothstein) במאמרו:  'The Mother-Daughter Dialogue in the Yiddish Folk  Song: Wandering Motifs in Time and Space', New York Folklore, 15 (1989), pp. 51-6 מתאר היסטוריה בת 500 שנה של תפוצת השיר הזה במסורות אירופיות, ומצטט מקור בוהמי מן המאה ה-15. לכן אי-אפשר לקבוע מי לקח ממי, אבל כן אפשר לראות בשיר תעודה לפולקלור אירופי עתיק. כל קבוצה אתנית עיצבה את הסיפור המוסיקלי הזה בדרך המתאימה לה.