'בתפילה – במלחמה', ניו יורק 1948; כרזה של מיטשל לואב (PPPA) |
כמעט בכל עיר בארצנו יש רחובות על שם בני שושלת החשמונאים, ולכל הפחות על שמו של יהודה המכבי, שהיה גיבור ובן חיִּל עוד מנעוריו.
רוב ההיסטוריונים של תקופת הבית השני גורסים כי האיות הנכון של השם הוא בכלל 'מקבי', באות ק', שכן ראשו או גופו היו בצורה מקבת, כלומר פטיש. כזכור לחובבי התנ"ך מקבת היא כלי הרג לכל דבר. יעל אשת חבר הקיני הרגה את סיסרא שר הצבא של יבין מלך כנען באמצעות יתד ומקבת: 'וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ' (שופטים, ד 21).
בספרו 'מלחמות החשמונאים' (תשמ"א) מקפיד ההיסטוריון בר-כוכבא לכנות את יהודה בתואר 'מקבי' |
אבל מאז שיש 'מכבי' כמועדון ספורט ציוני, ובזכות הנוטריקון העממי הרווח (מי כמוך באלים ה'), השתלטה צורת מכבי / מכבים על חיינו הלשוניים, והקרב הזה, ככל הנראה, אבוד.
בול מועדים לשמחה תשכ"ב (עיצוב: אשר קלדרון) |
אפשר היה לצפות שלפחות בנושא המכבים והחשמונאים תהיה איזו שהיא אחידות בניקוד או בתעתיקים של שמות הרחובות בארץ. לא נופתע אם נגלה שגם כאן, בוקה ומבוקה ומבולקה...
לכבוד החג המתקרב נבדוק את הייצוג של החשמונאים ברחובות ערינו הגדולות ירושלים ותל אביב. אני מניח שבערים אחרות המצב לא יותר טוב. תודה לצלמים המתמידים איתמר לויתן ומנחם רוזנברג שהתגייסו לטובת הפרויקט.
א. מתתיהו הכהן הגדול
מי לה' אליי! מתתיהו מצית את המרד בעיני גוסטב דורה, 1866 (ויקיפדיה) |
מתתיהו הכהן, אבי המשפחה ומעורר המרד, זוכה כמובן לכבוד בכל עיר.
בבָּקְעַה, שכונת מגוריי בירושלים, יש סמטה קטנה היוצאת מדרך בית לחם ושמה 'מתתיהו'. רק שלט רחוב אחד מצאתי שם.
צילום: דוד אסף |
נתעלם מהניקוד החלקי, אך מה עם ההסבר הלא מדויק?
האם באמת היה המרד 'ביוונים', כלומר בתושבי יוון? ברור שלא, נכון יותר לומר שהמרד היה בשלטון הממלכה ההלניסטית הגדולה של בית סלאוּקוס, שמרכזה היה בסוריה, וב'מתיוונים', כלומר ביהודים שנטו לתרבות ההלניסטית וגרו בעריה ובכפריה של ארץ ישראל.
ועוד, כמה T צריך בשם מתתיהו? התעתיק על השלט הוא שילוב משובש של השם הלטיני Mattathias, עם השם האנגלי Matityahu הנהוג בפינו ובלשוננו.
בתל אביב, לעומת זאת, מתתיהו זכה לתוארו 'כהן גדול' ולכמה מילות הסבר מדויקות. התעתיק הלועזי הוא עם T אחת, כמו שצריך.
צילום: איתמר לויתן |
ב. חמשת האחים
צילומים: מנחם רוזנברג |
מדוע נפקד מזלם של שני האחים הנותרים, יוחנן ויונתן? אולי הם נכללו ברחוב החשמונאים הסמוך?
אם בירושלים התעתיק של 'מכבי' הוא ב-C, בתל אביב הולכים בדרך כלל על K...
זה מתחיל ברחוב 'המכבי', סמוך לשוק בצלאל ולרחוב המלך ג'ורג':
אבל באותו רחוב עצמו אפשר למצוא גם את ה-C הירושלמית. ולא סתם C אלא פעמים CC – ממש שיא השיאים...
בתל אביב, למרבית התימהון, יש שני רחובות על שמו של יהודה המכבי. הרחוב המפורסם יותר נמצא כידוע בצפון הישן. גם שם הולכים על האות K.
לעומת זאת, מתגלים חילוקי דעות בשאלת הניקוד העברי: קמץ או פתח? המָכָּבִּי או הַמַּכַּבּי?
זה מתחיל ברחוב 'המכבי', סמוך לשוק בצלאל ולרחוב המלך ג'ורג':
אבל באותו רחוב עצמו אפשר למצוא גם את ה-C הירושלמית. ולא סתם C אלא פעמים CC – ממש שיא השיאים...
צילומים: מנחם רוזנברג |
בתל אביב, למרבית התימהון, יש שני רחובות על שמו של יהודה המכבי. הרחוב המפורסם יותר נמצא כידוע בצפון הישן. גם שם הולכים על האות K.
לעומת זאת, מתגלים חילוקי דעות בשאלת הניקוד העברי: קמץ או פתח? המָכָּבִּי או הַמַּכַּבּי?
צילומים בתל אביב: איתמר לויתן |
יוחנן הגדי, שבשל מיקומו כראשון ברשימת הבנים גם נחשב כבכור, נקרא כך אולי בשל מזלו הטוב ('גד', מזל), אולי בשל זיקה כלשהי לשבט גד.
יונתן הוופסי, כנראה צעיר הבנים, ירש את מקומו של יהודה אחיו כמנהיג וככהן גדול. אמנם השם 'וָפְסִי' מופיע באוצר השמות התנ"כי (במדבר, יג 14), אך סביר להניח שמדובר כאן בשיבוש של מילה יוונית כלשהי.
השלט ברחוב הנושא את שמו מוזר מאוד. עולה ממנו כי הוא הספיק די הרבה בשש השנים שבהן הוא חי...
ולבסוף, אלעזר החורני, ששמו מצביע על מקום מגוריו ביישוב בית חורון הסמוך למודיעין. אלעזר התפרסם במותו ההרואי בקרב בית זכריה (162 לפני הספירה), כאשר דקר את הפיל שהיה אמור לשאת את ליסיאס שפיקד על המערכה מהצד הסלאוקי. זו הייתה טעות קריטית, כי ליסיאס רכב על פיל אחר, אבל אלעזר נכנס להיכל המכבים הגיבורים.
מות אלעזר מתחת לפיל, איור של גוסטב דוֹרֶה (ויקיפדיה) |
בירושלים נקרא אלעזר בשם 'אלעזר המכבי', ואילו בתל אביב – החורני. ברחוב בתל אביב לא נמצא שלט הסבר.
ג. יוחנן הורקנוס
בעיר תל אביב–יפו עושים כבוד מיוחד ליוחנן הורקנוס (הראשון), בנו ויורשו של שמעון התרסי, שמת בשנת 104 לפני הספירה. מכל מעשיו בחרו להלל אותו כאן דווקא בתואר 'כובש יפו'...
ד. אריסטובולוס
אם התבלבלנו בשאלת המלך החשמונאי האחרון, הבה נבדוק את אזכוריו של המלך החשמונאי הראשון, יהודה אריסטובולוס (הראשון), בנו בכורו של יוחנן הורקנוס (הראשון) ואביו של אלכסנדר ינאי. לאחר מות אביו הכתיר את עצמו יהודה אריסטובולוס כמלך, אבל הוא הספיק למלוך שנה אחת בלבד, עד מותו בשנת 103 לפני הספירה.
בירושלים זכה אריסטובולוס לניקוד מוזר (שווא באות א' וחוֹלָם באות ו' האחרונה במקום שורוק).
צילום: מנחם רוזנברג |
ואילו בתל אביב מציעים לא רק ניקוד שונה אלא גם כתיב שונה – אריסטובולוס באות ת'...
למיטב ידיעתי, המלך הורדוס, בונה בית המקדש השני, לא זכה לרחוב בשום עיר בארץ. רעייתו, מרים, המכונה 'החשמונאית', שנודעה ביופיה הרב, דווקא כן.
הורדוס נשא אותה לאישה כילדה, ועל פי יוסף בן מתתיהו הוא גם זה שנתן את ההוראה לרצוח אותה בשנת 29 לפני הספירה. מותה ערער את הורדוס לחלוטין, על פי אגדת התלמוד הוא שמר את גופתה בדבש במשך שבע שנים...
בירושלים ובתל אביב יש רחוב על שמה של מרים, אך ההסבר הוא לא עליה אלא על בעלה.
מצד אחר, מרים החשמונאית זכתה בתל אביב גם לחניון שייקרא על שמה.
צילומים: איתמר לויתן |
בירושלים נושא את שמה של מרים רחוב קטן בדרום העיר המחבר את דרך חברון ודרך בית לחם.
ההסבר על מרים קצר מאוד וגם כאן היא מוצגת רק בתור 'אשתו של'.
שימו לב לניקוד החסר מתחת לאות ח' ובמיוחד לתעתיק המוזר: Ha-Hasmonayit (החשמוניית)...
צילום: דוד אסף |
התעתיק בשלט הנוסף (והיחיד) שמצאתי ברחוב, שונה לגמרי (שלא לדבר על התעתיק האופציונלי הנוסף שיש בתל אביב).
השם המקובל שלה בלועזית הוא Mariamne; אמנם הגיוני שאצלנו יעדיפו להעתיק את שמה כמרים, אבל למה פעם ככה (Miryam) ופעם ככה (Miriam)?
והכי אהבתי את השלט הזה: מ. החשמונאית...
צילומים: דוד אסף |
ו. אגריפס ואנטיגונוס
רחוב אגריפס בירושלים הוא נתיב תחבורה ראשי, מקביל לרחוב יפו, שחוצה את שוק מחנה יהודה. לכל ארכו אין ולוּ שלט הסבר אחד, רק שלטים מהסוג 'המואר'. גם הם לא אחידים, יש אגריפס עם קמץ באות פ, ויש אגריפס עם פתח...
בהעדר שלט הסבר עלינו להניח שהכוונה היא לאגריפס השני, בנו של אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, שהיה המלך האחרון (בחסות רומית) בימי המרד הגדול וחורבן הבית, ונהנה מתדמית חיובית בדרך כלל בספרות חז"ל.
צילומים: מנחם רוזנברג |
בתל אביב אגריפס, הוא בלי ספק אגריפס הראשון, נכדו של הורדוס שמת בשנת 44 לספירה.
הניקוד של שמו הוא בפתח, אבל בתעתיק הלועזי מסתפקים ב-P אחת (בירושלים הלכו על שתיים).
זאת ועוד, אגריפס התל-אביבי, נכדה של מרים החשמונאית, נחשב למלך האחרון ביהודה.
אבל גם השלט ברחוב אנטיגונוס ה-II בתל אביב טוען שבעליו היה אחרון מלכי יהודה...
מבולבלים? גם אנחנו.
ובכלל איזה כיף לגור ברחוב אנטיגונוס השני מספר 1.