מניו יורק לקומקום דרך ולנסיה: גלגוליה של בננה (א)

רציף הבננות, ניו יורק, בערך 1906 (ספריית הקונגרס האמריקאי)

מאת קובי לוריא

לא אחת אנו מוצאים ביצירות מוזיקליות עקבות 'מרשיעות' שמסגירות השפעות מוקדמות. לעתים ניכרים סימני ההשפעה או הדמיון במילים, לעתים בלחן ולעתים בשניהם, כאשר מרווח המסקנות נע בין מקריוּת לבין השפעה ועד לפלגיאט של ממש. קוראים לזה 'גלגולו של ניגון', ובמחקר הזמר העברי הפכה סוגה זאת לעיסוק חביב שמאפשר לחוקרים (כמוני למשל) להרגיש כמין בלשים המועסקים במחלקה לזיהוי פלילי. 

אתם מוזמנים להצטרף אליי להפוגה קלה ממהדורות החדשות ויציאה למסע קליל מן הסוג הזה. ניווכח איך הברקה יצירתית, שראשיתה בזמן ובמקום מסוימים, חוצה זמנים ויבשות ועוטה לבוש חדש. המסע המוזיקלי שלנו יעבור על פני חמש תחנות, והוא נמשך ארבע שנים. 

אנחנו שבים מאה שנה אחורה, אל השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה, אז סברו הבריות לתומן שזו הייתה המלחמה האחרונה. מסענו מתחיל ב-1923, בלוֹאֶר איסט-סייד בניו יורק; עוצר ב-1924 לחניית ביניים בוולנסיה שבספרד, חוזר ב-1926 להוליווד שבחוף המערבי של ארצות הברית, ונוחת, לסיום, ב-1927 בתל אביב, היישר אל התוכנית הראשונה של תיאטרון הקומקום. נא להדק חגורות, אנחנו ממריאים!

א. ניו יורק, מארס 1923: שיר הבננות נולד

בחודש מארס 1923 יצא לאוויר העולם להיט ענק בשם 'Yes! We Have No Bananas'. 'הבננות' הללו שיגעו את  האמריקאים מחוף אל חוף והשיר צעד במשך חמישה שבועות בראש מצעד המכירות האמריקאי. כדאי לציין ש'מצעד פזמונים', במתכונת המוכרת לנו, החל כבר בשנת 1913 והתבסס על נתוני מכירות של דפי תווים. במקור הקליט את השיר זמר בשם בילי ג'ונס, ובמשך השנים הצטרפו לרשימת המבצעים שמות גדולים כמו אל ג'ולסון, בני גודמן ואלה פיצג'ראלד. עד היום אפשר לשמוע ביצועים שונים של השיר, ולאורך השנים הוא חוזר בגלגולים שונים. הוא קליט, מקסים ומצחיק. אני עצמי התוודעתי אל השיר בימי נעוריי באמצעות הביצוע הנפלא של לואיס פרימה. הנה הוא לפניכם:

'כן, אין לנו בננות' נולד בלוֹאֶר איסט-סייד, פרוור של מנהטן שהמה מהגרים מכל העולם. וכך נולדו המילים הלא שגרתיות, אבל הכל כך משעשעות: פרנק סילבר (במקור סילברשטט; 1960-1892), מנהל תזמורת ומתופף יהודי, יצא לרחוב וכשחלף על פני חנות ירקות משהו משך את תשומת לבו. הירקן, יווני במוצאו, נהג לענות על כל שאלה של לקוח במילה 'כן', ככל הנראה מחמת נימוס, וכששאל אחד הקונים: 'יש לכם בננות?', ענה המוכר: 'Yes, we have no bannanas' (כן, אין לנו בננות).

פרנק סילבר (Discogs)

סילבר כה התרשם, עד שהמילים כבר פרצו מעצמן כהורה סוערת:

There's a fruit store on our street, It's run by a Greek
And he keeps good things to eat, But you should hear him speak
When you ask him anything, he never answers: 'no',
He just 'yesses' you to death, And as he takes your dough he tells you. 

Yes! We have no bananas, We have no bananas today
We've string beans and onions, cabbages and scallions; And all kinds of fruit and say
We have an old fashioned tomato, Long Island potato
But yes! We have no bananas, We have no bananas today. 

Business got so good with him; He wrote home to say
'Send me Pete and Nick and Jim, I need help right away'
When he got them in the store, there was fun you bet
Someone asked for 'Sparrowgrass', And the whole quartet, all answered: 

Yes! We have no bananas…

הנה שיר הבננות בתרגום חופשי מאוד: 

יש חנות פירות שמנהל אותה יווני,

יש לו סחורה טובה, אבל אתם צריכים לשמוע אותו מדבר:

כששואלים אותו משהו, הוא לעולם לא יאמר 'לא'

הוא 'מְכַּנְכֵּן' אותך עד מוות [הוא עונה 'כן!, כן, כן!'], עד שלוקח את מעותיך ואומר: 

כן, אין לנו בננות, אין לנו בננות היום! 

יש שעועית, יש בצל, ויש כרוב ובצל ירוק

ועגבניות כמו פעם ותפוחי אדמה מלונג איילנד

אבל כן, אין לנו בננות, אין לנו בננות היום.

 

העסקים הולכים טוב. הוא כתב (ליוון) הביתה:

'שלחו את פיט ואת ניק ואת ג'ים, אני צריך עזרה דחוף!'

כשהגיעו לחנות, היה שם כזה כיף, האמינו לי!

מישהו ביקש אספרגוס, והרביעייה ענתה:

כן, אין לנו בננות...

את הטקסט המשעשע העביר סילבר לידידו אירווינג קוֹהְן (1961-1898 ;Irving Cohn), בריטי במוצאו ומן הסתם יהודי בשורשיו. קוהן שיפר את הטקסט וכנראה גם הלחין אותו.

השיר ראה אור בפעם הראשונה ב-23 במארס 1923 וכאמור שהה בראש המצעד במשך חמישה שבועות. גם אחר כך זכה השיר לאריכות ימים ולשיבה טובה. על פי ויקיפדיה האנגלית, תווי השיר נמכרו יותר מכל שיר אחר בהיסטוריה של השירים האמריקאיים, עד שהשיר Thriller (מותחן) של מייקל ג'קסון הדיח אותו ב-1982 מהצמרת.

עטיפת תווי השיר, 1923 (ויקימדיה)

הנה הביצוע המקורי מ-1923 של זמר הטנור וקריין הרדיו הפופולרי בילי ג'ונס: 

בינואר 1956, 33 שנה אחרי שהושמע השיר בפעם הראשונה, התארח פרנק סילבר בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית של אד סאליבן, ודיבר על הבננות:

ב. ניו יורק, דצמבר 1923: הגרסה ביידיש

התחנה השנייה של מסענו היא עדיין בניו יורק, תשעה חודשים אחרי יציאת השיר. ההצלחה המסחררת המריצה את חברת התקליטים 'קולומביה' ליצור פרודיה על השיר ודווקא ביידיש. יש לזכור שבאותם ימים ציבור צרכני התרבות הפופולרית ביידיש בארה"ב מנה מיליונים. כך נולדה גרסה סאטירית נהדרת שנקראה: 'געוואַלד! די באַנאַנאַס!' (הצילו! הבננות!). ביצוע השיר הופקד בידי הזמר דייוויד מֵדוֹף (Medoff), שככל הידוע לי אינו קשור לברני מיידוף המפורסם יותר...

מֵדוֹף (1978-1888), יליד רוסיה שהגיע לאמריקה בשנת 1915, ניהל קריירה כפולה: הן על במת התיאטרון ביידיש הן על במת התיאטרון האוקראיני שפעל ברחובות הסמוכים. הוא היה גם זמר הקלטות מצליח שהועסק בו-זמנית על ידי שתי חברות התקליטים המובילות, 'ויקטור' ו'קולומביה'. בשנים 1927-1917 הקליט עבורם מאות שירים (לפי ספירה אחת: 308 שירים, מהם 36 ביידיש, 101 באוקראינית ו-169 ברוסית). את שיר הבננות הקליט מדוף יחד עם פסנתרן אלמוני בטייק אחד בלבד (בניגוד לנהוג בימינו, שזמרים מקליטים כל שיר אין ספור פעמים).

דייוויד מדוף (Discogs)

על מצבתו של דייוויד מדוף בבית הקברות 'הר חברון' בניו יורק נכתב 'song of songs' (שיר השירים)
(צילום: Helaine M. Cigal, Find a Grave)

בטקסט ביידיש – פרי עטו של השחקן והיוצר המוכשר יוסף טַנְצְמָן – מקונן הזמר על כך שאין לברוח מהשיר המפלצתי הנשמע מכל עבר. אי אפשר לעבור ברחוב בלי לשמוע אותו, ואפילו אל בית הכנסת הוא פולש ואין מפלט מפניו. מתברר שהחזן בעל הקול העָרֵב מזמר בערב שבת את הפיוט 'לכה דודי' על פי ניגון הבננות! הפיוט הפך לסיוט! 

יוסף טנצמן (על עטיפת השיר 'גאָלדעלע' שכתב והלחין, 1923 (ספריית הקונגרס)

כמה מילים על המחבר יוסף טנצמן (Tanzman): הוא נולד בוורשה ב-1886 ולאמריקה הגיע עם הוריו והוא בן שלוש. כשגדל התבלט על במות היידיש של ניו יורק, הן כמבצע הן ככותב שירים מבריק ושנון, ולעתים אף כתמלילן, מלחין ובמאי של אופרטות שלמות. הוא הלך לעולמו ב-1931. 

הפרודיה על שיר הבננות ששר מדוף, היא לטעמי, היהלום שבכתר כתיבתו. הנה הטקסט ביידיש ומולו תרגום שלי לעברית, ולפני כן פס הקול לליווי הקריאה:

 

געוואַלד! איך וועל משוגע ווערן                     הצילו! אני אשתגע                        

שטענדיק האַלט איך און אָנהערן:                   כל הזמן אני נעצר ושומע

'Yes, we have no bananas!'                   'כן, אין לנו בננות!'

אויף שטיקער וואָלט איך דאָ צעריבן              לחתיכות הייתי טוחן

דער מאַן וואָס האָט אָנגעשריבן                    את האיש שכתב את

'Yes, we have no bananas!'                  'כן, אין לנו בננות!'

געוואַלד! געוואַלד!                                     הצילו! הצילו!

טעאַטער אָדער וואָדעוויל,                           תיאטרון או ווֹדֶווִיל,

מ'קען דאָך ווערן משוגע פֿון                        הלא אפשר להשתגע

באַנאַנאַס! באַנאַנאַס!                                 בננות! בננות!

איך וואָלט צעבראָכן אַלע פּיאַנעס!               הייתי שובר את כל הפסנתרים!

טעאַטער גיין קיין איך נישט מער                  לתיאטרון אני לא הולך יותר

וווּ איך קום נישט, נאָר איך הער:                  לאן שאני לא הולך אני שומע:

די זעלבע ליד                                            אותו שיר

עס 'ווערט מיר גוט',                                   'ומיד נהיה לי רע',

אויף יעדן שריט און טריט:                          על כל צעד ושעל:

געוואַלד! געוואַלד! ...                                הצילו! הצילו! ...

טרעפֿט איר פֿון אַ פֿרײַנד אין סטריט           אתה פוגש חבר ברחוב

'Yes, we have no bananas!'               'כן, אין לנו בננות!'

גייט איר ערגעץ אָפּאָזיט,                         אתה עובר לצד השני,

'Yes, we have no bananas!'               'כן, אין לנו בננות!'

איך קען דאָס ליד אַריבער טראָגן              אני לא יכול לסבול את המנגינה הזאת

באַנאַנאַס האָבן מיר פֿאַרדאָרבן די מאָגן      הבננות קלקלו לי את הקיבה

געוואַלד! !Stop! Stop                          הצילו! עצרו! עצרו!

Bananas                                           בננות

איך קען ניט אויסהאַלטן מער!                 אני לא יכול להחזיק מעמד יותר,

איך זוך נאָר און איך טראַך פֿון פּלענער,   אני רק מחפש ומתכנן תוכניות, 

ווי אַנטלויפֿט מען פֿון די טענער:             איך לברוח מן הצלילים

'Yes, we have no bananas!'            'כן, אין לנו בננות!'

 

דערזען אַ שול האָב איך צעלאַכט זיך:        אני רואה בית כנסת וצוחק לעצמי:

דאָ הערט מען זיכער נישט איך טראַכט זיך  פה בטח לא שומעים, אני חושב לעצמי

'Yes, we have no bananas!'              'כן, אין לנו בננות!'

דער חזן שטייט זיך אויף זיין אָרט            החזן עומד על הדוכן

איך נעם אין מויל אַ ייִדיש וואָרט,           עכשיו נשמע מפיו מילה יהודית,

צופֿרידן ווערט מיין האַרץ, און רינגט      לבי שמח ומתרונן,

איך הערט זיך צו, דער חזן זינגט:          ואז אני שומע איך החזן שר:

לכה-דודי לקראת כּלה!                        לכה דודי לקראת כלה! [במנגינת הבננה]

געוואַלד! געוואַלד!                             הצילו! הצילו!

אַפֿילו יום-טוב אין אַ שול                    אפילו בחג בבית הכנסת

זינגט דער חזן מיט געפֿיל,                   החזן שר ברגש,

באַנאַנאַס! באַנאַנאַס!                         בננות! בננות!

 

פֿיפֿטי ווײַבערס מיט די צאינה-וראינה'ס,    חמישים נשים עם ספרי 'צאינה וראינה',

קלאָגן מאַכן די יללות,                            מקוננות ומייללות,

'Yes, we have no bananas!'              כן, אין לנו בננות!

גאָטעניו ראַטעוועט אונדז פֿון די גלות       אלוהים, הצל אותנו מן הגלות

'Yes, we have no bananas!'             כן, אין לנו בננות!

 

כ'וואָלט זיך גענומען דאָס לעבען,            הייתי שולח יד בנפשי,

נאָר, גיי זיי אַ חכם:                             אבל אל תהיה חכם גדול: 

אפֿשר זינגען אין הימעל אפֿילו די מלאכים:   אולי גם בשמים המלאכים שרים:

'Yes, we have no bananas!”         'כן, אין לנו בננות!'

געוואַלד! באַנאַנאַס                            הצילו! בננות

איך קען נישט דאס אויסהאַלטן מער!    אני לא יכול להחזיק  מעמד יותר!

אם כן, 'געוואלד! בננות!' של טנצמן, בביצועו של מדוף, היה תגובה יהודית פרודית לשיר המקורי 'כן, אין לנו בננות'. בתום המסע המוזיקלי שלנו נגלה כי הדיה של גרסה זו יגיעו עד לארץ ישראל.

 

ג. ולנסיה, 1924: השיר 'ולנסיה' נולד

התחנה השלישית שלנו עוצרת בוולנסיה שבספרד, באופרטה (בספרד קוראים לסוגה מוזיקלית זו 'זרזואלה'), שחיבר המלחין הספרדי חוסה פַּדִילָה סאנשֶׁז (José Padilla; 1960-1889) La Bien Amada (האוהבים). כאן נולד, ב-1924, שיר חדש במקצב הפאסודובְּלֶה (שיר ריקוד בצעד כפול), ושמו 'ולנסיה'. 

מלחין ולנסיה, חוסה פדילה סאנשז (Almería)

הנה הוא. בהמשך גם יובן הקשר בין להיט זה לבין הבננות שלנו.

אגב, פדילה סנשז היה מלחין פורה ורב פעלים שפעל גם בפריז ובבואנוס איירס וכתב להיטים חובקי עולם. הידוע שבהם הוא המלודיה של מוכרת הפרחים בסרט 'אורות הכרך' של צ'רלי צ'פלין. צ'פלין 'אימץ' את השיר ללא רשות המלחין וללא קרדיט ופַּדִילה תבע אותו לדין, ואכן בסופו של המשפט, שנערך בפריז ב-1934, חוייב צ'פלין להוסיף את שמו של פַּדִילה לרשימת הקרדיטים. אבל, כאמור, ענייננו לא במוכרת הפרחים, אלא ב'ולנסיה'. 

ד. הוליווד, 1926: הסרט 'ולנסיה' 

מהר מאוד פרש השיר כנפיים ועף מספרד אל מעבר לאוקיינוס, לארצות הברית. בעקבות הצלחתו הפנומנלית החליטה חברת הסרטים מטרו-גולדווין-מאייר (MGM) להפיק סרט אילם בשם 'ולנסיה', והוא עלה על האקרנים בדצמבר 1926.

כרטיס פרסום (lobby card) לסרט 'ולנסיה', 1926 (ויקימדיה)

שיר לסרט אילם? הכיצד? התשובה לכך פשוטה: גם לסרטים אילמים נכתבה מוזיקה. זו הייתה מוזיקה 'חיה' והתזמורת, שהתמקמה למרגלות המסך וישבה עם הגב אליו, ניגנה על פי תווים בניצוחו של מנהל התזמורת, שפניו היו אל המסך והוא שהיה אחראי להתאים בשרביטו את הצלילים לעלילת הסרט.

לצערנו אף עותק אחד של הסרט 'ולנסיה' לא שרד. הסרט ירד לתהום הנשייה, אבל השיר שליווה אותו זכה בחיי נצח.

מי שעיבד את הלחן לגרסתו האמריקאית, כבר במארס 1926, היה פול וייטמן, שהסתייע לשם כך בשלושה כותבים נוספים. וייטמן (1964-1890), מנהל תזמורת מצליחה, היה שם ידוע של איש עצום ממדים. אם ה'בננה' המקורית צעדה בראש מצעד המכירות האמריקאי חמישה שבועות, הרי ש'ולנסיה' של פול וייטמן צעדה שם במשך אחד-עשר שבועות.  

פול וייטמן, 1934 (ויקימדיה)

הנה 'ולנסיה' בביצוע התזמורת של פול וייטמן:

החלק הבא של המאמר יעסוק בעלייתו של השיר 'ולנסיה' ארצה, בפרודיה שכתב אביגדור המאירי עבור תיאטרון הקומקום, ובהשפעת שיר הבננות, בגרסתו ביידיש, על העיבוד העברי של 'ולנסיה'.

______________________________________

קובי לוריא הוא פזמונאי, מלחין וחוקר הזמר העברי והיידי kobilu@gmail.com