מיכאל אנג'לו, יחזקאל (פרט מתוך הקפלה הסיסטינית ברומא, 1510) |
ברשימה קודמת עסקתי בלחם יחזקאל, וכמובן שאי אפשר להתעלם ממקומו של נביא זה בתרבות הישראלית.
יחזקאל בן בוזי, שהיה בכלל בבלי ומעולם לא הגיע לארץ ישראל (אבל לשמיים הוא הגיע די בקלות), התנבא באובססיביות על כל מה שזז, ומרחב הדימויים הארוטיים שלו הזין את עולמם של ילדי ישראל הרכים במשך שנות דור. בבית הספר ידעו כל התלמידים שמי שרוצה לדעת משהו על ערוה, על ניאוף ועל זנונים – יחזקאל הוא הספר שלו, ובמיוחד פרק טז העוסק ב'תועבות ירושלים'. זה היה חומר קריאה משובח בשיעורי תנ"ך משעממים... אגב, במשפחות דתיות רבות נבוכים עד היום בליל הסדר, כשמישהו צריך לקרוא מתוך ההגדה בקול רם, ובנוכחות ילדים קטנים, את הפסוק הנורא מיחזקאל, טז 7: 'רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה'...
השיר המפורסם ביותר על נביא זה הוא 'יחזקאל', שנכתב בראשית שנת 1967 בידי חיים חפר עבור שלישיית 'החלונות הגבוהים' (אריק איינשטיין, ג'וזי כץ ושמוליק קראוס). השיר הולחן בידי שמוליק קראוס.
אלה המילים שכתב חפר:
אנו בעד הנביא יחזקאל,
נלך אחריו עם תרמיל ומקל,
אל כל מקום שאותנו יביא,
הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא.
אל אל אל יחזקאל,
אל אל אל יחזקאל.
אח, איזה גבר, אח, איזה איש,
שתי העיניים כאבן תרשיש.
עם מלאכים הוא אכל ושתה,
הוא ואלוהים כמו אני ואתה!
איך הוא דיבר על מיני תועבות,
איך הוא הרביץ נאומים ברחובות,
איזה מילים ואיזה ביטויים,
אך העם צחק לו ורץ לבילויים!
הוא אז חלם שהוא טס על גלגל,
בין עננים בוערים כחשמל,
שני מלאכים הוא חיבק וליטף,
הנביא יחזקאל ידע איך לכייף!
לילה אחד כשעיניו עצומות,
בא אל בקעה מלאה עצמות,
עצם אל עצם חיבר ואסף,
אלף חתיכות אז הלכו אחריו!
כששודר השיר לראשונה, בימים ההם, לפני יותר מארבעים שנה, עלו טענות קשות כלפי חיים חפר מצד גורמים רבים – דתיים וסתם שמרנים – היאך הוא מעז ללגלג על קודשי ישראל! ויצחק שמעוני, שהיה אז 'סגן מנהל התכניות' ברשות השידור, החליט להגביל את השמעתו. עיקר התרעומת יצאה על השורה 'הוא ואלוהים כמו אני ואתה', שאותה הסכים שמוליק קראוס לשנות ל'הוא וגבריאל כמו אני ואתה'...
דיווח על כך א' יהל בעיתון מעריב (14 באפריל 1967):
הנה כמה דוגמאות מהעיתונות דאז, שראתה בשיר ביטוי לכל השלילי שיש ב'דור הדיסקוטקים' (ההערכה הזאת השתנתה כמה חודשים לאחר מכן כשפרצה מלחמת ששת הימים)...
כתב העיתונאי הוותיק דוד לאזר (מעריב, 21 באפריל 1967):
גם המלחין מנשה רבינא לא התפעל מן הרוח הים תיכונית שחדרה לתל אביב (דבר, 7 באפריל 1967):
והנה סרטון נדיר ביותר ובו שרים חברי 'החלונות הגבוהים' את 'הנביא יחזקאל' בהופעה במועדון 'אולימפיה' באוקטובר 1967. זה היה כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, וישראל מעולם לא הייתה כל כך פופולרית וצודקת. חברי השלישייה – הלב נשבר כמה שהם צעירים ויפים – שרו בצרפתית והכניסו שינוי קטן: במקום 'אל-אל יחזקאל', הם שרו 'אל-אל ישראל'. היו ימים...
וכאן בקטע מסרטו של אבי נשר 'פעם הייתי' (2010) ובו שולבו 'החלונות הגבוהים':
בעלי התוספות
תודה ל'מוישה' שהזכיר את שירה של נעמי שמר 'אקטואליה'. הנה נעמי שמר שרה בליווי דודו אלהרר, רמי הראל ורונית רולנד (מתוך הדיסק 'יש לי יום יום חג', שבתוך 'האוסף השלם'):