 |
| כתב יד של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח/1908 (הספריה הלאומית) |
מה עוד אפשר לחדש? הרי כבר ידוע שאת הנוסח המקורי ('תקוותנו' – תשעה בתים!) כתב ב-1878 נווד הרפתקן ושמו נפתלי הרץ אימבר, שסיים את חייו כשיכור חסר פרוטה בניו יורק (הנוסח המודפס ראה אור לראשונה רק בשנת 1886); שאת המילים של שני הבתים שאנו שרים היום שיכתב ב-1905 המורה יהודה ליב מטמון-כהן, שייסד את גימנסיה הרצליה; שהמנגינה בכלל הושאלה משיר עגלונים רומני (על ידי צעיר בן 17 ושמו שמואל כהן, שעלה לארץ מרומניה, התיישב בראשון לציון בשנת 1887 ולימד את חבריו לשיר את תקוותנו בנוסח זה), ויש אומרים מה'וולטבה' של המלחין הצ'כי סמטנה (שבעצמו כנראה שאל את המנגינה מאותו שיר רומני). המוסיקולגית אסתרית בלצן כבר מריצה שנים מופע על תולדות השיר, ובשנת 2009 הוציאה ספר+ 2 דיסקים שנקרא 'התקווה - עבר הווה עתיד'. היא מצאה בשיר השפעות של לפחות 14 יצירות מוסיקליות קודמות...
הכל כבר נרשם וסוכם: בערך 'התקווה' בויקיפדיה, וכמובן גם בזמרשת, שהתבססו בין השאר על מאמריו החשובים של אליהו הכהן ועל זאב גלילי, ועל הספר הנזכר של אסתרית בלצן, ועוד ועוד.
 |
| שמואל כהן האחראי להתאמת 'התקווה' למנגינת העגלונים הרומנית |
 |
 |
| זהו ביתו של האיכר שמואל כהן בראשון לציון (צילום: ניצה וולפנזון, 1966; מקור: מוזיאון ראשון לציון) |
 |
| 'בית התווים' – זאת המפלצת שצמחה במקום ביתו הצנוע של כהן, ברחוב אחד העם 16, ראשון לציון. |
 |
| על מנת לטשטש את הפשע עוטר הבית בפסיפס כחול לבן ועל המעקות עיצבו את תווי התקווה (בלוג טיול בעיר של משה רימר) |
באתר הזמנה לפיוט מספרת רחל קולנדר בין היתר על השפעת התקווה על עולם החזנות:
במקצת קהילות ישראל נהוג לשיר את 'התקווה', ההמנון הלאומי, לא רק ביום העצמאות, אלא גם במוסף של ראש השנה, לאחר תפילת נעילה ביום הכיפורים, בסיום קריאת ההגדה של פסח, ועוד. השיר אף מופיע בדפוס בסידורים אחדים, ומנגינתו, ללא המילים, משולבת מדי פעם בתפילות כמו למשל בברכת החודש לקראת ראש חודש אייר, או בשיר המעלות שלפני ברכת המזון. חזנים מפורסמים כמו יוסף רוזנבלט, גרשון סירוטה, משה קוסוביצקי וריצ'רד טאקר הקליטו את ביצועיהם הן להמנון על מילותיו והן לקטעי תפילה שמנגינת ההמנון 'הולבשה' עליהם.ויש עוד המון המון.
נסתפק אפוא במסע מן הכורסא בעקבות כמה ביצועים לא שגרתיים של ההמנון, שאיך שלא נהפוך אותו – אין יפה ממנו.
נתחיל בסרט נדיר משנת 1933. במונקאץ' שבקרפטו-רוס (היום באוקראינה) צולם סרט שמתעד את חיי היום יום בעיר וכולל קטעים נדירים ביותר, ובהם חתונתה של בת האדמו"ר הקנאי חיים אלעזר שפירא (נפטר ב-1937), תלמידי הגימנסיה העברית המודרנית (שאותה ניהל חיים קוגל, לימים ראש העיר חולון) וילדי 'חדר' מסורתי, מוכרי ספרים ואורגים, עשרות חלוצים וחלוצות חילונים רוקדים הורה (יולה-יולה; 'ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות') – הסרט כולו מרגש ביותר!
בין השאר אפשר לצפות בו במאות תלמידי בית ספר עברי שרים את התקווה (מתחיל ב-2:50). המילים האחרונות של השיר הן לפי הנוסח המקורי של אימבר:
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, / הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה: / לָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ, / לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה
מי יודע כמה מן המצולמים בסרט זה הצליחו להגיע לארץ ישראל, וכמה נרצחו בשואה... איטה גליקסברג הקדישה לסרטון זה את סרטה המרגש ילדי התקווה ממונקאץ' (2015).
והנה לפנינו קטע מצמרר. כתב של שירות הרדיו BBC הקליט את ניצולי מחנה ברגן בלזן שרים את 'התקווה' ב-20 באפריל 1945, חמישה ימים לאחר שחרור המחנה בידי חיילים בריטים. גם הם שרים את המילים של אימבר, שכן הנוסח של מטמן-כהן ('להיות עם חופשי בארצנו') היה מקובל אז רק בארץ ישראל.
והנה הקלטה נדירה משנות השלושים של הזמר היהודי-אמריקני המפורסם אל ג'ולסון (זמר הג'אז!). כאן הוא שר את 'התקווה' בעברית ובהברה אשכנזית ('תקווסנו')...
נקפוץ לשנת 1978, עת חגגה מדינת ישראל את שנת השלושים לעצמאותה. בארה"ב נערך מופע ענקי בהשתתפות ברברה סטרייסנד ששרה את 'התקווה' בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומנצחה זובין מהטה.
וכאן ביצוע וירטואוזי של תזמורת כלי קשת עם הכנר עברי גיטליס (באדן באדן, 2008):
והנה קטע מתוך הסרט 'מישהו לרוץ איתו' (2006) על פי ספרו של דויד גרוסמן (שבעצמו מופיע כניצב מיד בהתחלה). השחקנית בר בלפר שרה ומנגנת את 'התקווה':
ולקינוח, כמה פריטים ממחלקת הביזאר.
מה דעתכם לנגן את התקווה בשופר?
אולי עם קנקן של מים?
ונסיים עם ממתק מפוצץ בסכרין. "התקווה" בסגנון ראפ-גוספל, בביצוע הזמר ההיספני-אמריקני פרנקי פרז, עם עוד שני זמרים אפריקנים-אמריקנים נפלאים (תודה לפניה עוז-זלצברגר).
אל ג'ולסון היה זמר יהודי שחיבב כושים, ולא להיפך (אלא אם כן זו הייתה בדיחה מכוונת..).
השבמחקאיזו פאדיחה! ההצדק איתך ויתוקן מיד (התבלבלתי עם פול רובסון...)
השבמחקמדוע בית רב-קומות בארץ הקודש מתכנה כ"מפלצת" וכ"פשע"? אתמהה!
השבמחקהפרנקי פרז שאתם מדברים עליו הוא לא היספאני - הוא יהודי צרפתי מנחה תוכניות טלויזיה ורדיו בצרפת ואר"הב וגם אירועים יוקרתיים בצרפת
השבמחק