דוד בן-גוריון עם תרתני המטכ"ל הראשון, 1948 |
שמות הדרגות בצה"ל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובנציבות מכבי האש הם מקור לא אכזב למחקרים היסטוריים, בלשניים וחברתיים. מאיפה בכלל נחתו עלינו התארים המוזרים האלה - 'טוּרַאי', 'סָמָּל', 'נַגָּד', 'גּוּנְדָּר', 'מֵישָר' או 'טַפְסָר'?
יש לכך כמובן כל מיני הסברים, אבל מסתבר שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע...
הנה שני מסמכים משעשעים מימי ראשית המדינה שמהם אפשר ללמוד גם מה נחסך מאתנו.
במכתב הראשון, מ-17 באפריל 1949 (חול המועד פסח תש"ט), מציע פרופסור נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), אז נשיא ועד הלשון העברית, לראש הממשלה דוד בן-גוריון לקבוע את הדרגה העברית המקבילה ל'גנרל'.
הוא מציע, לא פחות ולא יותר, את השם המקראי 'תַּרְתָּן'!
נפתלי הרץ טור-סיני (1973-1886), יליד למברג, היה פילולוג וחוקר דגול של המקרא ועולמו. נשיא ועד הלשון העברית (לימים האקדמיה ללשון העברית), פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל ועוד זכויות רבות. אבל הוא היה גם בעל דמיון גדול. ליצני הדור אמרו שהקב"ה הוריד לעם ישראל שתי תורות: אחת בהר-סיני ואחת בטור-סיני...
נפתלי הרץ טור-סיני |
טור-סיני אכן סבל מביקורת חריפה כלפיו, שהושמעה בעיקר מבני החוגים האורתודוקסיים.
השיא היה כשפרסם מאמר נועז, נפלא ומשעשע בכתב העת 'תרביץ' (ה, 1933), ובו טען כי הצירוף המקראי 'כפי תחרא', שמתאר את צורת האפוד שלבש אהרן, איננו כמקובל 'שריון' אלא... אתם כבר יודעים מה. משהו שקשור לפי הטבעת ולמילה הערבית 'חרא'.
וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ (שמות כח: 32).
המאמר 'כפי תחרא' התפרסם גם בספרו של טור-סיני, הלשון והספר, כרך הספר, ירושלים תש"ך, עמ' 223-219, וכך הוא מתחיל:
טור-סיני גם היה רגיש מאוד לכבודו. לפני כמה שנים פרסם ד"ר נתן אפרתי מאמר מעניין בעיתון 'הארץ', ובו הובא מכתב שבו מחה טור-סיני בפני גרשם שלום על כך שתלמידו יגאל ידין קיבל את פרס ישראל במדעי היהדות באותה שנה שהוא עצמו קיבל את הפרס (1956). טור-סיני ראה בכך עלבון מכוון...
כאן אפשר לקרוא את המאמר של אפרתי ואת מכתבו של טור-סיני.
נחזור לדרגות ולמכתב השני.
בן-גוריון רחש כבוד רב לטור-סיני אבל כנראה לא התלהב מההצעה. אולי זה הזכיר לו את המלה תתרן או אולי אחשתרן. מי יודע? הנימוק שלו היה שתרתן בתנ"ך הוא שם פרטי ולא שם תואר. הנה תשובתו המהירה (24 באפריל 1949):
שני המסמכים הללו נמסרו לי על ידי עוּרִית בוגר מהחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל-אביב (ותודה לד"ר חיים כהן).
בין "ליצני הדור" שאמרו: "שהקב"ה הוריד לעם ישראל שתי תורות: אחת בהר-סיני ואחת בטור-סיני...", היה גם ד"ר מנחם בן ישי/ר שכתב: "ולולא דמסתפינא הייתי דורש כאן מדרש שם: יש תורה מהר סיני ויש תורה מטור-סיני" ('מדרשי שמות במקרא', שיני תש"ן, עמ' רפ"ה).
השבמחקהשם הוא בן-ישר. גם מראה המקום אינו ברור. מה זה 'שיני תש"ן'?
השבמחקהשם שבן נחתמה הביקורת הוא מנחם בן ישי (גם אם שמו הוא אכן בן ישר), אם אכן פענחתי אל נכון את ההפניה לעיל: "מ' בן ישי, 'מדרשי שמות במקרא', סיני ל"ד (ק"ו), ירושלים התש"ן, עמ' רפה". במקור זה מופיע הציטוט שיוחס לליצני הדור. אם כי אני מניח שביטוי זה לא נכתב לראשונה רק בשנת 1990.
מחקאולי כה"ע סיני?
השבמחקואפרופו פירושים מקוריים של טור-סיני, פירושו למלים "לפתח חטאת רובץ" טוען שהכוונה היא למלה חיטה, היא הרובצת בפתחו של קין (עובד האדמה), ואליה תשוקתו (של הבל).
הקצינים הבכירים בשירותי הכבאות נקראים טַפְסָרים. לדעתי, במסגרת הרפורמה הנדרשת בשירותי הכבאות, מן הראוי לשנות גם את שם הדרגה, שכן הפירוש המילולי של המילה 'טפסר' הוא 'פקיד', לבלר שממלא טפסים. יתר על כן, בלשון חז'ל הטפסר הוא 'זקן טיפש', על פי המדרש: 'אבל נבוכדנאצר טפסר – טיפש בחוכמה וסר בשנים' (בראשית רבה צ ג), או ביידיש: 'אַלְטֶר בּוֹק'. בהנחה שמפקדי הכבאים שלנו עושים יותר מאשר למלא טפסים, ובודאי שאינם זקנים טיפשים, האם לא הגיע הזמן להחליף את שם הדרגה?
השבמחק