הספרות והחיים |
כל הצילומים של איתמר לויתן
א. הספרייה הפולנית של נוישטיין
בעשור הראשון של המאה ה-21, יחד עם היעלמותן של חנויות הספרים הישנות של תל אביב ומות דור המייסדים, שהחזיקו את החנויות בשארית כוחותיהם, נעלמה גם חנות הספרים בפולנית של אדמונד ועדה נוישטיין. חייה של חנות זו, בפסאז' שברחוב אלנבי 94, היו מקבילים לחייהם של עשרות אלפי דוברי הפולנית שחיו בתל אביב, אלה שלא וויתרו על השפה שעמה גדלו והמשיכו לקרוא ספרים ועיתונים בשפת ילדותם.
היו רבים כאלה בתל אביב. אלה שהגיעו לפני השואה, ניצולים שהגיעו אחריה, ורבים שהגיעו בעליית גומולקה (1960-1956). לא כולם התגעגעו לפולנית ולספרותה, אבל היו רבים שכן והם היו אלה שהפכו את החנות של נוישטיין למתנ"ס דובר פולנית. בשנים שבהן הייתה פולין הקומוניסטית גרורה של ברית המועצות ולא היו קשרים דיפלומטיים בין שתי המדינות היו החנויות 'הפולניות' של נוישטיין ושל חוה שיפר הצינור הספרותי היחיד שפעל כהלכה.
על המשמר, 3 ביוני 1964 |
ממול, ברחוב אלנבי 95, היה גם הסניף של הבנק הפולני פֶּה-קָה-אוֹ (פולסקה קאסה אופיקי), שנרכש ב-2004 על ידי בנק פועלים. לא הרחק משם, באלנבי 27 (פסאז' פינסקר) הייתה חנות ספרים פולנית נוספת, שאותה ניהלה חוה שיפר-בירנבאום (נפטרה בשנת 1971), וברחוב בן-יהודה היה המשרד של חברת התעופה הפולנית לוט (LOT) – כל אלה יצרו מעין מובלעת פולנית בתל אביב.
סניף בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי, 1935 (ויקיפדיה) |
אני עצמי מעולם לא הייתי בחנות של נוישטיין, ולמיטב ידיעתי גם הוריי המנוחים – שניהם ילידי ורשה, דוברי וקוראי פולנית שגרו בתל אביב – לא ביקרו שם. מעולם לא ראיתי ספר או עיתון בפולנית אצלנו בבית, והוריי גם לא דיברו פולנית בינם לבין עצמם. הם לא התגעגעו. לספרייה של נוישטיין התוודעתי לראשונה רק בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית, ואני זוכר היטב את שמה של החנות שהתגלגל בפיותיהם של פולנופילים כמו פרופ' חנא שמרוק, ד"ר דוד וינפלד או העיתונאי יורם ברונובסקי, שפקדו אותה בקביעות.
אדמונד נוישטיין, שנולד ב-1917, עלה לארץ בשנת 1957 ושנה אחר כך פתח את 'הספרייה הפולנית' ברחוב אלנבי. הוא מת בשנת 2001 ורעייתו עדה (Ady) המשיכה להפעיל את החנות עד מותה ב-2004. בני הזוג נוישטיין מתו, ועמם מתו גם האחרונים בני דורם שעוד קראו את פַּן טַדֵּיאוּשׁ במקור.
בעיתון העולם הזה (30 בדצמבר 1987) מצאתי ריאיון קצר עם אדמונד נוישטיין לרגל מלאת שלושים לפתיחת חנותו:
עכשיו נותר רק השלט...
וכך נראה היום הפסאז' בו פעלה הספרייה הפולנית.
ב. שדרת הכוכבים של 'מכבי'
לאמריקנים יש את שדרת הכוכבים של הוליווד, שבמדרכותיה הוטבעו כ-2,600 כוכבים לכבודן של דמויות שתרמו לתעשיית הבידור האמריקנית (כולל דמויות בדיוניות כמו מיקי מאוס). התל-אביבים יצטרכו להסתפק בהרבה פחות.
על חורבות 'המגרש הישן', המגרש ההיסטורי של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, נבנה 'פרויקט בצלאל' לעשירים בלבד. על מה שהיה רצפת המגרש הדביקו שורה של כוכבי אבן שמציינים את שמותיהם של כמה מן המאמנים והכוכבים הידועים של הקבוצה, שגם הואילו – אלה שעדיין חיים עמנו – להטביע את כף ידם ואת חתימתם.
הבניין המקורי, ליד קולנוע 'אוריון' ודוכני הפלאפל של שוק בצלאל, הוקם בשנת 1931. פעם זה נראה כך...
בית המכבי (האנציקלופדיה העירונית) |
ג. טרויה באבן גבירול
על הקיר של רחוב אבן גבירול 180 הופיעה יצירת רחוב חדשה:
זו כמובן וריאציה על הציור הידוע 'הובלת הסוס של טרויה' של ג'ובאני דומניקו טייפולו (מאה 18).
The National Gallery |
מה הקשר בין יצירה זו לבין תל אביב? אינני יודע.
תמונת בנק פ.ק.או. שפרסמתם היא לפי מיטב ידעתי של סניף הבנק שהיה ברח. אלנבי 88 ושעבר מאוחר יותר לאלנבי מס.95.
השבמחקידיעתך היא אכן מיטבית.
מחקהיד של ברקוביץ היא פשוט יד האלוהים
השבמחקרבים מעולי "עלית גומולקה" התישבו ברמת אביב ועל כן היא כונתה על דרך הלצון "גומולקובו".
השבמחקלמיטב זכרוני כינו את רמת אביב בשם "ורשה" (בדומה לכינוי "בגדאד" לרמת גן?).
מחקהכינוי לרמת גן היה: רמת בגדאד.
מחקכמו שאיינשטיין אומר בשיר על ת'א:
השבמחק"עיר חמה עיר של אהבה ,עיר שלא חונקת"
תודה לכותב
ולעומת זאת עמוס קינן קרא פעם לתל אביב: "פרוור של כרך שאיננו".
מחקלפני כ- 30 שנים לצורכי עבודה, יצא לי לבקר פעמיים בחנות של נוישטיין במרתף באלנבי. היתה חנות די גדולה וזכור לי היטב אוסף של דמןיות ינשופים שטיפחה בעלת החנות. ינשופים מאבן, עץ, זכוכית היו שם בכל מקום.
השבמחקמלבד הובלת הסוס הטרויאני של טייפולו, יש על הקיר גם את הפסל "אהבה" של רוברט אינדיאנה.
השבמחקhttps://zivakoort.files.wordpress.com/2020/05/robert-indiana.jpg
(גרסה עברית של הפסל נמצאת בגן הפסלים במוזיאון ישראל).
https://images.globes.co.il/Images/NewGlobes/Misc_2/2019/550x413-shutterstock_736584235.2019612T121734.jpg
תודה על הפוסט החביב. כל תופעת ה"פסאז'ים" כולל המעברים התת-קרקעיים (דוגמת ככר מגן דוד וכיכר המושבות שנעלמו) ראויה לכתבה בפני עצמה.
השבמחקתודה על העלאת זכרם של בני הזוג נוישטיין. פקדתי לא פעם את החנות שלהם בקומת המרתף של הפסז'. נוישטיין למד ציור אצל ברונו שולץ בדרוהוביץ. אצלו קניתי את אלבומיו של הסופר והצייר הנפלא. יורם ברונובסקי אכן היה בן בית ונוישטיין הוא שדירבן אותו לתרגם כמה מהסיפורים שראו אור בשוקן תחת השם חנויות הקינמון יחד עם אורי אורלב ורחל קליימן. אגב להכתיר את יורם בתואר עתונאי בשעה שאבישי בן חיים, יעקב ברדוגו וקרן מרציאנו הם מבכירי העיתונים מביא לי את החררה כמו שאמרה מורתי לפסנתר שעלתה בעליית גומולקה.
השבמחקמדוע אתה מתגולל על קרן מרציאנו? במה חטאה?
מחקככה הוא. מתגולל.
מחקלאנונימי - כנראה שהיא לא פולניה
מחקלשלושת הפחדנים המסתתרים מאחורי מתרסי האנונימיות אומר שוב וגם הפעם בגלוי מדוע אין דעתי נוחה ממרת קרן מרציאנו מנב"ת: הגברת שמשתכרת על פי מקורות זרים למעלה ממיליון ש"ח בשנה הרהיבה עוז בימי הקורונה לנזוף בבוטות ובאכזריות של אדונית במורות קשות יום המשתכרות ח"י קאק שקלים לוותר על דרישות השכר העלובות שלהן ולהיכנס מתחת לאלונקה. וראו מאמרה של ד"ר דבורה לדרמן דניאלי בעין השביעית ב20 לאפריל 2020. ותזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובעבודה.
מחקעיינתי.
מחקויש מן הצדק בדבריו של מר חיים באר .
רק נשארתי בקצת תימה - אם זאת הסיבה לכתיבה נגד קרן מרציאנו -
למה לא כלל גם את יונית לוי יחד עם קרן מרציאנו ?
אולי הפתרון לחידה בשאר המאמרים של הגברת לדרמן.
גם יורם ברונובסקי עלה בשנת 1957. היינו מיודדים בנעורינו כי אבי הכיר את אביו ממחנה ריכוז. אביו היה תובע במשפט ביבוף זה מגיטו לודז'
מחקאפרופו נוישטיין, אולי כדאי להקדיש בהזדמנות כמה מילים על לפק – המקבילה הרוסית של חנות הספרים הפולנית. לפי ידיעתי, הייתה ללֶפַּק חנות ברחוב רמב"ם 15 (כמדומני) בתל אביב וכן חנות בחיפה.
השבמחקהיתה עוד חנות של ספרים רוסיים - בולסלבקי - בנחלת בנימין. סשה ארגוב היה שותף.
מחקוהיתה עוד ספריה של ספרים פולנים ברחוב טשרניחובסקי מול שוק בצלאל, אמנם קטנה מזו של נוישטיין. שם אמי החליפה ספרים עד אשר נסגרה ואז עברה לנוישטיין. איני זוכר את שם הבעלים, אולי זליקוביץ
השבמחקגם בירושלים הייתה ספריה פולנית שנקראה "השחר". במקורה היא הייתה ספריה אך בצוק העיתים החלה למכור ספרי לימוד וגם ספרות יפה "סתם" אך מקום של כבוד ניתן לספרים שהודפסו בפולניה. המיקום של חנות/ ספרייה זו היה ברחוב ישעיהו סמוך לרחוב דוד ילין היא הייתה ממוקמת בקומת הקרקע של בניין שהיה שייך לר' פנחס ברזל שהשכיר גם את החנות וגם את דירת המגורים שמעליה למפעילת החנות.
השבמחקאני זוכרת פרק נהדר בספרה של עליזה אולמרט "פרוסה של ים", על אם המשפחה שפתחה ספרייה פולנית בביתם.
השבמחקתודה רבה על הפוסט המעניין והחביב.
השבמחקלמרות הדימוי של כוכבי מכבי ל-Hollywood Walk of Fame, יש גם צירוף של אנדרטה אחרת בהוליווד. הכוכבים הם בעיקר על Hollywood Blvd, ויש אתר אחר הנקרא Grauman's Chinese Theatre ושם יש הטבעות של כף ידיהם של כמאתיים דמויות הוליווד.
לגבי השניים הראשונים מקובל. גם אני לא ממש הבנתי במה חטאה קרן מרציאנו.
השבמחקאוסיף ואומר שצירוף שמה לשניים הראשונים מחמיא להם. לא חבל?
שבת שלום ותודה לדוד על העונ"ש המושקע, כרגיל.
למה הכוכבים בשדרת התהילה של מכבי הם מחומשים?
השבמחקכי משחקים כדורסל בחמישייה
מחקמחזק את ידיו של חיים באר. מילים כדורבנות.
השבמחקאכן בשביל מליון שקל בשנה צריך להביא תוצאות ולא רק פנים יפות
השבמחק2. גם אני כעסתי על שתי המראיינות. הן דרשט מן המורות לעבוד חינם, "להיכנס מתחת לאלונקה", אולי כי חיפשו פיתרון לילדיהן. לא שמעתי על תגובה או התנצלות שלהן. 2 נכנסתי לחנות של נןוישטיין פעם אחת. עד כמה שזכור לי היו בה גם ממתקים מיובאים מפולין. איפה אפשר למצוא עכשיו?
השבמחק