מזמור שיר ליום כיפור: 'לו יהי'

'לו יהי' – פסל של בשמת ניראון בכניסה לבית העם בעכו

מאז המלחמה ההיא, שפרצה ביום כיפור תשל"ד-1973 – או-טו-טו ארבעים שנה – קיבל חג עתיק יומין זה משמעות ישראלית חדשה, דתית-חילונית, כזו שמעולם, בהיסטוריה הארוכה שלנו, לא היתה לו. חווית מלחמת יום הכיפורים וכל מה שקרה בעקבותיה תלווה אותנו כנראה עוד שנים רבות, לפחות כל עוד בני הדור ההוא חיים.

בעצם אותם ימים נוראים כתבה נעמי שמר והלחינה את השיר 'לו יהי' עבור חוה אלברשטיין. על נסיבות כתיבת השיר סיפרה נעמי שמר ל-Ynet:

בקיץ השיר 'Let It Be' של 'הביטלס' נוגן ללא הפסק בתחנות הרדיו. תרגמו את שמו ל'כך יהיה' וזה מאוד הרגיז אותי מכיוון שמצאתי את התרגום לא מוזיקלי. החלטתי לכתוב לשיר מילים בעברית. באותה התקופה ביקשה ממני חוה אלברשטיין חברתי הטובה שאכתוב לה שיר והעליתי בפניה את הרעיון, אבל הוא נזנח עד שממש בראשית המלחמה חוה התבקשה להופיע בפני נשות טייסים. הימים היו ימים שבין כיפור לסוכות, כתבתי את המילים מתוך תחושה קשה של מועקה. היה לי ברור שזו תהיה מלחמה לא מהירה ולא חזקה כקודמותיה.

כששרתי לחווה את המילים לצלילי השיר של 'הביטלס', מרדכי הורוביץ, בעלי, שחזר בדיוק מהמילואים, אמר לי 'אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית'. במקביל פנו אלי מהערוץ הראשון בבקשה לבצע שיר חדש בתוכנית האמנים שלהם. נסעתי לאולפני הרצליה ובדרך נולד הלחן שהיה בו מעין אנחה שנמצאת גם במילים בשל המועקה שהיתה בליבנו באותה התקופה. 

הקלטתי את השיר והוא שודר בערב סוכות. למחרת בבוקר הגיע טלפון מ'הגששים', ששמעו את השיר וספרו לי שזיקו גרציאני עשה לו עיבוד. הם בקשו שאקליט אותו יחד איתם. הגששים הופיעו אז מול פצועים בחזית ומצב הרוח של כולנו היה ירוד. הקלטנו את השיר כשאני שרה את הבית הראשון וכל אחד מהם שר בית. השיר פרש כנף. 'הגששים' שרו אותו בהופעות, גם חוה שרה אותו. אני ו'הגששים' חזרנו לשיר אותו מאוחר יותר כשחזרו השבויים מסוריה ונערכה עבורם קבלת פנים בסיס חיל האוויר ברמת דוד. אז באופן חד פעמי שחזרנו את ההרכב.

הנה המילים:

עוֹד יֵשׁ מִפְרָשׂ לָבָן בָּאֹפֶק
מוּל עָנָן שָׁחֹר כָּבֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
וְאִם בַּחַלּוֹנוֹת הָעֶרֶב
אוֹר נֵרוֹת הַחַג רוֹעֵד
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

אִם הַמְּבַשֵּׂר עוֹמֵד בַּדֶּלֶת
תֵּן מִלָּה טוֹבָה בְּפִיו
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי
אִם נַפְשְׁךָ לָמוּת שׁוֹאֶלֶת
מִפְּרִיחָה וּמֵאָסִיף
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

מַה קוֹל עֲנוֹת אֲנִי שׁוֹמֵעַ
קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
לוּ תִּשְׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶּה
גַּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

בְּתוֹךְ שְׁכוּנָה קְטַנָּה מוּצֶלֶת
בַּיִת קָט עִם גַּג אָדֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי
זֶה סוֹף הַקַּיִץ סוֹף הַדֶּרֶךְ
תֵּן לָהֶם לָשׁוּב הֲלוֹם
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ - לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

וְאִם פִּתְאוֹם יִזְרַח מֵאֹפֶל
עַל רֹאשֵׁנוּ אוֹר כּוֹכָב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי
אָז תֵּן שַׁלְוָה וְתֵן גַּם כּוֹחַ
לְכָל אֵלֶּה שֶׁנֹּאהַב
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יְהִי

לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָּא, לוּ יְהִי
כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ – לוּ יְהִי

הנה סרטון נדיר, מרגש ומיוחד במינו, ובו שרה חוה אלברשטיין את 'לו יהי' בהופעה לפני חיילים באוקטובר 1973. רק מי שהיה אז חייל סדיר או מילואים, צעיר שעמד לפני גיוס (כמוני) או מבוגר, יוכל להבין את הצער והמועקה שהשתקפו בהופעה המיוחדת הזו ולעולם יהיו מחוברים ליום כיפור ולישראליות שלנו.

כשאני מסתכל בשיר הזה, הדמעות זולגות מעצמן...

בגרסה הזו, כמו גם בגרסאות אחרות של השיר שהושרו באותה עת, הושמט במכוון הבית השני ('אם המבשר עומד בדלת / תן מילה טובה בפיו'). גם בלי המילים הללו היה אז די רע ומר לאלפי משפחות בישראל.

כאן שרה נעמי שמר את הגרסה המלאה:

מאז 1973 שרו את השיר הזה בביצועים רבים, אך פרט לביצוע הנפלא של נעמי שמר עם שלישיית הגשש החיור אין לטעמי מי שישווה לביצוע המרגש של חוה אלברשטיין.

גמר חתימה טובה, בכל המובנים והמשמעויות

בעלי התוספות

לכבוד יום הכיפורים תשע"ד העלה שייקה לוי למרשתת את הביצוע המופתי של הגששים:

ב-3 באוקטובר 2018 פורסם בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית הפוסט 'השיר לו יהי ומלחמת יום כיפור', ובו הובאו כתב היד המקורי של נעמי שמר ומכתבים שכתבו לשמר חיילים ואזרחים שהתרגשו למשמע השיר.

הנה העמוד הראשון של כתב היד המקורי של השיר, מתוך ארכיונה של נעמי שמר השמור במחלקה למוזיקה בספרייה הלאומית:

הספרנים: בלוג הספרייה הלאומית