שו"ת זיו (ו): שדה תימן, בית המכס, חצר סרגיי, חֶבֶר וחברון

א. שדה תימן

שאל משה צפרירי:

מה מקור השם 'שדה תימן' לשדה התעופה הצבאי שמצפון לבאר שבע?

והשיב יהודה זיו:

'שדה תימן' הוא שמו של מִנְחַת מטוסים קלים, שנבנה כ-10 ק"מ מצפון לבאר שבע, סמוך לבית הספר החקלאי 'אשל הנשיא'. השדה הוקם על ידי הבריטים בראשית שנות הארבעים, לנוכח התקדמות גיסות השריון של צבא גרמניה, בפיקוד פלדמרשל רומל, במדבר המערבי אל גבול מצרים (1941). כדי לקדם את פני הרעה העתיקו הבריטים את מפקדת כוחות המזרח התיכון ממצרים אל ארץ ישראל (ראו את הרשימה בעונ"ש, 'ג'וליס וקסטינה כמרכז העולם'), והכשירו גם שורת מנחתים בצד כביש באר שבע – עזה (כביש 25). אחד מהם היה המנחת שיכונה לימים 'שדה תימן', שנקרא אז בשמה הערבי של הבאר הסמוכה: בִּיר אַבּוּ-רֻקַיְק (קרי: אַבּו-רֻגַיְג), כשם שבט הבדווים החונה באזור זה. היום שמה העברי של הבאר הוא 'באר רָקִיק'. השם הערבי 'אַבּוּ-רֻקַיְק' אינו אלא צורת הקטנה של 'אַבּוּ-רַקִיק', כלומר בעל הָעֲדִינוּת / דַקּוּת-הרגש, ואף בלשוננו 'רקיק' משמעותו מאפה דקיק.  

שרידי דת"ק (דיר תת-קרקעי) מימי הבריטים בשדה תימן (מקור: ויקיפדיה)

ומדוע 'תימן'? יש הסבורים כי שם זה ניתן כזכר ל'מבצע על כנפי נשרים' – העלאת יהודי תימן במטוסים לישראל בשנים 1950-1949 (יש המכנים מבצע זה בטעות 'מרבד הקסמים', אך שם זה, הלקוח מאגדות 'אלף לילה ולילה', שימש כינוי סתר למבצע הטסת יהודי עיראק לישראל). לסברה זו אין כנראה מקום. העולים מתימן הוטסו אז לשדה התעופה בלוד ואף מטוס של עולים לא נחת בשדה תימן.  

הסיבה למתן השם אינה קשורה בארץ תימן, אלא בשל היותו אז שדה התעופה הדרומי בישראל. כבר בתנ"ך משמעות השם 'תימן' היא 'דרום' (וכך אף המילה 'יַמַן' בערבית) – בצד ימין של מי שמפנה פניו מזרחה. 

ב. בית המכס התחתון

שאל אלי סט מקיבוץ גדות:

מי בנה ומתי את הבית הערבי המכונה 'בית המכס התחתון' מזרחית לירדן, ליד 'גשר בנות יעקב' (אגב, לאחרונה החלו לשפץ את 'בית המכס העליון' כדי להקים שם מלון).

בית המכס התחתון (מקור: שלמה מן, נעמוש / הרמה הסורית)

והשיב יהודה זיו:

התשובה לשאלתך מצויה במפת 1:100,000 (גליון 3 – צפת) מימי המנדט הבריטי: בצד כביש קונייטרה – ראש פינה, היורד אל גשר בנות יעקב, מצויין תחילהCustoms  (בית מכס) – זהו המבנה המכונה היום 'בית המכס העליון' – ולרגליו, בצפון-מערב, Syrian Post (עמדת משמר סורית), שצפתה על הגשר עצמו, וזהו 'בית המכס התחתון'. שני המבנים הללו הוקמו על ידי שלטון המנדט הצרפתי בסוריה, עם קביעת 'גבול הצפון' בעקבות הסכם סייקס-פיקו (1916).  

כך הדבר אף בראש פינה, שם מציינת אותה מפה Customhouse (בית מכס) שהקימו הבריטים ממזרח לכביש ראש פינה – מטולה, כשממערב לו מצויינות על המפה גם ראשי התיבות  ,P.S.כלומר תחנת משטרה ((Police Station, המשמשת בתפקידה עד עצם היום הזה.

 ג. עמדת שמירה בחצר סרגיי

שאל אלדד ידידיה:

כשטיילתי לאחרונה בירושלים, גיליתי בפינה הדרום-מערבית של חצר סרגיי (במגרש הרוסים) עמדת ירי ישנה. המקום לא נמצא ליד קו הגבול של 1948, מה פשר המיקום?

השאלה הופנתה למדריך ולצלם ברוך גיאן, שענה:

בימי המנדט הבריטי מוקמו בבית סרגיי משרדים של מחלקת העבודות הציבוריות. העמדה נמצאת בפינת מגרש הרוסים והייתה חלק ממתחם השלטון הבריטי שנקרא 'בווינגרד', וזו כנראה העדות הפיסית היחידה שנותרה מהמתחם.

ד. מה בין נחל חֶבֶר לחברון?

שאל שמשון בהט מחולון:

בסיור גיאולוגי באיזור נחל חֶבֶר עלתה השאלה מה הן משמעויות שמו הערבי הקודם של הנחל – 'ואדי חַבְּרָה', והאם יש קשר לשמה העתיק של חברון, שנחל חבר מתחיל בה. באנציקלופדיה 'אריאל' של זאב וילנאי (עמ' 2166-2165) יש אזכור לשם זה, המציין שני אזורים בצפון סיני – 'חַבְּרָה' ו'חַבְּרָה שרקיה' (המזרחית). שמות אלה מופיעים במפה גיאולוגית גרמנית משנת 1916 ומתארים אותם כ'עמק עטור גבעות'. ניסיתי לאתר את המפה במרשתת, דרך שגרירות גרמניה ובפנייה ל'איגוד הגיאולוגים הגרמנים', והעליתי מאובן... פניתי גם אל מומחים לערבית, אך התשובות התמקדו בשיוך השם לשמה העתיק של חברון. האם אכן יש קשר בין שם האיזור לבין צורתו המורפולוגית.

תצפית אל נחל חבר (מקור: ויקיפדיה)

והשיב יהודה זיו:

ארבע משמעויות יש למילה חַבְּרָה (حَبْرَة) בערבית: שמחה; חיי רווחה; לחן נעים; כינויה של חברון בימי הביניים. ואילו למילה חַ'בְּרָה (הנהגית כַבְּרָה; خْبْرَة) יש מובן שונה. לדברי וילנאי הריהי 'בקעה גדולה ושטוחה' בסיני, ומסתבר, כי בשל צורתה מכנים אותה הבדווים בשמו של כלי קיבול גדול מעור גמל, המשמש לאחסון שמיכות ובגדי חורף. והרי לך שם ערבי ציורי, המשמש אף מונח בגיאומורפולוגיה, כאשר ביקשת.  

מכאן, שהבנת משמעותו של שם ערבי מחייבת אוזן קשבת להבדל שבין ح (ח) לבין خ (ח', שאותו מבטאים ככ' רפה). מהיכרותי עם דו"חות סוקרי נוף גרמניים, אני מניח כי אף הם ציינו בסיני את בקעת Khabra ולא את Habra. ואכן, כדבריך, גם וילנאי הביא את שתי הצורות הנזכרות: חַבְּרָה (שמם הערבי של חברון ושל נחל חבר) וחַ'בְּרָה שבסיני, באזור בִּיר-גַפְגָפָה. לא לחינם נוהגים הערבים ללגלג על יהודים, המתעניינים דווקא בשלומו של הדוד מצד האם, שעה שהם שואלים: 'כִּיף חָ'אלַכּ?' בח'ית חִכִּית, שעה שבעצם כוונתם היא 'כִּיף חָאלַכּ?', בחי"ת גרונית: 'מה מצבך? מה שלומך?'...