קום והתבאס בארץ: כְּבוּדוֹת, רטיבות, ט"ו בשבת, דלת מוטרדת

א. כָּל כְּבוּדָּ[ת]ה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה

בנתב"ג, שער הכניסה והיציאה של ארצנו, מוצב שלט זה, שמציע צורת ריבוי חדשה בעברית.

אם עד עכשיו חשבנו ש'כְּבוּדָּה' היא עצמה לשון ריבוי, הנה מתברר שיש ריבוי לריבוי – 'כבוּדוֹת'

צילום: זאב קינן

שאלתי לדעתו של פרופ' חיים כהן מהחוג ללשון עברית באוניברסיטת תל אביב, וזו תשובתו הרמתה:

אין פסול דקדוקי. אם יש 'כבודה' יכול להיות ריבוי 'כבודות'. ​הבעיה היא סמנטית. לכתחילה 'כבודה' הוא שם קיבוצי, תיקיו ומזוודותיו של הנוסע, ומן הבחינה הזאת אין היגיון ​בצורת הריבוי. אבל דרך העולם היא שלעיתים שם קיבוצי מקבל גם משמעות של הפרט מן הכלל. מישהו כנראה כבר 'תרגם' את 'כְּבוּדה' לתיק או למזוודה אחת, ועל כן, כמה מזוודות הן 'כבוּדוֹת'. כיוצא בזה קרה ל'נשק' (נשקים), 'מידע' (מידעים), ואפילו 'לחם' (לחמים). כתבתי מעט על תופעה לשונית זו בביטאון האקדמיה ללשון העברית, אקדם, 31 (2006), עמ' 7-6.

ב. הכינו את המטריות

בקושי התאוששנו מהתרד של עין בוקק והנה פנינת תרגום חדשה הגיעה לשולחן המערכת.

בית הספר האזורי הַרטוּב, שנמצא בקיבוץ צרעה שליד בית שמש, קרוי כך על שם המושבה הַר-טוּב, יישוב שפונה בימי מלחמת העצמאות ומאז לא נבנה מחדש (על חלק מאדמות המושבה הוקם המושב נַחַם).

משום מה, בית הספר מקפיד לרשום את שמו 'הרטוב' ולא הר-טוב. תאמרו, מה זה משנה ולמי אכפת?

ובכן, אם אתם במקרה מחפשים את בית הספר במפות גוגל, תשמחו לשמוע שהתרגום לאנגלית הוא מילולי לגמרי, ומדובר בבית ספר רטוב (Wet Elementary School)...

תודה לרבקי ריבק

ג. עוגיות ט"ו בשבת

בשל הפאדיחה הקשה נמחק שם היצרן...

צילום: זאב קינן

ד. לפתוח או לסגור? זאת השאלה... 

ומה עושים כאשר הדלת פתוחה?

במרכז הבריאות בקרית שמונה לא ניתנו הוראות מפורשות בסוגיה זו.

צילום: עפר גביש