יום שישי, 8 באוגוסט 2025

חסידי ויז'ניץ חונכים בית עלמין חדש

 
כתב וצילם דנצ'וּ ארנון

בשולי בית עלמין ירקון, סמוך לפתח תקווה, כבר מוכנה חלקת קבורה חדשה כדי לקלוט מאות נפטרים. בינתיים הקברים הריקים מלאים באדמת חמרה אדומה, ובמקום שוכני עפר מציצים מהם, פה ושם, צמחי בר: ינבוט, קיקיון או דַטוּרָה. החלקה ממתינה בסבלנות לחנוכתה על ידי בעליה – חברה קדישא של חסידי ויז'ניץ בבני ברק, והם מצידם מצפים ליום תענית כדי לקיים את הטקס שמחייב את המשתתפים בו לצום. והנה הגיע היום המתאים: י"ז בתמוז (13 ביולי 2025), יום פריצת חומות ירושלים על ידי הרומאים, שהוא אחד משלושת המועדים שיהודים שומרי מצוות צמים בהם זכר לחורבן העיר והמקדש.

'בית עלמין ירקון' משותף לכל גוש דן והמתים נחים בו את מנוחתם האחרונה על פני שטח גדול ויקר. כדי שאפשר יהיה לצופף את הקברים, ככל שההלכה היהודית מתירה, נבנו קירות בטון סביב כל קבר ומידותיו הן במינימום הנדרש. בין שורות הקברים מדרכה למעבר, גם היא צרה ככל שאפשר.

יש גם מעבר לא מבוטן (מסומן בצילום בחץ) שבו אפשר יהיה לטמון נפלים. 'נפל' הוא תינוק שנולד מת בכל שלב של ההיריון,  וכן תינוק שמת עד שלושים יום מלידתו. נפל טומנים בבית הקברות, אבל ללא מצבה.

יום חם והשמש לוהטת. בשעות אחר הצהריים מגיעה לחלקת הקברים קבוצה לא גדולה של חרדים, רובם ככולם אנשי החברה קדישא של חסידות ויז'ניץ. הם עוטים את הקפוטות השחורות והארוכות, כאילו החמסין אינו קשור אליהם. כדי לקדש בית עלמין צריכים להשתתף לפחות מניין אנשים, היום הגיעו כעשרים חסידים שביקשו להשתתף בטקס המיוחד. 

דבר ראשון, כולם נוטלים ידיים בברזייה.


כל משתתף קיבל חוברת ובה סדר 'קידוש וחינוך בית עלמין' ('חינוך', בהקשר זה, מכוון לחנוכת השטח). הטקסטים שבפנים הם מימים ימימה, אבל הכריכה נדפסה במיוחד לטקס זה. על פי המסורת החסידית, התפילות עצמן וסדרן נקבעו בידי הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.


בכניסה לחלקה הייעודית מתפללים בני החבורה תפילה ארוכה ואחריה ה'בעל תוקע' מריע בשופר.


 אחרי כן נכנסים לחלקה ונאספים בפינה ('קרן' בלשון החסידים) הדרומית-מזרחית שלה. כאן מתחילים. 


המטריות השחורות, שנשלפו ממחסן בגדי החורף והגשם, מקילות מעט מלהט השמש. הניגוד בין חום השמש לבין המטריות משווה לטקס מראה משונה, כאילו נלקחו מסצינה בסרט של פליני.

בקרן הדרומית-מזרחית שוב קוראים בקול רם פרקי תהלים וקטעים אחרים, רובם מהמקרא. לסיום תוקעים בשופר, וכולם צועדים בטור ארוך אל הקרן הצפונית-מזרחית. לכל קרן קטעים המיוחדים לה שמסתיימים בתקיעת השופר.

בראש הטור צועד 'ראש הדגל' – כך מכונה העומד בראש חברה קדישא. ראש הדגל של חברה קדישא של חצר ויז'ניץ בבני ברק הוא הרב שמואל ברגר שליט"א. אחריו צועד התוקע בשופר, הרב ישראל איצקוביץ (שעזר לי בטובו להכין רשימה זו).

כך עורכים שבע הקפות. כשמסיימים את ההקפה השביעית, בקרן הדרומית-מזרחית שבה התחיל הטקס, ולאחר תקיעת השופר האחרונה, אוספים מהנוכחים כסף לצדקה. 

הטקס, שארך כשעה, הסתיים ומכאן ואילך אפשר להתחיל לקבור בחלקה. עד מאה ועשרים!

______________________________________

דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il

20 תגובות:

  1. תודה רבה על ההסבר המפורט. אכן תהיתי כיצד הופכים ״סתם אדמה״ לאדמה מקודשת בה ניתן לטמון מתים. למדתי דברים חדשים. תודה ושבת שלום.

    השבמחק
  2. "קרן" היא פנה, לא רק בלשון החסידים, אפילו בכדורגל...
    והלחם המלים הארמיות "קרנזול" (הולך אל הפנה, או מן הפנה) שהיה בספר הגאומטריה ממנו למדתי, חודש תחת המלה ממוצא יווני "אלכסון".
    [בהדי הדדי פלגו לה בקרנזול (בבא מציעא קח:).

    השבמחק
  3. בזבוז נורא של שטח, ועל מה?!

    השבמחק
    תשובות
    1. צריך לנהוג כפי שנהגו אבותינו מתחילת האלף: להוציא עצמות הקבורים "הוותיקים" ולהעבירן בתוך כדי חרס ל"מערות קבורה" . כך לא נזקקין לשטחי קרקע עצומים בגודלם

      מחק
    2. תודה דאנצ'ו על התיאור הנפלא. בד"כ נוהגים לחנוך בית עלמין או חלקה חדשה בז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו וחללים שמקום קבורתם לא נודע.

      מחק
  4. עובדי אלילים ותו לא.

    השבמחק
  5. אני רואה בצער את בזבוז האדמה שאין לנו לעוד קברים ובמיוחד במקרה הזה קברי שדה יחידים במיוחד עבור חסידי ויז'ניץ.
    במה זכו חסידי ויז'ניץ לקבורה של יחידים באדמה לעומת כל אזרח ישראלי אחר שייקבר בקירות ובמגדלים בירקון?
    לצערי המדינה טרם אימצה את שיטת "קבורת ארץ ישראל" שעליה ניתן לקרוא באתר https://kvurat-eretz-isr.org.il/. הגיע הזמן!

    השבמחק
  6. הביטוי ''חינוך'' בהקשר של קבורה מקורו במשנה מועד קטן, ''מחנכים את הכוכין במועד'', כלומר משתמשים בהם בפעם הראשונה (אך לא האחרונה). לגוף העניין ניתן ללמוד גם ממשנה זו שעדיפה הגישה של חברי הרב רפי אוסטרוף. היו משתמשים בכוכים שימוש חוזר אחרי ליקוט העצמות.

    השבמחק
  7. האם אפשר לצרף לכתבה את "סדר 'קידוש וחינוך בית עלמין'" שהשתמשו בו?

    השבמחק
    תשובות
    1. איך? - זו חוברת וזה פוסט

      מחק
    2. אולי סדרה של תצלומי הדַפִּים?

      מחק
  8. מרתק -- תודה! שבת שלום

    השבמחק
  9. החסר קברים אנוכי שעל כך מצאתם לנכון לכתוב ודווקא בימים אלה.

    השבמחק
  10. מתאים לסרט פולקלור של דיסקברי או נשיונל-גיאוגרפיק.
    הזכירו לי את חכמי היהודים מאתיופיה, או מנהיגי שבטים באפריקה על המטרייה הזו.
    האם גוי כמוני, ישראלי, אפילו שאמו יהודייה, יזכה להיקבר שם?
    ואת כל הטראראם הזה, פולחן המתים הנור הזה אנחנו מממנים?
    פליני אהב מאוד סצינות כאלה, עינו היתה רכה ואוהדת... עיני בישראל 2025, אוגוסט אינה רכה ואינה אוהדת.

    השבמחק
  11. בכלל לא הגיוני מה שעושים היום בבתי העלמין. כלומר, שימוש בשטחי האדמה לקבורה במקום לצרכים אחרים. ונראה גם שהצפיפות גורמת לחילול כבוד המת כי לא ראיתי עוד שמביאים לשם כיסאות לשבת עליהם, ויש כאלה שמשתמשים לשם כך במצבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כבר אמרו, ובכ"ז: אנחנו, חסידי החולין, נקברים היום בקטקומבות, שגם הן פתרון בזבזני. החפץ-ה להיקבר באדמה ממש - ישלישו אלפים רבים של ש"חים לחברה קדישא. והנה, כאילו כלום, ויז'ניץ.
      ובעניין הכסאות והחילול - בדקתי ולא מצאתי שום איסור הִלְכתי לישיבה או אפילו עמידה על מצבות. ולמה שיהיה בכלל.



      מחק
    2. סוריאליסטי לגמרי!

      מחק
  12. היי. זה כמו הביטלס באבי רואד בתמונה א'

    השבמחק
  13. בסאגאדה שבפיליפינים מקובלת שטת קבורה יחודית; שורו, הביטו וקראו:
    https://www.atlasobscura.com/places/hanging-coffins-of-sagada


    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', אם יש לכם חשבון דוא"ל בגוגל, לחצו על 'חשבון גוגל' ושמכם יעלה מיד. אם לא - לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.