השכרת עופות לכפרות, ליחידים ולמוסדות (?), ועוד במחירים הזולים ביותר (מסתבר שיש תחרות של ממש בשוק השכרת העופות)!
למה לקנות אם אפשר לשכור ולהחזיר?
(כנראה מחזירים אותם מתים)
בכל מקרה כדאי להזדרז, ערב יום כיפור בפתח.
(מקור: בעולמם של חרדים) |
ואם אנחנו באזור החיוג של 'על זה עוד לא חשבו', מה תגידו על המתקן החדשני הזה...
'כפּרע-סל', מבית 'מלכות וקסברגר – פאר היצירה היהודית', יחזיק את התרנגול במנשא בטוח ומכובד, ובעיקר יאפשר לכם לעשות את הכפרות 'באופן נקי ואסתטי' (ובמילים אחרות: התרנגול לא יחרבן לכם על הראש אלא בסל).
(תודה לאליעזר)
רשימות קודמות על כפרות:
כפרה עליכם... על כפרות ותרנגולים
עוד על כפרות ותרנגולים
צילום: רמי נוידרפר
|
הכי אהבתי את הלהיט התורן
השבמחקהכפרה'סל
עקב ריבוי עברות שעוברות מהמתכפר לתרנגול/ת קיימת מעמסה ריגשית על העוף הנגרמת לו תוך כדי הסחרחורת מהסיבוב על הראש - כך שצואת העוף נחה לה כפתיתי שלג ממרומי הראש....
הכפרהסל הוא התקן מקרטון מכניסים את העוף פנימה ומסובבים את הקרטון (עם העוף בפנים)
ורציני לגבי הנ"ל
מישהו יודע אם הסל של וקסברגר - פאר היצירה היהודית, מתאים גם לתרנגולות בדמי מפתח?
מחקהאם יוצאים ידי חובה כשיש משהו מפסיק בין הראש לתרנגול?
השבמחקזו לי הפעם הראשונה שאני נתקבל במושג "השכרת עופות לכפרות".
השבמחקוזה פירושו: לא הכל נוהגים לשחוט את התרנגול/ת מיד בסיום אמירת הטקסט. יש שמחזירים אותו למוסד שממנו קנו את העוף (וזה פשר שירבובן של ה"מוסדות" לענייננו), המוסד דואג לשחיטה וכו' ותלמידי המוסד מקבלים את העוף לארוחתם (ובכך עושה הקונה צדקה נוספת עם המוסד). אלא שיש נוכלים שממחזרים את העופות ל"סיבוב כפרות" נוסף.
ר' יהושע.
מחקאם זו לך הפעם הראשונה שאתה נתקל במושג זה כנראה שפספסת את הפוסט משנה שעברה
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2012/09/blog-post_20.html
שבו התפרסמה מודעה שהופיעה בעיתון מעריב שנת 1951 המבשרת על "כפרות להשכיר"
תמונת הילד עם התרנגולת יפה מאוד.
השבמחקנדמה לי שזה אותו ילד שצילמתי בתשעה באב קורא איכה מתחת לשולחן...
מעניין האם מתכנני הכפרע'סל חשבו על התקן לנשים הרות, בהלכה מוזכר שמלבד לעצמה, צריכה האשה לערוך כפרות גם לעובר שבבטנה, ומאחר ולא יודעים מה הוא (אז טרם היה אולטרא סאונד...) היא עושה מחמת הספק גם על תרנגול וגם על תרנגולת, כך שהיא מריכה התקן מנופח, בשביל שלושה עופות....
השבמחקמנהג הכפרות הוא אחד הדברים המעניינים, המראים כיצד כוחו של מנהג גובר על ההגיון ועל הכל. רבי יוסף קארו בשולחן ערוך שלו עדיין כתב על מנהג הכפרות שהוא מנהג שטות וצריך לבטלו(!), ולא לחינם כתב כך. המנהג הזה מדיף ריח כבר של עבודת אלילים. מן קרבן לכוחות השחור כדי שיסתפקו בו ויניחו לנו. אבל זה לא עזר לו, עד כדי כך שבמהדורות מאוחרות יותר צונזרו המילים החריפות. כנראה הקבלה השפיעה, היות ובשביל המקובלים הענין הזה ממש כמים קרים על נפש עייפה.
השבמחקבעשרים השנה האחרונות התמסחר ענין הכפרות, ומוסדות שונים גורפים מכך הרבה כסף. אבל מה שקורה הוא צער בעלי חיים ענק, במסגרתו משונעים עשרות או מאות אלפי עופות בתנאים כאלו שבסופו של דבר רבים מהם מתים או גוססים, ואינם כשרים אפילו לאכילה. כך שגם המטרה של מתכפרי הכפרות לא מושגת, אבל למי אכפת? בימינו אין לאף אחד כוח להתעסק עם תרנגול חי, ועדיף שהמוסדות ישברו את הראש. כך שהמתכפר משלם כסף למוסד והולך לו בלב שמח לאחר שנגעל כמה דקות עם התרנגול המלוכלך [הם מטונפים לגמרי לאחר ימים שלמים בתוך הכלובים האלו, קומה על קומה, כשכל קומה מעבירה את צרכיה לזו שתחתיה], והמוסדות זורקים אותם לפח לאחר שהרויחו על כל תרנגול.
אני רק לא יודע אם ההתעללות הסיטונית הזאת בעופות מכפרת או דווקא גורמת לקטרוג גדול על הציבור.