ברוך הבא: מה עושה קזנובה בעיר העתיקה של ירושלים?

כתב וצילם ברוך גיאן

ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים יש רחוב קטן היוצא מהפטריארכיה היוונית אל המתחם הפרנציסקני 'קוסטודיה טרה סנטה' (משמר ארץ הקודש). למרבית ההפתעה שמו של הרחוב בעברית הוא 'קזנובה'! 

חדי העין יכולים לראות כי השורה בעברית נוספה לשלט הירדני המקורי, שנקבע לפני מלחמת ששת הימים והיה רק בערבית ובאנגלית.



ג'קומו קזנובה (1798-1725) היה הולל ונציאני רב-עלילות, שהתפרסם במיוחד בשל הנשים הרבות שאותן הקסים וכבש (על כל פנים, כך הוא מספר בפירוט בזיכרונותיו), ומכאן הפך שמו למזוהה עם רודפי נשים ומאהבים. מה לו ולרחובותיה של עירנו הקדושה?

קזנובה האמתי, 1788

התשובה היא כמובן – אין שום קשר ואין זה אלא עוד שיבוש, אחד מני רבים, של שמות הרחובות בירושלים, שעליהם אנו מדווחים בבלוג זה מדי פעם.

השם הנכון של הרחוב מופיע דווקא בלועזית: Casa Nova, כלומר בית חדש. ואכן מי שימשיך מעט לקצה הרחוב יראה שלט אחר ובו הכתיב הנכון.

השם 'קזה נובה' ניתן לרחוב בגלל אכסניית צליינים מפורסמת בשם זה הנמצאת שם מאז הוקמה בשנת 1755. כשנבנתה האכסנייה היא נחשבה 'חדשה', ביחס למנזר הפרנציסקני 'הישן', סן-סלוודור, שלצדה, ומכאן גם שמה. השם ניתן בהמשך גם לאכסניות אחרות המופעלות על ידי המסדר הפרנציסקני (כך למשל נקראת גם האכסניה בעין כרם, בכנסיית יוחנן בהרים).

 בשנות התשעים של המאה עשרים עוד ניתן היה לראות בכניסה לאכסניה שריד של עמוד, שעליו עלו כדי לרכב על חמור או על סוס. עובדי העירייה פירקו את העמוד והיום אין לו זכר.

לא הרבה השתנה מאז צולמה תמונה ישנה זו...

במאה ה-18 היו תנאי הארוח בעיר קשים מנשוא, בוודאי עבור עולי רגל מאירופה. רק המנזרים יכלו להציע מקום לינה סביר, גם אם סגפני. באכסנייה 'קזה נובה' לנו הרבה מפורסמים שביקרו בעיר, וביניהם הדיפלומט והסופר הצרפתי פרנסואה רנה דה שאטובריאן. שמו של שאטובריאן מוכר היום יותר כשם של מנת סטייק משובחת שהכין הטבח שלו, אך האיש עצמו ביקר בירושלים באוקטובר 1806 ואף לן כאן. בשנת 1964 התאכסן ב'קזה נובה' האפיפיור פאולוס השישי, שביקר בארץ הקודש (העיר העתיקה הייתה אז בשלטון ירדן).

בסמוך יש גם חנות נטושה, הסגורה מזה שנים, ולה שם מעניין – קְווֹ וַאדִיס (Quo Vadis), ביטוי מהברית החדשה, שמשמעו 'לאן מועדות פניך?' (זה מה ששאל פטרוס את ישו; יוחנן, יג 36), והתפרסם בזכות רומן מפורסם שחיבר הנריק סנקביץ, וסרט מפורסם לא פחות משנת 1951. 

החלק הקדום של המלון נמצא בתוך הקוסטודיה. האח אלברטו, שליווה אותי בביקורי, הוביל אותי משער הקוסטודיה דרך מעברים ומסדרונות וחצרות אל חדר הגיהוץ שם פגשנו באח קרלוס, שהיה עסוק בגיהוץ מדי הפרנציסקנים אך הצטרף אלינו לסיור הקצר.

בסמוך לחדר הגיהוץ ראינו לוח אבן ועליו שמות חרוטים ביד אמן.



גם על דלת עץ עתיקה נחרטו שמות שלא הצלחתי לזהות איש מהם. האם חריטת השם הייתה תחליף לספר האורחים?

שם אחד כן זיהיתי. זהו האמריקני אורסון הייד (Hyde), שליחו של גוזף סמית מייסד הדת המורמונית, שביקר בירושלים בשנת 1841 ושהה בה כשנה וחצי. סמוך לאוניברסיטה המורמונית שלמרגלות הר הזיתים יש גן יפה ועלום על שמו.





יצאנו לחצר ושם ליד בור המים הייתה גלגלת שהעלתה את ציודם של האורחים.





שער ברזל נמוך נפתח במפתח עתיק וכבד, וכך מצאנו את עצמנו ברחוב קזה נובה 1.



יצאנו מן המלון הישן, הלכנו מרחק קצר והנה אנו במלון קזה נובה המודרני והמוכר שנמצא ממש ממול. מלון ובו לובי, חדר אוכל ומסדרונות, כמו בכל בתי המלון בעולם, אבל איכשהו כאן זה שונה...

בכניסה לחנות הסמוכה למלון נקבעה תמונה מעודכנת של האפיפיור החדש