כתב וצילם דנצ'וּ ארנון
ביום רביעי שעבר, 27 במאי, חגגו המוסלמים בכל העולם את חג הקורבן (עיד אל-אדחא) שנמשך ארבעה ימים, עד שבת. שלא כמו היהודים, המוסלמים מסתפקים רק בשני חגים חשובים: עיד אל-פיטר, 'החג הקטן', שחל מייד עם סיום צום רמדאן, ועיד אל-אדחא, 'החג הגדול', חג הקורבן, שנחגג לזכר אברהם (עבור היהודים 'אבינו'), שהקריב את בנו ישמעאל (כך לפי מסורת מוסלמית מאוחרת; בקוראן עצמו לא פורש שם הבן) על הר ערפאת הסמוך למכה, ובכך הוכיח לכל מי שפקפק (אם היו כאלה) שהוא מקבל את צו אלוהים ללא היסוס. אסלאם פירושו השלמה, כלומר קבלה ללא פקפוק של דבר האל. מעשה אברהם בבנו מסמל זאת. מיליוני מוסלמים בעולם כולו זובחים בימי החג בהמה, לרוב כבש, לזכר הניסיון שעבר אברהם. חג למוסלמים אך אסון לכבשים...
כל מוסלמי חייב לעלות לרגל למכה בחג הקורבן (מצוות החג'), לפחות פעם בחייו, ולקיים בה שורה של טקסים. לנושא החג' נקדיש בעתיד רשימה מיוחדת.
את אירועי החג השנה תיעדתי ביפו. החוגגים המוסלמים התחילו את היום בתפילת בוקר ציבורית על המדרון הגולש לחוף הים. בשעות אחר הצוהריים והערב צילמתי את החלק 'החילוני' של החג: תזמורות נוער במצעד מוזיקלי מסורתי ברחובות העיר.
גם בימים מתוחים אלה, כדאי ורצוי להכיר את שכנינו ולקוות לימים מפויסים יותר. 'אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום'...
א. תפילה במדרון
מסוף שנות השישים, ובמשך כעשרים שנה, שימש השטח שבין שכונת עג'מי ביפו לבין הים אתר לשפיכת פסולת בניין. כך נכבש שטח גדול מהים אך נוצר אזור של מפגע אקולוגי. בשנת 2005 התחילה העירייה להפוך את הררי הפסולת לפארק. אחרי חמש שנים זכו תושבי יפו לפארק נהדר המשתרע על כמאתיים דונם בין נמל יפו לחוף ג'בלייה. שמו הרשמי של הפארק הוא מדרון יפו.
מעלות השחר
מתחילים לנהור בשבילי הפארק כמעט כל תושביה המוסלמים של יפו ומצטופפים על פני משטח דשא גדול
שבצפון הפארק. כמו שאצלנו, היהודים, באים לבית הכנסת בימים
הנוראים גם אלה שבימים רגילים אינם שומרים מצוות, כך גם בין הבאים לתפילת הבוקר של חג הקורבן נמצאים חילונים. אכן, גם בקרב המוסלמים יש מנעד רחב של זיקה לדת, ורבים מהם מגדירים עצמם 'מסורתיים', לא מקפידים בחיי היום-יום על כל המצוות והתפילות, אבל בחגים משתתפים בשמחה. רבים מהנוכחים, בעיקר נשים וילדים, מתעטפים בלבוש חגיגי או מסורתי (בגדי לבן).
בערך בשעה שש ורבע, מתחילה התפילה. המתפללים עומדים בשורות, רבים מצוידים בשטיחי תפילה. הגברים מלפנים והנשים מאחור. התפילה נמשכת כחצי שעה.
האירוע הוא צבעוני ושמח. בימינו רבים מהמשתתפים מצוידים בטלפונים. מצלמים ומצטלמים.
לאחר הדרשה הקהל מתפזר. זה הזמן להתכבד בעוגות ובבקבוקי מים.
המקפידים על מסורת החג ילכו מכאן לבקר את קבריהם של בני המשפחה ובהמשך ישחטו את כבש הקורבן.
ב. תמונות בתהלוכה
בשעות אחר הצוהריים מתחילות להגיע למועדון המוסלמי ביפו תזמורות של צופים מוסלמים ממקומות שונים בארץ. במגרש מקורה שבחצר המועדון מתארגנים כולם ועורכים חזרות אחרונות.
לפנות ערב מתאספים תושבי יפו המוסלמים, וגם לא מעט מן השכנים היהודים, לאורך רחוב יפת לחזות בתהלוכה היוצאת מהמועדון בחמש.
בראש מוליך את התהלוכה רכב נגרר עם תצוגה צבעונית של סהר ענק ובלונים לכבוד החג. אחריו צועדות כל התזמורות לקצב עשרות תופים, חצוצרות וחמתות חלילים. חמתות החלילים ובדי טראטן (משבצות סקוטיות), הנראים פה ושם,
הם שרידים מימי שלטון המנדט הבריטי שהנחיל את ארגון הצופים לערביי ארץ ישראל.
בלט לעיניי במיוחד מספרן הרב של הנערות שהפליאו לנגן בכלי הנשיפה ולתופף בתופים.
______________________________________________
דנצ'וּ ארנון הוא צלם אתנוגרפי roshyarok@barak.net.il
