א. סלוטייפ חלבי
![]() |
| צילום: רון בן יעקב |
יש גם בשרי?
הכוונה כנראה לסלוטייפ שאינו שקוף (כמו זכוכית חלבית לחלון) – כתב לי רון בן יעקב – אבל בימינו, לך תדע...
ב. רק תבחרו
על קיר אולם האירועים 'פביליון מהדרין' – שם לועזי פלצני למהדרין! – אשר ברחוב הפרסה, בקצה שכונת תלפיות הירושלמית וסמוך למרכול קַרְפוּר, מתנוססת כרזה עצומה, נס להתנוסס בו:
![]() |
| צילום: יונתן אורן |
נכנסתי לאתר הבית של 'אולמי פביליון' והבנתי שמדובר באימפריה של אירועים. לטענתם, זהו מתחם האירועים הגדול ביותר בירושלים, ו'דורות של ירושלמים חוגגים שם את האירועים המרגשים בחייהם'. אני כבר חי כמעט שני דורות בירושלים, לא הרחק משכונה זו, ומימיי לא הייתי במקום (אבל אולי זה רק אני).
התעניינתי בנושא הכשרויות, ולהבנתי המבחר אינו כה גדול, והכשרות היא רק של בד"ץ העדה החרדית.
כפי שהעירו לי כמה קוראים, על פי הצבעים אפשר לראות בבירור שהשלט הוא בכלל לא של 'פביליון' אלא של 'קרפור'. חוץ מזה – הכל נכון.
ג. בהשגחת הבורא
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
ואם אנחנו בענייני 'מבחר כשרויות' הנה עוד אופציה: כשרות בהשגחת הבורא.
קרצ'ופי (באיטלקית: ארטישוק) היא מסעדת שף ביתית (כך היא מגדירה את עצמה) שמיקומה ברחוב לוריא 8 בתל אביב. לא אבין למה גם כאן בחרו הבעלים להשתמש בשם לועזי-פלצני? ארטישוק לא מספיק טוב?
על כל פנים, המסעדה כשרה, וכשנפתחה, ב-2023, אף התהדרה בתעודת כשרות רשמית. באתר הפייסבוק של המסעדה הובא צילום של התעודה, שבאופן מוזר משהו ניתנה להם רק לחודש אחד. אולי כבר אז חשדו בהם...😏
![]() |
| דף הפייסבוק של קרצ'ופי |
מה קרה אחר כך אינני יודע. במסעדה ממשיכים לבשל ולמכור אוכל כשר, אבל בעליה ושֵׁפֶיהָ מאסו כנראה במשגיחי הכשרות ובתשלומי האגרה. זכורני שאבי המנוח, ששמר תורה ומצוות, אמר לי פעם, שאם יהודי מצהיר שהמזון במטבחו או בחנותו כשר – די בכך. הוא עומד על חזקתו שדיבר אמת ואין צורך לפשפש בסיריו. כנראה בעלי המקום הולכים לשיטתו.
וזה מה שכתוב על הקיר בחזית המסעדה:
כל המוצרים כשרים
* מבחירה
* מרצון
* מאמונה
בהשגחת הבורא
והוא לא מבקש אגורה
![]() |
| צילום: איתמר לויתן |
ד. מוקירי שבת בטבריה
טבריה היא כבר מזמן עיר חרדית לכל דבר. עסקנים ופעילים חרדים מעניקים תעודות 'עסק שומר שבת' לחנויות ולבתי עסק הסרים למרותם, ואלה מכריזים על כך בקול תרועה ומקווים שהדבר יביא ברכה לעסקיהם בימי החול. נוכחותו של המרא דאתרא, הרב דב קוק (שאומנם אינו רבה הרשמי של העיר), מורגשת בכל. ממדורי החדשות אני למד שהרב קוק נמצא עתה בבית החולים ומצב בריאותו קשה – נאחל לו שיתחזק ויתרפא, אבל לא הוא הנושא כאן.
הנה שתי חנויות שומרות שבת בטבריה, שתיהן מתהדרות בכך וזוקפות את שמירת השבת 'לזכות והצלחת' הרב דב קוק ולעוד פלוני בשם משה בן אינדפייסל.
השם אינדפייסל נשמע עפּעס חשוד. 'פייסל' היא לא סיומת יהודית נפוצה, לא של שם פרטי ולא של שם משפחה.
בחנות נוספת, שאולי שייכת לאותו אדם, כבר נפתרת זהותו המסתורית של 'בן אינדפייסל'. זוהי הינדא פעסיל...
![]() |
| צילום: אהרן מוסקוביץ |







ב״חלבי״ הכוונה כנראה לסלוטייפ שאינו שקוף! השקוף זה הרגיל
השבמחקיש גם דמשקאי? - לך תדע
מחקחיפוש ברשת מעלה שחברת Max משווקת סלוטייפ חלבי וסלוטייפ שקוף (ולא סלוטייפ בשרי או פרווה).
מחקמראה לי שהמסקנה היא ש"חלבי" מתייחס לצבוע של הסרט הדביק. כאשר משתמשים בשיכבה יחידה להדבקה - הפלא ופלא, הסרט נראה כמעט שקוף לגמרי וכן קל להסירו. בגלל תכונות אלה המוצר (המקורי?) נקרא
Magic Tape
כתבה: הדס פרג
מדוע יצא קצפך על קרצ'ופי? הן מלה זו והן המלים ברבות משפות אירופה לארטישוק התגלגלו מן הערבית "אל ח'ורשוף".
השבמחקויתרון לקרצ'ופי על פני ארטישוק המסורבלת שהיא מזכירה בצלצולה את השם העברי היפה של צמח זה : חרשף, חורשף.
תודה, כרגיל - מוזריות הישראליות המטורללת-משהו.
השבמחקא. הכרזה מתייחסת לקרפור ולא לאולמי פביליון.
השבמחקב. תעודת כשרות ניתנת בתחילה לתקופת ניסיון קצרה, ואחריה מוארכת לשנה שלמה, לרוב מפסח לפסח
אכן נאמנת הצהרתו של אדם שהאוכל שבישל כשר, אך הוא צריך להיות מוכר ומוחזק בכשרות - דבר שאינו נפוץ בחנות אקראית שאדם נכנס אליה לאכול.
השבמחקלמשל, בריכוזים החרדיים קיימים צ'ונטריות הפתוחות בליל שישי )חמישי בערב(, בהם המוכר מוכר וחרדי ואין תעןדת כשרות כלל וכלל.
תודה רבה. להבנתי מדובר בסלוטייפ שכתוב על הפס דבק את הכיתוב חלבי, כך שאפשר לחתוך ולשים על אריזות וכדו׳ שיידעו שמדובר במוצרים חלביים
השבמחקא) נער הייתי וגם זקנתי קמעא, ו"זכיתי" להיות באולמי פביליון בשמחות של שני דורות (ברמצווש של ילד אחד, וברית מילה של בן האחות הגדולה של אותו ברמצווש חביב). אז שני דורות זה כבר בהחלט "דורות של ירושלמים" (הורי המשפחה גדלו דווקא בתל אביב המעטירה יע"א, ד"א...)
השבמחקב) עם כל הכבוד לאביך, שלא זכיתי להכירו, לא הייתי נכנס למסעדה של יהודי המגרש בגרשיים את "רבי עקיבא", ואינו יודע דבר מויקרא י"ט... אין הוא נאמן עליי בכשרותו. צר לי. אך כל מי שיקיים את הפסוק ואמרת חז"ל "מדבר כֹּשֶׁר (KOSHER) תרחק ... ושנא את הרבנות" - אני איתו!
רחוב לוריא הוא תמיד מעניין, נושא במקרה את שמו של האר'י הקדוש ששם משפחתו היה לוריא, רחובו של יעקב שבתאי הוגה הבדידות הקיומית התל אביבית וגם של דר' לוריא מספרו של אמנון ז'קונט, לוריא עצמו (של הרחוב) היה איש חינוך של ההסתדרות הציונית, לא פלא שאלוהים ספק נמצא, ספק מסתתר שם...
השבמחקגם במסעדת הבית התימני של נתן בבאר שבע הכשרות היא על פי קב"ה (וזהו)
השבמחקhttps://share.google/wyaVUEmQkNKDte8WV