במדרש ספרא – מדרש הלכה מתקופת התנאים לספר ויקרא – הובאו דבריו של רבי אלעזר בן עזריה (זה מן ההגדה של פסח, שישב בבני ברק ואמר 'הרי אני כבן שבעים שנה'):
מנין שלא יאמר אדם אי איפשי [איני רוצה] ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערוה, אבל [יאמר] איפשי [רוצה אני, אך] מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך. תלמוד לומר: 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' [ויקרא, כ 26], נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו מלכות שמים (פרשת קדושים, פרק י, כב).
ובמדרש קהלת רבה, פרשה א, ט נאמר:
לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מוציא כרוז ומכריז ואומר: 'כל מי שלא אכל בשר חזיר מימיו יבא ויטול שכרו'.
עבור שומרי מצוות, בשר החזיר נותר אפוא בגדר תשוקה מודחקת. רוצים ('איפשי'), אבל לא יכולים ('מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי'). החזיר אינו אסור בגלל שאינו טעים, אלא כדי להבדיל בין ישראל לעמים. ואם רק תהיה לכם סבלנות ותשרדו עד העתיד לבוא, תזכו גם אתם לאכול וליהנות.
לדברים אלה, ודומים להם, ניתנו פירושים רבים לאורך הדורות. אבל הפרשנות הכי מודרנית משתקפת ב'פיצוצית שלגיה' בדרך חברון 103 בירושלים, סמוך ל'צומת הבנקים'.
חטיפי הגבינה הללו כשרים לגמרי (השגחת איחוד הקהילות האורתודקסיות באמריקה), אבל יש להם 'טעם בייקון'... ולמי שלא נזכר בטעם המקורי או שאינו יודע בכלל מה זה 'בייקון' – בקופה הרושמת זה כבר מוסבר במפורש: 'במבה בטעם חזיר'.
תודה לנ"ג
אני רק שאלה.
השבמחקאם יהודי אורטודוקסי טועם חטיף חלבי מתירס בטעם בייקון עם צ'דר, איך הוא יודע שלא עבדו עליו?
מי מבטיח לו שהוא לא אוכל משהו בטעם שרימפס למשל?
אילו כלים עומדים לרשות איחוד הקהילות האורטודוקסיות באמריקה כדי להשגיח?
תמהני על מש"ק דת ששכח תלמודו, הלא אפשר בקפילא נכרי ועיין מש"כ בויקפדיה בעניין זה
השבמחקhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%90
עוד יש לעיין בעניין האוכל במבה זו אי לוקה גם משום בשר וחלב או רק משום אכילת דבר אחר דאין איסור חל על איסור ואכ"מל
תודה לך המש"ק, אכן תשובה כהלכה.
מחקעכשיו אני נזכר שהחמצתי את שיעור הזה.
ובדיוק בגלל הדברים האלה אני גם "לשעבר", איף יו אנדרסטנד ו'וט איי מין.
אתה נראה לי סתם חוכמולוג הנהנה לקנטר, בעוד שאנו, אנשי התורה, רק מתחזקים מקינטורים.
מחקהייתי מציע לך ולשכמותך, שכל עניינכם לבוז לאחר, בעוד אתם עצמכם אינכם אלא בורים (וזאת במקרה הטוב) - של נעליך לפני שאתה נכנס למקום שחכמים גדולים טרחו בו מאות בשנים.
וכיוון שתורת ישראל מלאת חכמה, ופורשת כנפיה גם על מי שהקב"ה לא חלק לו שכל רב,
הרי היה זה ר' עקיבא שניסח את הכלל האוניברסלי "סייג לחכמה שתיקה", כלל שמומלץ מאוד לאמץ כחלק מן החיים.
ובל תישכח אותה "מיס פיגי" (ובעברית צחה - החזירונת) אשר בעלה-בועלה חוזר מעבודתו בליווי אנשי המשמר (הלא הם המאבטחים) ואותו איש מערבב תאוות בשרים עם החזירונת ובעת ובעונה עשוי גם לטעום חלב אם, ר"ל
מחקכבר היה בעבר חטיף "כיפלי" של תלמה בהשגחת טובי רבנינו, שהכיתוב עליו היה "בטעם בייקון", ואף צורה היתה לו של בייקון וגם דייקו לעשותו פסים־פסים, בהירים וכהים, כדוגמת הבייקון.
השבמחקועד שקמה זעקה על התועבה תיקנו חכמי תלמה לשנות את השם ל"טעם מעושן". אבל את צורת הבייקון לא תיקנו.
למה נקרא שמו חזיר, שעיד הקב"ה להחזירו
השבמחק"למה נקרא שמו חזיר שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל" (מדרש אלפא ביתא תנייתא דשמואל זעירא).
השבמחקאמנם יש בעיה מבחינה פילולוגית - הח' שבמילה 'חזיר' והח' שבשורש ח.ז.ר. אינן אותה ח'...
מחקמבחינת כשרות גרידא, השאלה היא האם מותר (או האם ראוי) לאכול מאכל כשר בטעם חזיר או בייקון.
השבמחקהתשובה היא שכל עוד המאכל כשר הוא מותר גם אם טעמו מזכיר טעמים אסורים.
המקור נעוץ ברעיון שכל מה שהתורה אסרה, אזי במקביל היא התירה מאכל כשר כמותו, בהכירה את טבע האדם ויצריו.
"כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה" (מסכת חולין דף ק"ט ב').
כל הדיון בנושא מביא אותי למקור הביטוי "חזיר בתשובה" או "חזיר בשאלה" בקיצור חזל"ש
השבמחקזה לא קצת יקר בשביל במבה? 24 שקלים?
השבמחק24 ש"ח שה הרבה בשביל חטיפים אבל בשביל טעם חזיר אין יקר.
השבמחקכמות שנאמר בתורתנו הקדיושה מותר לטעום מן הבשר האסור הזה ובלבד שבורא עולם לא ישקיף עלינו מלמעלה בורא עולם, הקדוש ברוך הוא (אמן) וזה קורא כאשר הוא עסוק בשבת שבתון, הלא הוא היום הקדוש ביותר כאשר עליו לחרוץ גורלות
השבמחקזה מזכיר לי מעשה המסופר על המלבי"ם, שהרבה להתעמת במשכילים למיניהם. לאחד מהם הוא אמר: יש דבר אחד שאתה יודע והרמב"ם אינו יודע. -מהו? שאל אותו בן שיחו. ענה: הרמב"ם אומר "לא ידעתי טעם לחזיר"(כלומר לאיסור) ואתה יודע טעמו.
השבמחק