הבחירות לכנסת העשרים לפנינו, וכמובן שבלוג עונ"ש לא יישאר אדיש להן. לכבוד מה שמכונה כאן 'חגיגת הדמוקרטיה' נביא, כדרכנו, צימוקים ושקדים, דברי שחוק ושטות. העיקר שתלכו להצביע והעיקר שתצביעו נכון, אנד יו נואו ווט אייי מין (בכל זאת מדובר כאן במלחמת ההישרדות / המאסף של האליטות הישנות ושל 'השבט הלבן' ההגמוני, המדיר והמריר, שמחלק לחבריו את הפרסים שעוד נותרו).
מכל מקום, תמיד נחמד להיזכר בבחירות קודמות. רק לפני שנתיים וחודש (17 בינואר 2013), ערב הבחירות הקודמות, עשינו כאן מסע נוסטלגי בין כנסות ישראל הרבות, ובסוף הפוסט התנבאתי:
והנה, שוב אנחנו מוצאים את עצמנו באותה נקודת זמן: מתגעגעים לעבר, מאוכזבים מן ההווה ומיואשים מן העתיד.
אז הנה שוב לקט נחמד של כרזות תעמולה לבחירות (רובן לבחירות שהיו לאספה המכוננת ב-25 בינואר 1949) מאוסף הכרזות של זלמן פבזנר, השמור בארכיון המרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל-אביב (תודה לדור סער ולענת שמעוני). בימים ההם, לפני שהייתה טלוויזיה (שלא לדבר על 'רשתות חברתיות') ולפני שנולד ה'קופירייטר' הראשון, היו כאן סתם גרפיקאים מוכשרים ויצירתיים שעשו עבודה מצוינת.
אז מי בעד יציבות חברתית ואחריות פוליטית? מי בעד הפשיסטים ומי בעד מפירי שביתה?
'חזית השמאל' (כולל האופוזיציה הבורוכובית!), 'חזית פועלים לאומית', או 'החזית הדתית המאוחדת', ובמיוחד 'חזית האשה הדתית' קוראות לך! מה יש לומר, כל הארץ אז הייתה חזית. היום קוראים לזה 'גוש'.
והעיקר, לא לסטות מעקרונות! 'הסוטים מתנועתו (של ז'בוטינסקי) – סוטים מדרכו', וז'בוטינסקי חי (אפילו שכבר מת).
להנאתכם.
בעלי התוספות
מישהו ביקש כרזות של ויצ"ו ושל 'התאחדות התימנים'? בבקשה!
מקור: פייסבוק ויצ"ו |
מעולה, כרגיל. שימו לב לכותרת של רשימת הלוחמים (טו)
השבמחקבשנת 1981, לפני כמעט 34 שנים תמימות, פירסמתי במדור "הנידון" של "העולם הזה" (17.6.1981) על בחירות 'אצלם ואצלנו' . התייחסתי גם לסוגיית ההתקפות וההשמצות במהלך מערכת הבחירות (הממושכות והיקרות כל כך בישראל) על מפלגות אחרות - בדנמרק מספרות המפלגות המבקשות את קולו של הבוחר על פועלן ומצעיהן ובניגוד לישראל אין השמצות . תאמינו לי - הרבה יותר נעים במערכת בחירות נקייה. כאשר מסתכלים באוסף הנהדר של זלמן פבזנר המובא ב"עונ"ש" מסתבר שדבר לא משתנה במהלך השנים ומערכות הבחירות והשמצת היריב היא חלק מן ההווי הישראלי שאינו משתנה -אולי אף נעשה גרוע יותר- וכואב לי שהבוחר הישראלי לא מכיר מערכת בחירות נקייה (וגם קצרה בהרבה כפי שהדברים נעשים בדנמרק הצפונית) ואני מאחל לבוחר הישראלי לדעת שניתן גם לגשת למערכת בחירות שאיננה גדושה בהשמצות על יריבים והן נקיות לתפארת הדמוקרטיה.
מחקבמוזיאון העיר תל אביב שמורה כרזת בחירות מטעם רשימת דיזנגוף לעירית תל אביב משנות העשרים, הכרזה מבטיחה חסכון ואיזון כספי ומאיימת כי אם היריבים יבחרו הם יפזרו את התקציב העירוני לכול רוח והכול בעברית יפה של שנות העשרים.
מחקניתאי שנאן
לעלי כהן בקופנהגן: שנת 1981 היתה לפני 42 שנים ולא "לפני כמעט 34 שנים תמימות".
מחקחסרה לי כרזת בחירות של מפלגת ויצ"ו שהכניסה לאספה המכוננת (הכנסת הראשונה) מנדט אחד (רחל כהן כגן). בעיתון הארץ מאותם ימים פירסמה ויצ"ו את מצעה ובה הקריאה: "שכר שווה לגבר ואשה לאותה מישרה" מה שמלמד שיש נושאים שלא השתנו בשישים וארבע השנים האחרונות.
השבמחק21 מפלגות "רצו" לאסיפה המכוננת, ב-25 לינואר 1949 במדינה שטרם מלאו לה 9 חודשים 2 מפלגות הצליחו להעביר את ראש הרשימה לחברות ב"אסיפה" (ששינתה שמה ל"כנסת הראשונה"). בין הפתקים מעזבונו של זלמן פבזנר חסר לי הייצוג של "מפלגת התימנים" (קיבלה להצבעה את האוות "ל" (למה?)אותה ייצג בראש הרשימה זכריה גלוסקא. אני מקוה שבקשתו של משה מרום בתגובתו (כרזת בחירות של ויצ"ו) ושלי ימצאו מקום באחד ה"עונ"שים" הבאים.
מחקיש באוסף המוצג כרזה של רשימת ויצ"ו נ
מחקרות ליטאי יעקבי- תגובה לעלי כהן, לאחר צפייה בסדרות הדניות המעולות Borgen ו״הממשלה״, ניתן להבין שהחתרנות , הלחצים, ההשמצות והטריקים המלוכלכים נמצאים בכל מקום. העובדה שאצלם עושים זאת בסתר ולכאורה- בשקט, אינה משנה את המהות המלוכלכת של הפוליטיקה, הגורמת אפילו לאידיאליסט/ית הגדול/ה ביותר לשנות את עמדתו ב-180 מעלות, כאשר לוחצים וסוחטים אותו.
השבמחקתגובה מדוייקת. כרזות נהדרות
מחק