מאת יהודה זיו
לאחרונה הגיע לידי מסמך אותנטי מימי מלחמת העצמאות, שבכוחו לשפוך אור על מונח שרווח ב'לכסיקון תש"ח' והיום כמעט שנשכח. מדובר ב'דפי רישום קשר' ממפקדת חטיבת פלמ"ח-'הראל', שנערכו בימי מבצע 'מכבי', במהלך הקרב על כיבוש הכפר בית מחסיר (היום המושב בית מאיר), שחלש על באב אל-ואד (שער הגיא).
והנה, באחד מאותם דפים, שנערך בליל 10 במאי 1948, אנו מוצאים דיווח מן השעה 20:20 בזו הלשון:
102020 מניר – הָאַיָּלוֹת תצאנה למחסומים בעוד שעה אחת. הודיע על כך לז'ימי ... הָאַיָּלוֹת תנסנה להזיז אותם.
מן הספר 'זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל', שחיברו גרשון ועליזה ריבלין (מערכות, 1988), עולה כי 'ניר 'היה כינויו של אתיאל עמיחי, בן תל עדשים וקצין המבצעים של חטיבת 'הראל'. 'ז'ימי' הוא, כמובן, ג'ימי, כינויו של אהרן שֵׁמי, לוחם הפלמ"ח האגדי, שנפל כמה חודשים אחר כך. בשנת 1952 הוציאו בני משפחתו את ספר הזיכרון 'חברים מספרים על ג'ימי', שהפך לספר פולחן בשנות החמישים והשישים.
בתבליט הנודע של מצור לכיש (701 לפני הספירה) – אשר עיטר בשעתו את ארמון סנחריב בנינוה – נראות גם מכונות מצור, שחלקן הקדמי מוגבה ומצופה עורות לחים (כנגד הלפידים הבוערים, אשר הושלכו עליהן ממרומי חומת העיר הנצורה). ציפוי זה סכך על מפעילי מתקן ניגוח חומת הַלְּבֵנִים של העיר הנצורה באמצעות חנית ארוכה.
 |
| מתקן ניגוח בתבליט מצור לכיש |
 |
| מתקן ניגוח אשורי מצופה בעורות לחים ובחזיתו קנה להפעלת כידון הניגוח. תבליט מארמון נַמְרוּד, בערך 860-865 לפני הספירה (מקור: המוזיאון הבריטי, ויקיפדיה) |
לימים עשו זאת לגיונות צבא רומי שהצטיידו גם הם במכונת מצור משוכללת, בעלת קורת עץ כבדה, ובחלקה הקדמי ראש אַיִל מַקְרִין, יצוק ברזל. מכאן ואילך היה כינויה המקובל של מכונת מצור זו: 'אֵיל ברזל' או 'איל ניגוח', וכך נולד גם כינוי הקוד של משוריין הליווי בשיירות תש"ח, ששימש ברשת הקשר בשם 'אַיִּל'. משוריינים אלה נעשו בשעתו מלוחות פלדה דקים, שלוחות עץ עבים ביניהם, ולפיכך כונו גם משורייני סנדביץ'.
בעת ההיא עמד בראש אג"ם (אגף מִבְצָעִים) יִגָּאֵל ידין, שאף שימש רמטכ"ל בפועל כאשר חלה רב-אלוף יעקב דורי. אני 'חושד' בידין, לימים ארכאולוג בעל שם עולמי, כי הוא שהעניק למשורייני הליווי את שם הקוד 'אַיִל', בעקבות הכינוי 'אֵילֵי מצור', אשר הוענק למכונות ניגוח החומות שהיו בצבאות אשור ורומי.
 |
| משוריין ליווי מימי תש"ח. צלליתו מזכירה את מתקן הניגוח האשורי |
כך נולד גם כינויה של 'דרך האיילות', לרגלי מבצר לטרון, אשר בה פנו השיירות תחילה במקום להילחם על מעלה 'באב אל-ואד' (שער הגיא). וכל המשערים (ואף אני בתוכם, עד לאחרונה), כי מקור שם זה קשור ב'עמק איילון' הסמוך אינם אלא טועים, כפי שגם מוכיח שלט שנקבע במקום ומייחס את הכינוי ''איילות' דווקא למשורייני חטיבת גבעתי.
 |
| מן הדין היה להוסיף לשורה אחרונה כי מקור השם 'דרך האיילות' הוא בכינוי הקוד 'אַיִל', שניתן למשורייני הליווי, והוא שהוליד, בטעות, את הריבוי 'איילות' (צילום: רפי מן, הערות שוליים להיסטוריה) |
 |
| סמל ה'פורמאנים', מלווי השיירות מן הגדוד השישי של חטיבת פלמ"ח-'הראל' |
 |
| משורייין סנדביץ' ארוך שהורכב על שלדת משאית בעלת מנוע 'סופר-וייט' (Super White). למעלה מימין יושב הנהג, יהודה זְלַטין (היום זיו) |
תודה עבור הרשימה המעניינת. אבי היה בין נהגי השיירות לרושלים, והכתבה רגשה אותי .
השבמחקלפעמים אתה משלב עוד עניינים, כשאתה כותב על ענין מסויים, ואני תוהה, האם לא היה כאן המקום להזכיר, כי אביו של "ג'ימי " היה הצייר מנחם שמי? כשרון הציור שהיה לג'ימי, בודאי ירש מאביו.
מעניין מאד ומזכיר נשכחות:"זכיתי" לנסוע באחד המשוריינים שפינה אותנו(המשפחה) מירושלים כ"פליטים פלסטינאים" שנפגעו בהתקפת הטירור הרצחנית בפיצוץ בן יהודה 21.2.48.
השבמחקנסענו בשיירת המשוריינים דרך באב אל ואד ושרדנו התקפה על המשוריינים.השיירה הגיע לקיבוץ חולדה ושם ראיתי לאחרונה שלט בכניסה לקיבוץ המצייחס לשיירות האלה.
אלון קפלן.
רשימה מרתקת, תודה. כדאי להוסיף שהקשר בין אילי ניגוח או מצור לאיל מופיע בלשון המקרא.
השבמחקכך בתיאורי המצור על ירושלים של הנביא יחזקאל: "וְאַתָּה בֶן-אָדָם קַח-לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר אֶת-יְרוּשָׁלִָם. וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצוֹר וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנוֹת וְשִׂים-עָלֶיהָ כָּרִים סָבִיב" (יחזקאל ד, א-ב).
הכרים, אילי הניגוח, מכונים במילה נרדפת לאיל = כר, לדוגמה: "הַשֹּׁכְבִים עַל-מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל-עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק" (עמוס ו, ד)
מיהודה – ליהודה!
מחקאכן, יש גם האוכלים 'כָּרִים' (=אֵילִים אשר בראש עדר הכבשים) – אך אלה זכו בכינוי זה בשל תכונתם להתרוצץ הלוך ושוב, כמשמעותו בלשונות אחיות במשפחת הלשונות השמיות: kirru באכדית משמעותו 'איל' ואף 'מכונת-ניגוח' למצור ערים – כשלא לחינם תרגם לימים צבא רומי את הכינוי 'איל', במשמעותו הראשונית, דווקא לראשו של איל – ולא של כל בעל-קרניים אחר! – יצוק ברזל, אשר נקבע בקדמת מוט-הניגוח, שאף-הוא נקרא לפיכך, מכאן ואילך, 'איל-ברזל'...
ואילו ב'אחותנו' הערבית, מטבע הדברים, كر (='כַּר') הוא תחילתו של צירוף כפול, שמשמעותו 'להתקדם ולסגת/ לנגוח שוב ושוב' – והכפולית كركر (='כַּרְכַּרַ') הריהי, לפיכך, 'לחזור חלילה, להתרוצץ הלוך ושוב (כנ"ל) כדרכם של איל ואף של 'מכונת-ניגוח'; מכאן בעברית אף 'כִּרְכָּרָה' (בריבוי 'כרכרות' – 'והביאו את כל אחיכם מכל הגויים, מנחה לה' – בסוסים וברכב וּבַצַּבִּים [='עגלות צב', מכוסות כיפה] ובפרדים ובכרכרות, על הר קדשי ירושלים!', ישעיהו ס"ו:20) – כשגם כאן בא השורש 'הכפול' ללמד על פעולה חוזרת, הלוך ושוב...
ומבלי להיכנס לויכוח 'מי המציא את הגלגל - והיכן?', מעניין שברומית ‘Carra’ ואף ‘Carrus’ הריהי 'עֲגָלָה' (מקור Car באנגלית!), שהיא‘Carossa’ = 'כרכרה' באיטלקית (ממנה נתגלגלה كروسة / 'כַּרוֹסָה' אף אל הערבית!) – כמו גם Carriage באנגלית; ואילו בצרפתית אנו מוצאים את כינויו של אותו מיתקן-כרכרות סדורות במעגל, Carrousel’ - היא ה'סְחַרְחֶרֶת'.
אהבתי מאד. כמה טוב שעוד מספרים על הפלמ"ח ...
השבמחקתודה על הפירוש ל "אילות" ועוד...
אנא ספרו דברים יםים כאלה לעתים קרובות.
הכתוב הזה, כרבים אחרים, הוא מעט המכיל את המרובה, וחשוב לא רק לי הסב אלא גם ויותר לנכדי אוהבי הארץ, שוחריה וחורשיה, יודעיה ודברי ימיה. ברכות יחולו על ראשי הכותבים ובעל האכסניה.
השבמחקתגיד, יהודה, האם "הרי יהודה" - זה על שמך?
השבמחק"והרי זה מדבר..." , רגע, גם מְדַבֵּר יהודה...
תמיד תהיתי מאיין "דרך האיילות", שהרי היו בפלמ"ח "רזאלות" לא מעטות אבל כינוי זה היה יותר על בסיס אישי. ואיילות הרי אין בארצנו (וכדי להגיש זאת קיים מושב עין איילה!!).
אגב, לזכותו של מנחם שמי, האב השכול, לא רק האנדרטה בבית הקברות בקרית ענבים, אלא גם עיצוב ה'כרית' האלכסונית שעל הקבר, שמאפיינת מאז ועד היום את הקבר הצה"לי.
מזה מספר עשורים שבו (למעשה, הושבו) האילות האמיתיות לארצנו. הלא הן נקבות אילי הכרמל.
מחקמתוך ויקיפדיה: משהחליטו להשיבם לטבע בישראל הובאו לחי בר כרמל איילי כרמל מאיטליה, צרפת והונגריה. בשנת 1998 שוחררו לטבע 8 איילי כרמל בשטח רמת הנדיב שבדרום הר הכרמל, סמוך לזכרון יעקב. היום חיים שם 10–15 פרטים, וכמה מהם נפוצו אף לחוף הכרמל הסמוך. בעתיד ישוחררו לטבע פרטים נוספים.
והנה המקור להכל ביחד: השוואת בנות ירושלים לאילות, קשירתן בצביות ובצבאות גם יחד, ההפרדה בין הצביה לבין האילה. בקיצור, ציטוט מן החכם באדם:
ג,ה הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה:
שמו של מושב עין איילה (ומושב עופר הסמוך) נגזרו משמו של הכפר עין ע'זאל. אז היו גם היו ״ע'זאלים״ בכרמל...
מחקחן חן על ההסברים וההרחבות המאלפות .
השבמחקdo you know the names of any of the other people in the last photo? Especially the woman on the right (closest to you, Yehuda). Her name was at the time Drora Ezrahi, and she was in the melavey shayarot of Palma"h Harel. My sister and she recently went through all her old photos and posted some on the internet, but this photo was not among the photos posted. Maybe she doesn't even have it.
השבמחקאכן, דרורה פרג היא הנראית לצידי בתצלום 'המשוריין הארוך'.
מחק