ארץ הקודש: מקווה, קידוש חילוני, חקלאי דרוזי, נר תמיד, אש ומזגן

א. מקווה לנכוֹת

כבר בשנת 2006 הקימו רשויות שונות מקווה טהרה לנשים נכוֹת בשכונת מוסררה בירושלים (היא שכונת 'מורשה', שם שאיש לא משתמש בו). גם בלי להיכנס פנימה, אפשר להניח שהכוונה היא למקווה טהרה רגיל שהותקנו בו סידורי נגישׁוּת המאפשרים כניסה נוחה לכסאות גלגלים, וכמובן מעקה ומדרגות רחבות לירידה נוחה אל מקווה המים שבו טובלות הנשים.

צילום: יוחנן פלוטקין

אינני יודע אם יש עוד מקוואות כאלה בארץ. הרעיון עצמו כמובן מבורך, אך לא מובן לי מדוע נכות צריכות מקווה משל עצמן – ועוד כזה המכריז על כך בשער בת רבים! – ואינן יכולות לטבול במקווה רגיל שפשוט יהיו בו סידורי נגישות לנכים.

ב. ורק האדם עוצר לו את הזמן

יאיר הרשלר מדווח:

לא מכבר ביקרתי בקהילת מגוון – קיבוץ עירוני הפועל בתוך העיר שדרות. המבנה המרכזי של הקיבוץ משמש למשרדים, למטבח, לחדר אוכל ויש בו גם 'מועדון לחבר'. על מדף שבקיר המועדון עומדים פמוטים וביניהם שלט עם נוסח 'ברכת היין', שנבחר על ידי חברי הקיבוץ להחליף את הנוסח המסורתי. שאלתי מספר אנשים מי חיבר את הנוסח, אך איש לא ידע.  מכל מקום, הנוסח חובר כבר לפני עשור. בשנת 2011 הועלתה 'ברכת היין' לאתר האינטרנט של הקהילה, ויש בנוסח זה כמה שינויים שאולי יעניינו את חוקרי תולדות התפילה:

יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם 

כי שבעה ימים סובבת ארץ על צירה 

ורק האדם עוצר לו את הזמן 

ומבדיל בין ימי החול ובין שבת קודשו

ויברך את יום השבת ויקדש אותו 

כי בו שבת מכל מלאכתו ואותו יעד לשאר רוחו 

סברי חברי: 

ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. 

לחיים!

ג. דרוזי שומר מצוות

ולא סתם מצוות, אלא כאלה התלויות בארץ! על איסור ערלה (שזה ממש לא עורלה), שעל פיו אין לאכול פירות עץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו, קראו כאן. 'אין צורך לעצר', איו פירושו 'אין צורך לעצור', אלא 'אין צורך לעשר'...

צולם בכניסה לנחל שניר ברמת הגולן.

צילום: דב גולדפלם

ד. נר תמיד

אם בדרוזים שמקפידים במצוות עסקינן, מה תגידו על הסיפור הבא.

מיקי מלכה שתה קפה בסניף ארומה שבעיר מעלות ושמח לגלות שבית הקפה ערוך לכל תרחיש.

צילום: מיקי מלכה

הצירוף 'נר תמיד' – שמקורו אמנם בתורה (ויקרא, כד 2), בהעלאת נר בבית המקדש שיאיר תמיד – קשור אצלי לבתי קברות צבאיים ולציון מותם של נופלים בקרב.

לשאלתי התמימה, מה עושה נר התמיד בלב התנור של 'ארומה', הפנה אותי מיקי לאתר המכון ההלכתי 'צומת', שמסביר דבר דבור על אופניו. ובכן, הכל קשור לכך שבמטבחים של 'ארומה' עובדים, לא עלינו, גם כאלה שאינם בני ברית, 'שכידוע אסור לאכול מתבשיליהם'.

דנו בסוגייה חכמי צומת ומצאו 'פתרון הלכטכני לבישולי נוכרים במטבח מוסדי'...

ה. האש שלי

ועוד בענייני אש תמיד, זו שלעולם לא תכבה.

דניאל סטולמן שם לב לסמליל המשונה שעל שקית הניילון העוטפת את מטף כיבוי האש שבביתו.

במבט מקרוב הוא זיהה את סמלם המוכר של חסידי ברסלב ה'נחנחים', מפלג ישראל אודסר. הסמליל מורכב מהמילים 'האש שלי', שרומזות למשפט מפורסם שאמר רבי נחמן: 'האש שלי תוקד עד ביאת המשיח'.

'קצת משעשע', כתב לי אביעד סטולמן, אביו של דניאל, 'שאלה שדוגלים בהתמדתה של האש מתפרנסים גם מכיבויה'...

ו. 'קר לי' / 'חם לי', או מצוקת הגבאי

שלט במתחם השטיבלך שבשכונת קטמון הישנה בירושלים.

צילום: חיים וקסמן