בורא מיני מזונות: ייִדישע מאַמע, להכעיס, הקצב בלט, עובדי אדמה

א. אַ ייִדישע מאַמע בתל אביב

מזללת בשרים חדשה נפתחה בשוק הכרמל בתל אביב ושמה 'ייִדישע מאַמע' (אם יהודייה; את הניקוד התקני אני הוספתי). הדוכן מתמחה באוכל יהודי-פולני, ואנו, שלצערנו עדיין לא אכלנו שם, מתעניינים בעיקר באמרות הכנף שבתפאורה וכמובן בתפריט.

במקום אמא יהודייה מצויר על הקיר דווקא אבא יהודי (אַ ייִדישע טאַטע)...

ויש גם ציטוט נאה ממנדלי ('ספר הקבצנים', כל כתבי מנדלי מוכר ספרים, עמ' צג):

התפריט יצירתי למדי, אבל ברור שהניסוח לא נבדק על ידי מי שמתמצא קצת ביידיש. אם היה כזה, הוא היה מן הסתם מתקן את המפלצת הלשונית 'ווילדע חאייע' (צריך להיות: אַ ווילדע חיה; כלומר חיית פרא), ואת 'אוי ואי זמיר' (צריך להיות: אוי-וויי ז'מיר; כלומר, אוי ואבוי לי).

העיקר ש'בייקון' ו'שרקוטרי' כתבו נכון...

צילומים: איתמר לויתן

ב. עוף צֶלוֹחֶס

ועוד בענייני בשר ויידיש.

בשכונת למד בתל אביב יש מסעדת גריל עופות, שנקראת בשם הנפלא 'עוף צלוחס'.

זה אולי נשמע לכם כרמז עבה כגרגרת ל'עוף בצלחת', אבל בעצם מדובר במשחק על צורת ההיגוי ביידיש של 'אויף צו להכעיס' (שהוגים אותה: אוֹיפְצֶלוֹכֶס), ומשמעותה: להכעיס, אף על פי כן ודווקא.

צילום: אבישי ליוביץ'

הנה נחמה ליפשיץ שרה את 'אויף צו להכעיס אַלע שׂונאים ... עם ישׂראל חי', שיר של יוסף קרלר, שהדיסידנטים היהודים בברית המועצות אהבו מאוד:



ג. הקצב בלט

ואם אנחנו בעסקי אוכל בשרי, נציין לשבח את 'אטליז בלט', ברחוב השוק בתל אביב. שלט ההנצחה בפתח החנות עושה כבוד לאבי המשפחה, 'סבא שרוליק', שכבר בלודז' היה קצב...

צילום: איתמר לויתן

ד. עובדי אדמה

יש מילים בעברית שחשבנו שנעלמו כבר מהלקסיקון ונס ליחן, 'עבודת אדמה' למשל.

גדעון נח, שהתפעל מאריזת הקרטון וממה שכתוב עליה, בדק ומצא שמדובר במאפייה איכותית שפועלת בקיבוץ בית השיטה.

צילום: גדעון נח

אתר המאפייה

ב ת י א ב ו ן !