מאת דוד אסף
צילומים: איתמר לויתן
א. בתי ורשה
השכונה בתי ורשה ('די ואַרשאַווער הייזער') שביפו (לא התבלבלנו. אני יודע שגם בירושלים יש שכונה בשם זה), יסודה בחווה חקלאית שנבנתה על ידי טמפלרים גרמנים בראשית שנות השבעים של המאה ה-19. היא שכנה בקצה רחוב סלמה פינת רחוב קיבוץ גלויות של היום. החווה נרכשה בשנת 1907 על ידי הסוחר החרדי שאול יצחק פניגשטיין, שהשכיר את דירות המגורים ואת המתקנים למתיישבים יהודים, אנשי העלייה השנייה, שהגיעו לארץ דרך נמל יפו. אחד מהם היה יצחק שימשלביץ, לימים יצחק בן צבי, ובחדרו, יחד עם עוד כמה מחבריו לתנועת 'פועלי ציון' ובהם ישראל שוחט, ישראל גלעדי ואלכסנדר זייד, נוסד בשנת 1907 ארגון 'בר גיורא' שקדם ל'השומר'.
ב-1936, בימי המרד הערבי הגדול ('המאורעות'), הותקפה השכונה מכיוון יפו. המתיישבים היהודים נטשו והבתים נבזזו. לאחר דיכוי המרד חזרו יהודים לגור במקום, אך בימי מלחמת העצמאות הותקפה השכונה שוב בידי פורעים ערבים מיפו ובתיה נשרפו כליל. מאז לא נבנתה מחדש.
היום עומד על חורבותיה של השכונה הבניין החדש ורחב הידיים של מטה מחוז תל אביב של המשטרה, המכונה גם מרחב יפתח (כסבא לנכד ששמו יפתח, הופתעתי לגלות שעבור משטרת ישראל השם 'יפתח' אינו אלא ראשי תיבות, קצת צולעים, של 'יפו תל אביב חדשה').
לפני כעשור צולמה אבן הזיכרון לשכונה משני צדדיה:
אבן הזיכרון לבתי ורשה. בגב האבן תבליט של בתי השכונה, 2010 (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה) |
וכך היא נראית היום, מסמורטטת ודהויה, על רקע המבנה הבוהק של מרחב יפתח:
אבן הזיכרון בצד ימין |
ב. בית לָנְד
על ה'שפריץ' של קיר הבניין ברחוב נחום הנביא 24 (פינת רחוב בן יהודה 217) בתל אביב, בקומת הקרקע, חקוקה כתובת בעברית ובאנגלית: בית לנד / LAND HOUSE, ומתחתיה באנגלית: Daughters of Israel Aid Society
על פי סגנון הבנייה נראה שהבניין נבנה בשנות החמישים, ואולי פעם, לפני שנבנתה הגדר הנוכחית, הייתה כאן חזית הבית, או אולי רק כניסה לדירה, למשרד או לבית עסק.
גוגל סטריט |
הכתובת דהויה ועוד מעט ותימחק. לדיירי הבניין אין מושג על טיבה, ממתי היא ומיהו לנד? גם במקומות אחרים לא מצאנו תשובות.
חיפוש באינטרנט אחר Daughters of Israel Aid Society הביא לדיור מוגן לקשישים יהודים בווסט אורנג' שבניו ג'רזי. האם יש קשר? הרושם הוא שלא, ועל כל פנים אין באתר שלהם כל רמז לנוכחותם אי-פעם בישראל.
אולי מישהו מהקוראים יידע לשפוך אור על התעלומה?
ג. בית חרושת לסבון
ברחוב נחלת בנימין 157 בתל אביב אפשר עוד לזהות את הכתובת הישנה שמעידה כי פעם היה כאן בית חרושת לסבון ושמו 'אקסטרה'.
ניסינו למצוא מידע כלשהו על בית החרושת הזו ולא עלה בידינו. מישהו יודע להוסיף פרטים?
בעלי התוספות
בית חרושת לסבון
ד"ר יוסי במברגר מפרנקפורט על נהר מיין כתב לי כהאי לישנא:
בית חרושת לסבון 'אקסטרה' היה שותפות שנוסדה בינואר 1943 בין השותפים ננדור (נפתלי) קפס מרחוב שינקין 39 בתל אביב וברוך (בוריס) שור מרחוב ביל"ו 29 בתל אביב.
מהיכן אני יודע את כל זה? מן העתון הרשמי של ממשלת פלשתינה-א"י, מס 1248, 4 בפברואר 1943. בין הרבה שותפויות שנרשמו ופורסמו בו מופיעה בעמ' 66 גם ידיעה על רישום השותפות הנ"ל:
בית לנד
במוצאי תשעה באב כתב לי חנוך גוטליב מפדואל:
הנה תחקיר שעשיתי היום בשעות הצום על בית לנד ואגודת בנות ישראל. חסרים עדיין פרטים ביוגרפיים על מקס (מתתיהו) לנד ועל פועלה של אגודת בנות ישראל בתל אביב, אבל סיפור המסגרת מתברר.
אגודות Daughters of Israel Aid Society הוקמו בארה"ב כבר בסוף המאה ה-19 (ראו Historic North Adams), ובמהלך המאה העשרים, במקומות שונים. אני מניח ששם זה היה נפוץ (ראיתי גם 'אגודת בנות ישראל' בפולין), וקמה כזו גם בתל אביב. הכיתוב באנגלית מצביע על קשר מסוים לאגודות בארה"ב.
אפרט את הממצאים בהמשך, אך ברור שהייתה ופעלה באזור תל אביב ורמת גן 'אגודת בנות ישראל לעזרה בתל אביב'. הייתה בנוסף גם אגודה רשומה בשם 'בנות ישראל אגודה לעזרה בת"א עבור קופת גמ"ח ע"ש שרה שיננסקי ומתיתיהו לנד'. והיה 'הקדש ע"ש לנד מתיתיהו (מקס) ופני ז"ל'. אפשר לשער שאגודת בנות ישראל בת"א היתה מעורבת בנכסי משפחת לנד ואולי הבית היה נכס של משפחה זו ואחר כך נוכס להקדש.
באתר גיידסטאר צויינו שני נכסים השייכים להקדש ע"ש לנד, אחד מהם בניין בגוש 6961, חלקה 50, תת-חלקה 11. אם נחפש באתר המיפוי את הבניין הנ"ל נקבל: רח' נחום 24 בתל אביב. בינגו!
לסיכום, אלה הממצאים שהעליתי בחכתי:
א. הייתה ופעלה בתל אביב 'אגודת בנות ישראל לעזרה בתל אביב'.
ב. ב-Palestine Gazette מיום 31 בינואר 1946 נדפסה בקשה לצו ירושה שביקשה הגברת פאניה לנד על עזבון בעלה מקס; בילקוט הפרסומים 4987 מיום 21 למאי 2001 מופיע ברשימת ההקדשים: מס' 1933, הקדש על שם לנד מתיתיהו (מקס) ופני ז"ל; בילקוט הפרסומים 5267 מיום 25 בינואר 2004, בהודעות בדבר מחיקה מפנקס האגודות העותמניות, ישנם שני מופעים קשורים: גמ"ח "מתיתיהו ופני לנד ז"ל" ר"ג (עמ' 1694); 'בנות ישראל אגודה לעזרה בת"א עבור קופת גמ"ח ע"ש שרה שיננסקי ומתיתיהו לנד' (עמ' 1708). כאן רואים את הקשר בין אגודת בנות ישראל לבין לנד.
ג. באנציקלופדיה לחלוצי היישוב של דוד תדהר מוזכרת אסתר מלכה, אשתו של נחום אריה רייזיס, שהייתה, בין השאר, 'חברה בבנות ברית וסגן נשיאה ב"בנות ישראל אגודה לעזרה בתל-אביב", ונרשמה בספר הזהב של המוסד עבור עזרתה'.
בעיתונות מצאתי כמה אזכורים נוספים על אגודה זו:
הבקר, 4 בינואר 1949 |
חרות, 8 באוקטובר 1951 |
דבר, 20 בינואר 1956 |
מעריב, 6 בפברואר 1958 (אברהם וילקומירסקי היה זמר אופרה וחזן ידוע) |
ועוד פרט, הרישום מורה כי ההקדש נוסד בשנת 2000, יתכן ו'ירש' את נכסי אגודת בנות ישראל שנתרמו על ידי לנד. הנאמנה של ההקדש היא עמותת אלו"ט.
תם ולא נשלם.
כבוד לעבודתכם המסורה. נהנה לקרוא
השבמחקכאחד הנינים הרבים (מאד) של שאול יצחק פניגשטיין, אני מודה לכם על התזכורת!
השבמחקיש ספר שנקרא "בתי וורשא", שנכתב על ידי יעקב פניגשטיין (אחד מנכדיו)
סיפר בנו של שאול שבגיל מעל 90 עוד עובד/עבד (המון זמן לא פגשתיו) בעסק הפלסטיקה המשפחתי.
השבמחקשאול יצחק לא הסכים שיצחק שימשלביץ יחיה בחטא עם העלמה רחל לישנסקי והעמיד בפניהם 2 ברירות. חתונה או החוצה. כל היתר היסטוריה...
לחנוך גוטליב כל האבוד על עבודת הבילוש מודה ומתוודא שחפרתי רבות בעניין ונאדה,סחתיין!
השבמחקהכבוד# על מציאת האבוד(:
מחקמתוודה#
מחקחטיבת יפתח של הפלמ"ח נקראה כך בשל ראשי התבות: יגאל פייקוביץ (יגאל אלון) תל חי. ומי יודע על שם מי או מה נקרא השופט יפתח הגלעדי.
השבמחקהמיתולוגיה הפלמ"חניקית יודעת לספר שראשי התיבות של חטיבת יפת"ח (שלוחמיה השתתפו בפעילות קרבית למעלה מן הממוצע) באו בעצם מן הזעקה הנואשת : "יגאל פייקוביץ', תן חופש!" ...
מחקהמדרש על שמו של יפתח הגלעדי קשור למקצועה של אמו ואולי גם לכך שאביו כמובן לא ידוע, במובן דומה לזה של שתוקי
השבמחקהאמנם היה יפתח שתוקי? ניתי ספר ונחזי:
השבמחקוַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח. (שופטים, יא, א)
משמע ששם אביו היה גלעד הגלעדי. קורה.
תיקון קטן:
השבמחקארגון בר גיורא נוסד בספטמבר *1907* ולא ב-1909.
ארגון השומר הוא זה שנוסד ב-1909.
וראו נא כאן: http://www.simontzur.yadchen.com/pps/poland2020/poland18.ppsx
אתה צודק כמובן. תוקן.
מחקTitle Ḥayim shel maʻavaḳ u-maʻaśim ṭovim: muḳdash le-Fani Land
Author Daughters of Israel Aid Society
Publisher Benot Yiśraʾel-Agudah le-ʻezrah, 1965
Length 11 pages