מפה ומשם: דבק ומוקשים, מפא"י, פק"ל תה

א. כאן הכינו את הדבק

שילוט הסבר באתרים היסטוריים עירוניים הוא תמיד דבר מבורך, אבל לפעמים הדבר גובל בפתטיות, שלא לומר גיחוך.

קחו לדוגמה את השלט שהוצב ברחוב חובבי ציון 17 בפתח תקווה (סמוך ל'חצרות האיכרים') מטעם עיריית פתח תקווה וברית חיילי האצ"ל. 

מעבר לביזיון של התחזוקה המזעזעת של השלט, שאותיות רבות בו אינן ניתנות לקריאה, שימו לב לתוכנו (אם הצלחתם להתגבר על העברית העילגת):

במקום זה הכין האצ"ל את ריכוז הכרוזים נגד הבריטים הכינו את הדבק לפני הדבקתם בעיר

צילום: איתמר לויתן

ובכן, כאן, במקום זה, הכינו את הדבק להדבקת מודעות נגד השלטון הבריטי. 

בלי להמעיט חלילה בחשיבותם של הכרוזים, שבאמצעותם הפיצו המחתרות מידע ותעמולה, וכמובן בלי לזלזל בסיכון שהיה כרוך בהדבקתם – היו בין ה'מדביקים' נערות ונערים שנתפסו בידי המשטרה הבריטית ואף נשלחו למחנות מעצר, וידוע במיוחד הרצח של הנער אלכסנדר רובוביץ, שנתפס מדביק כרוזים של לח"י, נעצר ומאז לא נראה עוד – עדיין לא מדובר בפעולה הרואית כמו הפריצה לכלא עכו או פיצוץ מלון המלך דוד, שראויה להבלטה כזו גדולה.

הכנות להדבקת כרוזים (העמותה להנצחת לח"י)

ב. 'נקי ממוקשים ומכשולים': פינת סתרים ירושלמית

בשביל הקסום (אף כי מוזנח למדי), החוצה ממערב למזרח את הגן הבוטני שבקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, נמצאת אבן זיכרון ייחודית זו.

צילום: דוד אסף

על פי הנכתב, לוח הזיכרון המקורי, 'נקי ממוקשים ומכשולים מוחזר הר הצופים לבעליו', הוצב בתמוז תשכ"ז, כחודשיים לאחר מלחמת ששת הימים. 

גדוד 603 של חיל ההנדסה הוקם בשנת 1954 כגדוד מילואים של פיקוד הדרום. הוא פורק ב-1978, והוקם מחדש, כגדוד סדיר בשנת 1993 ונקרא 'גדוד להב'.

פשפשתי מעט במעמקי האינטרנט ומצאתי תמונה שצולמה ב-2012 ובה נראה הלוח, כנראה כפי שנבנה במקורו, בראש גל אבנים.

מתברר אפוא כי בשנת 2013 פורק הגלעד ומעל הכתובת המקורית הוצבה אבן זיכרון חדשה המזכירה את נפילתו באזור זה של חייל צה"ל שמואל (שמוליק) טודר. טודר נולד ב-1928 בטרנוב שבפולין ונהרג על פסגת הר הצופים והוא בן 21 בלבד.

במלאת שנה לנפילתו התפרסמה רשימה זו:

הצופה, 18 בינואר 1960

יערה הכהן פלסר, האחראית על הגינון בקמפוס הר הצופים, כתבה לי:

בתמונה בשחור-לבן מופיע בנימין עדין (איידלמן) על רקע גל האבנים ועצי הארז בגן הבוטני. עדין, הידוע כ'נהג שפרץ את המצור על הר הצופים בתש"ח', נולד ב-1903 ובשנת 2012 כנראה כבר לא היה בין החיים. חלקת עצי הארז נעקרה בתחילת שנות התשעים. בתקופה זו גם פורק גל האבנים ולוח הזיכרון אוחסן עד למיקומו מחדש ב-2013.

ג. מפא"י חוזרת

ואם כבר מדברים על אתרי מורשת, הנה אתר כזה בלב תל אביב, ברחוב בילינסון 9. 

כאן, בבניין המקורי על שלושת קומותיו, שנבנה ב-1954, היה פעם המטה הראשי של מפא"י, שכלל גם את מועדון 'מלוא'. 

מלוא – ראשי תיבות מועדון לסופרים ואמנים – נוסד ב-1952, ביזמתו של הסופר והעורך ישראל כהן (1905-1986). המועדון – שאליו היה צריך להירשם כ'חבר', ורק 'חברים' הורשו להיכנס – שכן תחילה בקומת הקרקע של רחוב זמנהוף 16 פינת שלמה המלך 17. לרחוב בילינסון עבר 'מלוא' שלוש שנים אחר כך, ב-8 בספטמבר 1955.

באותה שנה, ב-1955, הפך ה'מרכז לתרבות מתקדמת' ל'צוותא' (שם שהעניק לו אברהם שלונסקי) וקבע את מושבו ברחוב דיזנגוף 214 (קודם שכן בנחלת בנימין 48), וכך החלה תחרות גלויה בין שני המועדונים: 'מלוא' זוהה עם מפא"י, ואילו 'צוותא', השמאלני, זוהה עם מפ"ם ועם אחדות העבודה. אגב, במועדון מלוא לא הוגשו משקאות אלכוהוליים, מי שרצה לשתות הלך לאחד מבתי הקפה הרבים שבסביבה. מה כן היה? הייתה קפיטריה קטנה, לוחות שחמט, היו הרצאות שבועיות, וחולקו פרסים ספרותיים.

עם היעלמותה של מפא"י והתרוששותה של יורשתה, מפלגת העבודה, נמכרו גם רבים מנכסי הנדל"ן שלה. בשנת 2000 הוסב הבניין לבית דירות, שופץ ונוספו לו שתי קומות. לאחרונה הועמד שלט זיכרון נאה, ש'נתרם אנונימית'.

צילומים: איתמר לויתן

ד. פק"ל תה (אבל לא בשבת)

בעין טורבינה שברמת הגולן מצא יוחנן פלוטקין פק"ל תה מוכן לשימושם של המטיילים במקום. יוזמה יפה של עמותת קול רנה, לזכרה של הנערה רנה שנרב, שנרצחה בפיגוע טרור באוגוסט 2019.

היזמים מבקשים שלא להשתמש בפק"ל בשבת (בתוספת סימן קריאה), שזה בערך כמו הבקשות שפעם היו מודפסות על תקליטים של שירים חסידיים או פרקי חזנות, 'נא לא לנגן בשבתות ובמועדי ישראל'.

כיוון שממילא אין מי שממש משגיח, מפקח או מעניש, ובסופו של דבר עושה כל אחד מה שברצונו, עדיף היה (לדעתי) להימנע מאזהרות כאלה. אינכם רוצים להעמיד מכשול בפני עיוורים? ותרו על הרעיון מלכתחילה ואל תגרמו לאלה שממילא מגיעים למעיין אגב חילול שבת לעמוד בעוד 'פיתוי' קטן.

צילום: יוחנן פלוטקין