א. תפילה בסגנון בלדי
![]() |
צילום: איתמר לויתן (תודה לנדב בירן) |
בית הכנסת 'מגן אברהם' לעולי תימן נמצא ברחוב יהושע בן נון בתל אביב.
מהו נוסח בלאדי? מתברר שיש שני נוסחי תפילה תימניים: בלדי ושאמי.
מסביר ד"ר מנשה ענזי, מומחה לתולדות יהודי תימן:
מימי הביניים ואילך יהודי תימן התפללו על פי נוסח הרמב"ם (יש ויכוח אם הרמב"ם שאב את נוסחו מהנוסח הקדום של יהודי תימן, או שהתימנים שאבו ממנו) וגם פסקו הלכה על פי דרכו ומשנתו ההלכתית.
במאות ה-16 וה-17, בעקבות מהפכת הדפוס וכוחה העולה של הקבלה, הגיעו לתימן סידורים ספרדיים מודפסים ובהם תוספות קבליות (כמו הפיוט 'לכה דודי'). הסידורים המודפסים, וכן ספרי שולחן ערוך וספרי קבלה, התפשטו במהירות בתימן, בגלל מחירם הזול והעיצוב הנאה והנוח שלהם.
היו חכמים שהתנגדו לכך, ובמאה ה-18 הוויכוח הפך לקרע בין ה'בלדים' (האוחזים במנהג המקומי), שמתפללים על פי הנוסח העתיק בתימן (כמובן עם תוספות שכבר הצליחו להתנחל בלבבות, כמו קצת קבלה ופיוטים חדשים) לבין ה'שאמים', שהתפללו בסידור הספרדי שהגיע מארץ ישראל ומסוריה (ארצות א-שאם).
בגדול ניתן לחלק את הנוסחים באופן כזה: בדרום תימן התפללו בנוסח השאמי, במרכז תימן היו כאלו והיו כאלו, ובצפון נהגו להתפלל בימי חול על פי הנוסח השאמי ובשבת ובחג על פי הנוסח הבלדי.
מעניין אם גם לחות'ים יש עמדה בנושא...
במקרה (או שלא במקרה) הגיע לשולחן המערכת הצילום הבא, היישר ממרכז בני ברק:
![]() |
צילום: יוחנן פלוטקין |
ב. כתיבת ספר תורה: כמה זה עולה לנו?
כתיבת ספר תורה, בידי סופר סת"ם מומחה, היא, כידוע, סיפור יקר מאוד.
מי כותב בימינו ספרי תורה? בעלי ממון הרוצים להקדיש את הספר לזיכרו או לכבודו של אדם מסוים ומממנים את הכתיבה מכיסם, או שהכסף נאסף בדרכים אחרות (תרומות, עזרה ממשלתית ועירונית). מימון המונים הוא דרך ראויה לכתיבת ספר חדש, בטח לשם מטרה כמו 'הצלחת העם והצלחת החיילים'.
בשלט העברי-צרפתי הזה, מטעם ארגון בשם 'אמונה שלמה' (צולם בירושלים), נחשף גם המחירון:
![]() |
צילום: טובה הרצל |
על פי הערך 'מספר אותיות התורה' בוויקיפדיה יש בנוסח המסורה 304,805 אותיות (בניגוד למסורת הקבלית של שישים ריבוא אותיות, שהן 600,000). את חשבון ההוצאות (או הרווחים) תעשו בעצמכם...
![]() |
צילומים: טובה הרצל |
ה. נתב"ג מרכז המעצרים
מה נאמר ומה נגיד, אפילו לנסוע לחו"ל לא נותנים להם, למשתמטים. אלעק, 'מקום הפשע'...
![]() |
צילומים: יחזקאל לביא |
מה זה שעון אירופית?
השבמחקעד שאתה שואל מהו שעון אירופית, שאל מהו שא"י. ובכן, שא"י הוא שעון ארץ ישראל. הוא השעון שנהג באימפריה העות'מנית. בשעון הזה - בכל שעה יש 60 דקות, לא שעה זמנית כפי שטועים רבים - נקבע כי זמן השקיעה הוא 12:00. כל יום מזיזים את מחוגי השעון ידנית, כדי שהם יראו בזמן השקיעה את השעה 12:00. שעון אירופית הוא השעון שאנחנו נוהגים בו כהיום הזה בארצנו. אם כתוב שהעצרת תתקיים בשעה 10 לפי שעון ארץ ישראל, משמע - שעתיים לפני שקיעת החמה. לפי שעון אירופית - 5:20, כי השקיעה תהיה בשעה 7:20.
מחקתפילין הן נקבה (ביחיד: תפילה), ועל כן הן מחשמלות. אלא שעור הבהמה כידוע חומר מבודד, אז דומני שבטוח להניח את התפילין הללו בכולזות.
השבמחקמנהג המדינה. כמו גם כיכר המדינה.
השבמחקאם נחלק את עלות ההתפרעויות ב"קפלן", והן לא זולות, במספר המתפרעים ("בושה-עכשיו-בושה!!!") - נגלה שלכאורה מדובר בעסקה משתלמת הרבה יותר מכתיבת ספר תורה בצרפתית.
חטופים זה עסק משתלם, למרבה החרפה והכאב.
Exurge Bagatze, et iudica causam tuam!
כמובן נשים פנימה בהתאם להוראה התלמודית "כל כבודה בת מלך פנימה", הקובעת שראוי להן לנשים לצמצם את נראותן במרחב הציבורי.
השבמחקואילו הגברים ראויים לציווי "פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם" (דברים א,ז)
מחקישנה חברת היסעים בשם "הופמן הסעות", מייסדה, שמו חיים הופמן כמדוני, יהודי חרדי [שהיה חבר במועדון אגד איכשהו] היה דובר עברית עילגת, כך למשל, כשרצה לומר לנהג לעשות פרסה, היה אומר לו - תעשה "אדרבה", ומחווה בתנועת יד סיבובית...
מחקפעם הוא שכר מאגד אוטובוס קומתיים [כשזה עוד היה על כבישי ארצנו] בשביל נסיעה למירון, הוא רצה לעשותו 'מהדרין', הגברים למעלה [כמובן...] והנשים למטה, אבל כפי שכבר אמרנו, הוא לא ידע עברית טוב, אז יצא לו: "גברים למעלה - נשים בתחת"...
כל מילה מיותרת.
אם נתעלם מהתוכן המכעיס, כרזות השטנה עוררו בי דווקא געגוע לימים בהם המלה הכתובה הייתה טעונה במשמעויות תרבותיות. הלוואי וגם בעולם החילוני יכלו לכתוב כך... מבחר דוגמאות: שנת ע"ז (77) למדינת ישראל היא גם ראשי תיבות של "עבודה זרה", ובכלל היא נמשלת לנחש בגן עדן, אשר פיתה את חווה בהבטחה "לא מות תמותון", או ההתייחסות לפסוק מפרשת השבוע ("צרעת ממארת היא").
השבמחקהצילומים מיאשים. ברור שאנו לא עם אחד. ברור שביחד לא ננצח.
השבמחקהפסוק השלם: "ביחד ננצח האחד את השני"...
מחקאין חדש תחת השמש. על שני דברים יהודים אף פעם לא יוותרו - על כסף טוב ועל מחלוקת טובה.
השבמחקחוץ משאמים ובלאדים, יש אצל התימנים גם דרדעים. מכנים את עצמם דור דעה.אלה הם המשכילים, הרב קפאח, שתרגם את מורה הנבוכים לעברית, עם הסברים הוא דרדעי
השבמחק