‏הצגת רשומות עם תוויות נתב"ג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נתב"ג. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 5 בספטמבר 2025

מִשׁוּט בארץ: נסי נסים, מחכים למשיח, נתב"ג

א. ברוך שעשה לנו נס במקום הזה

במתקפת הטילים האיראנית, בחודש יוני 2025, נחת טיל גם בלבה של שכונת הדר הכרמל בחיפה וגרם להרס ניכר. בכל זאת, יש כאלה שחשו שנעשה להם נס ובירכו עליו בראש חוצות. 

'זו כמו תקופה של נס', אמרה אחת השרות בממשלת ישראל, שהקב"ה לא חנן אותה בבינה יתרה ובוודאי לא במידה של שפלות רוח וענווה דתית.

רחוב ארלוזורוב בחיפה (צילום: אבי בלדי)

ברכת הנסים היא מושג שנזכר כבר במשנה (ברכות, פרק ט, א), כשההדגשה היא שמדובר בנסים שאירעו 'לישראל', 'לאבותינו', לכלל ולא לפרט:

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.

במקרה זה תוקפו של הנס די מפוקפק. נכון שהטיל המסוים לא פגע בבית המסוים (וגם לא בהרבה בתים אחרים), אבל הוא אשכרה פגע בבית אחר והרס אותו לגמרי (ראו להלן). אז זה נס זה?

מכל מקום, בגמרא (ברכות, נד ע"א) מתלבטים אם ברכת הנסים רלוונטית גם לאדם פרטי, וסיפר אחד החכמים על פלוני שהלך במקום סכנה. קפץ עליו אריה וביקש לבלעו, אך אירע לו נס וניצל. הוא פנה לאמורא הבבלי רבא בשאלה, והלה אמר לו: 'כל אימת דמטית להתם, בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה', כלומר בכל פעם שתעבור באותו מקום תברך 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'.

אבל, כאמור יש כאלה שהנס לא ממש עזר להם, וגם לא צל קורתו של המשיח שליט"א מליובאוויץ', כפי שאפשר לראות בתצלום הזה:

בניין שנהרס מטיל איראני ברחוב נורדאו בחיפה (צילום: אבי בלדי)


ב. משיח לא בא

במושב ציפורי שבגליל יש מתחם הארחה פרטי שנקרא כפר ציפורי. במתחם יש קבר עתיק שלפי השילוט במקום מיוחס לרבי יהושע בן לוי (ריב"ל), שחי על תקופת 'התפר' שבין התנאים לאמוראים. בין כך ובין כך, הוא שייך למה שקוראים חז"ל. אומנם, מקום קבורתו אינו ברור כלל ויש שלוש מסורות שונות עליו: בטבריה, בבית שערים ובציפורי. די והותר לכל חובב קברי צדיקים.

השלט בכניסה לאתר מתחשב בדוברי יידיש. מי הם? אולי חרדים מחו"ל.

תחנת האוטובוס שבתמונה אינה באמת תחנה. זהו גימיק שתחנותיו רומזות למספרים הקשורים במסורת. כך למשל, קו 4 ('שנכנסו לפרדס'), מכוון לארבעת התנאים שעל פי התוספתא למסכת חגיגה נכנסו ל'פרדס' תורת הסוד.

ארבעה נכנסו לפרדס: בן עזאי ובן זומא, אחר [אלישע בן אבויה] ורבי עקיבא [...] בן עזאי הציץ ומת [...] בן זומא הציץ ונפגע [...] אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות [...] רבי עקיבא עלה בשלום וירד בשלום.

הצדיקים עולים בקו 36 (ל"ו צדיקים)

המשיח יגיע בקו 613 שרומז לתרי"ג מצוות.

ואם קצרה רוחכם לביאת המשיח – המתינו כאן, בצל.

צילומים: יוחנן פלוטקין

ג. מה חדש בנתב"ג

נתב"ג הוא שער הכניסה והיציאה מהארץ. אלפי אנשים עוברים בו בכל יום, והשילוט? על הפנים (וב'אנגלית' ישראלית : On the face).

אולי שרת התחבורה מירי רגב, בנסיעותיה הרבות לחו"ל, תיתן את דעתה גם לשלט העילג הזה?

צילום: טל סגל

יום חמישי, 15 במאי 2025

ארץ הקודש: בית כנסת בלדי, ספר תורה, תפילין ופשקווילים

א. תפילה בסגנון בלדי

צילום: איתמר לויתן (תודה לנדב בירן)

בית הכנסת 'מגן אברהם' לעולי תימן נמצא ברחוב יהושע בן נון בתל אביב.

מהו נוסח בלדי? מתברר שיש שני נוסחי תפילה תימניים: בלדי ושאמי.

מסביר ד"ר מנשה ענזי, מומחה לתולדות יהודי תימן:

מימי הביניים ואילך יהודי תימן התפללו על פי נוסח הרמב"ם (יש ויכוח אם הרמב"ם שאב את נוסחו מהנוסח הקדום של יהודי תימן, או שהתימנים שאבו ממנו) וגם פסקו הלכה על פי דרכו ומשנתו ההלכתית.

במאות ה-16 וה-17, בעקבות מהפכת הדפוס וכוחה העולה של הקבלה, הגיעו לתימן סידורים ספרדיים מודפסים ובהם תוספות קבליות (כמו הפיוט 'לכה דודי'). הסידורים המודפסים, וכן ספרי שולחן ערוך וספרי קבלה, התפשטו במהירות בתימן, בגלל מחירם הזול והעיצוב הנאה והנוח שלהם.

היו חכמים שהתנגדו לכך, ובמאה ה-18 הוויכוח הפך לקרע בין ה'בלדים' (האוחזים במנהג המקומי), שמתפללים על פי הנוסח העתיק בתימן (כמובן עם תוספות שכבר הצליחו להתנחל בלבבות, כמו קצת קבלה ופיוטים חדשים) לבין ה'שאמים', שהתפללו בסידור הספרדי שהגיע מארץ ישראל ומסוריה (ארצות א-שאם).

בגדול ניתן לחלק את הנוסחים באופן כזה: בדרום תימן התפללו בנוסח השאמי, במרכז תימן היו כאלו והיו כאלו, ובצפון נהגו להתפלל בימי חול על פי הנוסח השאמי ובשבת ובחג על פי הנוסח הבלדי.

מעניין אם גם לחות'ים יש עמדה בנושא... 

במקרה (או שלא במקרה) הגיע לשולחן המערכת הצילום הבא, היישר ממרכז בני ברק:

צילום: יוחנן פלוטקין


ב. כתיבת ספר תורה: כמה זה עולה לנו?

כתיבת ספר תורה, בידי סופר סת"ם מומחה, היא, כידוע, סיפור יקר מאוד. 

מי כותב בימינו ספרי תורה? בעלי ממון הרוצים להקדיש את הספר לזיכרו או לכבודו של אדם מסוים ומממנים את הכתיבה מכיסם, או שהכסף נאסף בדרכים אחרות (תרומות, עזרה ממשלתית ועירונית). מימון המונים הוא דרך ראויה לכתיבת ספר חדש, בטח לשם מטרה כמו 'הצלחת העם והצלחת החיילים'.

בשלט העברי-צרפתי הזה, מטעם ארגון בשם 'אמונה שלמה' (צולם בירושלים), נחשף גם המחירון:

צילום: טובה הרצל

על פי הערך 'מספר אותיות התורה' בוויקיפדיה יש בנוסח המסורה 304,805 אותיות (בניגוד למסורת הקבלית של שישים ריבוא אותיות, שהן 600,000). את חשבון ההוצאות (או הרווחים) תעשו בעצמכם...


ג. תפילין מחשמלים

צילום: אבי בלדי

בתחנת הרכבת של מזכרת בתיה נמצאת עמדה להנחת תפילין, אבל השילוב בין תפילין לחדר חשמול עשוי להרתיע גם את המאמינים הגדולים ביותר.


ד. פינת הפשקווילים (לחובבי הז'אנר)

הנה מבחר קטן ואקטואלי. תודו שהתגעגעתם.

א. החוק הנורא ביותר בהיסטוריה

מהו החוק הנורא בהיסטוריה? כמובן חוק ההשתמטות. 

שימו לב לחידוש גדול בעולם הפשקווילים: צבע אדום!



ב. דבר המלך במועצתו: עד מתי?

כמדי שנה בשנה כן גם השנה, לקראת יום העצמאות הציוני מוציאים אנשי נטורי קרתא את כתב הפלסתר שלהם, מלא בשנאה וגדוש בחירופים וגידופים. מיועד לחובבי קללות בשפת הקודש.


ג. חלחלה! גנבו את עצמות רבנו חיים ויטאל  

לא תאמינו מה קורה בדמשק.

אלמונים, 'ככל הנראה קבליסטים מטורפים', פרצו את החומות וגנבו את עצמותיו של המקובל הצפתי רבי חיים ויטאל, תלמידו המובהק של האר"י, הקבור שם! 

האם באמת קבור ויטאל בדמשק? ראו כאן.

על הפרשה החדשה ראו כאן.


ד. יחד מחוללים את המהפכה השקטה!

מי תיאר לעצמו שהמהפכה נמשכת, יחד אבל בשקט...

'נשים פנימה' זה ה'נשים מאחורה' החדש.

צילומים: טובה הרצל

ה. נתב"ג מרכז המעצרים

מה נאמר ומה נגיד, אפילו לנסוע לחו"ל לא נותנים להם, למשתמטים. אלעק, 'מקום הפשע'...


ו. הופקר דמנו?!

מסע רדיפות אכזרי ביהדות החרדית מנהלת המשטרה בשליחות שלטון הרשע. והכל התחיל כששוטרים שהתחפשו לעובדי תברואה ערבים ניסו לעצור חרדי על לא עוול בכפו (נניח) ועוברי אורח שחשבו כי מדובר בפיגוע חילצוהו מידם.

בתגובה החלה המשטרה לנקום בחרדים על ימין ועל שמאל (אפשר לחשוב שמדובר במפגינים בקפלן!). הצילונו!

צילומים: יחזקאל לביא


יום רביעי, 11 ביולי 2018

להדליק לֶד של שבת ועוד חידושים

המון חידושים ופטנטים יש בתחום השבתות והחגים, שנועדו להקל על שומרי השבת ולאפשר להם ללכת 'עִם' ולהרגיש 'בלי' (או ההפך).

א. לֶד של שבת

הנה למשל ה'שבלד', המצאה יוצאת מן הכלל (וראה זה פלא, מכון 'צֹמת' אינו מעורב בה): מנורת לֶד שמותרת לשימוש בשבת 'לכל הדעות'. הבית מלא אורה ואין 'שום חשש של מוקצה'.

אין לי מושג מה בעצם החידוש כאן ומה ה'פקפוקים' שהועלו לגבי שיטות התאורה המוכרות, שעמן הסתדרו ומסתדרים שומרי שבת כבר עשרות שנים.

צילומים: זאב וגנר

ב. חַגָּז של חג

לעומת זאת, הפטנט 'חגז' – טיימר לגז ששמיועד לשימוש בחגים (שבהם, שלא כבשבת, ניתן לבשל) – הוא כולו פרי הראש היהודי של אנשי מכון צֹמת.

צילום: דוד אסף

ג. מזגן של שבת


ובימי הקיץ החמים הללו, מה יותר חשוב ממזגן יהודי?

'לאחרונה', כתב לי אחשתרן, 'פתחו חברות המזגנים בקמפיין על לבו של הצרכן החרדי, תוך שימת דגש על מאפיינים הלכתיים, לא פחות, ואף יותר, מאיכותו של המוצר שאותו הם רוצים למכור לנו. מזה כמה שבועות שחברת 'אלקטרה' מפרסמת על גבי לוחות המודעות בחוצות הערים החרדיות, שרק לה יש מזגן המעוטר בכשרות מהודרת.

ואם תשאל: מה ענין כשרות למזגן? ובכן, הדבר קשור למערכת החישה, שגורמת למזגן לפעול חזק יותר כשהוא 'מרגיש' התחממות, והרי זה פתח פתוח למחמירים ולדווקנים למיניהם לטעון שיש בעיה בשבת להיכנס לחדר שפועל בו מזגן, כי פתיחת הדלת עשויה להשפיע על תהליך החישה. ה'כשרות' באה אפוא להעיד כי במזגן שלהם אין בעיה כזו...

לאחרונה ראיתי כי חברת 'תדיראן' לא נשארה חייבת. כשרות מהודרת אמנם אין להם, אבל 'נקודה יהודית' יש ויש: 'תדיראן ושאינו תדיראן, תדיראן קודם', וזהו כמובן רמז למאמר חז"ל ידוע: 'תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם' (ברכות, נג ב). 

צילומים: אחשתרן

'מלי' שלחה לי פרסומת של מזגן סמסונג, שגם היא קשורה עמוק למה שנדמה למפרסמים שמשדר 'יידישקיט' או 'שטעטל'. כיוון שאין להם כשרות מהודרת עליהם להסתפק ביידיש רצוצה שלא מבחינה בין לשון דיבור (ייחֶס, נחֶס) ללשון כתיבה (ייחוס, נחת).


ד. ספוג של שבת

ועכשיו, כשהבית ממוזג ונעים, מה יותר כיף מלסבן כלים בשבת, ובמיוחד שגם הרבנים הגאונים מסכימים!

צילום: שמואל גביש

ה. גוי של שבת

המודעה הזו, שהודבקה בחוצות המועצה המקומית רכסים (עמק זבולון) ועליה חתום ראש המועצה הנוכחי, מתייחסת אמנם לחג השבועות שכבר עבר, אבל ניחוחותיה עמנו, 'כבכל שבת'.

מסתבר שכך תיראה השבת ב'מדינת הלכה' מדומינת. 'מוקדים' ובהם גויים יטפלו בכל הבעיות...


ו. ידית של שבת

בטרקלין 'דן' בנתב"ג יש כמובן מכונת קפה משובחת, ומתוך התחשבות בקהל הטסים שומרי שבת יש גם אפשרות להכין קפה של שבת עם ידית מיוחדת, בבחינת 'שבת בבוקר יום יפה, אמא שותה המון קפה'.

אבל הלו, לא התבלבלתם קצת? מי שאין לו בעיה לטוס בשבת, אכפת לו מחילול שבת קטן במכונת הקפה?

צילום: מנחם רוזנברג

יום רביעי, 30 באוגוסט 2017

פה ושם בארץ ישראל: מעליות למגזר, אהבה כבוד והשפלה

א. מעליות למגזר

בני הציבור הדתי-לאומי אוהבים לכנות את עצמם, באירוניה של מקופחים כביכול, בשם 'המגזר'.

אז הנה, בנתב"ג יש להם אפילו מעליות מיוחדות משלהם.

זכויות יתר או הדרה?

צילום: דוד אסף

ואם כבר בשדות תעופה עסקינן, הנה כתובת חביבה שמצאתי בשבוע שעבר על רצפת שדה התעופה של ריגה (לטביה), בדרכי חזרה לארץ:

סוף אזור הנשיקות ותחילת אזור הטיסה (צילום: דוד אסף)

ב. ואהבת לרעך כמוך

השלט היפה הזה נמצא בלבו של היישוב רכסים שבעמק זבולון.

צילום: איתמר לויתן

ג. השפלת מים

מי התהום באזור ים המלח כבר עברו כל כך הרבה צרות וייסורים, אז מה אכפת להם לעבור עוד השפלה קטנה?

מורה הדרך צבי פיש צילם במתחם הדרומי של מלונות עין בוקק, וחש קצת מושפל.

צילומים: צבי פיש

יום שני, 26 בספטמבר 2016

פה ושם בארץ ישראל: הוד והדר; חתולים בדרך; מעקף חינוכי; ברזים נפרדים?

א. אמת בפרסום

בחלפה על פני אחד הבניינים החצי-הרוסים שברחוב התעשייה, באזור התעשייה תלפיות בירושלים, הבחינה עינה החדה של טליה קינן בשלט 'להשכרה משרדים מפוארים', שנכתב כנראה בלי שמץ של אירוניה עצמית.

'משרדים מפוארים' מרחוק (צילום: זאב קינן)
'משרדים מפוארים' מקרוב

ב. זהירות, חתולים לפניך

שילוט מקורי באחת מסמטאות זכרון יעקב.

החתול שחוצה את הכביש בקדמת התמונה יכול אפוא לעשות זאת בבטחה יחסית.

צילום: שמריה גרשוני

ג. מעקף משרד החינוך

אלון ריבק טייל בנחל יְהוּדִיָּה שברמת הגולן וכתב לי: 'יש בנחל קטע שבו ניתן ללכת רק במים, וקטע זה חסום כנראה לטיולים של בתי ספר. כדי להורות לתלמידים את דרכם נבחר טקסט רב-משמעי'...

צילום: אלון ריבק

ד. ברזים בנתב"ג

כבר למדנו שמה שמתחיל אצלנו כסאטירה מסתיים במציאות.

בנתב"ג, ליד השירותים, יש ברז מים קרים. השילוט מכוון כמובן לשירותים, אך האם זה באמת מופרך לחשוב שמדובר בברזים נפרדים לגברים ולנשים? ימים יגידו...

צילום: אלון ריבק

לרמי נוידרפר זה הזכיר תמונה מפורסמת שצולמה בטקסס בשנות השישים...